דרבנן שיש לו עיקר מהתורה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ (טיפול בתבנית מקור) |
יוסף שמח בוט (שיחה | תרומות) מ (טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור) |
||
| (גרסת ביניים אחת של אותו משתמש אינה מוצגת) | |||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
'''בכמה מקומות''' דנו לגבי דין דרבנן שיש לו עיקר מן התורה - האם החמירו בו כדין דאורייתא או שהקלו בו כשאר דיני דרבנן: | '''בכמה מקומות''' דנו לגבי דין דרבנן שיש לו עיקר מן התורה - האם החמירו בו כדין דאורייתא או שהקלו בו כשאר דיני דרבנן: | ||
'''ספיקא דרבנן''' - דין דרבנן שיש לו עיקר מן התורה נחשב כדרבנן לעניין זה, ומקילים בספקו {{מקור| | '''ספיקא דרבנן''' - דין דרבנן שיש לו עיקר מן התורה נחשב כדרבנן לעניין זה, ומקילים בספקו {{מקור|משנה למלך בכורות ד-א ד"ה והנני|כן}}. | ||
'''ברירה''', שלהלכה סומכים עליה בדרבנן - כתב החזון איש {{מקור| | '''ברירה''', שלהלכה סומכים עליה בדרבנן - כתב החזון איש {{מקור|דמאי טז-י,יא|כן}} שדין דרבנן שעיקרו מדאורייתא, כגון תרומה בזמן הזה (לרמב"ם שהיא מדרבנן בזמן הזה), דינו כדאורייתא ואין בו ברירה. | ||
'''חזקה שליח עושה שליחותו''', שלרב נחמן מועילה רק לדיני דרבנן {{מקור| | '''חזקה שליח עושה שליחותו''', שלרב נחמן מועילה רק לדיני דרבנן {{מקור|בבלי:ערובין לא: לב.|כן}} - דין שיש לו עיקר מן התורה נחשב כדאורייתא לעניין זה {{מקור|משנה למלך בכורות ד-א ד"ה ומלבד|כן}}. | ||
'''אין מבטלין איסור לכתחילה'''. ונחלקו הראשונים האם מותר לבטל איסור דרבנן, וארבע דעות בעניין {{מקור| | '''אין מבטלין איסור לכתחילה'''. ונחלקו הראשונים האם מותר לבטל איסור דרבנן, וארבע דעות בעניין {{מקור|הדעה הראשונה מחלקת בין יש לו עיקר לאין לו עיקר, והשאר לא מחלקות בזה, כדלקמן|כן}}: | ||
@ אם אין לו עיקר מן התורה, כגון מוקצה - מותר לבטלו לכתחילה, ואם יש לו עיקר מן התורה, כגון תרומה, שמחויבים בה מדאורייתא בדגן תירוש ויצהר - אסור לבטלו לכתחילה (גם בשאר מינים שמחויבים רק מדרבנן) {{מקור| | @ אם אין לו עיקר מן התורה, כגון מוקצה - מותר לבטלו לכתחילה, ואם יש לו עיקר מן התורה, כגון תרומה, שמחויבים בה מדאורייתא בדגן תירוש ויצהר - אסור לבטלו לכתחילה (גם בשאר מינים שמחויבים רק מדרבנן) {{מקור|תוס' ביצה ד: ד"ה ותנן, הובאו גם בתורת הבית בית ד שער ג|כן}}. | ||
@ יש מחמירים שגם איסור שאין לו עיקר מן התורה מותר רק אם כבר נתערב בהיתר אלא שאין בו כשיעור לבטלו, ורוצה להוסיף עליו עוד ולבטלו {{מקור| | @ יש מחמירים שגם איסור שאין לו עיקר מן התורה מותר רק אם כבר נתערב בהיתר אלא שאין בו כשיעור לבטלו, ורוצה להוסיף עליו עוד ולבטלו {{מקור|תורת הבית שם|כן}}. | ||
@ אם מיקלא קלי איסורא, דהיינו שהאיסור עצמו ישרף, כגון עצי מוקצה שרוצה לערבן בעצים מותרים ולהסיקן - מותר לבטלו לכתחילה, אך אם האיסור ישאר קיים - אסור לבטלו לכתחילה {{מקור|(רא"ש ביצה ד: (פ"א סימן ב)))}}. | @ אם מיקלא קלי איסורא, דהיינו שהאיסור עצמו ישרף, כגון עצי מוקצה שרוצה לערבן בעצים מותרים ולהסיקן - מותר לבטלו לכתחילה, אך אם האיסור ישאר קיים - אסור לבטלו לכתחילה {{מקור|(רא"ש ביצה ד: (פ"א סימן ב)))}}. | ||
@ אסור לבטל לכתחילה את כל איסורי דרבנן, ורק בתרומת חו"ל התירו {{מקור| | @ אסור לבטל לכתחילה את כל איסורי דרבנן, ורק בתרומת חו"ל התירו {{מקור|רמב"ן המובא בתורת הבית שם|כן}}. | ||
==ראה גם== | ==ראה גם== | ||
גרסה אחרונה מ־11:45, 5 בספטמבר 2012
|
|
הגדרה[עריכה]
דין דרבנן שבמקרים מסוימים יש לו מקור בתורה.
לדוגמא, תרומה בזמן הזה, לדעת הרמב"ם שבזמן הזה היא דרבנן, והרי יש לה מקור מן התורה - בזמן הבית.
המושג ההפוך הוא דין דרבנן שאין לו עיקר מהתורה, כלומר שאין לו מקור בתורה בשום מקרה, כגון תחומין לדעה שהם מדרבנן.
בדינים שונים[עריכה]
בכמה מקומות דנו לגבי דין דרבנן שיש לו עיקר מן התורה - האם החמירו בו כדין דאורייתא או שהקלו בו כשאר דיני דרבנן:
ספיקא דרבנן - דין דרבנן שיש לו עיקר מן התורה נחשב כדרבנן לעניין זה, ומקילים בספקו (משנה למלך בכורות ד-א ד"ה והנני).
ברירה, שלהלכה סומכים עליה בדרבנן - כתב החזון איש (דמאי טז-י,יא) שדין דרבנן שעיקרו מדאורייתא, כגון תרומה בזמן הזה (לרמב"ם שהיא מדרבנן בזמן הזה), דינו כדאורייתא ואין בו ברירה.
חזקה שליח עושה שליחותו, שלרב נחמן מועילה רק לדיני דרבנן (בבלי:ערובין לא: לב.) - דין שיש לו עיקר מן התורה נחשב כדאורייתא לעניין זה (משנה למלך בכורות ד-א ד"ה ומלבד).
אין מבטלין איסור לכתחילה. ונחלקו הראשונים האם מותר לבטל איסור דרבנן, וארבע דעות בעניין (הדעה הראשונה מחלקת בין יש לו עיקר לאין לו עיקר, והשאר לא מחלקות בזה, כדלקמן):
- אם אין לו עיקר מן התורה, כגון מוקצה - מותר לבטלו לכתחילה, ואם יש לו עיקר מן התורה, כגון תרומה, שמחויבים בה מדאורייתא בדגן תירוש ויצהר - אסור לבטלו לכתחילה (גם בשאר מינים שמחויבים רק מדרבנן) (תוס' ביצה ד: ד"ה ותנן, הובאו גם בתורת הבית בית ד שער ג).
- יש מחמירים שגם איסור שאין לו עיקר מן התורה מותר רק אם כבר נתערב בהיתר אלא שאין בו כשיעור לבטלו, ורוצה להוסיף עליו עוד ולבטלו (תורת הבית שם).
- אם מיקלא קלי איסורא, דהיינו שהאיסור עצמו ישרף, כגון עצי מוקצה שרוצה לערבן בעצים מותרים ולהסיקן - מותר לבטלו לכתחילה, אך אם האיסור ישאר קיים - אסור לבטלו לכתחילה (רא"ש ביצה ד: (פ"א סימן ב))).
- אסור לבטל לכתחילה את כל איסורי דרבנן, ורק בתרומת חו"ל התירו (רמב"ן המובא בתורת הבית שם).