סיטומתא: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ (טיפול בתבנית מקור) |
יוסף שמח בוט (שיחה | תרומות) מ (טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור) |
||
| (4 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''[[קניינים|קניין]] שנהגו הסוחרים''' {{מקור|הסוגיא בבבא מציעא עד.|כן}}'''.''' | |||
'''קניין שנהגו הסוחרים''' {{מקור| | |||
לדוגמא, נוהגים לרשום על החפץ מי הוא בעליו על מנת שבמעשה זה יקנה לו {{מקור|רש"י שם|כן}}. | |||
==מקור וטעם== | ==מקור וטעם== | ||
'''במקורו''' נחלקו המפרשים האם מועיל מדאורייתא או רק מדרבנן {{מקור| | '''במקורו''' נחלקו המפרשים האם מועיל מדאורייתא או רק מדרבנן {{מקור|שו"ת הרמ"א פז, נתיבות המשפט קפד: דרבנן. שו"ת חתם סופר יו"ד שיד ד"ה נמצא, דבר אברהם ח"א א-א, קובץ שיעורים קידושין עט: דאורייתא|כן}}. | ||
'''ובטעם''' הדעה שמועיל מדאורייתא מצאנו ארבע דעות: | '''ובטעם''' הדעה שמועיל מדאורייתא מצאנו ארבע דעות: | ||
@ ע"י מעשה הסיטומתא גומר בדעתו ומקנה, וע"י הדעת חל הקניין {{מקור| | @ ע"י מעשה הסיטומתא גומר בדעתו ומקנה, וע"י הדעת חל הקניין {{מקור|קובץ שיעורים בבא בתרא רעו בסופו|כן}}. | ||
@ דיני קניינים נובעים מסברות האדם ("תורת המשפטים<ref>בביאור היסוד "תורת המשפטים" הארכנו בערך [[בעלות#מקור_וטעם]] ד"ה במקורה.</ref>"), וכיוון שבני האדם החליטו שיקנה - מועיל מדאורייתא {{מקור| | @ דיני קניינים נובעים מסברות האדם ("תורת המשפטים<ref>בביאור היסוד "תורת המשפטים" הארכנו בערך [[בעלות#מקור_וטעם]] ד"ה במקורה.</ref>"), וכיוון שבני האדם החליטו שיקנה - מועיל מדאורייתא {{מקור|שערי יושר ג-ג|כן}}. | ||
@ מדין תנאי שבממון שהתנו הסוחרים, כשאר חוקים שיכולים הסוחרים להחליט עליהם {{מקור| | @ מדין תנאי שבממון שהתנו הסוחרים, כשאר חוקים שיכולים הסוחרים להחליט עליהם {{מקור|חתם סופר שם|כן}}. | ||
@ שנאמר בחליפין "לקיים כל דבר" {{מקור| | @ שנאמר בחליפין "לקיים כל דבר" {{מקור|רות ד-ז|כן}}, ולומדים מכך שאפשר לקנות בכל דבר שיחליטו עליו {{מקור|דבר אברהם ח"א א בשם רדב"ז|כן}}. | ||
==נכסים== | |||
===מטלטלין=== | |||
===קרקע=== | |||
הרא"ש {{מקור|בבא מציעא פרק א סימן לח|כן}} סובר שנקנית בסיטומתא, אך הב"ח {{מקור|חו"מ רא|כן}} כתב שלא. ('''שכירות קרקע''' נקנית בסיטומתא {{מקור|ש"ך חו"מ רא-א|כן}}.) | |||
===שטרות=== | |||
אינם נקנים בסיטומתא {{מקור|נתיבות המשפט רא-א|כן}}. | |||
===מטבע=== | |||
לנתיבות המשפט {{מקור|שם|כן}} לא נקנה, ולמשפט שלום {{מקור|רא ד"ה והנה|כן}} כן נקנה. | |||
===דבר שלא בא לעולם=== | |||
נחלקו בו הראשונים האם מועיל בסיטומתא: המהר"ם מרוטנבורג ושו"ת הרא"ש {{מקור|יג|כן}} כתבו שמועיל, ורבנו יחיאל {{מקור|במרדכי סוף שבת תעב ותעג|כן}} ורבנו פרץ חלקו עליהם. וביאר הקובץ שיעורים {{מקור|בבא בתרא רעו|כן}} שהמהר"ם מרוטנבורג סובר שהחיסרון בדבר שלא בא לעולם הוא שאין גמירות דעת, ולכן בסיטומתא - שזהו מנהג בני אדם - יש גמירות דעת ומועיל. אך לרבנו פרץ החיסרון הוא שלא שייך להקנות כשהחפץ עדיין לא בעולם, ולכן לא מועיל גם בסיטומתא. | |||
==הקונה== | ==הקונה== | ||
'''לאדם שלא בא לעולם''' לכו"ע אפשר להקנות בסיטומתא {{מקור| | '''לאדם שלא בא לעולם''' לכו"ע אפשר להקנות בסיטומתא {{מקור|שו"ת ברית אברהם חו"מ כ-יז|כן}}. | ||
==ראו גם== | |||
[[מנהג]] {{מקור|במצוות ואיסורים|כן}} | |||
==הערות שוליים== | ==הערות שוליים== | ||
| שורה 40: | שורה 38: | ||
[[קטגוריה:יסודות וחקירות]] | [[קטגוריה:יסודות וחקירות]] | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:קניינים]] | ||
גרסה אחרונה מ־11:50, 5 בספטמבר 2012
|
|
קניין שנהגו הסוחרים (הסוגיא בבבא מציעא עד.).
לדוגמא, נוהגים לרשום על החפץ מי הוא בעליו על מנת שבמעשה זה יקנה לו (רש"י שם).
מקור וטעם[עריכה]
במקורו נחלקו המפרשים האם מועיל מדאורייתא או רק מדרבנן (שו"ת הרמ"א פז, נתיבות המשפט קפד: דרבנן. שו"ת חתם סופר יו"ד שיד ד"ה נמצא, דבר אברהם ח"א א-א, קובץ שיעורים קידושין עט: דאורייתא).
ובטעם הדעה שמועיל מדאורייתא מצאנו ארבע דעות:
- ע"י מעשה הסיטומתא גומר בדעתו ומקנה, וע"י הדעת חל הקניין (קובץ שיעורים בבא בתרא רעו בסופו).
- דיני קניינים נובעים מסברות האדם ("תורת המשפטים[1]"), וכיוון שבני האדם החליטו שיקנה - מועיל מדאורייתא (שערי יושר ג-ג).
- מדין תנאי שבממון שהתנו הסוחרים, כשאר חוקים שיכולים הסוחרים להחליט עליהם (חתם סופר שם).
- שנאמר בחליפין "לקיים כל דבר" (רות ד-ז), ולומדים מכך שאפשר לקנות בכל דבר שיחליטו עליו (דבר אברהם ח"א א בשם רדב"ז).
נכסים[עריכה]
מטלטלין[עריכה]
קרקע[עריכה]
הרא"ש (בבא מציעא פרק א סימן לח) סובר שנקנית בסיטומתא, אך הב"ח (חו"מ רא) כתב שלא. (שכירות קרקע נקנית בסיטומתא (ש"ך חו"מ רא-א).)
שטרות[עריכה]
אינם נקנים בסיטומתא (נתיבות המשפט רא-א).
מטבע[עריכה]
לנתיבות המשפט (שם) לא נקנה, ולמשפט שלום (רא ד"ה והנה) כן נקנה.
דבר שלא בא לעולם[עריכה]
נחלקו בו הראשונים האם מועיל בסיטומתא: המהר"ם מרוטנבורג ושו"ת הרא"ש (יג) כתבו שמועיל, ורבנו יחיאל (במרדכי סוף שבת תעב ותעג) ורבנו פרץ חלקו עליהם. וביאר הקובץ שיעורים (בבא בתרא רעו) שהמהר"ם מרוטנבורג סובר שהחיסרון בדבר שלא בא לעולם הוא שאין גמירות דעת, ולכן בסיטומתא - שזהו מנהג בני אדם - יש גמירות דעת ומועיל. אך לרבנו פרץ החיסרון הוא שלא שייך להקנות כשהחפץ עדיין לא בעולם, ולכן לא מועיל גם בסיטומתא.
הקונה[עריכה]
לאדם שלא בא לעולם לכו"ע אפשר להקנות בסיטומתא (שו"ת ברית אברהם חו"מ כ-יז).
ראו גם[עריכה]
מנהג (במצוות ואיסורים)
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ בביאור היסוד "תורת המשפטים" הארכנו בערך בעלות#מקור_וטעם ד"ה במקורה.