והדרת פני זקן: הבדלים בין גרסאות בדף

והדרת פני זקן היא אחת מתרי"ג המצוות. משמעותה כי לכבד ולהדר פני החכמים והזקנים. מקורה מדברי הכתוב בספר ויקרא : שנאמר: "מִפְּנֵי שֵׂיבָה תָּקוּם וְהָדַרְתָּ פְּנֵי זָקֵן וְיָרֵאתָ מֵּאֱלֹהֶיךָ אֲנִי ה' ^[1].

בספר מצוות השם של הרב ברוך הלפרין, מצוות הכיבוד מופיע בתור מצווה רנ"ח ומוגדרת: מצוות עשה: לכבד לומדי תורה וזקן

^[2]

ערוך השולחן[עריכה]

ערוך השולחן מציג את הנושא ב"יורה דעה" סימן רמ"ד ב-18 סעיפים תחת הנושא: קימה והידור לתלמיד חכם, אפילו אינו רבו, ובפני הזקן.

הזקן יש לו שני מובנים: ד"שיבה" הוא כפשטיה דקרא, שהגיע לשבעים שנה אפילו אינו תלמיד חכם, ובלבד שלא יהיה רשע. וכך דרשו חכמינו ז"ל בקידושין (לב ב):

"מפני שיבה תקום" – יכול אפילו מפני זקן אשמאי? רשע ועם הארץ (רש"י). תלמוד לומר: "זקן". ואין זקן אלא חכם, שנאמר: "אספה לי שבעים איש מזקני ישראל". ואין זה גזירה שוה גמורה אלא כלומר: להורות דעל כל פנים אשמאי (תוספות). דבעל כרחך אינה גזירה שוה גמורה, דכיון דפלגינהו בתרתי – שמע מינה שאינו דבר אחד: ד"שיבה" הוא כפשטיה, ו"זקן" הוא שקנה חכמה, כלומר: תלמיד חכם. ובעל כרחך שאין זה בכלל "שיבה" אלא דוגמא בעלמא הוא, שלפחות לא יהיה זקן אשמאי. יעויין שם בסעיף י"א.

ןמוסבר למי הכוונה בו"זקן אשמאי" פירש רש"י: רשע ועם הארץ. והקשו התוספות דאם כן מותר אפילו לבזותו...? אלא כלומר בור ועם הארץ... עד כאן לשונם. כוונת רש"י: רשע ועם הארץ. כלומר: שמפני שהוא עם הארץ הוא עושה מעשה רשע, ולא לשם רשעות. ובזה מיעטה התורה שלא לכבדו, אבל גם אין לבזותו, כיון שאינו עושה זה מפני רשעתו. ולפי זה במדינתינו כמעט לא נמצא כזה (כן נראה לעניות דעתי).

הדגש הוא על זקן שקנה חכמה, אפילו יניק וחכים. כן הוא בגמרא שם. וכתבו ד"יניק" הוא אפילו לא הגיע לכלל המצות ^[3] , כלומר: אפילו לא הגיע לשבע עשרה שנה. ואף שהוא רחוק המציאות, מכל מקום מצינו בש"ס תינוקות חכמים גדולים, כרבי ישמעאל בן אלישע בגיטין ^[4] , וכרבי חנינא בנזיר ^[5] .

סעיף ד' מסביר כיצד יש לנהוג בו: ולכן מצות עשה לקום מפני כל חכם, אפילו אינו זקן בשנים, ואפילו אינו רבו, רק שהוא גדול ממנו בתורה וראוי ללמוד ממנו. ואפילו אינו מופלג בחכמה יותר משאר חכמי דורו, דזה מקרי "גדול הדור" ודינו כרבו מובהק, כמו שאבאר. אבל בקימה מחוייב אם הוא אפילו רק מופלג בחכמה בעירו וגדול ממנו, והוא ראוי ללמוד ממנו ^[6] .

כל הסעיפים מצויים ויקיטקסט

בין סבא לסבתא[עריכה]

הרב שאר ישוב כהן מתיחס לשאלה: האם יש הבדל בין זקן וזקנה ? האם יש ביהדות יחס מיוחד לאשה הזקנה דוקא, ולצרכיה המיוחדים ? אכן על הראוי להיעשות בזקנתן של נשים נחלקו דיעות חכמי התלמוד. האם מן המדה שיטפחו את חינן ויעסקו בתכשיטי נשים בכחל ובשרק (קוסמטיקה) ?

במסכת מועד קטן מובא מעשה באשתו של רב חסדא, שעמדה וקישטה עצמה לפני כלתה, בחול המועד. ישב ר' הונא בר חיננא לפני רב חסדא (שהיה תלמידו) ואמר: לא שנו [להתיר קוסמטיקה בחול המועד] אלא ילדה (צעירה) ^[7]. ענה לו רב חסדא בלשון חריפה: האלקים (לשון שבועה), אפילו אמך ואפילו אם-אמך ואפילו עומדת על סף קברה. כדברי הפתגם : "בת ששים כבת שש לקול הילולא רצה" ^[8]. , דהיינו: כמו שטבע האשה ליהנות מריקוד בשעת שמחה גם בימי זקנתה, כך טבעה ליהנות מעידון ופירכוס. ולכן זו שמחת המועד עבורה, בין זקנה או צעירה. הרי מצינו שיש זקנה - כנעורים. כמאמר החכם : "השתא דקשישנא [הוינן] לדרדקי" ^[9]. - יש שרוח נעורים השורה על הזקן היא ברכ ה גדולה. וכך לימדנו נעים זמירות י שראל במזמור שיר ליום השבת ^[10] בברכת הצדיקים : "עוד ינובון בשיבה דשנים ורעננים יהיו. להגיד כי ישר ה' צורי ולא עולתה בו"!

הערות שוליים[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

• הרב חגי גרוס, והדרת פני זקן - אתר NRG מדור יהדות
• הרב שאר ישוב כהן, הזקנה ביהדות - מתוך כתב העת: "כתב העת הרפואי-הלכתי אסיא"