זכר לחורבן: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
משחרב [[בית המקדש]] השני התקינו חכמים לעשות זכר לחורבן, כמו שכתוב {{מקור| | משחרב [[בית המקדש]] השני התקינו חכמים לעשות זכר לחורבן, כמו שכתוב {{מקור|תהלים קלז|כן}}: "אם אשכחך [[ירושלים]] תשכח ימיני תדבק לשוני לחכי אם לא אזכרכי אם לא אעלה את ירושלים על ראש שמחתי". | ||
| שורה 12: | שורה 12: | ||
[[קטגוריה: מקדש]] | [[קטגוריה: מקדש]] | ||
[[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]] | [[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]] | ||
גרסה אחרונה מ־11:07, 5 בינואר 2012
|
|
תקנת חכמים לעשות דברים מסויימים, או להמנע מלעשות דברים מסויימים, זכר לחורבן בית המקדש.
משחרב בית המקדש השני התקינו חכמים לעשות זכר לחורבן, כמו שכתוב (תהלים קלז): "אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני תדבק לשוני לחכי אם לא אזכרכי אם לא אעלה את ירושלים על ראש שמחתי".
"זכר לחורבן" מתבטא בכמה וכמה דברים, כגון:בבלי בבא בתרא ס, ב סד אדם את ביתו בסיד ומשייר בו מקום אמה על אמה בכותל שכנגד הפתח בלא סיד; "עושה אדם כל צרכי סעודה ומשייר דבר מועט"; "עושה אשה כל תכשיטיה ומשיירת דבר מועט"; חתן תחת חופתו, שם אפר מקלה על ראשו במקום הנחת תפילין; הטילו הגבלות מסויימות על נגינה בכלי זמר; גזרו שלא יניח החתן בראשו שום כליל, ועוד רבים.