הכא במאי עסקינן: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
הכא במאי | הכא במאי עסקינן, הוא ביטוי תלמודי שמשמעותו המילולית היא: במה אנחנו עוסקים כאן. מדובר בפתיח להעמדה ("אוקימתא") של המשנה או הברייתא שהובאה קודם במקרה מסויים, על מנת לתרץ קושיא. | ||
דוגמה לשימוש בהעמדת מסוג "הכא במאי עסקינן", ניתן לראות ב{{מקור|בבלי:בבא מציעא כא א$בבא מציעא כא, א}}, שם תרצה הגמרא את הקושיא "היכי דמי? אי דרך נפילה - אפילו טובא נמי, ואי דרך הינוח - אפילו בציר מהכי נמי לא!", כלומר, אם מדובר בדרך נפילה - אז אפילו יותר מקב בארבע אמות הרי אלו שלו, ואם דרך הינוח, אז אפילו אם רמת הפיזור היא ביחס של פחות מקב לארבע אמות אז יהיה חייב להכריז! אז מדוע רבי יצחק נותן לנו מידת "קב בארבע אמות?!" | דוגמה לשימוש בהעמדת מסוג "הכא במאי עסקינן", ניתן לראות ב{{מקור|בבלי:בבא מציעא כא א$בבא מציעא כא, א}}, שם תרצה הגמרא את הקושיא "היכי דמי? אי דרך נפילה - אפילו טובא נמי, ואי דרך הינוח - אפילו בציר מהכי נמי לא!", כלומר, אם מדובר בדרך נפילה - אז אפילו יותר מקב בארבע אמות הרי אלו שלו, ואם דרך הינוח, אז אפילו אם רמת הפיזור היא ביחס של פחות מקב לארבע אמות אז יהיה חייב להכריז! אז מדוע רבי יצחק נותן לנו מידת "קב בארבע אמות?!" | ||
אלא מתרץ רב עוקבא בר חמא: "במכנשתא דבי דרי עסקינן: קב בארבע אמות דנפיש טרחייהו - לא טרח איניש ולא הדר אתי ושקיל להו, אפקורי מפקר להו. בציר מהכי - טרח והדר אתי ושקיל להו, ולא מפקר להו". כלומר, המשנה מדברת בשעת אסיפת הגרנות, שבשביל פחות מקב בארבע אמות בשעת אסיפת הגרנות - לא יטרח אדם לחזור ולקחת אותם. | אלא מתרץ רב עוקבא בר חמא: "במכנשתא דבי דרי עסקינן: קב בארבע אמות דנפיש טרחייהו - לא טרח איניש ולא הדר אתי ושקיל להו, אפקורי מפקר להו. בציר מהכי - טרח והדר אתי ושקיל להו, ולא מפקר להו". כלומר, המשנה מדברת בשעת אסיפת הגרנות, שבשביל פחות מקב בארבע אמות בשעת אסיפת הגרנות - לא יטרח אדם לחזור ולקחת אותם. | ||
גרסה אחרונה מ־11:26, 16 במאי 2024
|
|
הכא במאי עסקינן, הוא ביטוי תלמודי שמשמעותו המילולית היא: במה אנחנו עוסקים כאן. מדובר בפתיח להעמדה ("אוקימתא") של המשנה או הברייתא שהובאה קודם במקרה מסויים, על מנת לתרץ קושיא. דוגמה לשימוש בהעמדת מסוג "הכא במאי עסקינן", ניתן לראות בבבא מציעא כא, א, שם תרצה הגמרא את הקושיא "היכי דמי? אי דרך נפילה - אפילו טובא נמי, ואי דרך הינוח - אפילו בציר מהכי נמי לא!", כלומר, אם מדובר בדרך נפילה - אז אפילו יותר מקב בארבע אמות הרי אלו שלו, ואם דרך הינוח, אז אפילו אם רמת הפיזור היא ביחס של פחות מקב לארבע אמות אז יהיה חייב להכריז! אז מדוע רבי יצחק נותן לנו מידת "קב בארבע אמות?!" אלא מתרץ רב עוקבא בר חמא: "במכנשתא דבי דרי עסקינן: קב בארבע אמות דנפיש טרחייהו - לא טרח איניש ולא הדר אתי ושקיל להו, אפקורי מפקר להו. בציר מהכי - טרח והדר אתי ושקיל להו, ולא מפקר להו". כלומר, המשנה מדברת בשעת אסיפת הגרנות, שבשביל פחות מקב בארבע אמות בשעת אסיפת הגרנות - לא יטרח אדם לחזור ולקחת אותם.