למה לי קרא סברא הוא: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(דף חדש: לשם מה היה צריך להביא פסוק כמקור לדבר? הרי גם ללא הפסוק היה ניתן ללמוד זאת מסברה. המקור:{{מקור|בבלי:בבא …)
 
 
(גרסת ביניים אחת של משתמש אחר אחד אינה מוצגת)
שורה 1: שורה 1:
לשם מה היה צריך להביא פסוק כמקור לדבר? הרי גם ללא הפסוק היה ניתן ללמוד זאת מסברה.
#הפניה [[מונחים שכיחים בתלמוד#למה לי קרא סברא הוא]]
 
המקור:{{מקור|בבלי:בבא קמא מו ב$בבלי בבא קמא מו, ב}}.
 
ביטוי הנאמר בתמיהה. לאחר שהגמרא מביאה פסוק כמקור לדין כל שהוא, עולה התמיהה: לשם מה היה צורך בפסוק כדי ללמוד דין זה? הרי גם ללא הפסוק היינו יכולים לדעת את הדין, שכן ההגיון נותן והשכל מחיב שכך יהיה הדין.
 
כך למשל, לאחר שהגמרא אומרת שהמקור לדין "המוציא מחבירו עליו הראיה" הוא בפסוק "מי בעל דברים יגש אליהם"{{מקור|תנ"ך:שמות כד יד$שמות כד, יד}}, כלומר שעל התובע - שהוא בעל הדברים - מוטלת החובה להביא ראיות לבית הדין כדי לזכות בדינו, תמהה על כך הגמרא: "למה לי קרא? סברא הוא", כלומר שגם ללא הפסוק היה ניתן לדעת דין זה, שהרי מבחינה הגיונית תמיד מי שכואב לו הדבר הוא זה שמביא תרופה למכאובו, וכך גם כאן מי שרוצה להוציא דבר מחברו הוא זה שצריך להביא ראיה לכך שהוא זכאי לכך, ורק לאחר שיביא ראיה לדבר יזכה בו.

גרסה אחרונה מ־19:31, 7 ביולי 2010