העברת ארבע אמות ברשות הרבים: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
|||
| (6 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
==הגדרה== | ==הגדרה== | ||
'''אסור להעביר בשבת חפץ מרחק של ארבע אמות בתוך רשות הרבים''' {{מקור| | '''אסור להעביר בשבת חפץ מרחק של ארבע אמות בתוך רשות הרבים''' {{מקור|הסוגיא בשבת צו:|כן}}'''.''' | ||
==מקור וטעם== | ==מקור וטעם== | ||
'''מקורה''' - ל[[ | '''מקורה''' - ל[[הווה אמינא]] של ה[[גמרא]] הוא מכך שבמלאכת [[המשכן]] היו זורקים את מחטיהם זה לזה, ולמסקנת ה[[גמרא]] הוא מ[[הלכה למשה מסיני]] {{מקור|בבלי:שבת צו:|כן}}. אמנם [[רש"י]] {{מקור|שבת ח. ד"ה רחבה|כן}} הביא את ה[[הו"א]] {{מקור|וגליון הש"ס שם נשאר עליו בצ"ע|כן}}. | ||
'''בטעמה''' חקרו האחרונים האם היא מדין מוציא מרשות לרשות, שארבע אמות היא רשותו של האדם וכאשר מעביר ארבע אמות מוציא מרשותו, או שהיא איסור נפרד {{מקור| | '''בטעמה''' חקרו האחרונים האם היא מדין מוציא מרשות לרשות, שארבע אמות היא רשותו של האדם וכאשר מעביר ארבע אמות מוציא מרשותו, או שהיא איסור נפרד {{מקור|אפיקי ים ח"ב לז ד"ה אולם: ר"ן ורמב"ם - מדין מוציא, רש"י - דין נפרד|כן}}. | ||
ונפק"מ למעביר פחות מארבע אמות: אם היא הוצאה מרשותו א"כ בפחות מארבע אמות עדיין לא הוציא מרשותו כלל ואין בו איסור חצי שיעור מדאורייתא, אך אם היא איסור נפרד א"כ ארבע אמות הוא שיעור כשאר השיעורים (כזית וכו') והמעביר פחות מארבע אמות עובר באיסור חצי שיעור {{מקור| | ונפק"מ למעביר פחות מארבע אמות: אם היא הוצאה מרשותו א"כ בפחות מארבע אמות עדיין לא הוציא מרשותו כלל ואין בו איסור חצי שיעור מדאורייתא, אך אם היא איסור נפרד א"כ ארבע אמות הוא שיעור כשאר השיעורים (כזית וכו') והמעביר פחות מארבע אמות עובר באיסור חצי שיעור {{מקור|עיון בלומדות י: רש"י - יש איסור חצי שיעור, מאירי - אין|כן}}. | ||
'''במהותה''' חקרו האם המלאכה היא כל מעשה ההעברה, או רק העקירה וההנחה {{מקור| | '''במהותה''' חקרו האם המלאכה היא כל מעשה ההעברה, או רק העקירה וההנחה {{מקור|המידות לחקר ההלכה ד-ט בשם הגר"ח מבריסק: כל המעשה|כן}}. | ||
==ראה גם== | ==ראה גם== | ||
גרסה אחרונה מ־16:33, 14 ביולי 2020
|
|
הגדרה[עריכה]
אסור להעביר בשבת חפץ מרחק של ארבע אמות בתוך רשות הרבים (הסוגיא בשבת צו:).
מקור וטעם[עריכה]
מקורה - להווה אמינא של הגמרא הוא מכך שבמלאכת המשכן היו זורקים את מחטיהם זה לזה, ולמסקנת הגמרא הוא מהלכה למשה מסיני (שבת צו:). אמנם רש"י (שבת ח. ד"ה רחבה) הביא את ההו"א (וגליון הש"ס שם נשאר עליו בצ"ע).
בטעמה חקרו האחרונים האם היא מדין מוציא מרשות לרשות, שארבע אמות היא רשותו של האדם וכאשר מעביר ארבע אמות מוציא מרשותו, או שהיא איסור נפרד (אפיקי ים ח"ב לז ד"ה אולם: ר"ן ורמב"ם - מדין מוציא, רש"י - דין נפרד).
ונפק"מ למעביר פחות מארבע אמות: אם היא הוצאה מרשותו א"כ בפחות מארבע אמות עדיין לא הוציא מרשותו כלל ואין בו איסור חצי שיעור מדאורייתא, אך אם היא איסור נפרד א"כ ארבע אמות הוא שיעור כשאר השיעורים (כזית וכו') והמעביר פחות מארבע אמות עובר באיסור חצי שיעור (עיון בלומדות י: רש"י - יש איסור חצי שיעור, מאירי - אין).
במהותה חקרו האם המלאכה היא כל מעשה ההעברה, או רק העקירה וההנחה (המידות לחקר ההלכה ד-ט בשם הגר"ח מבריסק: כל המעשה).