רבי מנחם מנדל מויטבסק: הבדלים בין גרסאות בדף
(←ספריו) |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) |
||
| (12 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
רבי מנחם מנדל מויטבסק נולד בויטבסק בשנת | '''רבי מנחם מנדל מויטבסק''' היה מגדולי תלמידי [[המגיד ממזריטש]], מראשי עליית החסידים ל[[ארץ ישראל]]. בעל ספר "'''פרי הארץ'''". | ||
==תולדות חייו== | |||
נולד בויטבסק בשנת ת"צ בערך. אביו רבי משה היה ממקורביו של [[הבעל שם טוב]] ואף רבי מנחם מנדל ביקר בביתו בהיותו בן תשע. | |||
את רוב תורתו למד מפי [[המגיד ממזריטש]]. | את רוב תורתו למד מפי רבי דב בער [[המגיד ממזריטש]], והיה נחשב לאחד מגדולי תלמידיו. | ||
אישיותו התאפיינה בצניעות רבה. על כל איגרת נהג לחתום בתואר "השפל באמת", וגם על מצבתו לא הסכים שיכתבו דברי הלל, אלא רק את שמו. | אישיותו התאפיינה בצניעות רבה. על כל איגרת נהג לחתום בתואר "השפל באמת", וגם על מצבתו לא הסכים שיכתבו דברי הלל, אלא רק את שמו. | ||
בימי המגיד התגורר במינסק. לאחר פטירתו חזר לויטבסק והשתקע בהורודוקי הסמוכה, כאן ריכז סביבו אלפי חסידים ובתוכם | בימי המגיד התגורר במינסק. לאחר פטירתו חזר לויטבסק והשתקע בהורודוקי הסמוכה, כאן ריכז סביבו אלפי חסידים ובתוכם מגדולי תלמידי המגיד. | ||
רבה הייתה השפעתו של מרכז חסידי זה על יהדות ליטא ורוסיה הלבנה, ובימיו גדלה בהן התנועה החסידית. | רבה הייתה השפעתו של מרכז [[החסידות|חסידי]] זה על יהדות ליטא ורוסיה הלבנה, ובימיו גדלה בהן התנועה החסידית. | ||
בשנת | בשנת תקל"ז נסע ר' יחד עם [[רבי שניאור זלמן מלאדי]] לוילנא כדי להסביר ל[[גר"א]] את דבר החסידות ולהסיר חששות מלבו, אולם הגאון סירב לקבל את הבאים. ר' מנחם מנדל, ברצותו להימנע ממריבות ומלחמות, החליט לעזוב את שדה-המערכה הקשה בליטא, ובחודש [[אדר]] תקל"ז עלה ל[[ארץ ישראל]] בראש קבוצת חסידים בת שלוש מאות איש. עליה זו נודע מאוחר יותר בשם "עלית תלמידי הבעל שם טוב". במסע ארצה, טבעה אחת האניות וכשלושים חסידים טבעו, וגם כשהגיעו ארצה, בה' ב[[אלול]] תקל"ז ל[[צפת]] נרדפו על ידי הערבים ונאלצו לעבור ל[[טבריה]], שם השתקעו. | ||
אף ביושבו בארץ ישראל עמד בקשרים מהודקים עם חסידיו בגולה על ידי שד"רים ואגרות. | |||
אף ביושבו בארץ | |||
נפטר ביום א' ב[[אייר]] תקמ"ח בהשאירו את בנו יחידו ר' משה. נקבר בבית העלמין הישן בטבריה בחלקת תלמידי הבעש"ט. | |||
==ספריו== | ==ספריו== | ||
*"פרי הארץ" (קאפוסט תקע"ד), | |||
*" | |||
*"פרי העץ" (ז'יטומיר תרל"ד) | *"פרי העץ" (ז'יטומיר תרל"ד) | ||
*ו"לקוטי אמרים" (לבוב תרע"א) | *ו"לקוטי אמרים" (לבוב תרע"א) | ||
[[קטגוריה: | ==לקריאה נוספת== | ||
* אהרן סורסקי, '''יסוד המעלה''' (שני כרכים). | |||
* אהרן סורסקי, '''דמויות הוד''' חלק א', פרק ב. | |||
* [[הרב אליעזר מלמד]], '''רביבים- גדולי ישראל ודמויות מופת''', מכון הר ברכה תש"ע. | |||
==קישורים חיצוניים== | |||
*[http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?cat=219&id=1442&q=|"החסידות עולה לארץ ישראל], הרב אליעזר מלמד, אתר ישיבה. | |||
{{מיון רגיל:מויטבסק מנחם מנדל}} | |||
[[קטגוריה:אחרונים]] | |||
[[קטגוריה:תלמידי המגיד ממזריטש]] | |||
[[קטגוריה:חכמי ארץ ישראל]] | |||
גרסה אחרונה מ־09:24, 15 ביולי 2013
|
|
רבי מנחם מנדל מויטבסק היה מגדולי תלמידי המגיד ממזריטש, מראשי עליית החסידים לארץ ישראל. בעל ספר "פרי הארץ".
תולדות חייו[עריכה]
נולד בויטבסק בשנת ת"צ בערך. אביו רבי משה היה ממקורביו של הבעל שם טוב ואף רבי מנחם מנדל ביקר בביתו בהיותו בן תשע.
את רוב תורתו למד מפי רבי דב בער המגיד ממזריטש, והיה נחשב לאחד מגדולי תלמידיו.
אישיותו התאפיינה בצניעות רבה. על כל איגרת נהג לחתום בתואר "השפל באמת", וגם על מצבתו לא הסכים שיכתבו דברי הלל, אלא רק את שמו.
בימי המגיד התגורר במינסק. לאחר פטירתו חזר לויטבסק והשתקע בהורודוקי הסמוכה, כאן ריכז סביבו אלפי חסידים ובתוכם מגדולי תלמידי המגיד.
רבה הייתה השפעתו של מרכז חסידי זה על יהדות ליטא ורוסיה הלבנה, ובימיו גדלה בהן התנועה החסידית.
בשנת תקל"ז נסע ר' יחד עם רבי שניאור זלמן מלאדי לוילנא כדי להסביר לגר"א את דבר החסידות ולהסיר חששות מלבו, אולם הגאון סירב לקבל את הבאים. ר' מנחם מנדל, ברצותו להימנע ממריבות ומלחמות, החליט לעזוב את שדה-המערכה הקשה בליטא, ובחודש אדר תקל"ז עלה לארץ ישראל בראש קבוצת חסידים בת שלוש מאות איש. עליה זו נודע מאוחר יותר בשם "עלית תלמידי הבעל שם טוב". במסע ארצה, טבעה אחת האניות וכשלושים חסידים טבעו, וגם כשהגיעו ארצה, בה' באלול תקל"ז לצפת נרדפו על ידי הערבים ונאלצו לעבור לטבריה, שם השתקעו.
אף ביושבו בארץ ישראל עמד בקשרים מהודקים עם חסידיו בגולה על ידי שד"רים ואגרות.
נפטר ביום א' באייר תקמ"ח בהשאירו את בנו יחידו ר' משה. נקבר בבית העלמין הישן בטבריה בחלקת תלמידי הבעש"ט.
ספריו[עריכה]
- "פרי הארץ" (קאפוסט תקע"ד),
- "פרי העץ" (ז'יטומיר תרל"ד)
- ו"לקוטי אמרים" (לבוב תרע"א)
לקריאה נוספת[עריכה]
- אהרן סורסקי, יסוד המעלה (שני כרכים).
- אהרן סורסקי, דמויות הוד חלק א', פרק ב.
- הרב אליעזר מלמד, רביבים- גדולי ישראל ודמויות מופת, מכון הר ברכה תש"ע.
קישורים חיצוניים[עריכה]
- "החסידות עולה לארץ ישראל, הרב אליעזר מלמד, אתר ישיבה.