כלאי בהמה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מאין תקציר עריכה |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
שורה 11: | שורה 11: | ||
וולדות שנולדו מכלאיים מותר לגדלם ולהשתמש בהם למלאכה. | וולדות שנולדו מכלאיים מותר לגדלם ולהשתמש בהם למלאכה. | ||
[[קטגוריה:כלאיים]] | |||
[[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]] | [[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]] |
גרסה אחרונה מ־09:47, 28 ביוני 2012
|
איסור הרבעת שני מיני בעלי חיים, ואיסור עשיית מלאכה בשני מיני בעלי חיים יחד.
"בהמתך לא תרביע כלאים" - זוהי אזהרה על "כלאי בהמה", שלא לזווג שני מינים שונים של בעלי חיים, כגון סוס וחמור וכיוצא בהם.
"לא תחרוש בשור ובחמור יחדיו" - זוהי אזהרה על "כלאי בהמה", שלא לעשות מלאכה בשני מיני בהמות כאחד. ומה שכתוב "לא תחרוש" לאו דווקא הוא, אלא הוא הדין לכל מלאכה, כגון משיכת עגלה או משא וכדומה. וכן מה שכתוב "בשור ובחמור" לאו דווקא הוא, אלא הוא הדין לכל שני מיני בעלי חיים, אלא שדיבר הכתוב בהווה - במקרה המצוי והרגיל.
ויש אומרים, שמן התורה אין איסור זה נוהג אלא בשני מיני בעלי חיים דוגמת שור וחמור, שהאחד טהור והשני טמא, ורק מדרבנן נוהג איסור זה בכל שני מינים שהם כלאיים בהרבעה.
העובר על איסור זה - לוקה.
וולדות שנולדו מכלאיים מותר לגדלם ולהשתמש בהם למלאכה.