שמוע בין אחיכם: הבדלים בין גרסאות בדף
מאין תקציר עריכה |
יוסף שמח בוט (שיחה | תרומות) מ (טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור) |
||
| (גרסת ביניים אחת של משתמש אחר אחד אינה מוצגת) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
איסור על הדיין לשמוע דברי בעל דין אחד שלא בפני בעל הדין השני. | |||
אסור לדיין לשמוע את טענותיו של אחד מבעלי הדין שלא בפני הצד שכנגד, שנאמר {{מקור| | אסור לדיין לשמוע את טענותיו של אחד מבעלי הדין שלא בפני הצד שכנגד, שנאמר {{מקור|דברים א|כן}}: "שמוע בין אחיכם ושפטתם צדק". איסור זה נלמד גם ממה שנאמר {{מקור|שמות כג|כן}}: "לא תשא שמע שוא" - "אזהרה לדיין שלא ישמע דברי בעל דין, עד שיבוא בעל דין חברו". והטעם: "כדי שלא תכנס לנפשו צורת הדברים אין יושר להם ולא אמיתות" {{מקור|ספר המצוות להרמב"ם ל"ת רפא|כן}}. | ||
למרות שהדיין יודע שלא שמע אלא צד אחד, ובלי ספק הוא לוקח בחשבון את העובדה שבעקבותיו צפויים טענותיו של הצד שכנגד, מכל מקום לא יהיה לדברי הצד השני משקל שווה לדבריו של הצד הראשון, מכיון שבלב הדיין נקבע כבר כדבריו של הראשון, ודין אמת כבר לא יהיה כאן! | למרות שהדיין יודע שלא שמע אלא צד אחד, ובלי ספק הוא לוקח בחשבון את העובדה שבעקבותיו צפויים טענותיו של הצד שכנגד, מכל מקום לא יהיה לדברי הצד השני משקל שווה לדבריו של הצד הראשון, מכיון שבלב הדיין נקבע כבר כדבריו של הראשון, ודין אמת כבר לא יהיה כאן! | ||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
גם על בעלי הדין קיים איסור להשמיע את טענותיהם שלא בפני הצד שכנגד. בגמרא מובא: "המטעים דבריו לדיין קודם שיבוא בעל דין חברו - נקרא רשע". | גם על בעלי הדין קיים איסור להשמיע את טענותיהם שלא בפני הצד שכנגד. בגמרא מובא: "המטעים דבריו לדיין קודם שיבוא בעל דין חברו - נקרא רשע". | ||
את הפסוק במשלי {{מקור| | את הפסוק במשלי {{מקור|יח|כן}}: "צדיק הראשון בריבו, ובא רעהו וחקרו", פירש הרלב"ג: "יהיה אצל השופט, האיש הראשון שיבוא לפניו, צדיק בדברי ריבו, כי יאמין לדבריו. וכאשר יבוא רעהו להגיד לו היפך הדברים ההם, לא יאמינוהו, כי אם אחרי החקירה השלימה". | ||
[[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]] | [[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]] | ||
[[קטגוריה:סדרי הדיון]] | |||
גרסה אחרונה מ־11:32, 5 בספטמבר 2012
|
|
איסור על הדיין לשמוע דברי בעל דין אחד שלא בפני בעל הדין השני.
אסור לדיין לשמוע את טענותיו של אחד מבעלי הדין שלא בפני הצד שכנגד, שנאמר (דברים א): "שמוע בין אחיכם ושפטתם צדק". איסור זה נלמד גם ממה שנאמר (שמות כג): "לא תשא שמע שוא" - "אזהרה לדיין שלא ישמע דברי בעל דין, עד שיבוא בעל דין חברו". והטעם: "כדי שלא תכנס לנפשו צורת הדברים אין יושר להם ולא אמיתות" (ספר המצוות להרמב"ם ל"ת רפא).
למרות שהדיין יודע שלא שמע אלא צד אחד, ובלי ספק הוא לוקח בחשבון את העובדה שבעקבותיו צפויים טענותיו של הצד שכנגד, מכל מקום לא יהיה לדברי הצד השני משקל שווה לדבריו של הצד הראשון, מכיון שבלב הדיין נקבע כבר כדבריו של הראשון, ודין אמת כבר לא יהיה כאן!
גם על בעלי הדין קיים איסור להשמיע את טענותיהם שלא בפני הצד שכנגד. בגמרא מובא: "המטעים דבריו לדיין קודם שיבוא בעל דין חברו - נקרא רשע".
את הפסוק במשלי (יח): "צדיק הראשון בריבו, ובא רעהו וחקרו", פירש הרלב"ג: "יהיה אצל השופט, האיש הראשון שיבוא לפניו, צדיק בדברי ריבו, כי יאמין לדבריו. וכאשר יבוא רעהו להגיד לו היפך הדברים ההם, לא יאמינוהו, כי אם אחרי החקירה השלימה".