קידושין: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (←פרטי הדין) |
UpgradeBot (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| (7 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
==הגדרה== | ==הגדרה== | ||
'''אשה מיוחדת לבעלה ואסורה לשאר העולם''' {{מקור| | '''אשה מיוחדת לבעלה ואסורה לשאר העולם''' {{מקור|הסוגיות בקידושין דפים ב-יד, ובקידושין בפרקים שני ושלישי|כן}}'''.''' | ||
בערך זה נדון בקידושין בכלל. בשלושת הדרכים השונות לקידושין ע"ע קידושי כסף, ערך קידושי שטר וערך קידושי ביאה. | בערך זה נדון בקידושין בכלל. בשלושת הדרכים השונות לקידושין ע"ע קידושי כסף, ערך קידושי שטר וערך קידושי ביאה. | ||
==מקור וטעם== | ==מקור וטעם== | ||
מקורם של הקידושין מהפסוקים "כי יקח איש אשה | מקורם של הקידושין מהפסוקים "כי יקח איש אשה ובה אליה וגו'" {{מקור|דברים כב-יג|כן}}. ולולא הפסוקים - קודם מתן תורה - היה אדם פוגע באשה בשוק, אם רצה הוא והיא מכניסה לתוך ביתו ובועלה בינו לבין עצמו ותהיה לו לאשה {{מקור|רמב"ם אישות א-א|כן}}. | ||
==קניין ואיסור== | ==קניין ואיסור== | ||
'''במהות הקידושין''' דנו הראשונים והאחרונים, וחמש דעות בעניין: | '''במהות הקידושין''' דנו הראשונים והאחרונים, וחמש דעות בעניין: | ||
@ הם קנייני ממון, שהאשה היא כעין חפץ ששייך לבעל {{מקור|(כתובות ב: תד"ה מציא (בתירוץ השני), תוס' הרא"ש ותוס' הרשב"א: כשדהו עבדו שורו וחמורו)}}. | @ הם קנייני ממון, שהאשה היא כעין חפץ ששייך לבעל {{מקור|(כתובות ב: תד"ה מציא (בתירוץ השני), תוס' הרא"ש ותוס' הרשב"א: כשדהו עבדו שורו וחמורו)}}. | ||
@ איסורים, שהאשה נאסרת לכל העולם באיסור אשת איש {{מקור| | @ איסורים, שהאשה נאסרת לכל העולם באיסור אשת איש {{מקור|קובץ שיעורים ח"ב כז. ומעין זה חקר המידות לחקר ההלכה ח-מ האם הקניין והאיסור הם שני דינים נפרדים, או שהאיסור נובע מהקניין|כן}}. | ||
@ חילוק בין דרכי הקידושין, שכסף ושטר הם קניינים, וביאה היא איסורים {{מקור| | @ חילוק בין דרכי הקידושין, שכסף ושטר הם קניינים, וביאה היא איסורים {{מקור|זכר יצחק יד, קובץ הערות עו בהו"א|כן}}. | ||
@ חילוק בין לשונות הקידושין, שלשון "הרי את מקודשת" היא איסורים שגורמים לקניין, ולשון "הרי את אשתי" היא קניין שגורם לאיסורים {{מקור| | @ חילוק בין לשונות הקידושין, שלשון "הרי את מקודשת" היא איסורים שגורמים לקניין, ולשון "הרי את אשתי" היא קניין שגורם לאיסורים {{מקור|קובץ שיעורים קידושין נג|כן}}. | ||
@ הקונטרסי שיעורים הוסיף שיש שלושה עניינים בקידושין: קניין, איסור, וייחוד האשה והזמנתה לבעל {{מקור| | @ הקונטרסי שיעורים הוסיף שיש שלושה עניינים בקידושין: קניין, איסור, וייחוד האשה והזמנתה לבעל {{מקור|קידושין א-א, ולשיטתו סובר כך גם בעניין יעוד - קידושין יח-ז ד"ה סוף|כן}}. | ||
'''ויוצאות מחקירה זו כמה נפק"מ''': | '''ויוצאות מחקירה זו כמה נפק"מ''': | ||
@ אין קידושין תופסים באשת איש - האם זו סברא שאין לאשה יד לקבל קידושין מאחר כי קנויה לבעלה, או שצריך גזירת הכתוב {{מקור| | @ אין קידושין תופסים באשת איש - האם זו סברא שאין לאשה יד לקבל קידושין מאחר כי קנויה לבעלה, או שצריך גזירת הכתוב {{מקור|אבני מילואים מד-ד: גזירת הכתוב, פני יהושע המובא בו: סברא|כן}}. | ||
@ דעת האשה להתקדש - האם זו גזירת הכתוב, או סברא כמו שבקניינים צריך דעת מקנה {{מקור| | @ דעת האשה להתקדש - האם זו גזירת הכתוב, או סברא כמו שבקניינים צריך דעת מקנה {{מקור|רש"י קידושין מד. ויבמות יט: סותר את עצמו בזה|כן}}. | ||
@ הבא על ארוסתו - האם חייב מיתה כדין אחר הבא עליה, או לא. שאם זהו איסור, אפשר שהאיסור חל גם על הארוס עצמו, אך אם כל דין אשת איש הוא מפני שקנויה לארוס - א"כ הארוס עצמו בוודאי פטור {{מקור|(שיטה מקובצת כתובות ז: (ד"ה ז"ל) מביא רא"ה ורשב"א שחייב כארוסת אחר)}}<ref>כמו כן חקרו האחרונים גם לגבי חופה האם היא קניין או איסור, ע"ע [[חופה#מקור_וטעם]] ד"ה במהותה. וכן חקרו גם לגבי גירושין, ע"ע [[גירושין#מקור_וטעם]] ד"ה במהות הגירושין אות א.</ref>. | @ הבא על ארוסתו - האם חייב מיתה כדין אחר הבא עליה, או לא. שאם זהו איסור, אפשר שהאיסור חל גם על הארוס עצמו, אך אם כל דין אשת איש הוא מפני שקנויה לארוס - א"כ הארוס עצמו בוודאי פטור {{מקור|(שיטה מקובצת כתובות ז: (ד"ה ז"ל) מביא רא"ה ורשב"א שחייב כארוסת אחר)}}<ref>כמו כן חקרו האחרונים גם לגבי חופה האם היא קניין או איסור, ע"ע [[חופה#מקור_וטעם]] ד"ה במהותה. וכן חקרו גם לגבי גירושין, ע"ע [[גירושין#מקור_וטעם]] ד"ה במהות הגירושין אות א.</ref>. | ||
==פרטי הדין== | ==פרטי הדין== | ||
'''אופן הקניין''' הוא שהאיש יעשה את מעשה הקידושין ולא האשה, כדרשת הגמרא "כי יקח ולא כי תיקח" {{מקור| | '''אופן הקניין''' הוא שהאיש יעשה את מעשה הקידושין ולא האשה, כדרשת הגמרא "כי יקח ולא כי תיקח" {{מקור|בבלי:קידושין ה:|כן}}. | ||
'''הכח המחיל את הקניין''' (כח האדם או כח המעשה<ref>בחילוק בין כח האדם לכח המעשה ובנפק"מ ביניהם דנו בערך [[חלויות מכח האדם וחלויות מכח המעשה]].</ref>) - הבעל עצמו מקדש את האשה (כח האדם, כמו בקניינים, שהאדם עצמו פועל את הקניין), ולא שהוא רק עושה את מעשה הקידושין (כסף שטר או ביאה) והיא מתקדשת ממילא (כח המעשה, כמו בשחיטה, שהאדם רק שוחט והבהמה ניתרת ממילא) {{מקור| | '''הכח המחיל את הקניין''' (כח האדם או כח המעשה<ref>בחילוק בין כח האדם לכח המעשה ובנפק"מ ביניהם דנו בערך [[חלויות מכח האדם וחלויות מכח המעשה]].</ref>) - הבעל עצמו מקדש את האשה (כח האדם, כמו בקניינים, שהאדם עצמו פועל את הקניין), ולא שהוא רק עושה את מעשה הקידושין (כסף שטר או ביאה) והיא מתקדשת ממילא (כח המעשה, כמו בשחיטה, שהאדם רק שוחט והבהמה ניתרת ממילא) {{מקור|גר"ח על הרמב"ם יבום וחליצה ד-טז ד"ה ואשר וד"ה ונראה, וקובץ הערות עו|כן}}. | ||
'''האדם המחיל את הקניין''' - נחלקו האחרונים האם רק האיש מחיל את הקידושין או שגם האיש וגם האשה {{מקור| | '''האדם המחיל את הקניין''' - נחלקו האחרונים האם רק האיש מחיל את הקידושין או שגם האיש וגם האשה {{מקור|שערי יושר ז-יב וגר"ש שקאפ קידושין א: גם האיש וגם האשה, אבני מילואים המובא בו וכן דרכי משה דרכי הקניינים ה-יט: רק האיש|כן}}<ref>עיין לקמן בסמוך (בד"ה הדעת) שתלוי בזה.</ref>. | ||
'''הדעת''' (מחשבה או התרצות<ref>בחילוק בין מחשבה להתרצות ובנפק"מ ביניהם דנו בערך [[מחשבה והתרצות]].</ref>) - בדעת האיש פשוט שצריך מחשבה בפועל (כוונה, גמר בליבו), ולא רק התרצות (הסכמה, רצון, הרהור, ניחותא) {{מקור|(שערי יושר ז-יב וגר"ש שקאפ קידושין א, אבני מילואים המובא בו, דרכי משה (דרכי הקניינים ה-יט), גר"ש שקאפ בבא מציעא כ בתחילתו)}}. | '''הדעת''' (מחשבה או התרצות<ref>בחילוק בין מחשבה להתרצות ובנפק"מ ביניהם דנו בערך [[מחשבה והתרצות]].</ref>) - בדעת האיש פשוט שצריך מחשבה בפועל (כוונה, גמר בליבו), ולא רק התרצות (הסכמה, רצון, הרהור, ניחותא) {{מקור|(שערי יושר ז-יב וגר"ש שקאפ קידושין א, אבני מילואים המובא בו, דרכי משה (דרכי הקניינים ה-יט), גר"ש שקאפ בבא מציעא כ בתחילתו)}}. | ||
אך בדעת האשה נחלקו האחרונים האם מספיק שרק תסכים לקידושין (רצון, הרהור, ניחותא), או שצריך שתפקיר את עצמה (מחשבה בפועל, כוונה, גמר בליבו) {{מקור|(שערי יושר ז-יב וגר"ש שקאפ קידושין א: מפקירה (וצריך מחשבה), אבני מילואים המובא בו וכן דרכי משה דרכי הקניינים ה-יט: רק מסכימה. גר"ש שקאפ בבא מציעא כ בתחילתו: קידושין צריכים מחשבה בפועל (ולא ביאר אם כוונתו רק לאיש או גם לאשה))}}<ref>עיין לעיל בסמוך (בד"ה האדם המחיל את הקניין) שתלוי בזה.</ref>.'''אמירה בלא מעשה קניין''', פשוט שלא תועיל בקידושין, גם אם גמר בדעתו {{מקור| | אך בדעת האשה נחלקו האחרונים האם מספיק שרק תסכים לקידושין (רצון, הרהור, ניחותא), או שצריך שתפקיר את עצמה (מחשבה בפועל, כוונה, גמר בליבו) {{מקור|(שערי יושר ז-יב וגר"ש שקאפ קידושין א: מפקירה (וצריך מחשבה), אבני מילואים המובא בו וכן דרכי משה דרכי הקניינים ה-יט: רק מסכימה. גר"ש שקאפ בבא מציעא כ בתחילתו: קידושין צריכים מחשבה בפועל (ולא ביאר אם כוונתו רק לאיש או גם לאשה))}}<ref>עיין לעיל בסמוך (בד"ה האדם המחיל את הקניין) שתלוי בזה.</ref>.'''אמירה בלא מעשה קניין''', פשוט שלא תועיל בקידושין, גם אם גמר בדעתו {{מקור|קובץ שיעורים כתובות שלו|כן}}. | ||
'''ספק קידושין''', למשל נתן הוא ואמרה היא, דהיינו שהאיש נתן לה שווה פרוטה לקידושין, אך היא אמרה "הרי אני מקודשת לך", שזוהי בעיא דלא איפשיטא בגמרא האם מקודשת {{מקור| | '''ספק קידושין''', למשל נתן הוא ואמרה היא, דהיינו שהאיש נתן לה שווה פרוטה לקידושין, אך היא אמרה "הרי אני מקודשת לך", שזוהי בעיא דלא איפשיטא בגמרא האם מקודשת {{מקור|בבלי:קידושין ה:|כן}} - נחלקו בו הרי"ף והר"ן: | ||
@ הרי"ף מחמיר כשאר ספיקא דאורייתא, שהרי זהו ספק האם חל עליה איסור אשת איש {{מקור|(רי"ף שם, וכן הוכיח בצפנת פענח (כללי התורה והמצוות ח"ג ד"ה קידושי ספק) מכתובות עג:)}}. | @ הרי"ף מחמיר כשאר ספיקא דאורייתא, שהרי זהו ספק האם חל עליה איסור אשת איש {{מקור|(רי"ף שם, וכן הוכיח בצפנת פענח (כללי התורה והמצוות ח"ג ד"ה קידושי ספק) מכתובות עג:)}}. | ||
@ הר"ן מקל כספק ממון, שאנו מעמידים אותה על חזקתה שהיתה פנויה {{מקור| | @ הר"ן מקל כספק ממון, שאנו מעמידים אותה על חזקתה שהיתה פנויה {{מקור|ר"ן שם סוף ד"ה תנו רבנן|כן}}. | ||
ומחלוקתם מבוארת ע"פ החקירה<ref>הובאה לעיל בסעיף "קניין ואיסור".</ref> האם קידושי אשה הם מדיני איסורים, שהאיש אוסר את האשה על שאר העולם - וא"כ הוא כספיקא דאורייתא, או מדיני ממונות, שהאיש קונה אותה לעצמו - והוא כספק ממון. | ומחלוקתם מבוארת ע"פ החקירה<ref>הובאה לעיל בסעיף "קניין ואיסור".</ref> האם קידושי אשה הם מדיני איסורים, שהאיש אוסר את האשה על שאר העולם - וא"כ הוא כספיקא דאורייתא, או מדיני ממונות, שהאיש קונה אותה לעצמו - והוא כספק ממון. | ||
'''תנאי כפול''' - חידשו מקצת הגאונים שכל דין תנאי כפול לא נאמר כלל בדיני ממונות אלא רק בגיטין וקידושין {{מקור| | '''תנאי כפול''' - חידשו מקצת הגאונים שכל דין תנאי כפול לא נאמר כלל בדיני ממונות אלא רק בגיטין וקידושין {{מקור|רמב"ם אישות ו-יד בשם מקצת גאונים אחרונים, וחולק עליהם|כן}}.'''עדי קיום על דעת האשה לקידושין''' - האבני מילואים כתב שאין צריך עדי קיום על דעתה, משום שפעולת הקידושין נעשית ע"י הבעל, והאשה צריכה רק להתרצות לקידושין. אך השערי יושר כתב שאפילו אם האשה צריכה רק להתרצות - צריך עדי קיום, שהרי התרצותה מבררת את חלות הקידושין {{מקור|(ז-יב ד"ה כתב, והביא גם את האבני מילואים. ושם (בד"ה ולענ"ד) חלק על עצם יסודו של האבני מילואים וכתב שגם האשה צריכה מחשבה לקידושין, ולא די בהתרצותה)}}. | ||
'''קידושי כסף, שטר וביאה''' - היתה הו"א שלקידושין צריך את שלושת הדרכים יחד: גם כסף, גם שטר וגם ביאה {{מקור| | '''קידושי כסף, שטר וביאה''' - היתה הו"א שלקידושין צריך את שלושת הדרכים יחד: גם כסף, גם שטר וגם ביאה {{מקור|ירושלמי ריש קידושין, ודן בזה הקונטרסי שיעורים קידושין א|כן}}. | ||
'''אמירת "הרי את"''' - נחלקו המפרשים האם היא חלק מהקידושין עצמם, או שצריך אותה רק בשביל לגלות את רצון הבעל {{מקור| | '''אמירת "הרי את"''' - נחלקו המפרשים האם היא חלק מהקידושין עצמם, או שצריך אותה רק בשביל לגלות את רצון הבעל {{מקור|ר"ן קידושין ט: רק לגלות את רצונו, והקובץ שיעורים קידושין כ הביאו ונשאר עליו בצ"ע. ברכת שמואל קידושין א: חלק מהקידושין. וכן דן בזה המידות לחקר ההלכה ג-כב|כן}}. {{מקור|( | ||
'''איסור אשת איש''' - חקרו האם הוא רצוף מרגע הקידושין, או שמתחדש בכל רגע בגלל שמקודשת {{מקור|קובץ שיעורים ח"ב כז: להו"א בגמרא - מתחדש, למסקנה - רצוף)}}.'''אכילת תרומה''' - ארוסתו של כהן אוכלת בתרומה בעבורו משום שהיא קניין כספו. וכתב האבני מילואים {{מקור| | '''איסור אשת איש''' - חקרו האם הוא רצוף מרגע הקידושין, או שמתחדש בכל רגע בגלל שמקודשת {{מקור|קובץ שיעורים ח"ב כז: להו"א בגמרא - מתחדש, למסקנה - רצוף)}}.'''אכילת תרומה''' - ארוסתו של כהן אוכלת בתרומה בעבורו משום שהיא קניין כספו. וכתב האבני מילואים {{מקור|בשו"ת יז ד"ה והנה לכאורה|כן}} שהולכים בזה אחר קניין האיסור ולא אחר קניין הממון (בין לאכול ובין לפסול). וכן כתב {{מקור|שם ד"ה ואכתי|כן}} שאין לארוס קניין ממון בארוסתו אלא רק קניין איסור, שאסורה לעולם בגללו, ונקראת "קניין כספו" משום שהקניין איסור הזה נקנה לו ע"י כסף. | ||
'''[[ברכת האירוסין]]''' - חקרו האם היא [[ברכת המצוות]] או [[ברכת השבח]] {{מקור| | '''[[ברכת האירוסין]]''' - חקרו האם היא [[ברכת המצוות]] או [[ברכת השבח]] {{מקור|חידושי ר' שמואל יבמות וכתובות עמוד מז, מנחת אשר בראשית כח-א ד"ה ונראה|כן}}. | ||
== מעמד הארוס והארוסה אחר הארוסין == | |||
{{ערך מורחב|ערך=[[ארוסה]]}} | |||
[[ארוסה]] אסורה לבעלה [[מדרבנן]] - ר' [[תבנית:הידעת?/ח' חשוון ה'תשס"ט]] וש"נ | [[ארוסה]] אסורה לבעלה [[מדרבנן]] - ר' [[תבנית:הידעת?/ח' חשוון ה'תשס"ט]] וש"נ | ||
== [[מנהג|מנהגי]] הקידושין == | |||
המנהג לקדש בטבעת - ר' [[תבנית:הידעת?/כ"ד טבת ה'תשע"ב]] ו'מעדני יום טוב' {{מקור|לרבי יו"ט זנגר שליט"א, קונטרס הנישואין, ח"ב, ב"ב תשס"ט, סי' יא, עמ' ע|כן}} וש"נ {{מקור|בין היתר ל}}[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20216&st=&pgnum=80 צפנת פענח אישות פ"ג ה"א] | |||
==הקונה== | ==הקונה== | ||
'''קטן''' אינו יכול לקדש, שנאמר "כי יקח איש" {{מקור| | '''קטן''' אינו יכול לקדש, שנאמר "כי יקח איש" {{מקור|רש"י כתובות עג: ד"ה קטן|כן}}. ונחלקו המפרשים האם אפשר לקדש לו אשה מדין זכין {{מקור|ר"י ברזילי: אפשר לקדש לו. דנו בדבריו שיעורי ר' שמואל קידושין עמוד רכ וקובץ שיעורים קידושין קיט|כן}}.'''גוי''' אינו יכול לקדש ישראלית. רש"י {{מקור|יבמות סח: ד"ה אי|כן}} כתב שהמקור לכך מ"אשת רעהו - פרט לאשת עובד כוכבים", והשאילתות דרב אחאי {{מקור|וישלח כה, הובא ברש"י שם|כן}} כתב שבישראל הוקשו הוויות להדדי, א"כ רק מי שיכול לקדש בכסף יכול לקדש בביאה, וכיוון שלגוי יש רק קידושי ביאה - לא יוכל לקדש ישראלית. | ||
'''עבד כנעני''' אינו יכול לקדש ישראלית שנאמר "עם החמור" - עם הדומה לחמור {{מקור| | '''עבד כנעני''' אינו יכול לקדש ישראלית שנאמר "עם החמור" - עם הדומה לחמור {{מקור|רש"י יבמות סח: ד"ה אי|כן}}. | ||
==ראה גם== | ==ראה גם== | ||
* [[קנין איסור]] | |||
* [[אפקעינהו רבנן לקידושי]] | * [[אפקעינהו רבנן לקידושי]] | ||
* [[חופה {{מקור| | * [[חופה ]] {{מקור|ושם בסעיף "נישואין" דנו בחילוקים בין אירוסין לנישואין|כן}} | ||
* [[יבום]] | * [[יבום]] | ||
| שורה 66: | שורה 76: | ||
* [[קידושי כסף]] | * [[קידושי כסף]] | ||
* [[קידושי שטר]] {{מקור| | * [[קידושי שטר]] {{מקור|לגבי קידושי חליפין שווה בשווה ע"ע חליפין שווה בשווה בסעיף "בקידושין"|כן}} | ||
==הערות שוליים== | ==הערות שוליים== | ||
גרסה אחרונה מ־17:49, 6 במרץ 2017
|
|
הגדרה[עריכה]
אשה מיוחדת לבעלה ואסורה לשאר העולם (הסוגיות בקידושין דפים ב-יד, ובקידושין בפרקים שני ושלישי).
בערך זה נדון בקידושין בכלל. בשלושת הדרכים השונות לקידושין ע"ע קידושי כסף, ערך קידושי שטר וערך קידושי ביאה.
מקור וטעם[עריכה]
מקורם של הקידושין מהפסוקים "כי יקח איש אשה ובה אליה וגו'" (דברים כב-יג). ולולא הפסוקים - קודם מתן תורה - היה אדם פוגע באשה בשוק, אם רצה הוא והיא מכניסה לתוך ביתו ובועלה בינו לבין עצמו ותהיה לו לאשה (רמב"ם אישות א-א).
קניין ואיסור[עריכה]
במהות הקידושין דנו הראשונים והאחרונים, וחמש דעות בעניין:
- הם קנייני ממון, שהאשה היא כעין חפץ ששייך לבעל (כתובות ב: תד"ה מציא (בתירוץ השני), תוס' הרא"ש ותוס' הרשב"א: כשדהו עבדו שורו וחמורו).
- איסורים, שהאשה נאסרת לכל העולם באיסור אשת איש (קובץ שיעורים ח"ב כז. ומעין זה חקר המידות לחקר ההלכה ח-מ האם הקניין והאיסור הם שני דינים נפרדים, או שהאיסור נובע מהקניין).
- חילוק בין דרכי הקידושין, שכסף ושטר הם קניינים, וביאה היא איסורים (זכר יצחק יד, קובץ הערות עו בהו"א).
- חילוק בין לשונות הקידושין, שלשון "הרי את מקודשת" היא איסורים שגורמים לקניין, ולשון "הרי את אשתי" היא קניין שגורם לאיסורים (קובץ שיעורים קידושין נג).
- הקונטרסי שיעורים הוסיף שיש שלושה עניינים בקידושין: קניין, איסור, וייחוד האשה והזמנתה לבעל (קידושין א-א, ולשיטתו סובר כך גם בעניין יעוד - קידושין יח-ז ד"ה סוף).
ויוצאות מחקירה זו כמה נפק"מ:
- אין קידושין תופסים באשת איש - האם זו סברא שאין לאשה יד לקבל קידושין מאחר כי קנויה לבעלה, או שצריך גזירת הכתוב (אבני מילואים מד-ד: גזירת הכתוב, פני יהושע המובא בו: סברא).
- דעת האשה להתקדש - האם זו גזירת הכתוב, או סברא כמו שבקניינים צריך דעת מקנה (רש"י קידושין מד. ויבמות יט: סותר את עצמו בזה).
- הבא על ארוסתו - האם חייב מיתה כדין אחר הבא עליה, או לא. שאם זהו איסור, אפשר שהאיסור חל גם על הארוס עצמו, אך אם כל דין אשת איש הוא מפני שקנויה לארוס - א"כ הארוס עצמו בוודאי פטור (שיטה מקובצת כתובות ז: (ד"ה ז"ל) מביא רא"ה ורשב"א שחייב כארוסת אחר)[1].
פרטי הדין[עריכה]
אופן הקניין הוא שהאיש יעשה את מעשה הקידושין ולא האשה, כדרשת הגמרא "כי יקח ולא כי תיקח" (קידושין ה:).
הכח המחיל את הקניין (כח האדם או כח המעשה[2]) - הבעל עצמו מקדש את האשה (כח האדם, כמו בקניינים, שהאדם עצמו פועל את הקניין), ולא שהוא רק עושה את מעשה הקידושין (כסף שטר או ביאה) והיא מתקדשת ממילא (כח המעשה, כמו בשחיטה, שהאדם רק שוחט והבהמה ניתרת ממילא) (גר"ח על הרמב"ם יבום וחליצה ד-טז ד"ה ואשר וד"ה ונראה, וקובץ הערות עו).
האדם המחיל את הקניין - נחלקו האחרונים האם רק האיש מחיל את הקידושין או שגם האיש וגם האשה (שערי יושר ז-יב וגר"ש שקאפ קידושין א: גם האיש וגם האשה, אבני מילואים המובא בו וכן דרכי משה דרכי הקניינים ה-יט: רק האיש)[3].
הדעת (מחשבה או התרצות[4]) - בדעת האיש פשוט שצריך מחשבה בפועל (כוונה, גמר בליבו), ולא רק התרצות (הסכמה, רצון, הרהור, ניחותא) (שערי יושר ז-יב וגר"ש שקאפ קידושין א, אבני מילואים המובא בו, דרכי משה (דרכי הקניינים ה-יט), גר"ש שקאפ בבא מציעא כ בתחילתו).
אך בדעת האשה נחלקו האחרונים האם מספיק שרק תסכים לקידושין (רצון, הרהור, ניחותא), או שצריך שתפקיר את עצמה (מחשבה בפועל, כוונה, גמר בליבו) (שערי יושר ז-יב וגר"ש שקאפ קידושין א: מפקירה (וצריך מחשבה), אבני מילואים המובא בו וכן דרכי משה דרכי הקניינים ה-יט: רק מסכימה. גר"ש שקאפ בבא מציעא כ בתחילתו: קידושין צריכים מחשבה בפועל (ולא ביאר אם כוונתו רק לאיש או גם לאשה))[5].אמירה בלא מעשה קניין, פשוט שלא תועיל בקידושין, גם אם גמר בדעתו (קובץ שיעורים כתובות שלו).
ספק קידושין, למשל נתן הוא ואמרה היא, דהיינו שהאיש נתן לה שווה פרוטה לקידושין, אך היא אמרה "הרי אני מקודשת לך", שזוהי בעיא דלא איפשיטא בגמרא האם מקודשת (קידושין ה:) - נחלקו בו הרי"ף והר"ן:
- הרי"ף מחמיר כשאר ספיקא דאורייתא, שהרי זהו ספק האם חל עליה איסור אשת איש (רי"ף שם, וכן הוכיח בצפנת פענח (כללי התורה והמצוות ח"ג ד"ה קידושי ספק) מכתובות עג:).
- הר"ן מקל כספק ממון, שאנו מעמידים אותה על חזקתה שהיתה פנויה (ר"ן שם סוף ד"ה תנו רבנן).
ומחלוקתם מבוארת ע"פ החקירה[6] האם קידושי אשה הם מדיני איסורים, שהאיש אוסר את האשה על שאר העולם - וא"כ הוא כספיקא דאורייתא, או מדיני ממונות, שהאיש קונה אותה לעצמו - והוא כספק ממון.
תנאי כפול - חידשו מקצת הגאונים שכל דין תנאי כפול לא נאמר כלל בדיני ממונות אלא רק בגיטין וקידושין (רמב"ם אישות ו-יד בשם מקצת גאונים אחרונים, וחולק עליהם).עדי קיום על דעת האשה לקידושין - האבני מילואים כתב שאין צריך עדי קיום על דעתה, משום שפעולת הקידושין נעשית ע"י הבעל, והאשה צריכה רק להתרצות לקידושין. אך השערי יושר כתב שאפילו אם האשה צריכה רק להתרצות - צריך עדי קיום, שהרי התרצותה מבררת את חלות הקידושין (ז-יב ד"ה כתב, והביא גם את האבני מילואים. ושם (בד"ה ולענ"ד) חלק על עצם יסודו של האבני מילואים וכתב שגם האשה צריכה מחשבה לקידושין, ולא די בהתרצותה).
קידושי כסף, שטר וביאה - היתה הו"א שלקידושין צריך את שלושת הדרכים יחד: גם כסף, גם שטר וגם ביאה (ירושלמי ריש קידושין, ודן בזה הקונטרסי שיעורים קידושין א).
אמירת "הרי את" - נחלקו המפרשים האם היא חלק מהקידושין עצמם, או שצריך אותה רק בשביל לגלות את רצון הבעל (ר"ן קידושין ט: רק לגלות את רצונו, והקובץ שיעורים קידושין כ הביאו ונשאר עליו בצ"ע. ברכת שמואל קידושין א: חלק מהקידושין. וכן דן בזה המידות לחקר ההלכה ג-כב). {{מקור|( איסור אשת איש - חקרו האם הוא רצוף מרגע הקידושין, או שמתחדש בכל רגע בגלל שמקודשת קובץ שיעורים ח"ב כז: להו"א בגמרא - מתחדש, למסקנה - רצוף).אכילת תרומה - ארוסתו של כהן אוכלת בתרומה בעבורו משום שהיא קניין כספו. וכתב האבני מילואים (בשו"ת יז ד"ה והנה לכאורה) שהולכים בזה אחר קניין האיסור ולא אחר קניין הממון (בין לאכול ובין לפסול). וכן כתב (שם ד"ה ואכתי) שאין לארוס קניין ממון בארוסתו אלא רק קניין איסור, שאסורה לעולם בגללו, ונקראת "קניין כספו" משום שהקניין איסור הזה נקנה לו ע"י כסף.
ברכת האירוסין - חקרו האם היא ברכת המצוות או ברכת השבח (חידושי ר' שמואל יבמות וכתובות עמוד מז, מנחת אשר בראשית כח-א ד"ה ונראה).
מעמד הארוס והארוסה אחר הארוסין[עריכה]
- ערך מורחב - ארוסה
ארוסה אסורה לבעלה מדרבנן - ר' תבנית:הידעת?/ח' חשוון ה'תשס"ט וש"נ
מנהגי הקידושין[עריכה]
המנהג לקדש בטבעת - ר' תבנית:הידעת?/כ"ד טבת ה'תשע"ב ו'מעדני יום טוב' (לרבי יו"ט זנגר שליט"א, קונטרס הנישואין, ח"ב, ב"ב תשס"ט, סי' יא, עמ' ע) וש"נ בין היתר לצפנת פענח אישות פ"ג ה"א
הקונה[עריכה]
קטן אינו יכול לקדש, שנאמר "כי יקח איש" (רש"י כתובות עג: ד"ה קטן). ונחלקו המפרשים האם אפשר לקדש לו אשה מדין זכין (ר"י ברזילי: אפשר לקדש לו. דנו בדבריו שיעורי ר' שמואל קידושין עמוד רכ וקובץ שיעורים קידושין קיט).גוי אינו יכול לקדש ישראלית. רש"י (יבמות סח: ד"ה אי) כתב שהמקור לכך מ"אשת רעהו - פרט לאשת עובד כוכבים", והשאילתות דרב אחאי (וישלח כה, הובא ברש"י שם) כתב שבישראל הוקשו הוויות להדדי, א"כ רק מי שיכול לקדש בכסף יכול לקדש בביאה, וכיוון שלגוי יש רק קידושי ביאה - לא יוכל לקדש ישראלית.
עבד כנעני אינו יכול לקדש ישראלית שנאמר "עם החמור" - עם הדומה לחמור (רש"י יבמות סח: ד"ה אי).
ראה גם[עריכה]
- חופה (ושם בסעיף "נישואין" דנו בחילוקים בין אירוסין לנישואין)
- קידושי שטר (לגבי קידושי חליפין שווה בשווה ע"ע חליפין שווה בשווה בסעיף "בקידושין")
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ כמו כן חקרו האחרונים גם לגבי חופה האם היא קניין או איסור, ע"ע חופה#מקור_וטעם ד"ה במהותה. וכן חקרו גם לגבי גירושין, ע"ע גירושין#מקור_וטעם ד"ה במהות הגירושין אות א.
- ↑ בחילוק בין כח האדם לכח המעשה ובנפק"מ ביניהם דנו בערך חלויות מכח האדם וחלויות מכח המעשה.
- ↑ עיין לקמן בסמוך (בד"ה הדעת) שתלוי בזה.
- ↑ בחילוק בין מחשבה להתרצות ובנפק"מ ביניהם דנו בערך מחשבה והתרצות.
- ↑ עיין לעיל בסמוך (בד"ה האדם המחיל את הקניין) שתלוי בזה.
- ↑ הובאה לעיל בסעיף "קניין ואיסור".