בני ברק: הבדלים בין גרסאות בדף
דניאל ונטורה (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
|||
| (17 גרסאות ביניים של 6 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[תמונה:Bne brack.jpg|left|thumb|250px|לפי הפסוק מפרשת "האזינו" : "וַיֹּאמַר, ה' מִסִּינַי בָּא וְזָרַח מִשֵּׂעִיר לָמוֹ הוֹפִיעַ מֵהַר פָּארָן, וְאָתָה מֵרִבְבֹת קֹדֶשׁ; מִימִינוֹ, אשדת (אֵשׁ דָּת) לָמוֹ" {{מקור| ספר דברים, ל"ג, ב'|כן}}, יחד עשרת הדיברות וספר תורני - המקור: הויקיפדיה העברית, סרק:יצק]] | |||
'''בני ברק''' היא עיר בגוש דן, בעל אופי חרדי. בבני ברק ישיבות ומרכזי תורה רבים, וגדולי תורה רבים חיו וחיים. בה. | |||
==בני ברק הקדומה== | |||
בני ברק מוזכרת לראשונה בספר [[יהושע]] {{מקור|יהושע יט מה|כן}} כאחת הערים ב[[נחלת שבט דן]]: "וִיהֻד וּבְנֵי-בְרַק וְגַת-רִמּוֹן". העיר נודעה כעיר מושבו של התנא [[רבי עקיבא]], שם לימד את תלמידיו ({{מקור|ויקרא רבה כא ח}} ועוד). נודע במיוחד המעשה, שבו ישבו חמישה חכמים בבני ברק ב[[ליל הסדר]] והיו מספרים ביציאת מצרים כל הלילה {{מקור|הגדה של פסח|כן}}. על שם מעשה זה נקרא המחלף הסמוך לבני ברק הקדומה "מחלף מסובים". חכמים נוספים חיו בעיר, ונאמר עליה: "מבני בניו של [[המן]] לימדו תורה בבני ברק" {{מקור|בבלי גיטין נז ב|כן}}. [[רבי בר יחזקאל]] הגיע לבני ברק, שם ראה עזים שאוכלות תחת עצי תאנה וחלב נוטף מעטיניהן ומתערב עם הדבש הנוטף מן התאנים, וראה בכך התגלמות של הפסוק "ארץ זבת חלב ודבש" {{מקור|בבלי כתובות קיא ב|כן}}. בתלמוד מובאת הלכה שנפסקה מתוך מעשה שארע בבית מרחץ בבני ברק {{מקור|בבלי שבת מ א|כן}}. | |||
בני ברק היא גן חיות ומלאה בעכברים. | |||
מקובל לזהות את בני ברק הקדומה עם התל הנמצא באזור "מחלף מסובים" של ימינו, דרומית לרמת גן. באיזור התקיים יישוב ערבי בשם "אבן איברק". | |||
===בני ברק המודרנית=== | |||
[[תמונה:Zionist colonies on Sharon Bnai Brak The bank.jpg|left|thumb|250px|בנק בבני ברק בבית טיפוסי מהימים ההם - בית ונחלה]] | |||
בני ברק נוסדה בי"א ב[[תמוז]] תרפ"ד (1924) בתור מושבה חקלאית ע"י קבוצת "בית ונחלה" מפולין. מייסד העיר היה יצחק גרשטנקורן. קשר פעיל היה בין מייסדי המושבה לבין הרב הראשי דאז, [[הרב אברהם יצחק הכהן קוק]]. | |||
בשנת תרצ"א ייסד [[הרב מתתיהו שצ'יגל]] סניף של [[ישיבת נובהרדוק]] בבני ברק. עם זאת, הצעד המרכזי בהפיכת העיר למרכז תורני חשוב היה בשנת תרצ"ג, אז הגיע להתגורר בעיר [[רבי אברהם ישעיהו קרליץ]] - "החזון איש". בהמשך, הוקמו בעיר [[ישיבת פוניבז']] על ידי [[הרב שלמה יוסף כהנמן]], [[ישיבת סלבודקה]] בראשות [[רבי יצחק אייזיק שר]], [[ישיבת תפארת ציון]] ועוד. גם [[אדמו"ר]]ים החלו להתיישב בה, בהם היה [[רבי חיים מאיר הגר]] מ[[חסידות ויז'ניץ|ויז'ניץ]]. אט אט הפכה העיר לעיר תורנית מרכזית, שהרבה ממרכזי התורה והחסידות היו בה. רבים ממנהיגי הציבור הליטאי התגוררו בה, בהם החזון איש, גיסו [[רבי יעקב ישראל קנייבסקי]], [[הרב אלעזר מנחם מן שך]], [[הרב חיים גריינימן]] [[הרב משה מרדכי שולזינגר]] [[הרב אהרן יהודה לייב שטיינמן]], [[הרב חיים קנייבסקי]] ועוד. כיום, ישנן בבני ברק מאות ישיבות ועשרות חצרות חסידיות. | |||
במשך שנים ארוכות היתה בבני ברק אוכלוסיה דתית-לאומית גדולה, ואף פועלת בה עד היום ישיבה תיכונית- [[ישיבת קרית הרצוג]]. כיום, רובה המוחלט של האוכלוסיה משתייכת ליהדות החרדית על כל גווניה. | |||
==גמילות חסדים== | |||
בבני ברק אחד מהריכוזים הגדולים בארץ למוסדות [[גמילות חסדים]]. מדריך בני ברק מסווג את הגמ"חים ל-11 קבוצות המתחלקות ל-200 נושאים, הכוללים כ-1000 מוסדות. | |||
==תמונות מהעיר== | |||
המקור: ויקיפדיה וויקישיתוף | |||
<gallery widths="200px" heights="180px" perrow="3"> | |||
תמונה:Bne brak izak.jpg|מראה העיר מאחת הגבעות בה, צילם:יצק | |||
תמונה:Center_of_bne_brak.jpg|מרכז העיר, רחוב רבי עקיבא, צילם: דניאל ונטורה | |||
תמונה:BB01.jpg|הגן העירוני, צילם: מיכאל יעקובסון | |||
תמונה:BB02.jpg|[[אנדרטה]] לחללי העיר במלחמות ישראל, צילם: מיכאל יעקובסון | |||
תמונה:BB-P03.jpg|החזית המערבית של בניין ישיבת פוניבז, צילם: מיכאל יעקובסון | |||
תמונה:BB-06.jpg|היכל אוהל קדושים שעל ידי ישיבת פוניבז, צילם: מיכאל יעקובסון | |||
תמונה:BNEI-BRAK060.jpg|בית הכנסת הגדול ברחוב רבי עקיבא, 2007, צילם: מיכאל יעקובסון | |||
תמונה:BENEYBERAQ.jpg|בית הכנסת המרכזי בשיכון ה, צילם: מיכאל יעקובסון | |||
תמונה:Bne brak 1.jpg|פנים בית הכנסת בשיכון ה', צילם: מיכאל יעקובסון | |||
תמונה:BENEYBERAQILOVEU.jpg|היכל חסידי נדבורנה בדרום העיר, צילם: מיכאל יעקובסון | |||
תמונה:Hill south of Bnei Brak.jpg|גבעה בדרום בני ברק - רחוב צפת . עד כאן הגיעה המחנה הצבאי בו היום השלישות, כאשר היה במקום מחנה צבאי בריטי, מכאן עצי הקליפטוסים בראשו - מראה נדיר . צילם:דניאל ונטורה | |||
תמונה:Histadrut.jpg|בית ההסתדרות לשעבר, צילם: דניאל ונטורה | |||
</gallery> | |||
'''רבנים מהעיר''' | |||
* [[הרב אהרון יהודה לייב שטיינמן]] | |||
* [[הרב אברהם ישעיהו קרליץ]] | |||
* [[הרב יעקב ישראל קנייבסקי]] (הסטייפלר) | |||
* [[הרב אלעזר מנחם מן שך]] | |||
* [[הרב שמואל הלוי ואזנר|הרב שמואל וואזנר]] | |||
* [[הרב חיים גריינמן|הרב חיים גריינימן]] | |||
* [[הרב חיים קניבסקי]] | |||
[[קטגוריה:ערים בארץ ישראל]] | |||
[[קטגוריה:נחלת שבט דן]] | |||
[[קטגוריה:מטרופולין תל אביב]] | |||
גרסה אחרונה מ־21:56, 15 באפריל 2024
|
|
בני ברק היא עיר בגוש דן, בעל אופי חרדי. בבני ברק ישיבות ומרכזי תורה רבים, וגדולי תורה רבים חיו וחיים. בה.
בני ברק הקדומה[עריכה]
בני ברק מוזכרת לראשונה בספר יהושע (יהושע יט מה) כאחת הערים בנחלת שבט דן: "וִיהֻד וּבְנֵי-בְרַק וְגַת-רִמּוֹן". העיר נודעה כעיר מושבו של התנא רבי עקיבא, שם לימד את תלמידיו (ויקרא רבה כא ח ועוד). נודע במיוחד המעשה, שבו ישבו חמישה חכמים בבני ברק בליל הסדר והיו מספרים ביציאת מצרים כל הלילה (הגדה של פסח). על שם מעשה זה נקרא המחלף הסמוך לבני ברק הקדומה "מחלף מסובים". חכמים נוספים חיו בעיר, ונאמר עליה: "מבני בניו של המן לימדו תורה בבני ברק" (בבלי גיטין נז ב). רבי בר יחזקאל הגיע לבני ברק, שם ראה עזים שאוכלות תחת עצי תאנה וחלב נוטף מעטיניהן ומתערב עם הדבש הנוטף מן התאנים, וראה בכך התגלמות של הפסוק "ארץ זבת חלב ודבש" (בבלי כתובות קיא ב). בתלמוד מובאת הלכה שנפסקה מתוך מעשה שארע בבית מרחץ בבני ברק (בבלי שבת מ א). בני ברק היא גן חיות ומלאה בעכברים. מקובל לזהות את בני ברק הקדומה עם התל הנמצא באזור "מחלף מסובים" של ימינו, דרומית לרמת גן. באיזור התקיים יישוב ערבי בשם "אבן איברק".
בני ברק המודרנית[עריכה]
בני ברק נוסדה בי"א בתמוז תרפ"ד (1924) בתור מושבה חקלאית ע"י קבוצת "בית ונחלה" מפולין. מייסד העיר היה יצחק גרשטנקורן. קשר פעיל היה בין מייסדי המושבה לבין הרב הראשי דאז, הרב אברהם יצחק הכהן קוק.
בשנת תרצ"א ייסד הרב מתתיהו שצ'יגל סניף של ישיבת נובהרדוק בבני ברק. עם זאת, הצעד המרכזי בהפיכת העיר למרכז תורני חשוב היה בשנת תרצ"ג, אז הגיע להתגורר בעיר רבי אברהם ישעיהו קרליץ - "החזון איש". בהמשך, הוקמו בעיר ישיבת פוניבז' על ידי הרב שלמה יוסף כהנמן, ישיבת סלבודקה בראשות רבי יצחק אייזיק שר, ישיבת תפארת ציון ועוד. גם אדמו"רים החלו להתיישב בה, בהם היה רבי חיים מאיר הגר מויז'ניץ. אט אט הפכה העיר לעיר תורנית מרכזית, שהרבה ממרכזי התורה והחסידות היו בה. רבים ממנהיגי הציבור הליטאי התגוררו בה, בהם החזון איש, גיסו רבי יעקב ישראל קנייבסקי, הרב אלעזר מנחם מן שך, הרב חיים גריינימן הרב משה מרדכי שולזינגר הרב אהרן יהודה לייב שטיינמן, הרב חיים קנייבסקי ועוד. כיום, ישנן בבני ברק מאות ישיבות ועשרות חצרות חסידיות.
במשך שנים ארוכות היתה בבני ברק אוכלוסיה דתית-לאומית גדולה, ואף פועלת בה עד היום ישיבה תיכונית- ישיבת קרית הרצוג. כיום, רובה המוחלט של האוכלוסיה משתייכת ליהדות החרדית על כל גווניה.
גמילות חסדים[עריכה]
בבני ברק אחד מהריכוזים הגדולים בארץ למוסדות גמילות חסדים. מדריך בני ברק מסווג את הגמ"חים ל-11 קבוצות המתחלקות ל-200 נושאים, הכוללים כ-1000 מוסדות.
תמונות מהעיר[עריכה]
המקור: ויקיפדיה וויקישיתוף
מראה העיר מאחת הגבעות בה, צילם:יצק
מרכז העיר, רחוב רבי עקיבא, צילם: דניאל ונטורה
הגן העירוני, צילם: מיכאל יעקובסון
אנדרטה לחללי העיר במלחמות ישראל, צילם: מיכאל יעקובסון
החזית המערבית של בניין ישיבת פוניבז, צילם: מיכאל יעקובסון
היכל אוהל קדושים שעל ידי ישיבת פוניבז, צילם: מיכאל יעקובסון
בית הכנסת הגדול ברחוב רבי עקיבא, 2007, צילם: מיכאל יעקובסון
בית הכנסת המרכזי בשיכון ה, צילם: מיכאל יעקובסון
פנים בית הכנסת בשיכון ה', צילם: מיכאל יעקובסון
היכל חסידי נדבורנה בדרום העיר, צילם: מיכאל יעקובסון
גבעה בדרום בני ברק - רחוב צפת . עד כאן הגיעה המחנה הצבאי בו היום השלישות, כאשר היה במקום מחנה צבאי בריטי, מכאן עצי הקליפטוסים בראשו - מראה נדיר . צילם:דניאל ונטורה
בית ההסתדרות לשעבר, צילם: דניאל ונטורה
רבנים מהעיר