אריה: הבדלים בין גרסאות בדף
(←מקורות) |
(ביטול גרסה 156353 של 79.176.77.130 (שיחה)) תגית: ביטול |
||
| (5 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
האריה הוא חיה טורפת, והוא מלך החיות | [[תמונה:Lion.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אריה]] | ||
האריה הוא חיה טורפת בעל רעמה (הזכרים), והוא מלך החיות ({{מקור|פרקי דרבי אליעזר מט}} ד"ה איש יהודי, {{מקור|מדרש תהילים כב}}). נקבת האריה נקראת לביאה. | |||
==האריה בהלכה== | |||
האריה אסור באכילה, ולכן גם חלב הלביאה אסור. | |||
האריה מועד לעולם, כלומר אדם שמגדל אריה, והלך וטרף בהמות חבירו - חייב נזק שלם, ואף שלא עשה כן שלש פעמים. ולדעת [[רבי אליעזר]] - בזמן שהוא בן תרבות אינו מועד {{מקור|בבא קמא טו ב|כן}}. כמו כן, שומר ששמר בהמות חבירו ובא ארי וטרפן - הרי זה [[אונס]], ופטור השומר מלשלם {{מקור|בבא מציעא צג ב|כן}}. | |||
=== דרך הטריפה === | === דרך הטריפה === | ||
בגמרא ({{מקור|בבא קמא טו ב}}) כתוב שדרכו של אריה, בשונה משאר בעלי החיים לאכול בלי להרוג את הנטרף לפני כן, אך אם הוא מתכוון לשמור את הבשר ולא לאכלו מיד אז הוא הורגו קודם. | |||
הגמרא {{מקור|סנהדרין צ|כן}} אומרת שהנותן [[תרומה]] ל[[כהן]] [[עם הארץ]] הוא כנותן בשר לאריה- ספק דורס ואוכל ספק אינו דורס ואוכל. כמו כן הנותן תרומה לעם הארץ ספק אוכלה ב[[טומאה]] ספק אוכלה ב[[טהרה]]. [[רש"י]] {{מקור|רש"י סנהדרין צ$שם|כן}} מביא שני הסברים מהו הנמשל לטהרה ומהו הנמשל לטומאה. ההסבר הראשון הוא שבמקרה ואוכל לאחר זמן הנבילה מסריחה, הרי זה כאכילה בטומאה. בהסבר השני אומר רש"י שהאכילה המיידית היא מנוולת שכן האריה משחית את החיה ומפרק אותה ואילו אם שם אותה במאורתו הוא שם אותה שם שלימה. | |||
הגמרא | |||
== שמותיו של האריה == | == שמותיו של האריה == | ||
שבעה שמות יש לו לאריה, ואלו הן: אריה, ארי, כפיר, ליש, לביא, שחל ושחץ ({{מקור|ילקוט שמעוני משלי תתקנט}}, {{מקור|אבות דרבי נתן נוסחא ב מג}}. | |||
אמנם, בגמרא {{מקור|סנהדרין צה א|כן}} כתוב שיש שישה שמות, כיוון שהיא לא כוללת את השם אריה. | |||
באבות דרבי נתן (שם) מוסברים השמות: "אריה בנערותו. ארי בזקנותו. כפיר שהוא כופר באביו ובאמו. לביא שהוא חוטף [לבן] של בריות כשהוא שואג. ליש שהכל נעשין בפיו כמין בצק. שחל שהכל משחלין לפניו. שחץ שהכל משתחץ. ד"א שחץ שהוא שוחץ בפיו". | |||
== האריה כמשל == | == האריה כמשל == | ||
פעמים רבות האריה מובא כמשל לדבר מעולה וטוב שבכולן, כגון: "ארי שבחבורה" {{מקור|שבת קיא ב|כן}}, "ארי בן ארי" {{מקור|בבא מציעא פד ע"ב|כן}}, "ליש ולביא" (כתואר כבוד, {{מקור|נודע ביהודה קמא אה"ע עג}} ועוד מקומות) ועוד רבות. | |||
[[נבוכדנצר]] מלך [[בבל]] נמשל לאריה ({{מקור|ירמיה ד ז}} וב{{מקור|רש"י ירמיה ד ז$רש"י שם}}). | |||
נבוכדנצר נמשל לאריה | |||
== תכונותיו == | == תכונותיו == | ||
*האריה נחשב לבעל עזות ([[מהר"ל]], [[נתיבות עולם]], נתיב התורה פרק טו) | |||
*האריה נחשב לגיבור - "יתגבר כארי לקום בבוקר לעבודת בוראו" ({{מקור|שולחן ערוך אורח חיים א א}}), וכן "הוי עז כנמר... '''גיבור כארי'''..." {{מקור|משנה אבות ה כ|כן}}. | |||
האריה נחשב לגיבור - "יתגבר כארי לקום בבוקר לעבודת בוראו" (שולחן ערוך אורח חיים | |||
[[קטגוריה:בעלי חיים]] | [[קטגוריה:בעלי חיים]] | ||
גרסה אחרונה מ־18:36, 13 בפברואר 2022
|
|
האריה הוא חיה טורפת בעל רעמה (הזכרים), והוא מלך החיות (פרקי דרבי אליעזר מט ד"ה איש יהודי, מדרש תהילים כב). נקבת האריה נקראת לביאה.
האריה בהלכה[עריכה]
האריה אסור באכילה, ולכן גם חלב הלביאה אסור.
האריה מועד לעולם, כלומר אדם שמגדל אריה, והלך וטרף בהמות חבירו - חייב נזק שלם, ואף שלא עשה כן שלש פעמים. ולדעת רבי אליעזר - בזמן שהוא בן תרבות אינו מועד (בבא קמא טו ב). כמו כן, שומר ששמר בהמות חבירו ובא ארי וטרפן - הרי זה אונס, ופטור השומר מלשלם (בבא מציעא צג ב).
דרך הטריפה[עריכה]
בגמרא (בבא קמא טו ב) כתוב שדרכו של אריה, בשונה משאר בעלי החיים לאכול בלי להרוג את הנטרף לפני כן, אך אם הוא מתכוון לשמור את הבשר ולא לאכלו מיד אז הוא הורגו קודם.
הגמרא (סנהדרין צ) אומרת שהנותן תרומה לכהן עם הארץ הוא כנותן בשר לאריה- ספק דורס ואוכל ספק אינו דורס ואוכל. כמו כן הנותן תרומה לעם הארץ ספק אוכלה בטומאה ספק אוכלה בטהרה. רש"י (שם) מביא שני הסברים מהו הנמשל לטהרה ומהו הנמשל לטומאה. ההסבר הראשון הוא שבמקרה ואוכל לאחר זמן הנבילה מסריחה, הרי זה כאכילה בטומאה. בהסבר השני אומר רש"י שהאכילה המיידית היא מנוולת שכן האריה משחית את החיה ומפרק אותה ואילו אם שם אותה במאורתו הוא שם אותה שם שלימה.
שמותיו של האריה[עריכה]
שבעה שמות יש לו לאריה, ואלו הן: אריה, ארי, כפיר, ליש, לביא, שחל ושחץ (ילקוט שמעוני משלי תתקנט, אבות דרבי נתן נוסחא ב מג.
אמנם, בגמרא (סנהדרין צה א) כתוב שיש שישה שמות, כיוון שהיא לא כוללת את השם אריה.
באבות דרבי נתן (שם) מוסברים השמות: "אריה בנערותו. ארי בזקנותו. כפיר שהוא כופר באביו ובאמו. לביא שהוא חוטף [לבן] של בריות כשהוא שואג. ליש שהכל נעשין בפיו כמין בצק. שחל שהכל משחלין לפניו. שחץ שהכל משתחץ. ד"א שחץ שהוא שוחץ בפיו".
האריה כמשל[עריכה]
פעמים רבות האריה מובא כמשל לדבר מעולה וטוב שבכולן, כגון: "ארי שבחבורה" (שבת קיא ב), "ארי בן ארי" (בבא מציעא פד ע"ב), "ליש ולביא" (כתואר כבוד, נודע ביהודה קמא אה"ע עג ועוד מקומות) ועוד רבות.
נבוכדנצר מלך בבל נמשל לאריה (ירמיה ד ז וברש"י שם).
תכונותיו[עריכה]
- האריה נחשב לבעל עזות (מהר"ל, נתיבות עולם, נתיב התורה פרק טו)
- האריה נחשב לגיבור - "יתגבר כארי לקום בבוקר לעבודת בוראו" (שולחן ערוך אורח חיים א א), וכן "הוי עז כנמר... גיבור כארי..." (משנה אבות ה כ).