בית אהרן: הבדלים בין גרסאות בדף
(ערך שאני יצרתי בויקיפדיה) |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| (3 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{לשכתב|סיבה=לא מדויק}} | |||
{{ספר | |||
|שם=בית אהרן | |||
|תמונה= | |||
|כיתוב= | |||
|מחבר=[[רבי אהרן הגדול מקרלין]]; [[רבי אשר מסטולין]]; [[רבי אהרן מקרלין (השני)]] | |||
|עורך=רבי אהרן השני מקרלין | |||
|תחום=[[החסידות|חסידות]] | |||
|נושא=פרשיות השבוע | |||
|שפת המקור= | |||
|שם בשפת המקור= | |||
|תרגומים= | |||
|דפוס ראשון=ברודי תרל"ה | |||
|פירושים בולטים= | |||
}} | |||
'''בית אהרון''' הוא ספר היסוד של [[חסידות קרלין]]. מחברו הוא [[רבי אהרן (השני) מקרלין]], האדמו"ר הרביעי בשושלת אדמו"רי החסידות. הודפס לראשונה בברודי בשנת תרל"ה. מאז הודפס בעוד ארבע מהדורות, ובעשרות אלפי עותקים. | |||
שם הספר נבחר על ידי מייסד החסידות [[רבי אהרן הגדול מקרלין]]. רבי אהרן הגדול נודע בעיקר בזכות ה[[פיוט]] לשבת "[[יה אכסוף]]" שחיבר ואשר הינו אחת היצירות הקאנוניות החסידיות היחידות שנכנסו ל[[זמירות שבת]]. את הפיוט חיבר בהוראת רבו [[המגיד ממזריטש]] כשישב אצלו בשולחן שבת. כשנשאל מהיכן לקח את הזמר הנפלא ענה: מבית אהרן, ועל שם זה קרא נכדו רבי אהרן השני מקרלין את שם ספרו בית אהרן. | |||
בספר מופיעים חידושי תורתו של רבי אהרון הגדול ושל בנו [[רבי אשר מסטולין]], אך רוב הספר הוא חידושי תורתם של רבי אהרון השני מקרלין. | |||
בראש ובסוף הספר מופיעים הנהגות שונות שכתבו אדמור"י קרלין לתלמידיהם. בשנת תשס"ז לערך נדפס הספר שוב על ידי [[רבי ברוך מאיר יעקב שוחט]] האדמו"ר מקרלין, עם תוספות מכתבי יד של זקני חסידות קרלין. | |||
[[קטגוריה:ספרי חסידות]] | [[קטגוריה:ספרי חסידות]] | ||
גרסה אחרונה מ־19:30, 29 באפריל 2015
|
|
| יש לשכתב ערך זה הסיבה לכך: לא מדויק. אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. |
| בית אהרן | |
|---|---|
| מחבר | רבי אהרן הגדול מקרלין; רבי אשר מסטולין; רבי אהרן מקרלין (השני) |
| עורך | רבי אהרן השני מקרלין |
| תחום | חסידות |
| נושא | פרשיות השבוע |
| דפוס ראשון | ברודי תרל"ה |
בית אהרון הוא ספר היסוד של חסידות קרלין. מחברו הוא רבי אהרן (השני) מקרלין, האדמו"ר הרביעי בשושלת אדמו"רי החסידות. הודפס לראשונה בברודי בשנת תרל"ה. מאז הודפס בעוד ארבע מהדורות, ובעשרות אלפי עותקים.
שם הספר נבחר על ידי מייסד החסידות רבי אהרן הגדול מקרלין. רבי אהרן הגדול נודע בעיקר בזכות הפיוט לשבת "יה אכסוף" שחיבר ואשר הינו אחת היצירות הקאנוניות החסידיות היחידות שנכנסו לזמירות שבת. את הפיוט חיבר בהוראת רבו המגיד ממזריטש כשישב אצלו בשולחן שבת. כשנשאל מהיכן לקח את הזמר הנפלא ענה: מבית אהרן, ועל שם זה קרא נכדו רבי אהרן השני מקרלין את שם ספרו בית אהרן.
בספר מופיעים חידושי תורתו של רבי אהרון הגדול ושל בנו רבי אשר מסטולין, אך רוב הספר הוא חידושי תורתם של רבי אהרון השני מקרלין.
בראש ובסוף הספר מופיעים הנהגות שונות שכתבו אדמור"י קרלין לתלמידיהם. בשנת תשס"ז לערך נדפס הספר שוב על ידי רבי ברוך מאיר יעקב שוחט האדמו"ר מקרלין, עם תוספות מכתבי יד של זקני חסידות קרלין.