תשלומי נזיקין: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
יוסף שמח בוט (שיחה | תרומות) מ (טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור) |
||
| (גרסת ביניים אחת של אותו משתמש אינה מוצגת) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
==הגדרה== | ==הגדרה== | ||
'''חיוב על המזיק לשלם לניזק את שווי הנזק''' {{מקור| | '''חיוב על המזיק לשלם לניזק את שווי הנזק''' {{מקור|הוזכר בבבא קמא ב. בסוף המשנה, ובכל המסכת|כן}}'''.''' | ||
'''לדוגמא''', אדם שהזיק - הוא עצמו או שורו - לממונו של חבירו, חייב לשלם לניזק את דמי הנזק {{מקור| | '''לדוגמא''', אדם שהזיק - הוא עצמו או שורו - לממונו של חבירו, חייב לשלם לניזק את דמי הנזק {{מקור|בבא קמא ב. בסוף המשנה|כן}}. | ||
==מקור וטעם== | ==מקור וטעם== | ||
'''מקור''' תשלומי נזיקין הוא מפסוקים {{מקור| | '''מקור''' תשלומי נזיקין הוא מפסוקים {{מקור|קונטרסי שיעורים בבא בתרא ט-א, והוסיף שחיוב השמירה על ממונו שלא יזיק וחיוב הרחקת נזיקין הם מסברא|כן}}<ref>אמנם בערך [[הרחקת נזיקין#מקור_וטעם]] (ד"ה במקור) הבאנו דעות נוספות בזה.</ref>{{מקור|}}. | ||
'''בטעם שצריך לשלם לניזק''' חקר המידות לחקר ההלכה {{מקור| | '''בטעם שצריך לשלם לניזק''' חקר המידות לחקר ההלכה {{מקור|ח-מט|כן}} האם הוא חלק מזכויות הבעלים שהמזיקו צריך לשלם לו, או שהוא תולדה מזכות ההשתמשות - שצריך לשלם לו משום שמבטל ממנו את זכות זו{{מקור|.|כן}} | ||
'''במהות התשלומין''' (במטלטלין, בקרקע ובחבלה) חקרו האחרונים האם הם על הממון (שווי), או על החומר שניזוק (עצם) {{מקור|(גר"ח על הרמב"ם טוען ונטען (היחיד): מחלוקת רמב"ם וראב"ד (לגבי קרקע). עיון בלומדות יד: מחלוקת ראשונים (לגבי מטלטלין, קרקע וחבלה). מחנה אפרים נזקי ממון א. גרנ"ט קיא ד"ה ונראה לבאר. קונטרסי שיעורים בבא קמא ו-ד,ה)}}<ref>כמו כן חקרו כך גם בתשלומי נזק של חובל, ע"ע [[חובל#חיוביו]] ד"ה בטעם תשלומי הנזק.</ref>. | '''במהות התשלומין''' (במטלטלין, בקרקע ובחבלה) חקרו האחרונים האם הם על הממון (שווי), או על החומר שניזוק (עצם) {{מקור|(גר"ח על הרמב"ם טוען ונטען (היחיד): מחלוקת רמב"ם וראב"ד (לגבי קרקע). עיון בלומדות יד: מחלוקת ראשונים (לגבי מטלטלין, קרקע וחבלה). מחנה אפרים נזקי ממון א. גרנ"ט קיא ד"ה ונראה לבאר. קונטרסי שיעורים בבא קמא ו-ד,ה)}}<ref>כמו כן חקרו כך גם בתשלומי נזק של חובל, ע"ע [[חובל#חיוביו]] ד"ה בטעם תשלומי הנזק.</ref>. | ||
| שורה 13: | שורה 13: | ||
ונביא לכך שתי נפק"מ: | ונביא לכך שתי נפק"מ: | ||
@ מזיק קרקע - האם דינו כמו החומר של הקרקע עצמה שאין נשבעין עליה מדאורייתא, או כמו השווי שלה - הכסף - שעליו כן נשבעים {{מקור|(גר"ח טוען ונטען (היחיד) מבאר כך מחלוקת הרמב"ם והראב"ד)}}. | @ מזיק קרקע - האם דינו כמו החומר של הקרקע עצמה שאין נשבעין עליה מדאורייתא, או כמו השווי שלה - הכסף - שעליו כן נשבעים {{מקור|(גר"ח טוען ונטען (היחיד) מבאר כך מחלוקת הרמב"ם והראב"ד)}}. | ||
@ שתי תמונות נדירות, שכל אחת מהן שווה חמש מאות שקלים, ובא מזיק ושרף אחת מהן, וכיוון שנשארה כעת רק תמונה אחת - שוויה עלה לאלף שקלים. השווי לא ניזוק, אך החומר כן {{מקור| | @ שתי תמונות נדירות, שכל אחת מהן שווה חמש מאות שקלים, ובא מזיק ושרף אחת מהן, וכיוון שנשארה כעת רק תמונה אחת - שוויה עלה לאלף שקלים. השווי לא ניזוק, אך החומר כן {{מקור|גרי"ד בבא קמא ג.|כן}}<ref>יש מי שתלה בחקירה זו - האם התשלומים על החומר או השווי - את המחלוקת בטעם דין היזק שאינו ניכר, הובא בערך [[היזק שאינו ניכר#מקור_וטעם]] ד"ה בטעם.</ref>. | ||
'''במקור שהבעלים זכאי בתשלומין''' כתב הברכת שמואל {{מקור| | '''במקור שהבעלים זכאי בתשלומין''' כתב הברכת שמואל {{מקור|יבמות יט-ב,ג|כן}} שאין גזירת הכתוב שיהיה בעלים, אלא צריך רק שתהיה לו זכות התביעה על ההיזק, ואינו כשאר הדינים שצריכים בעלים, כגון הפרשת תרומה, שן ועין, שלושים של עבד, ויום או יומיים - שבכל הדינים הללו יש גזירת הכתוב שיהיה בעלים. | ||
והנפק"מ מחילוק זה, שלכל הדינים הללו, כיוון שיש גזירת הכתוב צריך שיהיה בעלים ממש, וכן לא נאמר עליהם דין דבר הגורם לממון כממון דמי, שעדיין אינו בעלים ממש. אך לגבי תשלומי נזיקין (וכן תשלומי גניבה) שאין גזירת הכתוב שיהיה בעלים, וצריך רק שתהיה לו זכות התביעה על ההיזק - לעניין זה דבר הגורם לממון כממון דמי<ref>ע"ע [[דבר הגורם לממון#בדיני_שונים]] (ד"ה לשאר) שיש חולקים שגם בדין יום או יומיים אומרים שכממון דמי.</ref>. | והנפק"מ מחילוק זה, שלכל הדינים הללו, כיוון שיש גזירת הכתוב צריך שיהיה בעלים ממש, וכן לא נאמר עליהם דין דבר הגורם לממון כממון דמי, שעדיין אינו בעלים ממש. אך לגבי תשלומי נזיקין (וכן תשלומי גניבה) שאין גזירת הכתוב שיהיה בעלים, וצריך רק שתהיה לו זכות התביעה על ההיזק - לעניין זה דבר הגורם לממון כממון דמי<ref>ע"ע [[דבר הגורם לממון#בדיני_שונים]] (ד"ה לשאר) שיש חולקים שגם בדין יום או יומיים אומרים שכממון דמי.</ref>. | ||
==פרטי הדין== | ==פרטי הדין== | ||
'''בזכות התשלומין''' חקר הקובץ שיעורים {{מקור| | '''בזכות התשלומין''' חקר הקובץ שיעורים {{מקור|כתובות ריז, ריח|כן}} האם התשלומין מגיעים למי שניזוק בפועל, או למי שהוא בעלים על זכות התשלומין. ונפק"מ לחפץ שמבוטח בחברת ביטוח, שהבעלים על החפץ הוא הבעלים על זכות התשלומין, אך חברת הביטוח היא זו שניזוקה בפועל. | ||
==ראה גם== | ==ראה גם== | ||
* [[נזיקין {{מקור| | * [[נזיקין {{מקור|דיני נזיקין בכלל, כגון המקור והטעם לאיסור להזיק|כן}}]] | ||
[[תשלומין]] {{מקור| | [[תשלומין]] {{מקור|בדיני תשלומין בכלל|כן}} | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
*משה יוחנן שטרן, '''סיבת חיוב תשלומי נזיקין''', מתוך: דגל ירשלים, בטאונה התורני של [[ישיבת ירושלים לצעירים]], חלק ו', [[ירושלים]] תשס"ט, עמ' 73-75. | *משה יוחנן שטרן, '''סיבת חיוב תשלומי נזיקין''', מתוך: דגל ירשלים, בטאונה התורני של [[ישיבת ירושלים לצעירים]], חלק ו', [[ירושלים]] תשס"ט, עמ' 73-75. | ||
גרסה אחרונה מ־11:54, 5 בספטמבר 2012
|
|
הגדרה[עריכה]
חיוב על המזיק לשלם לניזק את שווי הנזק (הוזכר בבבא קמא ב. בסוף המשנה, ובכל המסכת).
לדוגמא, אדם שהזיק - הוא עצמו או שורו - לממונו של חבירו, חייב לשלם לניזק את דמי הנזק (בבא קמא ב. בסוף המשנה).
מקור וטעם[עריכה]
מקור תשלומי נזיקין הוא מפסוקים (קונטרסי שיעורים בבא בתרא ט-א, והוסיף שחיוב השמירה על ממונו שלא יזיק וחיוב הרחקת נזיקין הם מסברא)[1].
בטעם שצריך לשלם לניזק חקר המידות לחקר ההלכה (ח-מט) האם הוא חלק מזכויות הבעלים שהמזיקו צריך לשלם לו, או שהוא תולדה מזכות ההשתמשות - שצריך לשלם לו משום שמבטל ממנו את זכות זו(.)
במהות התשלומין (במטלטלין, בקרקע ובחבלה) חקרו האחרונים האם הם על הממון (שווי), או על החומר שניזוק (עצם) (גר"ח על הרמב"ם טוען ונטען (היחיד): מחלוקת רמב"ם וראב"ד (לגבי קרקע). עיון בלומדות יד: מחלוקת ראשונים (לגבי מטלטלין, קרקע וחבלה). מחנה אפרים נזקי ממון א. גרנ"ט קיא ד"ה ונראה לבאר. קונטרסי שיעורים בבא קמא ו-ד,ה)[2].
ונביא לכך שתי נפק"מ:
- מזיק קרקע - האם דינו כמו החומר של הקרקע עצמה שאין נשבעין עליה מדאורייתא, או כמו השווי שלה - הכסף - שעליו כן נשבעים (גר"ח טוען ונטען (היחיד) מבאר כך מחלוקת הרמב"ם והראב"ד).
- שתי תמונות נדירות, שכל אחת מהן שווה חמש מאות שקלים, ובא מזיק ושרף אחת מהן, וכיוון שנשארה כעת רק תמונה אחת - שוויה עלה לאלף שקלים. השווי לא ניזוק, אך החומר כן (גרי"ד בבא קמא ג.)[3].
במקור שהבעלים זכאי בתשלומין כתב הברכת שמואל (יבמות יט-ב,ג) שאין גזירת הכתוב שיהיה בעלים, אלא צריך רק שתהיה לו זכות התביעה על ההיזק, ואינו כשאר הדינים שצריכים בעלים, כגון הפרשת תרומה, שן ועין, שלושים של עבד, ויום או יומיים - שבכל הדינים הללו יש גזירת הכתוב שיהיה בעלים.
והנפק"מ מחילוק זה, שלכל הדינים הללו, כיוון שיש גזירת הכתוב צריך שיהיה בעלים ממש, וכן לא נאמר עליהם דין דבר הגורם לממון כממון דמי, שעדיין אינו בעלים ממש. אך לגבי תשלומי נזיקין (וכן תשלומי גניבה) שאין גזירת הכתוב שיהיה בעלים, וצריך רק שתהיה לו זכות התביעה על ההיזק - לעניין זה דבר הגורם לממון כממון דמי[4].
פרטי הדין[עריכה]
בזכות התשלומין חקר הקובץ שיעורים (כתובות ריז, ריח) האם התשלומין מגיעים למי שניזוק בפועל, או למי שהוא בעלים על זכות התשלומין. ונפק"מ לחפץ שמבוטח בחברת ביטוח, שהבעלים על החפץ הוא הבעלים על זכות התשלומין, אך חברת הביטוח היא זו שניזוקה בפועל.
ראה גם[עריכה]
- [[נזיקין (דיני נזיקין בכלל, כגון המקור והטעם לאיסור להזיק)]]
תשלומין (בדיני תשלומין בכלל)
לקריאה נוספת[עריכה]
- משה יוחנן שטרן, סיבת חיוב תשלומי נזיקין, מתוך: דגל ירשלים, בטאונה התורני של ישיבת ירושלים לצעירים, חלק ו', ירושלים תשס"ט, עמ' 73-75.
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ אמנם בערך הרחקת נזיקין#מקור_וטעם (ד"ה במקור) הבאנו דעות נוספות בזה.
- ↑ כמו כן חקרו כך גם בתשלומי נזק של חובל, ע"ע חובל#חיוביו ד"ה בטעם תשלומי הנזק.
- ↑ יש מי שתלה בחקירה זו - האם התשלומים על החומר או השווי - את המחלוקת בטעם דין היזק שאינו ניכר, הובא בערך היזק שאינו ניכר#מקור_וטעם ד"ה בטעם.
- ↑ ע"ע דבר הגורם לממון#בדיני_שונים (ד"ה לשאר) שיש חולקים שגם בדין יום או יומיים אומרים שכממון דמי.