מכניסי רחמים: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(דף חדש: '''מכניסי רחמים''' הוא פיוט הנאמר על ידי בני עדות אשכנז בכל יום מימי הסליחות שלפני ראש השנה ו[[יום …)
 
אין תקציר עריכה
 
(2 גרסאות ביניים של משתמש אחר אחד אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
'''מכניסי רחמים''' הוא [[פיוט]] הנאמר על ידי בני עדות אשכנז בכל יום מימי ה[[סליחות]] שלפני [[ראש השנה]] ו[[יום הכיפורים]], הסיום הסליחות.  
'''מכניסי רחמים''' הוא [[פיוט]] הנאמר על ידי בני עדות אשכנז בכל יום מימי ה[[סליחות]] שלפני [[ראש השנה]] ו[[יום הכיפורים]], בסיום הסליחות.
 
מחברו אינו ידוע, אך הוא קדום מאד, וכבר בסידורו של [[רב סעדיה גאון]] הוא מופיע וכן בתשובה שכתבו [[רב שרירא גאון]] ו[[רב האי גאון]]<ref>{{מקור|אוצר הגאונים תענית סי' נא}}</ref>, וכן ב[[ספר הפרדס]] ל[[רש"י]]<ref>מהדורת בודפשט עמ' צד</ref>.  
==תוכנו==
==תוכנו==
מכניסי רחמים, הכניסו רחמינו לפני בעל הרחמים.
מַכְנִיסֵי רַחֲמִים הַכְנִיסוּ רַחֲמֵינוּ, לִפְנֵי בַּעַל הָרַחֲמִים {{ש}}
 
מַשְׁמִיעֵי תְפִלָּה הַשְׁמִיעוּ תְפִלָּתֵנוּ, לִפְנֵי שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה{{ש}}
משמיעי תפילה, השמיעו תפילתנו לפני שומע תפילה.
מַשְׁמִיעֵי צְעָקָה הַשְׁמִיעוּ צַעֲקָתֵנוּ, לִפְנֵי שׁוֹמֵעַ צְעָקָה{{ש}}
 
מַכְנִיסֵי דִּמְעָה הַכְנִיסוּ דִמְעוֹתֵינוּ, לִפְנֵי מֶלֶךְ מִתְרַצֶּה בִּדְמָעוֹת{{ש}}
משמיעי צעקה, השמיעו צעקתנו לפני שומע צעקה.
הִשְׁתַּדְּלוּ וְהַרְבּוּ תְּחִנָּה וּבַקָּשָׁה, לִפְנֵי מֶלֶךְ אֵל רָם וְנִשָּׂא{{ש}}
 
הַזְכִּירוּ לְפָנָיו הַשְׁמִיעוּ לְפָנָיו תּוֹרָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים שֶׁל שׁוֹכְנֵי עָפָר{{ש}}
מכניסי דמעה, הכניסו דמעותינו לפני מלך מתרצה בדמעות.  
יִזְכֹּר אַהֲבָתָם וִיחַיֶּה זַרְעָם, שֶׁלֹּא תֹאבַד שְׁאֵרִית יַעֲקֹב{{ש}}
כִּי צֹאן רוֹעֶה נֶאֱמָן הָיָה לְחֶרְפָּה, יִשְׂרָאֵל גּוֹי אֶחָד לְמָשָׁל וְלִשְׁנִינָה{{ש}}
מַהֵר עֲנֵנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ וּפְדֵנוּ מִכָּל גְּזֵרוֹת קָשׁוֹת{{ש}}
וְהוֹשִׁיעָה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים מְשִׁיחַ צִדְקָךְ וְעַמָּך.


השתדלו והרבו תחינה ובקשה לפני מלך אל רם ונשא.
הזכירו לפניו, השמיעו לפניו תורה ומעשים טובים של שוכני עפר. יזכור אהבתם ויחיה זרעם שלא תאבד שארית יעקב, כי צאן רועה נאמן היה לחרפה, ישראל גוי אחד למשל ולשנינה. מהר עננו אלהי ישענו ופדנו מכל גזרות קשות, והושיעה ברחמיך הרבים משיח צדקך ועמך.
==הפקפוקים עליו==
==הפקפוקים עליו==
היו שטענו כי יש בעיה לומר פיוט זה, כיוון שבפיוט זה הפניה היא כלפי המלאכים ולא כלפי ה', ועל כן היו שהמליצו לאמרו בגוף שלישי (מכניסי רחמים '''י'''כניסו וכו'). אולם, רוב העולם לא חוששים לכך.  
{{להשלים|כל הפרק=כן}}
 
בשל החשש שמא יש בפיוט פנייה למלאכים ולא ישירות לקב"ה, היו שהורו שלא לאמרו. כן ה[[מהר"ל מפראג]] כתב בספרו [[נתיבות עולם]] {{מקור|נתיב העבודה פרק יב|כן}}, וכן הורו גדולים רבים כ[[רבי נתנאל וייל]], [[רבי יצחק למפרונטי]], [[רבי חיים מוולוז'ין]], [[רבי משה סופר]], [[רבי יהודה אסאד]] ועוד.
==קישורים חיצוניים==
* שמחה עמנואל, '''[http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/hamaayan/al-amirat-2.htm על אמירת פיוט 'מכניסי רחמים']''', אתר דעת (מתוך "המעיין" תשרי תשנ"ח).  
* [http://www.piyut.org.il/textual/405.html עיון בפיוט] באתר "הזמנה לפיוט".  
[[קטגוריה:פיוטים]]
[[קטגוריה:פיוטים]]
[[קטגוריה:ימים נוראים]]
[[קטגוריה:ימים נוראים]]

גרסה אחרונה מ־00:48, 3 באוקטובר 2022

מכניסי רחמים הוא פיוט הנאמר על ידי בני עדות אשכנז בכל יום מימי הסליחות שלפני ראש השנה ויום הכיפורים, בסיום הסליחות.

מחברו אינו ידוע, אך הוא קדום מאד, וכבר בסידורו של רב סעדיה גאון הוא מופיע וכן בתשובה שכתבו רב שרירא גאון ורב האי גאון[1], וכן בספר הפרדס לרש"י[2].

תוכנו[עריכה]

מַכְנִיסֵי רַחֲמִים הַכְנִיסוּ רַחֲמֵינוּ, לִפְנֵי בַּעַל הָרַחֲמִים
מַשְׁמִיעֵי תְפִלָּה הַשְׁמִיעוּ תְפִלָּתֵנוּ, לִפְנֵי שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה
מַשְׁמִיעֵי צְעָקָה הַשְׁמִיעוּ צַעֲקָתֵנוּ, לִפְנֵי שׁוֹמֵעַ צְעָקָה
מַכְנִיסֵי דִּמְעָה הַכְנִיסוּ דִמְעוֹתֵינוּ, לִפְנֵי מֶלֶךְ מִתְרַצֶּה בִּדְמָעוֹת
הִשְׁתַּדְּלוּ וְהַרְבּוּ תְּחִנָּה וּבַקָּשָׁה, לִפְנֵי מֶלֶךְ אֵל רָם וְנִשָּׂא
הַזְכִּירוּ לְפָנָיו הַשְׁמִיעוּ לְפָנָיו תּוֹרָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים שֶׁל שׁוֹכְנֵי עָפָר
יִזְכֹּר אַהֲבָתָם וִיחַיֶּה זַרְעָם, שֶׁלֹּא תֹאבַד שְׁאֵרִית יַעֲקֹב
כִּי צֹאן רוֹעֶה נֶאֱמָן הָיָה לְחֶרְפָּה, יִשְׂרָאֵל גּוֹי אֶחָד לְמָשָׁל וְלִשְׁנִינָה
מַהֵר עֲנֵנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ וּפְדֵנוּ מִכָּל גְּזֵרוֹת קָשׁוֹת
וְהוֹשִׁיעָה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים מְשִׁיחַ צִדְקָךְ וְעַמָּך.

הפקפוקים עליו[עריכה]

פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקישיבה ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה.

בשל החשש שמא יש בפיוט פנייה למלאכים ולא ישירות לקב"ה, היו שהורו שלא לאמרו. כן המהר"ל מפראג כתב בספרו נתיבות עולם (נתיב העבודה פרק יב), וכן הורו גדולים רבים כרבי נתנאל וייל, רבי יצחק למפרונטי, רבי חיים מוולוז'ין, רבי משה סופר, רבי יהודה אסאד ועוד.

קישורים חיצוניים[עריכה]

  1. אוצר הגאונים תענית סי' נא
  2. מהדורת בודפשט עמ' צד