מזבח החיצון: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
יוסף שמח בוט (שיחה | תרומות) מ (טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור) |
||
| (גרסת ביניים אחת של אותו משתמש אינה מוצגת) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
ערך זה עוסק ביסוד המזבח החיצון ב[[בית המקדש]]. אם התכוונתם לספירה התשיעית מעשר הספירות ב[[קבלה]], ראו: [[יסוד(ספירה)]]. | ערך זה עוסק ביסוד המזבח החיצון ב[[בית המקדש]]. אם התכוונתם לספירה התשיעית מעשר הספירות ב[[קבלה]], ראו: [[יסוד(ספירה)]]. | ||
המזבח שעמד בעזרה.המזבח החיצון היה מורכב משלושה חלקים - בצורת שלושה ריבועים זה על גב זה:החלק התחתון נקרא: "יסוד"; בליטתו למטה היתה גבוהה אמה ורחבה אמה. ברם, בליטה זו של היסוד לא היתה מקיפה את כל צדדי המזבח, אלא היתה נמשכת על פני צד מערב - שלושים ושתיים אמה, ועל פני צד צפון - שלושים ושתיים אמה; וממערב היתה עוד נכנסת אמה אחת לצד דרום, וכן מצפון - אמה אחת לצד מזרח. וכל שאר צד דרום וצד מזרח היה בלי בליטת היסוד {{מקור| | המזבח שעמד בעזרה.המזבח החיצון היה מורכב משלושה חלקים - בצורת שלושה ריבועים זה על גב זה:החלק התחתון נקרא: "יסוד"; בליטתו למטה היתה גבוהה אמה ורחבה אמה. ברם, בליטה זו של היסוד לא היתה מקיפה את כל צדדי המזבח, אלא היתה נמשכת על פני צד מערב - שלושים ושתיים אמה, ועל פני צד צפון - שלושים ושתיים אמה; וממערב היתה עוד נכנסת אמה אחת לצד דרום, וכן מצפון - אמה אחת לצד מזרח. וכל שאר צד דרום וצד מזרח היה בלי בליטת היסוד {{מקור|אמנם יש דעות אחרות בעניין זה, אך מכל מקום, לכל הדעות, בזווית דרומית מזרחית לא היתה בליטת היסוד|כן}}.החלק האמצעי היה שלושים אמה על שלושים אמה בגובה חמש אמות, בליטתו, שהיתה רחבה אמה וגבוהה חמש אמות, נקראת: "סובב", שכן היא היתה מקיפה את המזבח כולו.החלק העליון היה עשרים ושמונה אמה על עשרים ושמונה אמה בגובה שלוש אמות, והוא נקרא: "מזבח". בארבע פינותיו היו "ארבע קרנות", שכל אחת מהן היתה בת אמה מעוקבת, אמה על אמה בגובה אמה.נמצא כי גובהו של המזבח היה עשר אמות: אמה אחת - ה"יסוד", חמש אמות - ה"סובב", שלוש אמות - ה"מזבח", ואמה אחת - ה"קרנות".באמצע גובהו, דהיינו בגובה חמש אמות מהרצפה, וארבע אמות מהיסוד, הקיף את המזבח קו אדום ברוחב טפח, הנקרא "חוט הסיקרא".מצידו הדרומי של המזבח היה ה"כבש", והוא כמין גשר משופע שבו עלו הכהנים אל המזבח, אורכו {{מקור|שיפועו|כן}}: שלושים ושתיים אמה, ורוחבו: שש עשרה אמה.משני צידי הכבש היו עוד שני כבשים קטנים: אחד מצד ימין {{מקור|ממזרחו|כן}}, שבו היו עולים אל הסובב, ואחד מצד שמאל, שבו היו יורדים מן הסובב אל היסוד.מזבח החיצון שבמשכן: המזבח החיצון שהיה במשכן עמד בחצר אוהל מועד לצד מזרח, בריחוק עשר אמות מפתח אוהל מועד. גובהו - עשר אמות<ref>. זהו לפי רבי יוסי (זבחים נט, א) שמפרש מה שכתוב "ושלוש אמות קומתו" היינו משפת סובב למעלה, אבל לפי רבי יהודה היה גובהו רק שלוש אמות.</ref>. אורכו - חמש אמות. רוחבו - חמש אמות. קירות המזבח היו עשויים מעצי שיטים מצופים נחושת. בפנים היה המזבח חלול, ובשעת חניה - מילאו אותו בעפר<ref>. מרש"י משמע שלא היה למזבח החיצון גג, אלא היה חלול גם מלמעלה, ובזמן שהקימו את המשכן מילאו אותו בעפר, ועל העפר היתה אש המערכה. לדעת הנצי"ב, היה למזבח גג מעצי שיטים ומצופה נחושת.</ref>.באמה התחתונה של המזבח היה היסוד. היסוד בלט מעט מחוץ למזבח {{מקור|שלא כבמזבח החיצון שהיה בבית המקדש שהיסוד בלט אמה אחת מהמזבח|כן}} והקיף את כל המזבח סביב {{מקור|שלא כבמזבח החיצון שהיה בבית המקדש שהיסוד לא הקיף את כל המזבח|כן}}.באמה החמישית של המזבח מלמטה, היה "מכבר", והוא כעין רשת של נחושת שהקיפה את כל המזבח. המכבר נועד להבדיל בין הדמים הנזרקים במחצית העליונה של המזבח לדמים הנזרקים במחצית התחתונה של המזבח.למעלה מן המכבר באמה השישית של המזבח מלמטה, היה טפח אחד בולט מעט החוצה, והוא הנקרא "כרכוב", והיו בו חריצים לנוי.על המזבח בארבע פינותיו, היו ארבע קרנות שגובה כל אחת מהן היתה: אמה אחת. הקרנות היו חלולות מבפנים.בארבע פינותיו של המזבח, במכבר, היו קבועות טבעות נחושת, ובהם הוכנסו הבדים לשאת בהם את המזבח. הבדים היו מעצי שיטים מצופים נחושת.גגו של המזבח היה: חמש אמות על חמש אמות, ובאמצעיתו היה מקום המערכה, אמה על אמה, ושם היתה אש תמיד. שתי אמות מכל צד מסביב למקום המערכה היה מקום הילוך הכהנים, ומקום זה היה משוקע מעט והיה סביבו כעין מעקה מקיר המזבח כדי שלא יחליקו הכהנים.כבש המזבח היה עשוי מעצי שיטים, והיה משופע ללא מדרגות, שנאמר "ולא תעלה במעלות על מזבחי" {{מקור|שמות כ, כו|כן}}. רוחבו של הכבש היה: חמש אמות כרוחב המזבח, ולמטה - היו בו שקעים כרוחב היסוד והכרכוב כדי שלא יהיה מרוחק מן המזבח אלא כחוט השערה. אורכו של הכבש היה: שלושים אמות<ref>. זהו לפי רבי יוסי שסובר שגובה המזבח היה עשר אמות, אבל לפי רבי יהודה שסובר שגובה המזבח היה רק שלוש אמות, אורך הכבש היה רק עשר אמות.</ref>. הכבש עמד בדרומו של המזבח. | ||
==הערות שוליים== | ==הערות שוליים== | ||
גרסה אחרונה מ־12:48, 5 בספטמבר 2012
|
|
ערך זה עוסק ביסוד המזבח החיצון בבית המקדש. אם התכוונתם לספירה התשיעית מעשר הספירות בקבלה, ראו: יסוד(ספירה).
המזבח שעמד בעזרה.המזבח החיצון היה מורכב משלושה חלקים - בצורת שלושה ריבועים זה על גב זה:החלק התחתון נקרא: "יסוד"; בליטתו למטה היתה גבוהה אמה ורחבה אמה. ברם, בליטה זו של היסוד לא היתה מקיפה את כל צדדי המזבח, אלא היתה נמשכת על פני צד מערב - שלושים ושתיים אמה, ועל פני צד צפון - שלושים ושתיים אמה; וממערב היתה עוד נכנסת אמה אחת לצד דרום, וכן מצפון - אמה אחת לצד מזרח. וכל שאר צד דרום וצד מזרח היה בלי בליטת היסוד (אמנם יש דעות אחרות בעניין זה, אך מכל מקום, לכל הדעות, בזווית דרומית מזרחית לא היתה בליטת היסוד).החלק האמצעי היה שלושים אמה על שלושים אמה בגובה חמש אמות, בליטתו, שהיתה רחבה אמה וגבוהה חמש אמות, נקראת: "סובב", שכן היא היתה מקיפה את המזבח כולו.החלק העליון היה עשרים ושמונה אמה על עשרים ושמונה אמה בגובה שלוש אמות, והוא נקרא: "מזבח". בארבע פינותיו היו "ארבע קרנות", שכל אחת מהן היתה בת אמה מעוקבת, אמה על אמה בגובה אמה.נמצא כי גובהו של המזבח היה עשר אמות: אמה אחת - ה"יסוד", חמש אמות - ה"סובב", שלוש אמות - ה"מזבח", ואמה אחת - ה"קרנות".באמצע גובהו, דהיינו בגובה חמש אמות מהרצפה, וארבע אמות מהיסוד, הקיף את המזבח קו אדום ברוחב טפח, הנקרא "חוט הסיקרא".מצידו הדרומי של המזבח היה ה"כבש", והוא כמין גשר משופע שבו עלו הכהנים אל המזבח, אורכו (שיפועו): שלושים ושתיים אמה, ורוחבו: שש עשרה אמה.משני צידי הכבש היו עוד שני כבשים קטנים: אחד מצד ימין (ממזרחו), שבו היו עולים אל הסובב, ואחד מצד שמאל, שבו היו יורדים מן הסובב אל היסוד.מזבח החיצון שבמשכן: המזבח החיצון שהיה במשכן עמד בחצר אוהל מועד לצד מזרח, בריחוק עשר אמות מפתח אוהל מועד. גובהו - עשר אמות[1]. אורכו - חמש אמות. רוחבו - חמש אמות. קירות המזבח היו עשויים מעצי שיטים מצופים נחושת. בפנים היה המזבח חלול, ובשעת חניה - מילאו אותו בעפר[2].באמה התחתונה של המזבח היה היסוד. היסוד בלט מעט מחוץ למזבח (שלא כבמזבח החיצון שהיה בבית המקדש שהיסוד בלט אמה אחת מהמזבח) והקיף את כל המזבח סביב (שלא כבמזבח החיצון שהיה בבית המקדש שהיסוד לא הקיף את כל המזבח).באמה החמישית של המזבח מלמטה, היה "מכבר", והוא כעין רשת של נחושת שהקיפה את כל המזבח. המכבר נועד להבדיל בין הדמים הנזרקים במחצית העליונה של המזבח לדמים הנזרקים במחצית התחתונה של המזבח.למעלה מן המכבר באמה השישית של המזבח מלמטה, היה טפח אחד בולט מעט החוצה, והוא הנקרא "כרכוב", והיו בו חריצים לנוי.על המזבח בארבע פינותיו, היו ארבע קרנות שגובה כל אחת מהן היתה: אמה אחת. הקרנות היו חלולות מבפנים.בארבע פינותיו של המזבח, במכבר, היו קבועות טבעות נחושת, ובהם הוכנסו הבדים לשאת בהם את המזבח. הבדים היו מעצי שיטים מצופים נחושת.גגו של המזבח היה: חמש אמות על חמש אמות, ובאמצעיתו היה מקום המערכה, אמה על אמה, ושם היתה אש תמיד. שתי אמות מכל צד מסביב למקום המערכה היה מקום הילוך הכהנים, ומקום זה היה משוקע מעט והיה סביבו כעין מעקה מקיר המזבח כדי שלא יחליקו הכהנים.כבש המזבח היה עשוי מעצי שיטים, והיה משופע ללא מדרגות, שנאמר "ולא תעלה במעלות על מזבחי" (שמות כ, כו). רוחבו של הכבש היה: חמש אמות כרוחב המזבח, ולמטה - היו בו שקעים כרוחב היסוד והכרכוב כדי שלא יהיה מרוחק מן המזבח אלא כחוט השערה. אורכו של הכבש היה: שלושים אמות[3]. הכבש עמד בדרומו של המזבח.
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ . זהו לפי רבי יוסי (זבחים נט, א) שמפרש מה שכתוב "ושלוש אמות קומתו" היינו משפת סובב למעלה, אבל לפי רבי יהודה היה גובהו רק שלוש אמות.
- ↑ . מרש"י משמע שלא היה למזבח החיצון גג, אלא היה חלול גם מלמעלה, ובזמן שהקימו את המשכן מילאו אותו בעפר, ועל העפר היתה אש המערכה. לדעת הנצי"ב, היה למזבח גג מעצי שיטים ומצופה נחושת.
- ↑ . זהו לפי רבי יוסי שסובר שגובה המזבח היה עשר אמות, אבל לפי רבי יהודה שסובר שגובה המזבח היה רק שלוש אמות, אורך הכבש היה רק עשר אמות.