רבי דוד אבודרהם: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| (5 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''רבי דוד בן יוסף בן דוד אַבּוּדִרְהַם''' היה פרשן תפילות נודע שחי סביב שנת ה' אלפים ק' בספרד. מכונה גם בקצרה '''האבודרהם'''. | |||
רבי אבודרהם ישב בסביליה שבספרד ולפי סברה אחת היה תלמידו של [[רבי יעקב בן אשר]], בין השאר, כי הוא מרבה לצטטו בספרו <ref>על פי ספר היוחסין - סדר הדורות.</ref>. עיקר פרסומו נבע מספרו - "חיבור פירוש הברכות והתפילות" (ידוע יותר בשם "'''ספר אבודרהם'''") שמטרתו ריכוז ה[[תפילה|תפילות]] פירושם ו[[הלכה|הלכותיהם]]. אבודרהם מסביר מדוע כתב את הספר בהקדמה: {{ציטוט|תוכן="רוב ההמון אינם מבינים דברי התפילה וגם אינם יודעים סדר המנהגות וטעמיהם".}} בספרו, אוסף אבודרהם פירושים והלכות מהתלמודים, [[תלמוד בבלי|הבבלי]] ו[[תלמוד ירושלמי|הירושלמי]], ממכתבי ה[[גאונים]] וכל הפרשנים הזמינים לו שקדמו לתקופתו, ואת חומר ההסבר שהוסיפו מוציאים לאור שונים בסידור התפילה עצמו. האבודרהם אסף גם את החיבורים הנוגעים לחגים והמנהגים ביהדות ספרד, מהם נדירים ביותר, והסביר בצורה שיטתית את הלוח העברי. הוא חילק את ספרו לשלשה חלקים, על פי ענייניהם: [[קריאת שמע]], התפילות, [[ברכות המצוות]]. ספרו נדפס לראשונה בליסבון בשנת 1489, ומאז חזר ונדפס פעמים רבות, לעתים בתוספת פירושים והוא נחשב כיום לאחד המקורות העיקריים בפירוש התפילה וחקר מנהגיה. | רבי אבודרהם ישב בסביליה שבספרד ולפי סברה אחת היה תלמידו של [[רבי יעקב בן אשר]], בין השאר, כי הוא מרבה לצטטו בספרו <ref>על פי ספר היוחסין - סדר הדורות.</ref>. עיקר פרסומו נבע מספרו - "חיבור פירוש הברכות והתפילות" (ידוע יותר בשם "'''ספר אבודרהם'''") שמטרתו ריכוז ה[[תפילה|תפילות]] פירושם ו[[הלכה|הלכותיהם]]. אבודרהם מסביר מדוע כתב את הספר בהקדמה: {{ציטוט|תוכן="רוב ההמון אינם מבינים דברי התפילה וגם אינם יודעים סדר המנהגות וטעמיהם".}} בספרו, אוסף אבודרהם פירושים והלכות מהתלמודים, [[תלמוד בבלי|הבבלי]] ו[[תלמוד ירושלמי|הירושלמי]], ממכתבי ה[[גאונים]] וכל הפרשנים הזמינים לו שקדמו לתקופתו, ואת חומר ההסבר שהוסיפו מוציאים לאור שונים בסידור התפילה עצמו. האבודרהם אסף גם את החיבורים הנוגעים לחגים והמנהגים ביהדות ספרד, מהם נדירים ביותר, והסביר בצורה שיטתית את הלוח העברי. הוא חילק את ספרו לשלשה חלקים, על פי ענייניהם: [[קריאת שמע]], התפילות, [[ברכות המצוות]]. ספרו נדפס לראשונה בליסבון בשנת 1489, ומאז חזר ונדפס פעמים רבות, לעתים בתוספת פירושים והוא נחשב כיום לאחד המקורות העיקריים בפירוש התפילה וחקר מנהגיה. | ||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
* אבודרהם באתר Hebrewbooks [http://www.hebrewbooks.org/26840 מהדורת ורשה], [http://www.hebrewbooks.org/26894 מהדורת אמסטרדם] | * אבודרהם באתר Hebrewbooks [http://www.hebrewbooks.org/26840 מהדורת ורשה], [http://www.hebrewbooks.org/26894 מהדורת אמסטרדם] | ||
[[קטגוריה: | {{מיון רגיל:אבודרהם דוד}} | ||
[[קטגוריה: | |||
[[ | [[קטגוריה:ראשונים]] | ||
[[קטגוריה:פוסקים]] | |||
[[קטגוריה:חכמי ספרד]] | |||
גרסה אחרונה מ־19:04, 19 בפברואר 2015
|
|
רבי דוד בן יוסף בן דוד אַבּוּדִרְהַם היה פרשן תפילות נודע שחי סביב שנת ה' אלפים ק' בספרד. מכונה גם בקצרה האבודרהם.
רבי אבודרהם ישב בסביליה שבספרד ולפי סברה אחת היה תלמידו של רבי יעקב בן אשר, בין השאר, כי הוא מרבה לצטטו בספרו [1]. עיקר פרסומו נבע מספרו - "חיבור פירוש הברכות והתפילות" (ידוע יותר בשם "ספר אבודרהם") שמטרתו ריכוז התפילות פירושם והלכותיהם. אבודרהם מסביר מדוע כתב את הספר בהקדמה:
| "רוב ההמון אינם מבינים דברי התפילה וגם אינם יודעים סדר המנהגות וטעמיהם". | ||
בספרו, אוסף אבודרהם פירושים והלכות מהתלמודים, הבבלי והירושלמי, ממכתבי הגאונים וכל הפרשנים הזמינים לו שקדמו לתקופתו, ואת חומר ההסבר שהוסיפו מוציאים לאור שונים בסידור התפילה עצמו. האבודרהם אסף גם את החיבורים הנוגעים לחגים והמנהגים ביהדות ספרד, מהם נדירים ביותר, והסביר בצורה שיטתית את הלוח העברי. הוא חילק את ספרו לשלשה חלקים, על פי ענייניהם: קריאת שמע, התפילות, ברכות המצוות. ספרו נדפס לראשונה בליסבון בשנת 1489, ומאז חזר ונדפס פעמים רבות, לעתים בתוספת פירושים והוא נחשב כיום לאחד המקורות העיקריים בפירוש התפילה וחקר מנהגיה.
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ על פי ספר היוחסין - סדר הדורות.
קישורים חיצוניים[עריכה]
- אבודרהם באתר Hebrewbooks מהדורת ורשה, מהדורת אמסטרדם