אגרת השמד: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
 
(6 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות)
שורה 10: שורה 10:
*מהדורת [[הרב יצחק שילת]]- מהדורה מחקרית, מנוקדת ומפוסקת עם  מבוא מחקרי מקיף, הערות, מקורות, ביאורי מילים קשות והשוואות לגרסאות אחרות.  
*מהדורת [[הרב יצחק שילת]]- מהדורה מחקרית, מנוקדת ומפוסקת עם  מבוא מחקרי מקיף, הערות, מקורות, ביאורי מילים קשות והשוואות לגרסאות אחרות.  
*מהדורת "רמב"ם לעם"- [[מוסד הרב קוק]]- מהודרה מחקרית, מנוקדת ומפוסקת (ע"פ תרגום אחד בלבד), עם ביאור ללשון קלה, מראי מקומות.
*מהדורת "רמב"ם לעם"- [[מוסד הרב קוק]]- מהודרה מחקרית, מנוקדת ומפוסקת (ע"פ תרגום אחד בלבד), עם ביאור ללשון קלה, מראי מקומות.
*מהדורת [[הרב יוסף קאפח]]- עם הערותיו ובאוריו.  
*מהדורת [[הרב יוסף קאפח]]- עם הערותיו ובאוריו.
==קישורים חיצוניים==
*[http://www.hebrewbooks.org/26811 אגרת השמד באתר היברו בוקס]. 
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ארון הספרים היהודי]]
 
[[קטגוריה:ספרי אמונה]]
[[קטגוריה:ספרי אמונה]]
[[קטגוריה:כתבי ענקי הרוח]]
[[קטגוריה:כתבי הרמב"ם]]

גרסה אחרונה מ־12:21, 9 ביוני 2013

איגרת השמד לרמב"ם (נקראת במקורות מסוימים: מאמר קידוש השם) היא אגרת מרכזית ויסודית של רבי משה בן מימון.

רקע[עריכה]

נכתבה כתגובה לתשובה של רב לא ידוע שכתב ליהודים בצפון אפריקה, בזמן השמד שהיה שם בו הוכרחו להתאסלם, כי יהודי המתאסלם כלפי חוץ ומודה כי האסלאם היא דת האמת, אפילו כלפי חוץ ובסתר הוא שומר מצוות ואפילו באונס הרי הוא כופר ומין. הרמב"ם, בגלל רגישות הנושא, הגיב בחריפות לתשובה זו, ותגובתו היא אגרת השמד.


האגרת נכתבה ככל הנראה במקור בערבית (כשאר כתבי הרמב"ם למעט משנה תורה), אולם המקור הערבי אבד, ונותר תרגום אחד שהיה מקובל לאורך הדורות. לאחרונה נתגלה חלק מתרגום נוסף[1].

תוכן האיגרת[עריכה]

הוצאות[עריכה]

כיום, ישנן שלוש מהדורות מרכזיות של איגרות הרמב"ם:

  • מהדורת הרב יצחק שילת- מהדורה מחקרית, מנוקדת ומפוסקת עם מבוא מחקרי מקיף, הערות, מקורות, ביאורי מילים קשות והשוואות לגרסאות אחרות.
  • מהדורת "רמב"ם לעם"- מוסד הרב קוק- מהודרה מחקרית, מנוקדת ומפוסקת (ע"פ תרגום אחד בלבד), עם ביאור ללשון קלה, מראי מקומות.
  • מהדורת הרב יוסף קאפח- עם הערותיו ובאוריו.

קישורים חיצוניים[עריכה]

הערות שוליים

  1. עובדה המחזקת את הקביעה כי המקור אינו בעברית. עוד עובדה המאששת את הקביעה היא שהלשון בה נכתבה האגרת לא תואמת את הסגנון בו כתב הרמב"ם בעברית (במשנה תורה).