נחלת שבט גד: הבדלים בין גרסאות בדף
דניאל ונטורה (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
יוסף שמח בוט (שיחה | תרומות) מ (טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור) |
||
| (9 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[תמונה:12 staemme israels heb svg.png|left|thumb|250px|מפת חלוקת הארץ לשבטים - '''נחלת שבט גד | [[תמונה:12 staemme israels heb svg.png|left|thumb|250px|מפת חלוקת הארץ לשבטים - '''נחלת שבט גד: בצבע ירוק בהיר -בבמרכז עבר הירדן- מקור:ויקישיתוף, יצר: יוסי הראשון, כיתוביות בעברית: ברי"א ודניאל צבי]] | ||
==תאור הגבול== | ==תאור הגבול== | ||
ב[[ספר יהושע]] הוגדרו גבולות שבט | ב[[ספר יהושע]] הוגדרו גבולות שבט גד כפי שהובטחו לו על ידי [[משה רבינו]]. וכך נאמר:" | ||
וַיְהִי לָהֶם, הַגְּבוּל יַעְזֵר וְכָל עָרֵי הַגִּלְעָד, וַחֲצִי אֶרֶץ בְּנֵי עַמּוֹן: עַד-עֲרוֹעֵר, אֲשֶׁר עַל-פְּנֵי רַבָּה. וּמֵחֶשְׁבּוֹן עַד-רָמַת הַמִּצְפֶּה, וּבְטֹנִים; וּמִמַּחֲנַיִם, עַד גְּבוּל לִדְבִר. וּבָעֵמֶק בֵּית הָרָם וּבֵית נִמְרָה וְסֻכּוֹת וְצָפוֹן, יֶתֶר מַמְלְכוּת סִיחוֹן מֶלֶךְ חֶשְׁבּוֹן, הַיַּרְדֵּן, וּגְבֻל עַד-קְצֵה יָם-כִּנֶּרֶת, עֵבֶר הַיַּרְדֵּן מִזְרָחָה. {{מקור|י"ג, כ"ה-כ"ז |כן}} | |||
הגבול הדרומי הוא נחל | הגבול הדרומי הוא נחל חשבון - [[נחלת שבט ראובן]], המערבי הוא הוא [[נהר הירדן]], המזרחי הוא ארץ [[בני עמון]]. הגבול הצפוני תוחם את [[נחלת שבט מנשה|חצי שבט המנשה]] - הפינה הדרומית-מזרחית של [[ים כנרת]]. | ||
המונח "ערי הגלעד" כולל את הערים אשר המבוצרות ובעלות גדרי הצאן (ראו להלן) | |||
==הקשר עם שבט ראובן== | ==הקשר עם שבט ראובן== | ||
הקשר של שבט | הקשר של שבט גד עם שכנו הדרומי, [[שבט ראובן]] נושא אופי מיוחד. '''זאב ארליך''', במאמרו: "ערי גד וראובן בכיבוש ובהתנחלות", מצביע את תופעה מענינית: בני שבט גד בונים, או מבצרים, ארבע ערים בנחלת שבט ראובן.וכך כתוב בספר במדבר: "וַיִּבְנוּ בְנֵי-גָד, אֶת-דִּיבֹן וְאֶת-עֲטָרֹת, וְאֵת, עֲרֹעֵר. לה וְאֶת-עַטְרֹת שׁוֹפָן וְאֶת-יַעְזֵר, וְיָגְבְּהָה. לו וְאֶת-בֵּית נִמְרָה, וְאֶת-בֵּית הָרָן: עָרֵי מִבְצָר, וְגִדְרֹת צֹאן." (במדבר ל"ב, לד-לה). ואילו בערי נחלת שבט ראובן לא כלולה הסייפא:"עָרֵי מִבְצָר, וְגִדְרֹת צֹאן" . | ||
הרב [[נפתלי צבי יהודה ברלין]], הנצי"ב, בפירושו "העמק דבר" כותב : אמנם "לבני ראובן היה מקנה רב, אבל לבני גד היה - עצום מאוד, על כן נכנסו בעובי הקורה יותר מבני ראובן" {{מקור| | הרב [[נפתלי צבי יהודה ברלין]], הנצי"ב, בפירושו "העמק דבר" כותב : אמנם "לבני ראובן היה מקנה רב, אבל לבני גד היה - עצום מאוד, על כן נכנסו בעובי הקורה יותר מבני ראובן" {{מקור|ל"ב, א'|כן}}.כלומר, את הפסוק יש להבין כך: "ומקנה רב היה לבני ראובן, (אבל=) ולבני גד (היה מקנה) עצום מאד..." | ||
זאב ארליך מניח כי זו הסיבה כי בני גד בקשו לבנות ערים לטף ואת וגדרות לצאן. בני גד, בעלי המקנה העצום מאד, היו בעלי הענין העיקריים. הם בנו את הערים וישבו בגבולות השטח סביב, מוכנים לכל מתקפה מן החוץ ושומרים על כלל השטח ועל המקנה, עד לגמר כיבושה של ארץ ישראל המערבית. | זאב ארליך מניח כי זו הסיבה כי בני גד בקשו לבנות ערים לטף ואת וגדרות לצאן. בני גד, בעלי המקנה העצום מאד, היו בעלי הענין העיקריים. הם בנו את הערים וישבו בגבולות השטח סביב, מוכנים לכל מתקפה מן החוץ ושומרים על כלל השטח ועל המקנה, עד לגמר כיבושה של ארץ ישראל המערבית. | ||
| שורה 21: | שורה 23: | ||
הכתוב מציין, דווקא בערים שנבנו ע"י בני גד כולל ארבע ערי ראובן אלה, כי הם - "ערי מבצר וגדרות צאן" (במדבר ל"ב, לו). מכאן גם מובנת בקשתם : "וישב טפנו בערי המבצר מפני יושב הארץ" | הכתוב מציין, דווקא בערים שנבנו ע"י בני גד כולל ארבע ערי ראובן אלה, כי הם - "ערי מבצר וגדרות צאן" (במדבר ל"ב, לו). מכאן גם מובנת בקשתם : "וישב טפנו בערי המבצר מפני יושב הארץ" | ||
{{מקור| | {{מקור|במדבר ל"ב,י"ז|כן}}. בערים שבנו בני ראובן, ללא הארבע המדוברות, לא מצאנו הגדרה כזו... | ||
לכך התאים יפה מדרשם של חז"ל על הפסוק בברכת משה לגד "ולגד אמר ברוך מרחיב גד כלביא שכן וטרף זרוע אף קדקד" (דברים ל"ג, כ): "מלמד שתחומו של גד מרחיב והולך כלפי מזרח... מלמד שהיה סמוך לספר לפיכך נמשל כאריות" {{מקור| | לכך התאים יפה מדרשם של חז"ל על הפסוק בברכת משה לגד "ולגד אמר ברוך מרחיב גד כלביא שכן וטרף זרוע אף קדקד" (דברים ל"ג, כ): "מלמד שתחומו של גד מרחיב והולך כלפי מזרח... מלמד שהיה סמוך לספר לפיכך נמשל כאריות" {{מקור|ילקוט שמעוני דברים תתקסא|כן}}. | ||
==נחלת שבט גד== | ==נחלת שבט גד== | ||
[[תמונה: | [[תמונה:Nachalat_shevet_gad_1.jpg|center|thumb|500px|נחלת שבט גד]] | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
| שורה 38: | שורה 40: | ||
* זאב ארליך [http://www.daat.ac.il/daat/tanach/tora/areygad.htm ערי גד וראובן בכיבוש ובהתנחלות] - מתוך הספר: מזרח הירדן במבט יהודי, דפוס מוריה התשנ"ו | * זאב ארליך [http://www.daat.ac.il/daat/tanach/tora/areygad.htm ערי גד וראובן בכיבוש ובהתנחלות] - מתוך הספר: מזרח הירדן במבט יהודי, דפוס מוריה התשנ"ו | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:נחלת שבט גד|גד, נחלת שבט גד]] | ||
[[קטגוריה:רמות גלעד|גד, נחלת שבט גד]] | |||
[[קטגוריה:רמות גלעד|גד, נחלת שבט]] | |||
גרסה אחרונה מ־11:56, 5 בספטמבר 2012
|
|
תאור הגבול[עריכה]
בספר יהושע הוגדרו גבולות שבט גד כפי שהובטחו לו על ידי משה רבינו. וכך נאמר:" וַיְהִי לָהֶם, הַגְּבוּל יַעְזֵר וְכָל עָרֵי הַגִּלְעָד, וַחֲצִי אֶרֶץ בְּנֵי עַמּוֹן: עַד-עֲרוֹעֵר, אֲשֶׁר עַל-פְּנֵי רַבָּה. וּמֵחֶשְׁבּוֹן עַד-רָמַת הַמִּצְפֶּה, וּבְטֹנִים; וּמִמַּחֲנַיִם, עַד גְּבוּל לִדְבִר. וּבָעֵמֶק בֵּית הָרָם וּבֵית נִמְרָה וְסֻכּוֹת וְצָפוֹן, יֶתֶר מַמְלְכוּת סִיחוֹן מֶלֶךְ חֶשְׁבּוֹן, הַיַּרְדֵּן, וּגְבֻל עַד-קְצֵה יָם-כִּנֶּרֶת, עֵבֶר הַיַּרְדֵּן מִזְרָחָה. (י"ג, כ"ה-כ"ז )
הגבול הדרומי הוא נחל חשבון - נחלת שבט ראובן, המערבי הוא הוא נהר הירדן, המזרחי הוא ארץ בני עמון. הגבול הצפוני תוחם את חצי שבט המנשה - הפינה הדרומית-מזרחית של ים כנרת.
המונח "ערי הגלעד" כולל את הערים אשר המבוצרות ובעלות גדרי הצאן (ראו להלן)
הקשר עם שבט ראובן[עריכה]
הקשר של שבט גד עם שכנו הדרומי, שבט ראובן נושא אופי מיוחד. זאב ארליך, במאמרו: "ערי גד וראובן בכיבוש ובהתנחלות", מצביע את תופעה מענינית: בני שבט גד בונים, או מבצרים, ארבע ערים בנחלת שבט ראובן.וכך כתוב בספר במדבר: "וַיִּבְנוּ בְנֵי-גָד, אֶת-דִּיבֹן וְאֶת-עֲטָרֹת, וְאֵת, עֲרֹעֵר. לה וְאֶת-עַטְרֹת שׁוֹפָן וְאֶת-יַעְזֵר, וְיָגְבְּהָה. לו וְאֶת-בֵּית נִמְרָה, וְאֶת-בֵּית הָרָן: עָרֵי מִבְצָר, וְגִדְרֹת צֹאן." (במדבר ל"ב, לד-לה). ואילו בערי נחלת שבט ראובן לא כלולה הסייפא:"עָרֵי מִבְצָר, וְגִדְרֹת צֹאן" .
הרב נפתלי צבי יהודה ברלין, הנצי"ב, בפירושו "העמק דבר" כותב : אמנם "לבני ראובן היה מקנה רב, אבל לבני גד היה - עצום מאוד, על כן נכנסו בעובי הקורה יותר מבני ראובן" (ל"ב, א').כלומר, את הפסוק יש להבין כך: "ומקנה רב היה לבני ראובן, (אבל=) ולבני גד (היה מקנה) עצום מאד..."
זאב ארליך מניח כי זו הסיבה כי בני גד בקשו לבנות ערים לטף ואת וגדרות לצאן. בני גד, בעלי המקנה העצום מאד, היו בעלי הענין העיקריים. הם בנו את הערים וישבו בגבולות השטח סביב, מוכנים לכל מתקפה מן החוץ ושומרים על כלל השטח ועל המקנה, עד לגמר כיבושה של ארץ ישראל המערבית.
בדרום הם בנו את דיבון, עטרות, ערוער ועטרות שופן - כנגד מואב. בצפון-מזרח הם בונים את יעזר ויגבהה - כנגד עמון. בצפון-מערב הם בונים את בית נמרה ובית הרן - כנגד הכנענים אשר ממערב לירדן.
בני ראובן, הם אמנם בעלי "מקנה רב", אך לא "עצום מאד", בונים ערים בתוך השטח ומוגנים מפני מתקפה מן החוץ על ידי בני שבט גד.
הכתוב מציין, דווקא בערים שנבנו ע"י בני גד כולל ארבע ערי ראובן אלה, כי הם - "ערי מבצר וגדרות צאן" (במדבר ל"ב, לו). מכאן גם מובנת בקשתם : "וישב טפנו בערי המבצר מפני יושב הארץ" (במדבר ל"ב,י"ז). בערים שבנו בני ראובן, ללא הארבע המדוברות, לא מצאנו הגדרה כזו...
לכך התאים יפה מדרשם של חז"ל על הפסוק בברכת משה לגד "ולגד אמר ברוך מרחיב גד כלביא שכן וטרף זרוע אף קדקד" (דברים ל"ג, כ): "מלמד שתחומו של גד מרחיב והולך כלפי מזרח... מלמד שהיה סמוך לספר לפיכך נמשל כאריות" (ילקוט שמעוני דברים תתקסא).
נחלת שבט גד[עריכה]
לקריאה נוספת[עריכה]
- יהודה אליצור ויהודה קיל,אטלס דעת מקרא, הוצאת מוסד הרב קוק, ירושלים 1993
- זכריה קלאי, נחלות שבטי ישראל, מוסד ביאליק ירושלים, 1967
קישורים חיצוניים[עריכה]
- זאב ארליך ערי גד וראובן בכיבוש ובהתנחלות - מתוך הספר: מזרח הירדן במבט יהודי, דפוס מוריה התשנ"ו