הרב שלמה חיים הכהן אבינר: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
 
(60 גרסאות ביניים של 16 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
רב הישוב בית אל וראש ישיבת עטרת ירושלים, מגדולי רבני הציונות הדתית. פרסם ספרים ומאמרים רבים.
[[תמונה:Ravaviner.jpg|250px|שמאל|ממוזער| הרב שלמה חיים הכהן אבינר]]
'''הרב שלמה חיים הכהן אבינר''' הוא נשיא [[ישיבת עטרת ירושלים]] ב[[העיר העתיקה|עיר העתיקה]] ב[[ירושלים]], מהמרכזיים שברבני הציונות הדתית. כיהן במשך שנים רבות כרב היישוב בית אל ופרסם למעלה ממאה ספרים בכל תחומי התורה. כחלק מפרויקט שו"ת סמס, עונה על מאות תשובות בכל יום, כאשר חלקן מתפרסם לאחר מכן בעלון השבת הפופולארי עולם קטן.


== ספריו ==
==תולדות חייו==
נולד כשלמה לנגנאואר בשנת 1943 בעיר ליון שבצרפת, תחת שלטון הנאצים. הוריו והוא כתינוק נאלצו, בדומה לשאר היהודים שהתגוררו בצרפת, להתחבא תחת זהות בדויה כדי להינצל משליחתם למחנות ההשמדה. סבו מצד אמו, הרב מאיר לוי פלאם, היה ממקימי ארגון "[[בני עקיבא]]" בצרפת לאחר [[השואה]], ומצאצאי המגיד מלוצק, שעל שמו נקרא שלמה אבינר. {{ש}}
בצעירותו היה חבר בתנועת הנוער בני עקיבא בצרפת כחניך וכמדריך, ומאוחר יותר גם כאחד מחברי הנהלת התנועה בצרפת. בגיל 16 נכנס לאוניברסיטה למדעים ולמד מתמטיקה, פיזיקה והנדסת חשמל והוסמך כמהנדס אלקטרוניקה. סיים השתלמות במרכז לחקר גרעיני בצרפת, ולאחר מכן גויס לצבא הצרפתי, בו שירת במקצועו - אלקטרוניקה, בחיל האוויר.{{ש}}
בשנת 1966, ביום שבו סיים את שרותו הצבאי, בהיותו בן 23, עזב את צרפת בהשאירו מאחור את כל משפחתו. יחד עם גרעין בני עקיבא עלה לקיבוץ [[שדה אליהו]] שב[[עמק בית שאן]]. בכך החליט ליישם את האידאל של חיי העבודה והחקלאות בארץ. מאוחר יותר עלו בעקבותיו כל בני משפחתו, ביניהם אחיו, [[הרב אלישע אבינר]], המכהן כר"מ ב[[ישיבת ברכת משה]] ב[[מעלה אדומים]] ונחשב לאחד מגדולי המחנכים הדתיים- לאומיים.


הרב אבינר הוציא לאור ספרים רבים מאוד. אחת הסיבות לכך היא העובדה שחלק גדול מהספרים הוא שכתוב של שיעורים מוקלטים.  
מאוחר יותר התגייס ל[[צבא ההגנה לישראל]] ושירת בחיל הרגלים. ב[[מלחמת ששת הימים]] לחם בחזית הדרומית וב[[מלחמת יום הכיפורים]] לחם בגבול הצפון. בצה"ל הגיע לדרגת סגן.


=== ספרי פירושים ===
למד ב[[ישיבת מרכז הרב]], שבראשות [[הרב צבי יהודה הכהן קוק]]. לאחר כשנה, כאשר חודש [[היישוב היהודי בחברון]], עבר ללמוד בישיבה שם שבראשות [[הרב אליעזר ולדמן]]. למרות שלמד ב[[חברון]], המשיך להגיע לשיחותיו של הרצי"ה ואף הקליטן, ולימים, על פי בקשת הרצי"ה הדפיסן והציאן לאור תחילה בחברות ואח"כ בספרים בסדרה [[שיחות הרב צבי יהודה]].


רבים מספריו הם ספרי פירוש, בין היתר בגלל שהעביר שיעורים רבים על ספרים.  
בשנות לימודיו בישיבה, כדי להימנע מקבלת מלגה מהישיבה, עבד בהוראת מתמטיקה ב[[ישיבת נתיב מאיר]] וב[[ישיבת ירושלים לצעירים]]. בראשית לימודיו כתלמיד ישיבה, הוזמן על ידי "המוסד" לעבוד בשורותיו, אך הוא דחה את ההצעה עקב רצונו להמשיך בלימוד בישיבה. למרות זאת, מאוחר יותר נשלח פעמיים לשליחויות קצרות באיראן שלאחר ימי המהפכה האיראנית‏.


חלק מספרי הפירוש שלו:
בשנת 1971, לאחר שקיבל את הסמכתו לרבנות, מאת [[הרבנות הראשית לישראל|הרבנים הראשיים]] [[הרב שלמה גורן]] ו[[הרב עובדיה יוסף]], על פי המלצה של הרצי"ה, החל לכהן כרב [[קיבוץ לביא]] שב[[גליל התחתון]], ולמלא את מקומו של [[הרב משה לוינגר]] שמילא תפקיד זה לפניו. הדבר היה לאחר שהרב לוינגר עבר לייסד את היישוב היהודי בחברון ולאחר שמספר קיבוצים דתיים הרחיקו מעליהם את הרבנים, בשל סכסוכים שונים. למרות זאת, הרב אבינר היה אהוד בקיבוץ, דבר שגרם מאוחר יותר לקיבוצים אחרים לשוב ולמנות רב לקיבוץ. בשנים הראשונות בתפקיד עבד במשק חצי יום מתוך הזדהות עם האידאל הקיבוצי.


* פירוש ל[[כוזרי]], ארבעה כרכים.
בשנת 1977 עזב את הקיבוץ ועבר לכהן כרב [[מושב קשת]] ב[[רמת הגולן]]. בשנת 1981, עבר לשמש כרב היישוב [[בית אל]] (כ-4 שנים לאחר הקמתו), תפקיד שאותו הוא ממלא עד היום. בשנת 1983, במקביל לרבנות בבית-אל, הקים את ישיבת עטרת כהנים (בשנת תשס"ה שונה שמה ל"עטרת ירושלים") בירושלים ועמד בראשה. הישיבה נמצאת ברובע המוסלמי של העיר העתיקה ונוסדה בתוך המבנה החרב של ישיבת "תורת חיים".


* פירוש ל[[מסילת ישרים]], שני כרכים.
בשנת 1981, לקראת [[הנסיגה מסיני]] ופינוי [[ימית]], נמנה עם האישים הבולטים בהובלת התנועה לעצירת הנסיגה מסיני שהובילה להקמת מפלגת התחיה. הוא נסע ברחבי הארץ והרצה בפני תלמידי ישיבות תיכוניות ואולפנות, ושכנע רבים מהם לעבור ולהיות בסיני בעת הפינוי. הוא עצמו התיישב ב[[עצמונה(סיני)|עצמונה]]. עמדתו הייתה שיש להמשיך ולשתול עגבניות עד הרגע האחרון, כי "לא תהיה נסיגה, אלא אם ה' רוצה אותה".


* פירוש ל[[פרקי אבות]], שני כרכים.
בשנת 2005 הועלו טענות כנגד הרב אבינר לגבי פסיקות הקשורות לדיני [[נידה]] וכי הרב מתיר מראות אסורים. [[הרב מרדכי אליהו]] מינה בית דין שכלל את [[הרב יעקב יוסף]], [[הרב זלמן נחמיה גולדברג]] ו[[הרב דוב ליאור]] לבירור הטענות. בית הדין קיבל את הטענות ואסר על הרב אבינר להורות בהלכות נידה ואישות.


* פירוש ל[[הקדמות הרמב"ם|שמונה פרקים לרמב"ם]].
בשנת 2006 התכנסה ועדת רבנים בגלל שהרב אבינר לא נשמע לפסק בית הדין. לאחר מכן יצא מכתב רבנים שבו נימקו את פסיקת בית הדין נגדו ואסרו עליו להורות בכל התחומים.


* פירוש על ה[[הגדה של פסח]].
מנגד, רבני [[ישיבת הר המור]] וכן רבנים נוספים המזוהים עם זרם זה כגון [[הרב יעקב פילבר]], [[הרב צפניה דרורי]] ו[[הרב אלי סדן]] צידדו בטענות הרב אבינר.  


*פירוש על [[חמש מגילות]], חמישה כרכים.  
בשנת 2009 פסקו דייני בית הדין הרבני הממלכתי שאסור לו להורות בעניני נשים. הדיינים קבעו שאינם עוסקים בשאלה אם מותר לו להורות בשאר התחומים כי זה מסמכות הרבנות הראשית. הרב אבינר ביקש עיכוב ביצוע של הפסק, ובקשתו לא התקבלה.


* פירוש על ספר [[אורות]], שני כרכים.
הדיין הרב אברהם שיינפלד, בדעת מיעוט, צידד בטענותיו של הרב אבינר וקבע כי מדובר ב"עלילה שפלה" שמתנגדי הרב אבינר רקחו נגדו.


* פירוש על [[ספר יונה]].
==דעותיו והשקפותיו==


* שיר המעלות - פירוש על [[ברכת המזון]].  
== דרכו בפסיקת הלכה ==
מתיר לא להפריש מעשר כספים וסומך על הפוסקים הסוברים שזו הנהגה טובה. (עיין אתר ספריית חוה).  


* "תפילת עמך" - על [[סידור]] התפילה- שני כרכים.
לגבי קוסם כתב: כיון שאין הוכחותיו של הגרח"ד הלוי מוכרחות קשה מאוד להקל באיסור תורה נגד רב רובם של הפוסקים, מכל מקום מי שרוצה להקל אין למחות נגדו בתוקף שהרי יש לו על מי לסמוך.


* "ראשית"- על [[ספר בראשית]].
לגבי תותים הוא כתב שאין צורך לטחון או לבשל ופירט איך כן לעשות.(שו"ת sms בעלון עולם קטן פרשת שמיני) הוא כתב שם שדבריו הם על פי הוראות הרבנות הראשית. באופן כללי הוא כותב שאפשר לסמוך על הרבנות ואף יש בכך חשיבות שמחמירים בכבודה של הרבנות הראשית(שו"ת שאילת שלמה).
==[[שו"ת]] sms==


*"ואלה שמות" על [[ספר שמות]].  
בשנים האחרונות יש אפשרות של שליחת sms לרבנים על מנת לקבל מהם תשובות הלכתיות קצרות ואף תשובות על שאלות אמוניות. מתחילת הפרויקט ועד עכשיו הרב אבינר הוא בין הרבנים המובילים בעניית תשובות בsms.ההערכה היא כי הרב עונה כ-300 תשובות ביום.


* פירוש על ספר [[אורות התורה]] של [[הרב קוק]].
== ספריו ==
 
{{ערך מורחב|ערך=[[ספרי הרב שלמה אבינר]]}}
* פירוש להלכות משיח ב[[משנה תורה|רמב"ם]], בתוספת קונטרס "שלא יעלו בחומה" בנושא [[שלוש השבועות]]. 
 
*פירוש לספר [[נפש החיים]], ארבעה כרכים.
 
הפירושים ברובם אינם ביאור הכתוב באופן פשטני אלא הרחבה בנושא המדובר.
 
=== ספרי הלכה ===
 
הרב פרסם מאמרים הלכתיים רבים. חלקם קובצו בספרים.
 
* "עם כלביא" שאחר כך יצא לאור כחלק א' של שו"ת שאילת שלמה.
 
* "[[שו"ת]] שאילת שלמה". ח' חלקים.
 
* "גן נעול" ספר בהלכת [[צניעות]].
 
* "חסד נעוריך"- בנושא צניעות ותנועות נוער- תנועה מעורבת.
 
* "באהבה ובאמונה"- שאלות ותשובות הלכתיות ואמוניות.
 
* "מקדם לבית אל" - בירורים הלכתיים וארץ-ישראליים.
 
* "[[שו"ת]] אינתיפאדה"- שאלות ותשובות בנושאי הסכסוך הישראלי-ערבי.
 
* "[[שו"ת]] ס.מ.ס" - קובץ תשובות שענה הרב באמצעות הודעות s.m.s לשואלים רבים.
 
* "טהור שפתיים" - בענייני [[לשון הרע]], שמירת הלשון ותקשורת.
 
=== ספרי אמונה ===
 
הרב פרסם ספרי אמונה רבים וביניהם:
 
* "חיי עולם"- על [[לימוד תורה]].
 
* "אורות מאופל" (משבריך וגליך עלי עברו) - על [[השואה]].
 
* "טהרת הברית" בנשוא [[זרע|שמירת הברית]]- לבנים בגיל תיכון.
 
* "בין אור לחושך" - בין חכמים אמיתיים לאדמו"רים מזוייפים.
 
* "טל אורות" - שיחות בנושאים אמוניים סביב [[פרשת השבוע]].
 
* "טל חרמון" - שיחות על [[פרשת השבוע]] ושיחות על ה[[מועדים]]- שני כרכים.
 
* "פנים אל פנים" "ואהבת לרעייתך כמוך" ו"פרקי אהבה"- בנושאי זוגיות ו[[שלום בית]].
 
* "אשת חיל"- על נשים ב[[תנ"ך]].
 
* " בת מלך" - על מעמד האשה ביהדות.
 
* "חינוך באהבה" (החינוך הטבעי ותורת אמך)- ספרים בנושאי [[חינוך]] הגיל הרך וגיל ההתבגרות- שני כרכים.
 
* "נסיכי אדם"- לדמותם של גדולי ישראל.
 
* "על דגלו"- ענייני אמונה וצבא.
 
* "מחיל אל חיל"- [[שו"ת]] הלכתי-אמוני לחיילים.
 
* "משיב הרוח" ו"שאל נא" - שו"ת אמוני לבני נוער.
 
* "וגבר ישראל" - ענייני תנחומים.
 
* "יוצר אור" - על [[אמונה]] ו[[פילוסופיה]]. 
 
* "למקדשך תוב" - ענייני [[ירושלים]] ו[[בית המקדש]].
 
* "והלכת בדרכיו"- בנין [[המידות]]. 
* "נשים שמחות"
 
* "אחותי כלה" "עצם מעצמי"- הדרכות ל[[נישואין]].
 
* "ראש ממשלה"- פרקי כבוד למלכות ישראל.
 
* (חוברת) "צניף טהור"- [[צניעות]] בגדי נשים.
 
* "אש מח" - שיחות לנוער.
 
* "תמימי דרך" - על דבקות בה'.
 
* "ימי תשובה"- על ה[[תשובה]] ו[[הימים הנוראים]].
 
* "מעגלים" - ימי צום וחורבן.
 
* "ישראל והזמנים" על המועדים.
 
===ספרים שערך מתורתם של אחרים ועליהם===
 
הרב ערך את שיחות רבו [[הרב צבי יהודה הכהן קוק]] והוציאם לאור:
 
* "שיחות הרב צבי יהודה על התורה"- חמישה כרכים.
 
* "שיחות הרב צבי יהודה על המועדים" - שני כרכים.
 
* "שיחות הרב צבי יהודה על ספר [[אורות]]".
 
* "שיחות הרב צבי יהודה על [[ארץ ישראל]]".
 
*שיחות הרב צבי יהודה על יהדות ו[[נצרות]]". 
 
* "הבית היהודי"- דברי הרצי"ה בנושאי [[צניעות]], [[נישואין]] האשה ועוד.
 
* "רבנו"- ספר אלבומי על [[הרב צבי יהודה הכהן קוק]].
 
* "הגדה של פסח" עם פירוש הרצי"ה.
 
* "פירורים משולחן גבוה"- מתורתו של רבו, [[הרב יהודה ליאון אשכנזי]]("מניטו").
 
* "חכמת נשים"- מיומנה של גליקל מהמלין.
 
* "הליכות הראי"ה"- מאגרות [[הרב אברהם יצחק הכהן קוק]] בסידור חדש ובעריכה חדשה.
 
* "צבי קודש"- תולדות חייו של הרצי"ה.
 
===ספרי ילדים===
 
* "אבא לא ישוב"- התמודדות עם אבדן ושכול.
 
* "אני לא שווה"- דימוי עצמי והתמודדות עם ילדים שונים.
 
* "אברי יוצא ממצרים" - סיפור [[יציאת מצרים]] ע"פ התורה וחז"ל מעובד לילדים.
 
* "המלך רבי שאול ואל" - סיפורו של ר' שאול וואהל שנהיה מלך פולין ליום אחד בזכות חסד.
 
* "סיפורי יעל" - סיפורים לבית ספר יסודי.
 
* "בת מצווה" - ספר מתנה ל[[בת מצווה]].
 
* "שלושה סיפורים מוזרים" - שלושה סיפורים על  [[מהר"ל]] מפראג, [[ענוה]] ועוד.
 
== דרכו בפסיקת הלכה ==
כרבים מרבני הציבור הדתי לאומי, הרב מתחשב בצרכי הציבור ובקשייו וסומך רבות על דעת המקילים.
 
דוגמאות: מתיר לא להפריש מעשר כספים וסומך על הפוסקים הסוברים שזו הנהגה טובה. (עיין אתר ספריית חוה).
 
לגבי קוסם כתב: כיון שאין הוכחותיו של הגרח"ד הלוי מוכרחות קשה מאוד להקל באיסור תורה נגד רב רובם של הפוסקים, מכל מקום מי שרוצה להקל אין למחות נגדו בתוקף שהרי יש לו על מי לסמוך.
 
לגבי תותים הוא כתב שאין צורך לטחון או לבשל ופירט איך כן לעשות.(שו"ת sms בעלון עולם קטן פרשת שמיני) הוא כתב שם שדבריו הם על פי הוראות הרבנות הראשית. באופן כללי הוא כותב שאפשר לסמוך על הרבנות ואף יש בכך חשיבות שמחמירים בכבודה של הרבנות הראשית.(שו"ת שאילת שלמה) לעומתו רבני כושרות ועוד טוענים שיש בעיות חמורות בכשרות של מסעדות ואולמות אף שיש להם אישור של הרבנות הראשית.


== שו"ת sms==
==קישורים חיצוניים==
*[http://www.kimizion.org/shiur/| שיעורי הרב אבינר] באתר ישיבת עטרת ירושלים
*[http://www.bneidavid.org/show_item.asp?itemId=266&levelId=62604&itemType=0&secondTime=1#results| שיעורי הרב אבינר] באתר מכינת בני דוד
*[http://www.otzem.org.il/show_item.asp?itemId=25&levelId=62874&itemType=0&secondTime=1#results| שיעורי הרב אבינר] באתר מכינת עצמונה
*[http://shiurim.moreshet.co.il/web/shiurim.asp| שיעוריו] באתר מורשת
*[http://www.meirtv.co.il/site/archive_new.asp?cat_id=3699&rabbi=3775| שיעוריו] באתר מכון מאיר
*[http://www.kimizion.org/shiur/Aviner.html| אודותיו] באתר ישיבת עטרת ירושלים


בשנים האחרונות יש אפשרות של שליחת sms לרבנים על מנת לקבל מהם תשובות הלכתיות קצרות ואף תשובות על שאלות אמוניות. מתחילת הפרויקט ועד עכשיו הרב אבינר הוא בין הרבנים המובילים בעניית תשובות בsms. בשנים האחרונות מתפרסמות בעלוני שבת- מעייני הישועה ועולם קטן חלק מהשאלות והרבנים המשיבים בהם הם הרב אבינר והרב שמואל אליהו.


{{מיון רגיל:אבינר שלמה}}
{{מיון רגיל:אבינר שלמה}}
[[קטגוריה:גדולי וחכמי ישראל]]
[[קטגוריה:רבנים בימינו]]
[[קטגוריה:רבנים בימינו]]
[[קטגוריה:ראשי ישיבות]]
[[קטגוריה:ראשי ישיבות גבוהות]]
[[קטגוריה:רבני ישובים בישראל]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת מרכז הרב]]
[[קטגוריה:כהנים]]
[[קטגוריה:כהנים]]
[[קטגוריה:רבנים צרפתים]]
[[קטגוריה:רבני הציונות הדתית בישראל]]

גרסה אחרונה מ־08:05, 2 באוקטובר 2022
הרב שלמה חיים הכהן אבינר

הרב שלמה חיים הכהן אבינר הוא נשיא ישיבת עטרת ירושלים בעיר העתיקה בירושלים, מהמרכזיים שברבני הציונות הדתית. כיהן במשך שנים רבות כרב היישוב בית אל ופרסם למעלה ממאה ספרים בכל תחומי התורה. כחלק מפרויקט שו"ת סמס, עונה על מאות תשובות בכל יום, כאשר חלקן מתפרסם לאחר מכן בעלון השבת הפופולארי עולם קטן.

תולדות חייו[עריכה]

נולד כשלמה לנגנאואר בשנת 1943 בעיר ליון שבצרפת, תחת שלטון הנאצים. הוריו והוא כתינוק נאלצו, בדומה לשאר היהודים שהתגוררו בצרפת, להתחבא תחת זהות בדויה כדי להינצל משליחתם למחנות ההשמדה. סבו מצד אמו, הרב מאיר לוי פלאם, היה ממקימי ארגון "בני עקיבא" בצרפת לאחר השואה, ומצאצאי המגיד מלוצק, שעל שמו נקרא שלמה אבינר.
בצעירותו היה חבר בתנועת הנוער בני עקיבא בצרפת כחניך וכמדריך, ומאוחר יותר גם כאחד מחברי הנהלת התנועה בצרפת. בגיל 16 נכנס לאוניברסיטה למדעים ולמד מתמטיקה, פיזיקה והנדסת חשמל והוסמך כמהנדס אלקטרוניקה. סיים השתלמות במרכז לחקר גרעיני בצרפת, ולאחר מכן גויס לצבא הצרפתי, בו שירת במקצועו - אלקטרוניקה, בחיל האוויר.
בשנת 1966, ביום שבו סיים את שרותו הצבאי, בהיותו בן 23, עזב את צרפת בהשאירו מאחור את כל משפחתו. יחד עם גרעין בני עקיבא עלה לקיבוץ שדה אליהו שבעמק בית שאן. בכך החליט ליישם את האידאל של חיי העבודה והחקלאות בארץ. מאוחר יותר עלו בעקבותיו כל בני משפחתו, ביניהם אחיו, הרב אלישע אבינר, המכהן כר"מ בישיבת ברכת משה במעלה אדומים ונחשב לאחד מגדולי המחנכים הדתיים- לאומיים.

מאוחר יותר התגייס לצבא ההגנה לישראל ושירת בחיל הרגלים. במלחמת ששת הימים לחם בחזית הדרומית ובמלחמת יום הכיפורים לחם בגבול הצפון. בצה"ל הגיע לדרגת סגן.

למד בישיבת מרכז הרב, שבראשות הרב צבי יהודה הכהן קוק. לאחר כשנה, כאשר חודש היישוב היהודי בחברון, עבר ללמוד בישיבה שם שבראשות הרב אליעזר ולדמן. למרות שלמד בחברון, המשיך להגיע לשיחותיו של הרצי"ה ואף הקליטן, ולימים, על פי בקשת הרצי"ה הדפיסן והציאן לאור תחילה בחברות ואח"כ בספרים בסדרה שיחות הרב צבי יהודה.

בשנות לימודיו בישיבה, כדי להימנע מקבלת מלגה מהישיבה, עבד בהוראת מתמטיקה בישיבת נתיב מאיר ובישיבת ירושלים לצעירים. בראשית לימודיו כתלמיד ישיבה, הוזמן על ידי "המוסד" לעבוד בשורותיו, אך הוא דחה את ההצעה עקב רצונו להמשיך בלימוד בישיבה. למרות זאת, מאוחר יותר נשלח פעמיים לשליחויות קצרות באיראן שלאחר ימי המהפכה האיראנית‏.

בשנת 1971, לאחר שקיבל את הסמכתו לרבנות, מאת הרבנים הראשיים הרב שלמה גורן והרב עובדיה יוסף, על פי המלצה של הרצי"ה, החל לכהן כרב קיבוץ לביא שבגליל התחתון, ולמלא את מקומו של הרב משה לוינגר שמילא תפקיד זה לפניו. הדבר היה לאחר שהרב לוינגר עבר לייסד את היישוב היהודי בחברון ולאחר שמספר קיבוצים דתיים הרחיקו מעליהם את הרבנים, בשל סכסוכים שונים. למרות זאת, הרב אבינר היה אהוד בקיבוץ, דבר שגרם מאוחר יותר לקיבוצים אחרים לשוב ולמנות רב לקיבוץ. בשנים הראשונות בתפקיד עבד במשק חצי יום מתוך הזדהות עם האידאל הקיבוצי.

בשנת 1977 עזב את הקיבוץ ועבר לכהן כרב מושב קשת ברמת הגולן. בשנת 1981, עבר לשמש כרב היישוב בית אל (כ-4 שנים לאחר הקמתו), תפקיד שאותו הוא ממלא עד היום. בשנת 1983, במקביל לרבנות בבית-אל, הקים את ישיבת עטרת כהנים (בשנת תשס"ה שונה שמה ל"עטרת ירושלים") בירושלים ועמד בראשה. הישיבה נמצאת ברובע המוסלמי של העיר העתיקה ונוסדה בתוך המבנה החרב של ישיבת "תורת חיים".

בשנת 1981, לקראת הנסיגה מסיני ופינוי ימית, נמנה עם האישים הבולטים בהובלת התנועה לעצירת הנסיגה מסיני שהובילה להקמת מפלגת התחיה. הוא נסע ברחבי הארץ והרצה בפני תלמידי ישיבות תיכוניות ואולפנות, ושכנע רבים מהם לעבור ולהיות בסיני בעת הפינוי. הוא עצמו התיישב בעצמונה. עמדתו הייתה שיש להמשיך ולשתול עגבניות עד הרגע האחרון, כי "לא תהיה נסיגה, אלא אם ה' רוצה אותה".

בשנת 2005 הועלו טענות כנגד הרב אבינר לגבי פסיקות הקשורות לדיני נידה וכי הרב מתיר מראות אסורים. הרב מרדכי אליהו מינה בית דין שכלל את הרב יעקב יוסף, הרב זלמן נחמיה גולדברג והרב דוב ליאור לבירור הטענות. בית הדין קיבל את הטענות ואסר על הרב אבינר להורות בהלכות נידה ואישות.

בשנת 2006 התכנסה ועדת רבנים בגלל שהרב אבינר לא נשמע לפסק בית הדין. לאחר מכן יצא מכתב רבנים שבו נימקו את פסיקת בית הדין נגדו ואסרו עליו להורות בכל התחומים.

מנגד, רבני ישיבת הר המור וכן רבנים נוספים המזוהים עם זרם זה כגון הרב יעקב פילבר, הרב צפניה דרורי והרב אלי סדן צידדו בטענות הרב אבינר.

בשנת 2009 פסקו דייני בית הדין הרבני הממלכתי שאסור לו להורות בעניני נשים. הדיינים קבעו שאינם עוסקים בשאלה אם מותר לו להורות בשאר התחומים כי זה מסמכות הרבנות הראשית. הרב אבינר ביקש עיכוב ביצוע של הפסק, ובקשתו לא התקבלה.

הדיין הרב אברהם שיינפלד, בדעת מיעוט, צידד בטענותיו של הרב אבינר וקבע כי מדובר ב"עלילה שפלה" שמתנגדי הרב אבינר רקחו נגדו.

דעותיו והשקפותיו[עריכה]

דרכו בפסיקת הלכה[עריכה]

מתיר לא להפריש מעשר כספים וסומך על הפוסקים הסוברים שזו הנהגה טובה. (עיין אתר ספריית חוה).

לגבי קוסם כתב: כיון שאין הוכחותיו של הגרח"ד הלוי מוכרחות קשה מאוד להקל באיסור תורה נגד רב רובם של הפוסקים, מכל מקום מי שרוצה להקל אין למחות נגדו בתוקף שהרי יש לו על מי לסמוך.

לגבי תותים הוא כתב שאין צורך לטחון או לבשל ופירט איך כן לעשות.(שו"ת sms בעלון עולם קטן פרשת שמיני) הוא כתב שם שדבריו הם על פי הוראות הרבנות הראשית. באופן כללי הוא כותב שאפשר לסמוך על הרבנות ואף יש בכך חשיבות שמחמירים בכבודה של הרבנות הראשית(שו"ת שאילת שלמה).

שו"ת sms[עריכה]

בשנים האחרונות יש אפשרות של שליחת sms לרבנים על מנת לקבל מהם תשובות הלכתיות קצרות ואף תשובות על שאלות אמוניות. מתחילת הפרויקט ועד עכשיו הרב אבינר הוא בין הרבנים המובילים בעניית תשובות בsms.ההערכה היא כי הרב עונה כ-300 תשובות ביום.

ספריו[עריכה]

ערך מורחב - ספרי הרב שלמה אבינר


קישורים חיצוניים[עריכה]

אוחזר מתוך "https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=הרב_שלמה_חיים_הכהן_אבינר&oldid=157923"