אמן: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
(שימוש בתבנית מקור) |
(←פירושה) |
||
| (גרסת ביניים אחת של משתמש אחר אחד אינה מוצגת) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
"'''אמן'''" היא | "'''אמן'''" היא המילה שיש לענותה לאחר שמיעת ברכה. | ||
== פירושה == | == פירושה == | ||
ישנן | ישנן שלש כוונות ב"אמן": | ||
* אמת. כך הכוונה בברכות השבח, שאומר על השבח לה' שהוא אמת (לדוגמא: "עושה מעשה בראשית", "אמן - אמת שה' הוא עושה מעשה בראשית). | * אמת. כך הכוונה בברכות השבח, שאומר על השבח לה' שהוא אמת (לדוגמא: "עושה מעשה בראשית", "אמן - אמת שה' הוא עושה מעשה בראשית). | ||
*כן יהי רצון. כך הכוונה בברכות הבקשה, שמצטרף לבקש שכן יהיה (לדוגמא: "יברכך ה' וישמרך" שבברכת הכהנים; אמן - כן יהי רצון שה' יברך אונו, וישמרנו). | * כן יהי רצון. כך הכוונה בברכות הבקשה, שמצטרף לבקש שכן יהיה (לדוגמא: "יברכך ה' וישמרך" שבברכת הכהנים; אמן - כן יהי רצון שה' יברך אונו, וישמרנו). | ||
* אמת, וכן יהי רצון. כך הכוונה בברכות שיש בהן גם שבח וגם בקשה. (לדוגמא: אתה חונן לאדם דעת... חוננו מאיתך..." "אמן - אמת שאתה חונן לאדם דעת ויהי רצון שתחננו מאיתך וכו'"). | * אמת, וכן יהי רצון. כך הכוונה בברכות שיש בהן גם שבח וגם בקשה. (לדוגמא: אתה חונן לאדם דעת... חוננו מאיתך..." "אמן - אמת שאתה חונן לאדם דעת ויהי רצון שתחננו מאיתך וכו'"). | ||
== זהירות באמן == | == זהירות באמן == | ||
גרסה אחרונה מ־12:44, 25 בספטמבר 2011
|
|
"אמן" היא המילה שיש לענותה לאחר שמיעת ברכה.
פירושה[עריכה]
ישנן שלש כוונות ב"אמן":
- אמת. כך הכוונה בברכות השבח, שאומר על השבח לה' שהוא אמת (לדוגמא: "עושה מעשה בראשית", "אמן - אמת שה' הוא עושה מעשה בראשית).
- כן יהי רצון. כך הכוונה בברכות הבקשה, שמצטרף לבקש שכן יהיה (לדוגמא: "יברכך ה' וישמרך" שבברכת הכהנים; אמן - כן יהי רצון שה' יברך אונו, וישמרנו).
- אמת, וכן יהי רצון. כך הכוונה בברכות שיש בהן גם שבח וגם בקשה. (לדוגמא: אתה חונן לאדם דעת... חוננו מאיתך..." "אמן - אמת שאתה חונן לאדם דעת ויהי רצון שתחננו מאיתך וכו'").
זהירות באמן[עריכה]
מובא בתלמוד[1]: "בן עזאי אומר: כל העונה אמן יתומה - יהיו בניו יתומים, חטופה - יתחטפו ימיו, קטופה - יתקטפו ימיו, וכל המאריך באמן - מאריכין לו ימיו ושנותיו".
"אמן יתומה" פירושה: אמן שאינה צמודה לברכה;
"אמן חטופה" פירושה: היינו אמן שה-א' שבה נאמרה כאילו מנוקדת חטף;
"אמן קטופה" היינו שאומר "אמ" ומשמיט הנון בסופה.
אף ש"כל המאריך באמן - מאריכין לו ימיו ושנותיו", אין להאריך בה יותר מדי.
העונה אמן לא יגביה קולו יותר מן המברך[2].
מקור האמן[עריכה]
מצינו בתורה כמה פעמים אמן:
- אישה סוטה עונה על שבועת הכהן שמשביע אותה "אמן" ובכך מקבלת עליה את השבועה (במדבר ה, כב).
- בבריתות שנכרתו ענה העם על הברכות והקללות אמן (דברים כז).