גירושין: הבדלים בין גרסאות בדף
מאין תקציר עריכה |
(←ראה גם) |
||
| (11 גרסאות ביניים של 7 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
== | ==המקור במקרא== | ||
''' | '''מקור דין גירושין''' מפורש בתורה: "כי יקח איש אשה ובעלה, והיה אם לא תמצא חן בעיניו כי מצא בה ערוות דבר וכתב לה ספר כריתות ונתן בידה ושילחה מביתו. ויצאה מביתו, והלכה והיתה לאיש אחר" {{מקור|דברים כד-א}}. | ||
==עיקרי דיני גירושין מן התורה== | |||
(מרמב"ם הלכות גירושין פרק א הלכה א) | |||
אין האשה מתגרשת אלא בכתב שיגיע לה וכתב זה הוא הנקרא גט, ועשרה דברים הן עיקר הגירושין מן התורה ואלו הן: | |||
*שלא יגרש האיש אלא ברצונו. | |||
*שיגרש בכתב ולא בדבר אחר. | |||
*שיהיה ענין הכתב שגרשה והסירה מקניינו. | |||
*שיהיה עניינו דבר הכורת בינו לבינה. | |||
*שיהיה נכתב לשמה. | |||
*שלא יהיה מחוסר מעשה אחר כתיבתו אלא נתינתו לה. | |||
*שיתננו לה. | |||
*שיתננו לה בפני עדים. | |||
*שיתננו לה בתורת גירושין. | |||
*שיהיה הבעל או שלוחו הוא שנותנו לה. | |||
ושאר הדברים שבגט כגון הזמן וחתימת העדים וכיוצא בהן הכל מדברי סופרים. | |||
==דינים מיוחדים בגט== | |||
בגט נאמרו כמה דינים מיוחדים שלא נוהגים בשאר שטרות רובם הם מדאורייתא ונלמדים מדיוקים שונים בפרשת גיטין ומיעוטם מגזירת חכמים. בין הדינים המיוחדים לגיטין: | |||
'''לשמה''' | |||
הגט צריך שיהיה נכתב לשם האשה המתגרשת דבר זה נלמד מהפסוק "וכתב לה" שיהיה נכתב לשמה: "לה, לשמה" {{מקור|גיטין כד עמוד ב - כתב רחמנא לה לשמה}}. ונחלקו תנאים איזה חלק בגט צריך שיהיה לשמה (וה"ה בשאר הדינים המיוחדים לגט כגון כתיבה במחובר). לר' מאיר חתימת הגט, לר' אלעזר כתיבת הגט {{מקור|גיטין ג עמוד ב - רבי מאיר חתימה בעי כתיבה לא בעי כו' רבי אלעזר כתיבה בעי חתימה לא בעי}} ולר' יהודה בין הכתיבה ובין החתימה {{מקור|שם ע"ב}}. ונפסקה הלכה הלכה כר' אלעזר (בכל הלכות גיטין {{מקור|גיטין ד ע"א - דקי"ל הילכתא כוותיה בגיטין ובעוד מקומות}}). | |||
'''פסול מחובר''' | |||
אין כותבים גט במחובר לקרקע {{מקור|גיטין כא ע"ב - אין כותבין במחובר לקרקע}}, הדין נלמד מהדיוק וכתב ונתן לה מי שאינו מחוסר אלא כתיבה ונתינה יצא זה שמחוסר כתיבה קציצה ונתינה {{מקור|גיטין כא ע"ב}}. | |||
גם בדין זה נחלקו תנאים לשיטתייהו כמו בפסול לשמה: לר' מאיר, פסול מחובר הוא רק בחתימה, ר' אלעזר סובר שגם בכתיבה, ור' יהודה פוסל עד שתהא כתיבתו וחתימתו בתלוש, הלכה כר' אלעזר. | |||
==ביסודות הגירושין== | |||
'''במהות הגירושין''' חקרו שלוש חקירות: | '''במהות הגירושין''' חקרו שלוש חקירות: | ||
א) האם הוא הקנאת האשה לעצמה (קניין), או שמתירה לשאר העולם (איסור) {{מקור| | א) האם הוא הקנאת האשה לעצמה (קניין), או שמתירה לשאר העולם (איסור) {{מקור|פרי משה קניינים עב-א}}<ref>כמו כן חקרו האחרונים לגבי קידושין האם הם קניין או איסור, ע"ע קידושין בסעיף "קניין ואיסור". וכן חקרו גם לגבי חופה, ע"ע חופה בסעיף "מקור וטעם" ד"ה במהותה.</ref>. | ||
ב) האם האשה נקנית לעצמה, או רק מופקעת מהבעל (כהפקר) {{מקור| | ב) האם האשה נקנית לעצמה, או רק מופקעת מהבעל (כהפקר) {{מקור|הגר"ש שקאפ קידושין ט ד"ה וכן בארנו: רק הפקעה. דרכי משה דרכי הקניינים ו-יד ד"ה אכן: קניין חיובי}}<ref>והוסיף שזה החילוק בין גירושין למיתת הבעל, שמיתה היא רק שלילה. דנו בזה בערך מיתת הבעל בסעיף "מקור וטעם" ד"ה מהותו.</ref>{{מקור|. וכן דן בזה צפנת פענח כללי התורה והמצוות ח"ב ד"ה שחרור עבדים (אות עז)}}. | ||
ג) האם הגירושין על האשה, או על האישות {{מקור| | ג) האם הגירושין על האשה, או על האישות {{מקור|קובץ שיעורים בבא בתרא תרא}}. | ||
'''במהות הגט''' כתב הגר"ש שקאפ {{מקור| | '''במהות הגט''' כתב הגר"ש שקאפ {{מקור|גיטין ה ד"ה ועל פי זה, וכן כתב לגבי שטר קניין ושטר קידושין}} שהאשה קונה את עצמה וע"י זה את הראיה שבשטר (האותיות), וממילא קונה את הנייר של השטר, משום שהוא טפל לראיה שבו. | ||
וכתב הקונטרסי שיעורים {{מקור| | וכתב הקונטרסי שיעורים {{מקור|קידושין ד-ט}} בדעת הראב"ד שגט הוא קניין כשאר קניינים, ונקרא ספר {{מקור|וכן כתב לגבי שטר קידושין. אמנם לגבי שטרות קניין כתב שהם רק לחזק את הדברים שנאמרו בעל פה, ואינם נקראים ספר}}. | ||
==פרטי הדין== | ==פרטי הדין== | ||
'''באופן הקניין''' נחלקו המפרשים מה הדין כשהאשה רק קבלה את הגט לידה אך לא קנתה אותו, ומה הדין להיפך - כשקנתה אותו, כגון בקניין אגב - אך לא קבלה אותו לידה {{מקור| | '''באופן הקניין''' נחלקו המפרשים מה הדין כשהאשה רק קבלה את הגט לידה אך לא קנתה אותו, ומה הדין להיפך - כשקנתה אותו, כגון בקניין אגב - אך לא קבלה אותו לידה {{מקור|קצוה"ח ר-ה: מספיק שקבלה, רש"י גיטין עז: ד"ה ה"ז חזקה - אפשר לקנות בקניין אגב, ר"ן גיטין לט: בדפי הרי"ף סוף ד"ה והא: א"א לקנות גט באגב דבעינן "ונתן בידה", ספר המקנה א-ד ד"ה וכתב (מביא את רש"י והר"ן הנ"ל), תורת הקניינים ח"ב עמוד א, פרי משה קניינים עב-ב ג, אור גדול דף קיד טור ג, קהילות יעקב גיטין טז}}<ref>אמנם בשטר שחרור של עבד כנעני לכו"ע צריך דווקא נתינה לידו ולא מספיק קניין, דנו בזה בערך שחרור עבד כנעני בסעיף "שטר" ד"ה אופן הקניין.</ref>. | ||
'''הכח המחיל את הקניין''' (כח האדם או כח המעשה<ref>בחילוק בין כח האדם לכח המעשה ובנפק"מ ביניהם דנו בערך חלויות מכח האדם וחלויות מכח המעשה.</ref>) - כתבו ראשי הישיבות שהבעל בעצמו מתיר את האשה (כח האדם, כמו בקניינים, | '''הכח המחיל את הקניין''' (כח האדם או כח המעשה<ref>בחילוק בין כח האדם לכח המעשה ובנפק"מ ביניהם דנו בערך חלויות מכח האדם וחלויות מכח המעשה.</ref>) - כתבו ראשי הישיבות שהבעל בעצמו מתיר את האשה (כח האדם, כמו בקניינים, שהאד�� עצמו פועל את הקניין), ולא שהוא רק נותן לה את הגט, והיא מותרת ממילא (כח המעשה, כמו בשחיטה, שהאדם רק שוחט והבהמה ניתרת ממילא) {{מקור|הגר"ח על הרמב"ם יבום וחליצה ד-�ז ד"ה ואשר וד"ה ונראה, וקובץ הערות עו}}. | ||
'''האדם המחיל את הקניין''' הוא האיש ולא האשה, שהרי כך מורה הלשון "ונתן בידה" {{מקור| | '''האדם המחיל את הקניין''' הוא האיש ולא האשה, שהרי כך מורה הלשון "ונתן בידה" {{מקור|דרכי משה דרכי הקניינים ח-יז}}. | ||
'''הדעת''' (מחשבה או התרצות<ref>בחילוק בין מחשבה להתרצות ובנפק"מ ביניהם דנו בערך מחשבה והתרצות.</ref>) - כתב הגר"ש שקאפ שצריך מחשבה בפועל (כוונה, גמר בליבו), ולא רק התרצות (הסכמה, רצון, הרהור, ניחותא) {{מקור| | '''הדעת''' (מחשבה או התרצות<ref>בחילוק בין מחשבה להתרצות ובנפק"מ ביניהם דנו בערך מחשבה והתרצות.</ref>) - כתב הגר"ש שקאפ שצריך מחשבה בפועל (כוונה, גמר בליבו), ולא רק התרצות (הסכמה, רצון, הרהור, ניחותא) {{מקור|בבא מציעא כ בתחילתו}}. | ||
'''צריך עדים לקיום הדבר''', דהיינו, שאם גירש בלי עדים הגירושין לא חלים כלל. וחקר הגר"א וסרמן האם העדים הם מדיני | '''צריך עדים לקיום הדבר''', דהיינו, שאם גירש בלי עדים הגירושין לא חלים כלל. וחקר הגר"א וסרמן האם העדים הם מדיני גירו�ין, או מדיני דבר שבערווה {{מקור|קובץ ביאורים גיטין ט}}. | ||
'''מחובר לקרקע''', כלומר שכתב גט על מחובר לקרקע, א"א לגרש בו, משום שכתוב "וכתב ונתן" ולא "וכתב וקצץ ונתן" {{מקור| | '''מחובר לקרקע''', כלומר שכתב גט על מחובר לקרקע, א"א לגרש בו, משום שכתוב "וכתב ונתן" ולא "וכתב וקצץ ונתן" {{מקור|בבלי:גיטין כא:}}. והירושלמי {{מקור|גיטין ב-ד}} והתוספתא {{מקור|גיטין פרק ב}} הוסיפו שיש לכך עוד מקור (בנוסף ל"וכתב ונתן") - "בספר". וכתב על זה הרוגאצ'ובר {{מקור|צפנת פענח כללי התורה והמצוות ח"א ד"ה גט במחובר}} שלירושלמי הוא פסול בעצם, אך לבבלי הוא רק מחוסר קציצה, ולכן לבבלי מדאורייתא כשר אם כתבו על עלה של עציץ נקוב. | ||
'''המגרש מאהבה''', כגון שמגרשה רק כדי שלא תזדקק ליבם, חידש המהר"ם יפה שאינה ניתרת לעולם, וגירושין אלו מועילים רק שלא תזדקק ליבם. ובשביל להתיר לעולם צריך דווקא גירושין משנאה, שנאמר {{מקור| | '''המגרש מאהבה''', כגון שמגרשה רק כדי שלא תזדקק ליבם, חידש המהר"ם יפה שאינה ניתרת לעולם, וגירושין אלו מועילים רק שלא תזדקק ליבם. ובשביל להתיר לעולם צריך דווקא גירושין משנאה, שנאמר {{מקור|דברים כד-א}} "והיה אם לא תמצא חן בעיניו" {{מקור|הובא במנחת חינוך תקעט-א [ז]}}. אמנם כל המפרשים חלקו עליו וכתבו שבכל אופן ניתרת לעולם {{מקור|מנחת חינוך שם}}. | ||
'''לחצאין''' א"א לגרש. וביאר הרוגאצ'ובר שהוא משום שגט הוא עצמו הגירושין, שהרי זהו הקניין היחיד לגרש את האשה (לעומת שטר שחרור בעבד, שבו יש עוד קניינים לשחררו - כסף וראשי אברים, ולכן השטר בעבד הוא רק פרטי השחרור) {{מקור| | '''לחצאין''' א"א לגרש. וביאר הרוגאצ'ובר שהוא משום שגט הוא עצמו הגירושין, שהרי זהו הקניין היחיד לגרש את האשה (לעומת שטר שחרור בעבד, שבו יש עוד קניינים לשחררו - כסף וראשי אברים, ולכן השטר בעבד הוא רק פרטי השחרור) {{מקור|צפנת פענח כללי התורה והמצוות ח"א ד"ה גט שחרור}}. | ||
'''כל דמקדש אדעתא דרבנן מקדש''', וחידשו הראשונים שגם בגירושין יש דין כל דמגרש אדעתא דרבנן קא מגרש ושוויוה רבנן לגיטא חספא בעלמא, כגון לגבי מי שלא כתב בגט את שמו {{מקור| | '''כל דמקדש אדעתא דרבנן מקדש''', וחידשו הראשונים שגם בגירושין יש דין כל דמגרש אדעתא דרבנן קא מגרש ושוויוה רבנן לגיטא חספא בעלמא, כגון לגבי מי שלא כתב בגט את שמו {{מקור|רמב"ן גיטין כ. (ד"ה הא) בשם יש אומרים}}. | ||
'''כל מילתא דאמר רחמנא לא תעביד אי עביד לא מהני''' {{מקור| | '''כל מילתא דאמר רחמנא לא תעביד אי עביד לא מהני''' {{מקור|מחלוקת אמוראים בתמורה ד:}}. ובגירושין גזירת הכתוב דמהני לכו"ע, משום שגירושין הוקשו למיתה. ולכן גט שכתבו על איסורי הנאה כשר אע"פ שעבר על איסור {{מקור|ספר המקנה כד-ה אות ו}}. | ||
==ראה גם== | ==ראה גם== | ||
| שורה 45: | שורה 77: | ||
[[קידושין]] | [[קידושין]] | ||
[[שטר קניין]] {{מקור| | [[שטר קניין]] {{מקור|בקנייני ממונות}} | ||
[https://www.b144.co.il/עורך-דין-דיני-משפחה/ עורך דין לענייני גירושין] | |||
[http://www.d.co.il/h-c9010108-e0-p0-l0/ עורכי דין גירושין] | |||
==הערות שוליים== | ==הערות שוליים== | ||
| שורה 52: | שורה 87: | ||
[[קטגוריה:יסודות וחקירות]] | [[קטגוריה:יסודות וחקירות]] | ||
[[קטגוריה:גירושין|*]] | |||
גרסה אחרונה מ־15:38, 22 במאי 2022
|
|
המקור במקרא[עריכה]
מקור דין גירושין מפורש בתורה: "כי יקח איש אשה ובעלה, והיה אם לא תמצא חן בעיניו כי מצא בה ערוות דבר וכתב לה ספר כריתות ונתן בידה ושילחה מביתו. ויצאה מביתו, והלכה והיתה לאיש אחר" דברים כד-א.
עיקרי דיני גירושין מן התורה[עריכה]
(מרמב"ם הלכות גירושין פרק א הלכה א)
אין האשה מתגרשת אלא בכתב שיגיע לה וכתב זה הוא הנקרא גט, ועשרה דברים הן עיקר הגירושין מן התורה ואלו הן:
- שלא יגרש האיש אלא ברצונו.
- שיגרש בכתב ולא בדבר אחר.
- שיהיה ענין הכתב שגרשה והסירה מקניינו.
- שיהיה עניינו דבר הכורת בינו לבינה.
- שיהיה נכתב לשמה.
- שלא יהיה מחוסר מעשה אחר כתיבתו אלא נתינתו לה.
- שיתננו לה.
- שיתננו לה בפני עדים.
- שיתננו לה בתורת גירושין.
- שיהיה הבעל או שלוחו הוא שנותנו לה.
ושאר הדברים שבגט כגון הזמן וחתימת העדים וכיוצא בהן הכל מדברי סופרים.
דינים מיוחדים בגט[עריכה]
בגט נאמרו כמה דינים מיוחדים שלא נוהגים בשאר שטרות רובם הם מדאורייתא ונלמדים מדיוקים שונים בפרשת גיטין ומיעוטם מגזירת חכמים. בין הדינים המיוחדים לגיטין:
לשמה
הגט צריך שיהיה נכתב לשם האשה המתגרשת דבר זה נלמד מהפסוק "וכתב לה" שיהיה נכתב לשמה: "לה, לשמה" גיטין כד עמוד ב - כתב רחמנא לה לשמה. ונחלקו תנאים איזה חלק בגט צריך שיהיה לשמה (וה"ה בשאר הדינים המיוחדים לגט כגון כתיבה במחובר). לר' מאיר חתימת הגט, לר' אלעזר כתיבת הגט גיטין ג עמוד ב - רבי מאיר חתימה בעי כתיבה לא בעי כו' רבי אלעזר כתיבה בעי חתימה לא בעי ולר' יהודה בין הכתיבה ובין החתימה שם ע"ב. ונפסקה הלכה הלכה כר' אלעזר (בכל הלכות גיטין גיטין ד ע"א - דקי"ל הילכתא כוותיה בגיטין ובעוד מקומות).
פסול מחובר
אין כותבים גט במחובר לקרקע גיטין כא ע"ב - אין כותבין במחובר לקרקע, הדין נלמד מהדיוק וכתב ונתן לה מי שאינו מחוסר אלא כתיבה ונתינה יצא זה שמחוסר כתיבה קציצה ונתינה גיטין כא ע"ב. גם בדין זה נחלקו תנאים לשיטתייהו כמו בפסול לשמה: לר' מאיר, פסול מחובר הוא רק בחתימה, ר' אלעזר סובר שגם בכתיבה, ור' יהודה פוסל עד שתהא כתיבתו וחתימתו בתלוש, הלכה כר' אלעזר.
ביסודות הגירושין[עריכה]
במהות הגירושין חקרו שלוש חקירות:
א) האם הוא הקנאת האשה לעצמה (קניין), או שמתירה לשאר העולם (איסור) פרי משה קניינים עב-א[1].
ב) האם האשה נקנית לעצמה, או רק מופקעת מהבעל (כהפקר) הגר"ש שקאפ קידושין ט ד"ה וכן בארנו: רק הפקעה. דרכי משה דרכי הקניינים ו-יד ד"ה אכן: קניין חיובי[2]. וכן דן בזה צפנת פענח כללי התורה והמצוות ח"ב ד"ה שחרור עבדים (אות עז).
ג) האם הגירושין על האשה, או על האישות קובץ שיעורים בבא בתרא תרא.
במהות הגט כתב הגר"ש שקאפ גיטין ה ד"ה ועל פי זה, וכן כתב לגבי שטר קניין ושטר קידושין שהאשה קונה את עצמה וע"י זה את הראיה שבשטר (האותיות), וממילא קונה את הנייר של השטר, משום שהוא טפל לראיה שבו.
וכתב הקונטרסי שיעורים קידושין ד-ט בדעת הראב"ד שגט הוא קניין כשאר קניינים, ונקרא ספר וכן כתב לגבי שטר קידושין. אמנם לגבי שטרות קניין כתב שהם רק לחזק את הדברים שנאמרו בעל פה, ואינם נקראים ספר.
פרטי הדין[עריכה]
באופן הקניין נחלקו המפרשים מה הדין כשהאשה רק קבלה את הגט לידה אך לא קנתה אותו, ומה הדין להיפך - כשקנתה אותו, כגון בקניין אגב - אך לא קבלה אותו לידה קצוה"ח ר-ה: מספיק שקבלה, רש"י גיטין עז: ד"ה ה"ז חזקה - אפשר לקנות בקניין אגב, ר"ן גיטין לט: בדפי הרי"ף סוף ד"ה והא: א"א לקנות גט באגב דבעינן "ונתן בידה", ספר המקנה א-ד ד"ה וכתב (מביא את רש"י והר"ן הנ"ל), תורת הקניינים ח"ב עמוד א, פרי משה קניינים עב-ב ג, אור גדול דף קיד טור ג, קהילות יעקב גיטין טז[3].
הכח המחיל את הקניין (כח האדם או כח המעשה[4]) - כתבו ראשי הישיבות שהבעל בעצמו מתיר את האשה (כח האדם, כמו בקניינים, שהאד�� עצמו פועל את הקניין), ולא שהוא רק נותן לה את הגט, והיא מותרת ממילא (כח המעשה, כמו בשחיטה, שהאדם רק שוחט והבהמה ניתרת ממילא) הגר"ח על הרמב"ם יבום וחליצה ד-�ז ד"ה ואשר וד"ה ונראה, וקובץ הערות עו.
האדם המחיל את הקניין הוא האיש ולא האשה, שהרי כך מורה הלשון "ונתן בידה" דרכי משה דרכי הקניינים ח-יז.
הדעת (מחשבה או התרצות[5]) - כתב הגר"ש שקאפ שצריך מחשבה בפועל (כוונה, גמר בליבו), ולא רק התרצות (הסכמה, רצון, הרהור, ניחותא) בבא מציעא כ בתחילתו.
צריך עדים לקיום הדבר, דהיינו, שאם גירש בלי עדים הגירושין לא חלים כלל. וחקר הגר"א וסרמן האם העדים הם מדיני גירו�ין, או מדיני דבר שבערווה קובץ ביאורים גיטין ט.
מחובר לקרקע, כלומר שכתב גט על מחובר לקרקע, א"א לגרש בו, משום שכתוב "וכתב ונתן" ולא "וכתב וקצץ ונתן" גיטין כא:. והירושלמי גיטין ב-ד והתוספתא גיטין פרק ב הוסיפו שיש לכך עוד מקור (בנוסף ל"וכתב ונתן") - "בספר". וכתב על זה הרוגאצ'ובר צפנת פענח כללי התורה והמצוות ח"א ד"ה גט במחובר שלירושלמי הוא פסול בעצם, אך לבבלי הוא רק מחוסר קציצה, ולכן לבבלי מדאורייתא כשר אם כתבו על עלה של עציץ נקוב.
המגרש מאהבה, כגון שמגרשה רק כדי שלא תזדקק ליבם, חידש המהר"ם יפה שאינה ניתרת לעולם, וגירושין אלו מועילים רק שלא תזדקק ליבם. ובשביל להתיר לעולם צריך דווקא גירושין משנאה, שנאמר דברים כד-א "והיה אם לא תמצא חן בעיניו" הובא במנחת חינוך תקעט-א [ז]. אמנם כל המפרשים חלקו עליו וכתבו שבכל אופן ניתרת לעולם מנחת חינוך שם.
לחצאין א"א לגרש. וביאר הרוגאצ'ובר שהוא משום שגט הוא עצמו הגירושין, שהרי זהו הקניין היחיד לגרש את האשה (לעומת שטר שחרור בעבד, שבו יש עוד קניינים לשחררו - כסף וראשי אברים, ולכן השטר בעבד הוא רק פרטי השחרור) צפנת פענח כללי התורה והמצוות ח"א ד"ה גט שחרור.
כל דמקדש אדעתא דרבנן מקדש, וחידשו הראשונים שגם בגירושין יש דין כל דמגרש אדעתא דרבנן קא מגרש ושוויוה רבנן לגיטא חספא בעלמא, כגון לגבי מי שלא כתב בגט את שמו רמב"ן גיטין כ. (ד"ה הא) בשם יש אומרים.
כל מילתא דאמר רחמנא לא תעביד אי עביד לא מהני מחלוקת אמוראים בתמורה ד:. ובגירושין גזירת הכתוב דמהני לכו"ע, משום שגירושין הוקשו למיתה. ולכן גט שכתבו על איסורי הנאה כשר אע"פ שעבר על איסור ספר המקנה כד-ה אות ו.
ראה גם[עריכה]
שטר קניין בקנייני ממונות
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ כמו כן חקרו האחרונים לגבי קידושין האם הם קניין או איסור, ע"ע קידושין בסעיף "קניין ואיסור". וכן חקרו גם לגבי חופה, ע"ע חופה בסעיף "מקור וטעם" ד"ה במהותה.
- ↑ והוסיף שזה החילוק בין גירושין למיתת הבעל, שמיתה היא רק שלילה. דנו בזה בערך מיתת הבעל בסעיף "מקור וטעם" ד"ה מהותו.
- ↑ אמנם בשטר שחרור של עבד כנעני לכו"ע צריך דווקא נתינה לידו ולא מספיק קניין, דנו בזה בערך שחרור עבד כנעני בסעיף "שטר" ד"ה אופן הקניין.
- ↑ בחילוק בין כח האדם לכח המעשה ובנפק"מ ביניהם דנו בערך חלויות מכח האדם וחלויות מכח המעשה.
- ↑ בחילוק בין מחשבה להתרצות ובנפק"מ ביניהם דנו בערך מחשבה והתרצות.