רבי ישעיה הורוויץ: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) מ (השל"ה הועבר לרבי ישעיה הורוויץ) |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
(5 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) | |||
שורה 1: | שורה 1: | ||
{{פירוש נוסף|נוכחי=בעל הספר "שני לוחות הברית"|אחר=ספרו |עע=[[שני לוחות הברית]]}} | |||
{{להשלים|כל הערך=כן}} | |||
'''רבי ישעיהו ב"ר אברהם הלוי הורוויץ (איש הורוויץ) (השל"ה)''' מגדולי המקובלים ה[[אחרונים]]. נולד בפראג בערך בשנת ש"כ למשפחת רבנים. אביו היה מגדולי רבני פולין, תלמיד ה[[רמ"א]], והוא היה לרבו המובהק. יותר מאוחר למד מפי ה[[מהר"ם מלובלין]] ו[[רבי יהושע ולק כ"ץ]], בעל הסמ"ע, ובגיל צעיר כבר התפרסם כלמדן חשוב, ואף הוזמן להשתתף בישיבות [[ועד ארבע ארצות]]. שימש ברבנות בערים שונות באירופה, ובשנת שע"ה מונה לרבה של פראג. בשנת שפ"ב עלה ארצה ומונה לרבה של [[ירושלים]]. כאן חיבר את ספרו "[[שני לוחות הברית]]" ("של"ה"), ושלח אותו לבניו בפראג כדי שידפיסוהו. כרבה של ירושלים סבל רבות מהתעמרות המושל המוסלמי, ואף נאסר, ואחרי ששוחרר נאלץ לעבור ל[[צפת]] ואח"כ ל[[טבריה]], שם נפטר בשנת ש"ץ. ספר השל"ה נדפס לראשונה ע"י בנו ר' שבתי בעל "ווי העמודים" באמסטרדם ת"ח-ת"ט, ומאז פעמים רבות, ואף חוברו לו כמה קיצורים. הספר פירסם אותו מאוד, ועל שמו כונה ר' ישעיהו 'השל"ה', והספר - '''השל"ה הקדוש'''. הוא עוסק בענייני [[מוסר]], [[אמונה]] ו[[קבלה]], [[הלכה]] והנהגה. בחלק הרביעי של ספר השל"ה נמצא פרק שנקרא '''תורה שבעל פה''', שיש בו כמה עשרות כללי הלכה ופסיקה על פי סדר מיוחד. | '''רבי ישעיהו ב"ר אברהם הלוי הורוויץ (איש הורוויץ) (השל"ה)''' מגדולי המקובלים ה[[אחרונים]]. נולד בפראג בערך בשנת ש"כ למשפחת רבנים. אביו היה מגדולי רבני פולין, תלמיד ה[[רמ"א]], והוא היה לרבו המובהק. יותר מאוחר למד מפי ה[[מהר"ם מלובלין]] ו[[רבי יהושע ולק כ"ץ]], בעל הסמ"ע, ובגיל צעיר כבר התפרסם כלמדן חשוב, ואף הוזמן להשתתף בישיבות [[ועד ארבע ארצות]]. שימש ברבנות בערים שונות באירופה, ובשנת שע"ה מונה לרבה של פראג. בשנת שפ"ב עלה ארצה ומונה לרבה של [[ירושלים]]. כאן חיבר את ספרו "[[שני לוחות הברית]]" ("של"ה"), ושלח אותו לבניו בפראג כדי שידפיסוהו. כרבה של ירושלים סבל רבות מהתעמרות המושל המוסלמי, ואף נאסר, ואחרי ששוחרר נאלץ לעבור ל[[צפת]] ואח"כ ל[[טבריה]], שם נפטר בשנת ש"ץ. ספר השל"ה נדפס לראשונה ע"י בנו ר' שבתי בעל "ווי העמודים" באמסטרדם ת"ח-ת"ט, ומאז פעמים רבות, ואף חוברו לו כמה קיצורים. הספר פירסם אותו מאוד, ועל שמו כונה ר' ישעיהו 'השל"ה', והספר - '''השל"ה הקדוש'''. הוא עוסק בענייני [[מוסר]], [[אמונה]] ו[[קבלה]], [[הלכה]] והנהגה. בחלק הרביעי של ספר השל"ה נמצא פרק שנקרא '''תורה שבעל פה''', שיש בו כמה עשרות כללי הלכה ופסיקה על פי סדר מיוחד. | ||
האחרונים מביאים בשמו הרבה הלכות. | האחרונים מביאים בשמו הרבה הלכות. | ||
חיבר גם פירוש על [[הגדה של פסח]]. | |||
{{מיון רגיל:הורוויץ ישעיה}} | {{מיון רגיל:הורוויץ ישעיה}} | ||
[[קטגוריה:אחרונים]] | [[קטגוריה:אחרונים]] | ||
[[קטגוריה:מקובלים]] | [[קטגוריה:מקובלים]] | ||
[[קטגוריה:מפרשי ההגדה של פסח]] | |||
[[קטגוריה:רבנים ראשיים לירושלים]] | [[קטגוריה:רבנים ראשיים לירושלים]] | ||
[[קטגוריה:לויים]] | [[קטגוריה:לויים]] | ||
[[קטגוריה:רבנים צ'כים]] |
גרסה אחרונה מ־11:12, 10 במרץ 2013
|
- ערך זה עוסק בבעל הספר "שני לוחות הברית". אם התכוונתם לספרו, עיינו בערך שני לוחות הברית.
יש להשלים ערך זה ערך זה עשוי להיראות מלא ומפורט, אך הוא אינו שלם, ועדיין חסר בו תוכן מהותי. הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. ראו פירוט בדף השיחה. |
רבי ישעיהו ב"ר אברהם הלוי הורוויץ (איש הורוויץ) (השל"ה) מגדולי המקובלים האחרונים. נולד בפראג בערך בשנת ש"כ למשפחת רבנים. אביו היה מגדולי רבני פולין, תלמיד הרמ"א, והוא היה לרבו המובהק. יותר מאוחר למד מפי המהר"ם מלובלין ורבי יהושע ולק כ"ץ, בעל הסמ"ע, ובגיל צעיר כבר התפרסם כלמדן חשוב, ואף הוזמן להשתתף בישיבות ועד ארבע ארצות. שימש ברבנות בערים שונות באירופה, ובשנת שע"ה מונה לרבה של פראג. בשנת שפ"ב עלה ארצה ומונה לרבה של ירושלים. כאן חיבר את ספרו "שני לוחות הברית" ("של"ה"), ושלח אותו לבניו בפראג כדי שידפיסוהו. כרבה של ירושלים סבל רבות מהתעמרות המושל המוסלמי, ואף נאסר, ואחרי ששוחרר נאלץ לעבור לצפת ואח"כ לטבריה, שם נפטר בשנת ש"ץ. ספר השל"ה נדפס לראשונה ע"י בנו ר' שבתי בעל "ווי העמודים" באמסטרדם ת"ח-ת"ט, ומאז פעמים רבות, ואף חוברו לו כמה קיצורים. הספר פירסם אותו מאוד, ועל שמו כונה ר' ישעיהו 'השל"ה', והספר - השל"ה הקדוש. הוא עוסק בענייני מוסר, אמונה וקבלה, הלכה והנהגה. בחלק הרביעי של ספר השל"ה נמצא פרק שנקרא תורה שבעל פה, שיש בו כמה עשרות כללי הלכה ופסיקה על פי סדר מיוחד.
האחרונים מביאים בשמו הרבה הלכות.
חיבר גם פירוש על הגדה של פסח.