רבי משה פיינשטיין: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| (9 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[תמונה:Ravfeinstein.jpg| | [[תמונה:Ravfeinstein.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב משה פיינשטיין עטוף ב[[טלית]] ומעוטר ב[[תפילין]]]] | ||
[[תמונה:Har hamnuhot.jpg| | [[תמונה:Har hamnuhot.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מצבתו של הרב פיינשטיין בחלקת הרבנים האשכנזיים ב[[הר המנוחת]] ב[[ירושלים]]]] | ||
'''רבי משה פיינשטיין''' [[רב]], פוסק, וראש ישיבה, מגדולי הפוסקים בדור האחרון. מחבר [[שו"ת]] "[[אגרות משה]]". | '''רבי משה פיינשטיין''' [[רב]], פוסק, וראש ישיבה, מגדולי הפוסקים בדור האחרון. מחבר [[שו"ת]] "[[אגרות משה]]". | ||
==תולדות חייו== | ==תולדות חייו== | ||
הרב נולד ברוסיה בז' ב[[אדר]] תרנ"ה, לרב דוד ופייא גיטל פיינשטיין. אביו היה אב"ד בעיירות אוזדא וסטראבין. נקרא משה ע"ש [[משה רבינו]], שכן נולד בז' באדר, יום הולדתו ופטירתו של משה רבינו. למד ברוסיה, וכיהן כרב העיירה אוזדא בה כיהן אביו, ולאחר מכן גם בליובאן. | הרב נולד ברוסיה בז' ב[[אדר]] תרנ"ה, לרב דוד ופייא גיטל פיינשטיין. אביו היה אב"ד בעיירות אוזדא וסטראבין. נקרא משה ע"ש [[משה רבינו]], שכן נולד בז' באדר, יום הולדתו ופטירתו של משה רבינו. למד ברוסיה, וכיהן כרב העיירה אוזדא בה כיהן אביו, ולאחר מכן גם בליובאן. | ||
בשנת תרצ"ז היגר לארצות הברית, ונחשב לאחד מגדולי הרבנים האורתודוכסים במדינה. שימש כראש ישיבת '''"תפארת | בשנת תרצ"ז היגר לארצות הברית, ונחשב לאחד מגדולי הרבנים האורתודוכסים במדינה. שימש כראש ישיבת '''"תפארת ירושלים"''' בניו-יורק. עמד בראשות מועצת גדולי התורה באמריקה והיה מראשי ארגון הקהילות האותודוכסיות באמריקה (ה-OU). | ||
נפטר ב[[תענית אסתר]], י"ג ב[[אדר]] תשמ"ו, והובא לקבורה ב[[ארץ ישראל]]. הלוויתו נערכה בשושן [[פורים]] ב[[הר המנוחות]] ב[[ירושלים]], והוא נטמן בחלקת הרבנים האשכנזיים שבראש ההר. בין המספידים היו [[הרב אלעזר מנחם מן שך]]- ראש [[ישיבת פוניבז']], [[הרב דוד פוברסקי]]- ראש ישיבת פוניבז', [[הרב יצחק יעקב וייס]]- אב"ד של [[העדה החרדית]], רבי מיכל פיינשטיין- אחיין הרב, [[הרב יהודה צדקה]]- ראש [[ישיבת פורת יוסף]] ורבי ראובן פיינשטיין. | נפטר ב[[תענית אסתר]], י"ג ב[[אדר]] תשמ"ו, והובא לקבורה ב[[ארץ ישראל]]. הלוויתו נערכה בשושן [[פורים]] ב[[הר המנוחות]] ב[[ירושלים]], והוא נטמן בחלקת הרבנים האשכנזיים שבראש ההר. בין המספידים היו [[הרב אלעזר מנחם מן שך]]- ראש [[ישיבת פוניבז']], [[הרב דוד פוברסקי]]- ראש ישיבת פוניבז', [[הרב יצחק יעקב וייס]]- אב"ד של [[העדה החרדית]], רבי מיכל פיינשטיין- אחיין הרב, [[הרב יהודה צדקה]]- ראש [[ישיבת פורת יוסף]] ורבי ראובן פיינשטיין. | ||
===מצבתו=== | |||
על מצבתו נכתב מצד אחד: "פ"נ מרן הגאון הגדול שר התורה והיראה הי חסיד והי עניורבן של כל ישראל רבי '''משה פיינשטיין''' זצוקללה"ה שהיה אבד"ק אוזדא וליובאן שברוסיא ואח"כ ראש מתיבתא תפארת ירושלים בנוא יארק כיובל שנים בן הגאון הצדיק החסיד והעניו רבי '''דוד''' זצוקללה"ה אבד"ק אוזדא וסטראבין והרבנית מרת '''פייא גיטל''' ע"ה ממשפחת [[הגר"א]], בעל סדר הדורות, תויו"ט, השל"ה ולמעלה בקודש נולד בז' אדר תרנ"ה נצחו אראלים ויצאה נשמתו הטהורה אור ליום שני י"ג אדר שני תענית אסתר שנת שמו"ת ונגנז באדמת הקודש בשושן פורים תנצב"ה" | על מצבתו נכתב מצד אחד: "פ"נ מרן הגאון הגדול שר התורה והיראה הי חסיד והי עניורבן של כל ישראל רבי '''משה פיינשטיין''' זצוקללה"ה שהיה אבד"ק אוזדא וליובאן שברוסיא ואח"כ ראש מתיבתא תפארת ירושלים בנוא יארק כיובל שנים בן הגאון הצדיק החסיד והעניו רבי '''דוד''' זצוקללה"ה אבד"ק אוזדא וסטראבין והרבנית מרת '''פייא גיטל''' ע"ה ממשפחת [[הגר"א]], בעל סדר הדורות, תויו"ט, השל"ה ולמעלה בקודש נולד בז' אדר תרנ"ה נצחו אראלים ויצאה נשמתו הטהורה אור ליום שני י"ג אדר שני תענית אסתר שנת שמו"ת ונגנז באדמת הקודש בשושן פורים תנצב"ה" | ||
מן הצד השני נכתב: "עמוד ההוראה גדול הדור אב לחכמים ראש המדברים לכל דבר שבקדושהנשא משא הדור בחכמה ותבונה באומץ וגבורה ובסבלנות אין קץבכל אשר פעל ועשה, הדריך הנהיג הורה ולימד, מסר נפשו להעמדת האמת שעלתה לו מעמלו כל ימיו אצר אוצרות של תורה בספריו '''אגרות משה''' ו'''דברות משה''' והעלה אור חדש בלמוד התורה ובהבנתה. מקור ההלכה לכל המבקש תורת חיים משענת ומבטח להם בעבודת השי"ת השפיל והמציא עצמו לכל נזקק ונדכא לשמוע לצרכיהם להשתתף בצערם ולסעדם ונקש על דלתי רחמים בתפילתו לישועתם אמיץ לב בגבורים להציל כל עשוק. קדוש וטהור חכם ועניו אהוב למעלה ואהוב למטה ומקובל לכל וי לאזלא וי להבילא מי יורה לנו דעה ומי יביננו משפטחבל על האי שופרא דבלי בארעא" | מן הצד השני נכתב: "עמוד ההוראה גדול הדור אב לחכמים ראש המדברים לכל דבר שבקדושהנשא משא הדור בחכמה ותבונה באומץ וגבורה ובסבלנות אין קץבכל אשר פעל ועשה, הדריך הנהיג הורה ולימד, מסר נפשו להעמדת האמת שעלתה לו מעמלו כל ימיו אצר אוצרות של תורה בספריו '''אגרות משה''' ו'''דברות משה''' והעלה אור חדש בלמוד התורה ובהבנתה. מקור ההלכה לכל המבקש תורת חיים משענת ומבטח להם בעבודת השי"ת השפיל והמציא עצמו לכל נזקק ונדכא לשמוע לצרכיהם להשתתף בצערם ולסעדם ונקש על דלתי רחמים בתפילתו לישועתם אמיץ לב בגבורים להציל כל עשוק. קדוש וטהור חכם ועניו אהוב למעלה ואהוב למטה ומקובל לכל וי לאזלא וי להבילא מי יורה לנו דעה ומי יביננו משפטחבל על האי שופרא דבלי בארעא" | ||
ובחזית המצבה נכתבה הקדשה לבני משפחתו שנרצחו בשואה. | ובחזית המצבה נכתבה הקדשה לבני משפחתו שנרצחו בשואה. | ||
==ספריו== | ==ספריו== | ||
*'''שו"ת אגרת משה'''- חיבורו הגדול והמפורסם ובו אלפי תשובות בכל תחומי ה[[הלכה]]. | *'''שו"ת אגרת משה'''- חיבורו הגדול והמפורסם ובו אלפי תשובות בכל תחומי ה[[הלכה]]. | ||
| שורה 17: | שורה 19: | ||
* "'''רבי משה פיינשטיין'''- סיפור חייו של מרן בעל ה"אגרות משה" הגאון רבי משה פיינשטיין זצ"ל" הרב שמעון פינקלמן והרב נתן שרמן, בהוצאת נחלה וארטסקרול ירושלים 1987. | * "'''רבי משה פיינשטיין'''- סיפור חייו של מרן בעל ה"אגרות משה" הגאון רבי משה פיינשטיין זצ"ל" הרב שמעון פינקלמן והרב נתן שרמן, בהוצאת נחלה וארטסקרול ירושלים 1987. | ||
{{מיון רגיל:פיינשטיין משה}} | |||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:רבנים בימינו]] | ||
[[קטגוריה:רבנים | [[קטגוריה:פוסקים]] | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:ראשי ישיבות בארה"ב]] | ||
[[קטגוריה:רבנים אמריקאים]] | |||
[[קטגוריה:חברי מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל]] | |||
[[קטגוריה:רבנים הקבורים בהר המנוחות]] | |||
גרסה אחרונה מ־08:34, 31 במרץ 2013
|
|
רבי משה פיינשטיין רב, פוסק, וראש ישיבה, מגדולי הפוסקים בדור האחרון. מחבר שו"ת "אגרות משה".
תולדות חייו[עריכה]
הרב נולד ברוסיה בז' באדר תרנ"ה, לרב דוד ופייא גיטל פיינשטיין. אביו היה אב"ד בעיירות אוזדא וסטראבין. נקרא משה ע"ש משה רבינו, שכן נולד בז' באדר, יום הולדתו ופטירתו של משה רבינו. למד ברוסיה, וכיהן כרב העיירה אוזדא בה כיהן אביו, ולאחר מכן גם בליובאן. בשנת תרצ"ז היגר לארצות הברית, ונחשב לאחד מגדולי הרבנים האורתודוכסים במדינה. שימש כראש ישיבת "תפארת ירושלים" בניו-יורק. עמד בראשות מועצת גדולי התורה באמריקה והיה מראשי ארגון הקהילות האותודוכסיות באמריקה (ה-OU). נפטר בתענית אסתר, י"ג באדר תשמ"ו, והובא לקבורה בארץ ישראל. הלוויתו נערכה בשושן פורים בהר המנוחות בירושלים, והוא נטמן בחלקת הרבנים האשכנזיים שבראש ההר. בין המספידים היו הרב אלעזר מנחם מן שך- ראש ישיבת פוניבז', הרב דוד פוברסקי- ראש ישיבת פוניבז', הרב יצחק יעקב וייס- אב"ד של העדה החרדית, רבי מיכל פיינשטיין- אחיין הרב, הרב יהודה צדקה- ראש ישיבת פורת יוסף ורבי ראובן פיינשטיין.
מצבתו[עריכה]
על מצבתו נכתב מצד אחד: "פ"נ מרן הגאון הגדול שר התורה והיראה הי חסיד והי עניורבן של כל ישראל רבי משה פיינשטיין זצוקללה"ה שהיה אבד"ק אוזדא וליובאן שברוסיא ואח"כ ראש מתיבתא תפארת ירושלים בנוא יארק כיובל שנים בן הגאון הצדיק החסיד והעניו רבי דוד זצוקללה"ה אבד"ק אוזדא וסטראבין והרבנית מרת פייא גיטל ע"ה ממשפחת הגר"א, בעל סדר הדורות, תויו"ט, השל"ה ולמעלה בקודש נולד בז' אדר תרנ"ה נצחו אראלים ויצאה נשמתו הטהורה אור ליום שני י"ג אדר שני תענית אסתר שנת שמו"ת ונגנז באדמת הקודש בשושן פורים תנצב"ה" מן הצד השני נכתב: "עמוד ההוראה גדול הדור אב לחכמים ראש המדברים לכל דבר שבקדושהנשא משא הדור בחכמה ותבונה באומץ וגבורה ובסבלנות אין קץבכל אשר פעל ועשה, הדריך הנהיג הורה ולימד, מסר נפשו להעמדת האמת שעלתה לו מעמלו כל ימיו אצר אוצרות של תורה בספריו אגרות משה ודברות משה והעלה אור חדש בלמוד התורה ובהבנתה. מקור ההלכה לכל המבקש תורת חיים משענת ומבטח להם בעבודת השי"ת השפיל והמציא עצמו לכל נזקק ונדכא לשמוע לצרכיהם להשתתף בצערם ולסעדם ונקש על דלתי רחמים בתפילתו לישועתם אמיץ לב בגבורים להציל כל עשוק. קדוש וטהור חכם ועניו אהוב למעלה ואהוב למטה ומקובל לכל וי לאזלא וי להבילא מי יורה לנו דעה ומי יביננו משפטחבל על האי שופרא דבלי בארעא" ובחזית המצבה נכתבה הקדשה לבני משפחתו שנרצחו בשואה.
ספריו[עריכה]
- שו"ת אגרת משה- חיבורו הגדול והמפורסם ובו אלפי תשובות בכל תחומי ההלכה.
- דברות משה- שיעורים על מסכתות הש"ס.
- דרש משה- דרשות על התורה.
לקריאה נוספת[עריכה]
- "רבי משה פיינשטיין- סיפור חייו של מרן בעל ה"אגרות משה" הגאון רבי משה פיינשטיין זצ"ל" הרב שמעון פינקלמן והרב נתן שרמן, בהוצאת נחלה וארטסקרול ירושלים 1987.