הרב שמואל אויערבאך: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| (20 גרסאות ביניים של 7 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''הרב שמואל אויערבאך''' | [[תמונה:Rebshmuel.jpg|250px|שמאל|ממוזער|הרב שמואל אויערבאך]] | ||
'''הרב שמואל אויערבאך''' זצ"ל היה ראש [[ישיבת מעלות התורה]] ב[[ירושלים]]. בנו הבכור של [[הרב שלמה זלמן אוירבך]] והיה חבר [[מועצת גדולי התורה]] של תנועת "דגל התורה". ואחר כך בתנועת "בני תורה" ומפלגת "עץ". נפטר בט' באדר תשע"ח | |||
==תולדות חייו== | |||
נולד בי' ב[[תשרי]] תרצ"ב בשכונת [[שערי חסד]] בירושלים. [[סנדק]]ו ב[[ברית מילה|ברית המילה]] וכן הכהן הפודהו היה [[הרב אברהם יצחק הכהן קוק]]{{דרוש מקור}}. | |||
בצעירותו למד ב[[ישיבת עץ חיים]], וקיבל תורה מאביו. היה משמשו של [[הרב שמשון אהרן פולנסקי]] "הגאון מטעפליק"{{דרוש מקור}}. כמו כן עמד בקשר עם [[הרב יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק]] והרב [[יעקב ישראל קנייבסקי]] (הסטייפלר). בשנותיו האחרונות של [[הרב אליעזר מנחם מן שך]], היה הרב אוירבך פוקד לעתים קרובות את ביתו ב[[בני ברק]]. כמו כן נחשב כמקורב ל[[הרב יוסף שלום אלישיב|רב יוסף שלום אלישיב]]. | |||
בצעירותו כיהן כראש ישיבת [[חסידות אמשינוב|אמשינוב]] ("שם עולם"). לאחר מכן התמנה בידי הרב מרדכי אליפנט לכהן כראש [[ישיבת איתרי]] ב[[ירושלים]]. בהמשך עבר לתקופה קצרה ל[[ישיבת קול תורה]] כדי להחיות את ה"קיבוץ" שם, אך עזב עקב חילוקי דעות עם ראשי הישיבה האחרים. עמד גם בראש "[[כולל]] שם" של משפחת מוסאיוף ב[[שכונת הבוכרים]]. | |||
נחשב לבעל ידיעות מקיפות ב[[הלכה]] ובלמדנות ישיבתית. כמו כן עוסק רבות ב[[קבלה]]. | |||
נישא לרחל, בת הרב פנחס אליעזר פקשר מירושלים. | |||
לאחר פטירת הרב אלישיב, עם התפלגות הציבור הליטאי, הקים את תנועת "בני תורה" ומפלגת "עץ" ממנה נבחרו נציגים לעיריית בני ברק, ירושלים, מודיעין עילית. בשנים האחרונות הציב משנה קיצונית ביחסי דת ומדינה, והורה שאין להשתתף בבחירות לכנסת בנימוק שנציגי הציבור החרדי הנוכחיים אינם ראויים, וכן הורה להפסיק לקחת תקציבים ממשרד החינוך, מאחר ולדעתו המשרד מתערב בתכני הלימודים של מוסדות החינוך. | |||
כמו כן התנגד להחלטות ופעולות רבות של המפלגות החרדיות, ובבחירות שהתקיימו בשנת 2015 לא הצביעו תלמידיו למפלגת "יהדות התורה". במרכז הויכוח עמדה מחלוקת בינו ובין [[הרב אהרן לייב שטיינמן]] בנוגע לחוק הגיוס שעבר בכנסת ה-19. הרב אויערבך טען שאין לשתף פעולה עם לשכת הגיוס ואין להתייצב בה כלל, אף לא לדיחוי או פטור מגיוס. | |||
===בראשות ישיבת מעלות התורה=== | |||
בשנת תשמ"ה הקים את [[ישיבת מעלות התורה]] בבית הכנסת הגר"א בשערי חסד. ישיבתו מתאפיינת בגילם הבוגר של תלמידיה, המצטרפים אליה בדרך כלל לאחר שנות לימוד בישיבות אחרות. בישיבה גם כולל ובו כמה עשרות אברכים. יד ימינו מזה שנים רבות הוא הרב יוסף פטרוף. | |||
מאז פטירת רעייתו התגורר הרב אוירבך בצמוד לישיבה. | |||
==ספריו== | |||
* '''דרכי שמואל''' - על [[מסכת אהלות]] עוסק בסוגיות קשות של דיני טומאה וטהרה. | |||
* '''אהל רחל''' (הקרויים על שם אשתו המנוחה, כמה כרכים) ריכוז שיחות [[מוסר]] שנאמרו על ידו בהזדמנויות שונות ונכתבו על ידי תלמידו הרב יאיר ארלנגר. | |||
==מתלמידיו== | |||
* הרב יעקב אריה מיליקובסקי, ה[[אדמו"ר]] מאמשינוב | |||
* הרב שלום יוסף גלבר, מחבר הספרים "נתיבות שלום" (על הלכות ריבית ועל הלכות שבת) ו"ארחות שבת". | |||
* הרב יצחק מרדכי רובין, רב בשכונת [[הר נוף]] בירושלים, מחבר הספרים "מראה כהן" ו"ארחות שבת". | |||
* הרב צבי שפיץ, אב"ד בירושלים. | |||
* [[הרב יאשיהו פינטו]] | |||
* הרב שמואל טל, ראש ישיבת "תורת החיים" ביד בנימין | |||
* הרב צבי מנחם וידר, רב בשכונת קרית יובל בירושלים | |||
* הרב יוסף פטרוף, החברותא שלו ונאמנו הצמוד עשרות בשנים, ממשיך בהנהגת הישיבה. | |||
== קישורים חיצוניים == | == קישורים חיצוניים == | ||
| שורה 6: | שורה 44: | ||
{{מיון רגיל:אוירבך שמואל}} | {{מיון רגיל:אוירבך שמואל}} | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה: רבנים בימינו]] | ||
[[קטגוריה:ראשי ישיבות]] | [[קטגוריה:ראשי ישיבות חרדיות בישראל]] | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:חברי מועצת גדולי התורה של דגל התורה]] | ||
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת עץ חיים]] | |||
גרסה אחרונה מ־00:56, 8 במרץ 2019
|
|
הרב שמואל אויערבאך זצ"ל היה ראש ישיבת מעלות התורה בירושלים. בנו הבכור של הרב שלמה זלמן אוירבך והיה חבר מועצת גדולי התורה של תנועת "דגל התורה". ואחר כך בתנועת "בני תורה" ומפלגת "עץ". נפטר בט' באדר תשע"ח
תולדות חייו[עריכה]
נולד בי' בתשרי תרצ"ב בשכונת שערי חסד בירושלים. סנדקו בברית המילה וכן הכהן הפודהו היה הרב אברהם יצחק הכהן קוק(דרוש מקור).
בצעירותו למד בישיבת עץ חיים, וקיבל תורה מאביו. היה משמשו של הרב שמשון אהרן פולנסקי "הגאון מטעפליק"(דרוש מקור). כמו כן עמד בקשר עם הרב יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק והרב יעקב ישראל קנייבסקי (הסטייפלר). בשנותיו האחרונות של הרב אליעזר מנחם מן שך, היה הרב אוירבך פוקד לעתים קרובות את ביתו בבני ברק. כמו כן נחשב כמקורב לרב יוסף שלום אלישיב.
בצעירותו כיהן כראש ישיבת אמשינוב ("שם עולם"). לאחר מכן התמנה בידי הרב מרדכי אליפנט לכהן כראש ישיבת איתרי בירושלים. בהמשך עבר לתקופה קצרה לישיבת קול תורה כדי להחיות את ה"קיבוץ" שם, אך עזב עקב חילוקי דעות עם ראשי הישיבה האחרים. עמד גם בראש "כולל שם" של משפחת מוסאיוף בשכונת הבוכרים.
נחשב לבעל ידיעות מקיפות בהלכה ובלמדנות ישיבתית. כמו כן עוסק רבות בקבלה.
נישא לרחל, בת הרב פנחס אליעזר פקשר מירושלים.
לאחר פטירת הרב אלישיב, עם התפלגות הציבור הליטאי, הקים את תנועת "בני תורה" ומפלגת "עץ" ממנה נבחרו נציגים לעיריית בני ברק, ירושלים, מודיעין עילית. בשנים האחרונות הציב משנה קיצונית ביחסי דת ומדינה, והורה שאין להשתתף בבחירות לכנסת בנימוק שנציגי הציבור החרדי הנוכחיים אינם ראויים, וכן הורה להפסיק לקחת תקציבים ממשרד החינוך, מאחר ולדעתו המשרד מתערב בתכני הלימודים של מוסדות החינוך.
כמו כן התנגד להחלטות ופעולות רבות של המפלגות החרדיות, ובבחירות שהתקיימו בשנת 2015 לא הצביעו תלמידיו למפלגת "יהדות התורה". במרכז הויכוח עמדה מחלוקת בינו ובין הרב אהרן לייב שטיינמן בנוגע לחוק הגיוס שעבר בכנסת ה-19. הרב אויערבך טען שאין לשתף פעולה עם לשכת הגיוס ואין להתייצב בה כלל, אף לא לדיחוי או פטור מגיוס.
בראשות ישיבת מעלות התורה[עריכה]
בשנת תשמ"ה הקים את ישיבת מעלות התורה בבית הכנסת הגר"א בשערי חסד. ישיבתו מתאפיינת בגילם הבוגר של תלמידיה, המצטרפים אליה בדרך כלל לאחר שנות לימוד בישיבות אחרות. בישיבה גם כולל ובו כמה עשרות אברכים. יד ימינו מזה שנים רבות הוא הרב יוסף פטרוף.
מאז פטירת רעייתו התגורר הרב אוירבך בצמוד לישיבה.
ספריו[עריכה]
- דרכי שמואל - על מסכת אהלות עוסק בסוגיות קשות של דיני טומאה וטהרה.
- אהל רחל (הקרויים על שם אשתו המנוחה, כמה כרכים) ריכוז שיחות מוסר שנאמרו על ידו בהזדמנויות שונות ונכתבו על ידי תלמידו הרב יאיר ארלנגר.
מתלמידיו[עריכה]
- הרב יעקב אריה מיליקובסקי, האדמו"ר מאמשינוב
- הרב שלום יוסף גלבר, מחבר הספרים "נתיבות שלום" (על הלכות ריבית ועל הלכות שבת) ו"ארחות שבת".
- הרב יצחק מרדכי רובין, רב בשכונת הר נוף בירושלים, מחבר הספרים "מראה כהן" ו"ארחות שבת".
- הרב צבי שפיץ, אב"ד בירושלים.
- הרב יאשיהו פינטו
- הרב שמואל טל, ראש ישיבת "תורת החיים" ביד בנימין
- הרב צבי מנחם וידר, רב בשכונת קרית יובל בירושלים
- הרב יוסף פטרוף, החברותא שלו ונאמנו הצמוד עשרות בשנים, ממשיך בהנהגת הישיבה.