הרב מיכל יהודה ליפקוביץ': הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) (←ספריו) |
||
| (11 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 15: | שורה 15: | ||
'''הרב מיכל יהודה לפקוביץ'''' היה ראש [[ישיבת פוניבז']] לצעירים וחבר [[מועצת גדולי התורה]] של דגל התורה. מגדולי ומנהיגי הצביור הליטאי בישראל. | '''הרב מיכל יהודה לפקוביץ'''' היה ראש [[ישיבת פוניבז']] לצעירים וחבר [[מועצת גדולי התורה]] של דגל התורה. מגדולי ומנהיגי הצביור הליטאי בישראל. | ||
==תולדות חייו== | ==תולדות חייו== | ||
נולד ב[[כסלו]] תרע"ד בוולוז'ין שבליטא. בצעירותו למד בישיבת רמיילס בולנא אצל [[הרב שלמה היימן]]. כמו כן, בהיותו בעירו וולוז'ין, למד ב"אם הישיבות" [[ישיבת וולוז'ין]]. בשנת תרע"ז עלה ל[[ארץ ישראל]] ולמד ב[[ישיבת חברון]] ב[[ירושלים]]. הוא לראשי הישיבה [[הרב יחזקאל סרנא]], [[הרב אהרן כהן]], המשגיח [[הרב יהודה לייב חסמן]], וכן ל[[רבי איסר זלמן מלצר]]. הוא נישא לחווה אסתר, בתו של [[הרב אברהם יצחק גרשונוביץ]], ראש [[ישיבת תפארת ציון]] ב[[בני ברק]], אחרי שה[[ | נולד ב[[כסלו]] תרע"ד בוולוז'ין שבליטא. בצעירותו למד בישיבת רמיילס בולנא אצל [[הרב שלמה היימן]]. כמו כן, בהיותו בעירו וולוז'ין, למד ב"אם הישיבות" [[ישיבת וולוז'ין]]. בשנת תרע"ז עלה ל[[ארץ ישראל]] ולמד ב[[ישיבת חברון]] ב[[ירושלים]]. הוא לראשי הישיבה [[הרב יחזקאל סרנא]], [[הרב אהרן כהן]], המשגיח [[הרב יהודה לייב חסמן]], וכן ל[[רבי איסר זלמן מלצר]]. הוא נישא לחווה אסתר, בתו של [[הרב אברהם יצחק גרשונוביץ]], ראש [[ישיבת תפארת ציון]] ב[[בני ברק]], אחרי שה[[חזון איש]] שהכיר את הרב ליפקוביץ', שידך ביניהם. לאחר נישואיו החל לכהן כר"מ בישיבה. שם למדו אצלו רבים מרבני הציבור הליטאי- [[הרב חיים קניבסקי]], [[הרב נסים קרליץ]] ועוד. | ||
יחד עם [[הרב שלמה יוסף כהנמן]] ייסד את "ישיבת פוניבז' לצעירים", ועמד בראשה יחד עם [[הרב אהרן לייב שטיינמן]]. בין תלמידיו בישיבה זו נמנה ה[[אדמו"ר]] מקופיטשניץ, רבי יצחק מאיר פליטנשטיין. | יחד עם [[הרב שלמה יוסף כהנמן]] ייסד את "ישיבת פוניבז' לצעירים", ועמד בראשה יחד עם [[הרב אהרן לייב שטיינמן]]. בין תלמידיו בישיבה זו נמנה ה[[אדמו"ר]] מקופיטשניץ, רבי יצחק מאיר פליטנשטיין. | ||
| שורה 24: | שורה 24: | ||
נפטר בכ"ו ב[[סיוון]] תשע"א ונטמן בבית העלמין בבני ברק. | נפטר בכ"ו ב[[סיוון]] תשע"א ונטמן בבית העלמין בבני ברק. | ||
היה בעל השקפה חרדית-ליטאית מבית מדרשו של [[הרב מנחם אלעזר מן שך]], שהרב ליפקוביץ' נחשב לאחד ממשיכיו, השוללת לימודי חול | היה בעל השקפה חרדית-ליטאית מבית מדרשו של [[הרב מנחם אלעזר מן שך]], שהרב ליפקוביץ' נחשב לאחד ממשיכיו, השוללת לימודי חול ומקצוע, שירות ב[[צה"ל]] אף במסגרת הנח"ל החרדי, תמיכה במדינה וכד'. | ||
==ספריו== | ==ספריו== | ||
* '''מנחת יהודה''' - על מסכתות [[מסכת קידושין|קידושין]], [[מסכת גיטין|גיטין]], [[מסכת בבא קמא|בבא קמא]], [[מסכת בבא מציעא|בבא מציעא]], [[סדר קדשים]] ו[[סדר זרעים|סדר זרעים]]. | * '''מנחת יהודה''' - על מסכתות [[מסכת קידושין|קידושין]], [[מסכת גיטין|גיטין]], [[מסכת בבא קמא|בבא קמא]], [[מסכת בבא מציעא|בבא מציעא]], [[סדר קדשים]] ו[[סדר זרעים|סדר זרעים]]. | ||
* '''שיעורי מנחת יהודה'''- שיעורים על מסכתות הש"ס | |||
* '''אמרי דעת''' - שיחות ומכתבים. | * '''אמרי דעת''' - שיחות ומכתבים. | ||
* '''דרכי החיים''' - הדרכות בדרכי החיים של תורה ויסודות החינוך בימינו. | * '''דרכי החיים''' - הדרכות בדרכי החיים של תורה ויסודות החינוך בימינו. | ||
* '''שער העמק''' - ביאורים והערות על 'ספר המקח' ל[[רב האי גאון]] שהוציא לאור בצעירותו. | * '''שער העמק''' - ביאורים והערות על 'ספר המקח' ל[[רב האי גאון]] שהוציא לאור בצעירותו. | ||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
* בנו הרב משה דוד ליפקוביץ- [[משגיח]] ב[[ישיבת באר יעקב]], משגיח בישיבת משכנות התורה ור"מ בישיבת בית דוד. | * בנו הרב משה דוד ליפקוביץ - [[משגיח]] ב[[ישיבת באר יעקב]], משגיח בישיבת משכנות התורה ור"מ בישיבת בית דוד. | ||
* בנו הרב אברהם יצחק ליפקוביץ- ר"מ בישיבת "בית מדרש עליון". | * בנו הרב אברהם יצחק ליפקוביץ - ר"מ בישיבת "בית מדרש עליון". | ||
* חתנו הרב בנימין ביינוש קורלנסקי שימש כר"מ בישיבת פוניבז' לצעירים (נפטר בז' ב[[סיוון]] תשס"ו). אחד מחתניו הוא יצחק שאול | * חתנו הרב בנימין ביינוש קורלנסקי שימש כר"מ בישיבת פוניבז' לצעירים (נפטר בז' ב[[סיוון]] תשס"ו). אחד מחתניו הוא יצחק שאול קניבסקי, בנו של [[הרב חיים קניבסקי]]. חתן אחר הוא אליעזר שטיינמן, נכדם של הרב אהרון יהודה לייב שטיינמן והרב חיים קניבסקי. | ||
* חתנו הרב בנימין דוד אלישיב, בנו של [[הרב יוסף שלום אלישיב]] מכהן כראש כולל תפארת בחורים ומחבר ספר יד בנימין | * חתנו הרב בנימין דוד אלישיב, בנו של [[הרב יוסף שלום אלישיב]] מכהן כראש כולל תפארת בחורים ומחבר ספר יד בנימין | ||
* חתנו הרב משה אליהו שוורץ, משמש כר"מ בישיבת מאור יצחק - חמד | * חתנו הרב משה אליהו שוורץ, משמש כר"מ בישיבת מאור יצחק - חמד | ||
==לקריאה נוספת== | |||
* '''ספר הזכרון'''- שלושה כרכים | |||
* '''ציון לנפש''' | |||
== קישורים חיצוניים == | == קישורים חיצוניים == | ||
| שורה 42: | שורה 47: | ||
{{מיון רגיל:ליפקוביץ' מיכל יהודה}} | {{מיון רגיל:ליפקוביץ' מיכל יהודה}} | ||
[[קטגוריה: רבנים בימינו]] | [[קטגוריה: רבנים בימינו]] | ||
[[קטגוריה:ראשי ישיבות]] | [[קטגוריה:רבני ישיבת פוניבז']] | ||
[[קטגוריה:ראשי ישיבות חרדיות בישראל]] | |||
[[קטגוריה:חברי מועצת גדולי התורה של דגל התורה]] | |||
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת חברון]] | |||
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת וולוז'ין]] | |||
גרסה אחרונה מ־14:55, 16 באוגוסט 2013
|
|
| הרב מיכל יהודה ליפקוביץ' | |
|---|---|
| |
| תאריך לידה | כסלו תרע"ד |
| תאריך פטירה | כ"ו בסיוון תשע"א |
| מקום פעילות | בני ברק |
| השתייכות | חרדים-ליטאים |
| נושאים שבהם עסק | תלמוד, הלכה, חינוך, השקפה. |
| תפקידים נוספים | ר"מ בישיבת "תפארת ציון", ראש ישיבת פוניבז' לצעירים, חבר מועצת גדולי התורה של דגל התורה. |
| רבותיו | הרב שלמה היימן, הרב רפאל שפירא מוולוז'ין, הרב נתן צבי פינקל מסלובודקה. |
| תלמידיו | הרב חיים קנייבסקי, הרב נסים קרליץ, רבי יצחק מאיר פליטנשטיין מקופיטשניץ. |
| חיבוריו | מנחת יהודה, אמרי דעת, דרכי החיים, שער העמק. |
הרב מיכל יהודה לפקוביץ' היה ראש ישיבת פוניבז' לצעירים וחבר מועצת גדולי התורה של דגל התורה. מגדולי ומנהיגי הצביור הליטאי בישראל.
תולדות חייו[עריכה]
נולד בכסלו תרע"ד בוולוז'ין שבליטא. בצעירותו למד בישיבת רמיילס בולנא אצל הרב שלמה היימן. כמו כן, בהיותו בעירו וולוז'ין, למד ב"אם הישיבות" ישיבת וולוז'ין. בשנת תרע"ז עלה לארץ ישראל ולמד בישיבת חברון בירושלים. הוא לראשי הישיבה הרב יחזקאל סרנא, הרב אהרן כהן, המשגיח הרב יהודה לייב חסמן, וכן לרבי איסר זלמן מלצר. הוא נישא לחווה אסתר, בתו של הרב אברהם יצחק גרשונוביץ, ראש ישיבת תפארת ציון בבני ברק, אחרי שהחזון איש שהכיר את הרב ליפקוביץ', שידך ביניהם. לאחר נישואיו החל לכהן כר"מ בישיבה. שם למדו אצלו רבים מרבני הציבור הליטאי- הרב חיים קניבסקי, הרב נסים קרליץ ועוד.
יחד עם הרב שלמה יוסף כהנמן ייסד את "ישיבת פוניבז' לצעירים", ועמד בראשה יחד עם הרב אהרן לייב שטיינמן. בין תלמידיו בישיבה זו נמנה האדמו"ר מקופיטשניץ, רבי יצחק מאיר פליטנשטיין.
כמו כן, היה מוסר שיעור קבוע בבית אחד מתלמידיו בבני ברק.
נפטר בכ"ו בסיוון תשע"א ונטמן בבית העלמין בבני ברק.
היה בעל השקפה חרדית-ליטאית מבית מדרשו של הרב מנחם אלעזר מן שך, שהרב ליפקוביץ' נחשב לאחד ממשיכיו, השוללת לימודי חול ומקצוע, שירות בצה"ל אף במסגרת הנח"ל החרדי, תמיכה במדינה וכד'.
ספריו[עריכה]
- מנחת יהודה - על מסכתות קידושין, גיטין, בבא קמא, בבא מציעא, סדר קדשים וסדר זרעים.
- שיעורי מנחת יהודה- שיעורים על מסכתות הש"ס
- אמרי דעת - שיחות ומכתבים.
- דרכי החיים - הדרכות בדרכי החיים של תורה ויסודות החינוך בימינו.
- שער העמק - ביאורים והערות על 'ספר המקח' לרב האי גאון שהוציא לאור בצעירותו.
משפחתו[עריכה]
- בנו הרב משה דוד ליפקוביץ - משגיח בישיבת באר יעקב, משגיח בישיבת משכנות התורה ור"מ בישיבת בית דוד.
- בנו הרב אברהם יצחק ליפקוביץ - ר"מ בישיבת "בית מדרש עליון".
- חתנו הרב בנימין ביינוש קורלנסקי שימש כר"מ בישיבת פוניבז' לצעירים (נפטר בז' בסיוון תשס"ו). אחד מחתניו הוא יצחק שאול קניבסקי, בנו של הרב חיים קניבסקי. חתן אחר הוא אליעזר שטיינמן, נכדם של הרב אהרון יהודה לייב שטיינמן והרב חיים קניבסקי.
- חתנו הרב בנימין דוד אלישיב, בנו של הרב יוסף שלום אלישיב מכהן כראש כולל תפארת בחורים ומחבר ספר יד בנימין
- חתנו הרב משה אליהו שוורץ, משמש כר"מ בישיבת מאור יצחק - חמד
לקריאה נוספת[עריכה]
- ספר הזכרון- שלושה כרכים
- ציון לנפש