רבי יהודה אריה לייב אלתר: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) |
אין תקציר עריכה |
||
| (14 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[תמונה:Kever gur.jpg | {{אדמו"ר | ||
|שם=רבי יהודה אריה לייב אלתר | |||
|תואר=האדמו"ר מגור | |||
|תמונה=[[תמונה:Kever gur.jpg|ממוזער|מצבת קבר ה"שפת אמת" (משמאל) וסבו "חידושי הרי"ם" בגור]] | |||
|כיתוב= | |||
|חיבורו העיקרי=שפת אמת | |||
|תאריך לידה=כ"ט ניסן תר"ז | |||
|מקום לידה=ורשה | |||
|תאריך פטירה=ה' ב[[שבט]] תרס"ה | |||
|מקום פטירה= | |||
|סיבת הפטירה= | |||
|מקום קבורה=גורה קלוואריה (גור), פולין | |||
|חסידות=[[חסידות גור|גור]] | |||
|מקום מגורים= | |||
|מקום פעילות= | |||
|מספר בשושלת=3 | |||
|הקודם=[[רבי חנוך העניך מאלכסנדר]] | |||
|הבא=[[רבי אברהם מרדכי אלתר]] | |||
|תחילת כהונה=תר"ל | |||
|סיום כהונה=תרס"ה | |||
|רבותיו= | |||
|נושאים בהם עסק=[[תלמוד]], [[הלכה]], [[החסידות|חסידות]] | |||
|חיבוריו=שפת אמת על התורה, מועדים, ש"ס ועוד. | |||
|אב=רבי אברהם מרדכי אלתר | |||
|אם= | |||
|בת זוג=בת ר' יהודה לייב קמינר (זיווג ראשון) {{ש}} בת [[רבי ברוך מגורליץ]] (זיווג שני) | |||
|ילדים=[[רבי אברהם מרדכי אלתר]], הרב שאול אלתר, הרב מנחם מנדל אלתר, הרב משה בצלאל אלתר, הרב נחמיה אלתר. | |||
|חתימה= | |||
}} | |||
'''רבי יהודה אריה לייב אלתר''' הידוע בכינויו ה"שפת אמת" על שם ספריו, היה ה[[אדמו"ר]] השני בשושלת אדמו"רי [[חסידות גור]]. | '''רבי יהודה אריה לייב אלתר''' הידוע בכינויו ה"שפת אמת" על שם ספריו, היה ה[[אדמו"ר]] השני בשושלת אדמו"רי [[חסידות גור]]. | ||
==תולדות חייו== | ==תולדות חייו== | ||
===ראשית ימיו=== | ===ראשית ימיו=== | ||
נולד בוורשה בכ"ט ב[[ניסן]] תר"ז לאביו, רבי אברהם מרדכי, בנו של [[רבי יצחק מאיר אלתר]], בעל "חידושי הרי"ם", מייסד חסידות גור. | נולד בוורשה בכ"ט ב[[ניסן]] תר"ז לאביו, רבי אברהם מרדכי, בנו של [[רבי יצחק מאיר אלתר]], בעל "חידושי הרי"ם", מייסד חסידות גור. לבעל חידושי הרי"ם נולדו שלושה עשר ילדים וכולם, פרט לאברהם מרדכי נפטרו בגיל צעיר.{{ש}} | ||
מסופר שכאשר היה ר' אברהם מרדכי חולה מאד, נכנס אביו לבקרו ואמר לו: "דע לך בני, שהאדם מצווה שיירצה לחיות. וישנה סברה שזו מצוות עשה מפורשת בתורה, שנאמר: 'ובחרת בחיים'... שתקיים את המצווה הזאת ותרצה לחיות. הנני אומר לך שתקום מחולייך בריא ושלם ותוליד בן זכר וטוב".{{ש}} | מסופר שכאשר היה ר' אברהם מרדכי חולה מאד, נכנס אביו לבקרו ואמר לו: "דע לך בני, שהאדם מצווה שיירצה לחיות. וישנה סברה שזו מצוות עשה מפורשת בתורה, שנאמר: 'ובחרת בחיים'... שתקיים את המצווה הזאת ותרצה לחיות. הנני אומר לך שתקום מחולייך בריא ושלם ותוליד בן זכר וטוב".{{ש}} | ||
לאחר שיצא האב לחש תפילה: ריבונו של עולם, חנני נא אך הפעם, ותן לי במתנה עוד שנות חיים, ותזכני | לאחר שיצא האב לחש תפילה: ריבונו של עולם, חנני נא אך הפעם, ותן לי במתנה עוד שנות חיים, ותזכני | ||
| שורה 13: | שורה 41: | ||
בשנת תרכ"ב, בהיותו כבן 15 , שידכו סבו עם בת של אחד מחסידיו, ר' יהודה לייב קמינר. לפני החתונה נוסף לו השם 'אריה' על מנת ששמו לא יהיה כשם חותנו, כפי שמזהיר [[רבי יהודה החסיד]] בצוואתו. | בשנת תרכ"ב, בהיותו כבן 15 , שידכו סבו עם בת של אחד מחסידיו, ר' יהודה לייב קמינר. לפני החתונה נוסף לו השם 'אריה' על מנת ששמו לא יהיה כשם חותנו, כפי שמזהיר [[רבי יהודה החסיד]] בצוואתו. | ||
לאחר פטירת סבו, בשנת תרכ"ו, התמנה לכהן כרב העיירה גורה קלוואריה (גור), ע"פ צוואת סבו. את מקום סביו באדמו"רות | לאחר פטירת סבו, בשנת תרכ"ו, התמנה לכהן כרב העיירה גורה קלוואריה (גור), ע"פ צוואת סבו. את מקום סביו באדמו"רות מילא [[רבי חנוך העניך הכהן מאלכסנדר]]. | ||
לאחר פטירת הרבי מאלכסנדר, בשנת תר"ל, לאחר הפצרות מרובות, החל לכהן כאדמו"ר בהיותו בן 23. למרות היותו אדמו"ר, סרב לשבת בראש השולחן (במקומו של סבו) וישב באמצע השולחן (וכך נהגים אדמו"רי חסידות גור עד היום). | לאחר פטירת הרבי מאלכסנדר, בשנת תר"ל, לאחר הפצרות מרובות, החל לכהן כאדמו"ר בהיותו בן 23. למרות היותו אדמו"ר, סרב לשבת בראש השולחן (במקומו של סבו) וישב באמצע השולחן (וכך נהגים אדמו"רי חסידות גור עד היום). | ||
===פועלו כאדמו"ר=== | ===פועלו כאדמו"ר=== | ||
בימיו הגיעה חצר גור לשיאה, והפכה לחסידות המרכזית בפולין. הוא סרב להתפרנס מהאדמו"רות, והתפרנס מחנות | בימיו הגיעה חצר גור לשיאה, והפכה לחסידות המרכזית בפולין. הוא סרב להתפרנס מהאדמו"רות, והתפרנס מחנות שהפעילה אשתו. | ||
מכיוון שהיה צעיר, השקיע רבות בטיפוח החסידים והלמדנים הצעירים. שעות קבלת הקהל שלו היו קצרות, מכיוון שהיה עונה בקצרה לכל אחד ולא נזקק לזמן רב. הוא הקים בית מדרש גדול, ובסמוך אליו חדרי מגורים עבור החסידים שמגיעים מרחוק לשהות במחיצתו בימי שבת וחג. השתתף במימון קו הרכבת בין גור לורשה, אשר כונה "הקו של הרבי". | מכיוון שהיה צעיר, השקיע רבות בטיפוח החסידים והלמדנים הצעירים. שעות קבלת הקהל שלו היו קצרות, מכיוון שהיה עונה בקצרה לכל אחד ולא נזקק לזמן רב. הוא הקים בית מדרש גדול, ובסמוך אליו חדרי מגורים עבור החסידים שמגיעים מרחוק לשהות במחיצתו בימי שבת וחג. השתתף במימון קו הרכבת בין גור לורשה, אשר כונה "הקו של הרבי". | ||
| שורה 27: | שורה 55: | ||
==חיבוריו== | ==חיבוריו== | ||
*"''' | *"'''שפת אמת'''": | ||
**על התורה (חמישה חלקים) | **על התורה (חמישה חלקים- [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14524&pgnum=1 בראשית], [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14525&pgnum=1 שמות], [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14526&pgnum=1 ויקרא], [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14527&pgnum=1 במדבר], [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14528&pgnum=1 דברים]). | ||
**על המועדים | **על המועדים | ||
**על [[פרקי אבות]] | **על [[פרקי אבות]] | ||
| שורה 42: | שורה 70: | ||
עם זאת, היה חובב [[ארץ ישראל]] גדול, וכתב דברים רבים על חיבתה קדושתה וסגולתה המיוחדת. על הפסוק "כי תבואו אל הארץ...ושבתה הארץ שבת לה'" <ref><makor>ויקרא כ"ה, ב'</makor></ref> אמר: "עם ישראל יכול למלא את ייעודו ולהעלות את הטבע לדרגת קדושה, רק כשהוא יושב בארצו. ביאת עם ישראל לארץ ישראל מכשירה אותו לקדש את הארציות ולהעלות את הטבע לדרגה עילאית. לפיכך אמרה תורה: "כי תבואו אל הארץ" - למלא את ייעודכם, "ושבתה הארץ" - השביתו את הארציות ושעבדו את הטבע, כמו את עצמכם, לעבודת ה' - "שבת לה'". | עם זאת, היה חובב [[ארץ ישראל]] גדול, וכתב דברים רבים על חיבתה קדושתה וסגולתה המיוחדת. על הפסוק "כי תבואו אל הארץ...ושבתה הארץ שבת לה'" <ref><makor>ויקרא כ"ה, ב'</makor></ref> אמר: "עם ישראל יכול למלא את ייעודו ולהעלות את הטבע לדרגת קדושה, רק כשהוא יושב בארצו. ביאת עם ישראל לארץ ישראל מכשירה אותו לקדש את הארציות ולהעלות את הטבע לדרגה עילאית. לפיכך אמרה תורה: "כי תבואו אל הארץ" - למלא את ייעודכם, "ושבתה הארץ" - השביתו את הארציות ושעבדו את הטבע, כמו את עצמכם, לעבודת ה' - "שבת לה'". | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
* '''שפתי דעת'''- מאמרים על פי משנתו בלשון בת זמנינו, על התורה, השבת והמועדים. מאת הרב נחמיה שינפלד. | |||
* '''תכון לעד'''- מאת שלמה רוזנברג | |||
* '''עם ישראל יכול למלא את ייעודו רק כשהוא יושב בארצו''' מתוך [[עלוני פרשת השבוע#יש"ע שלנו|יש"ע שלנו]] לפרשת בשלח תשס"ט | * '''עם ישראל יכול למלא את ייעודו רק כשהוא יושב בארצו''' מתוך [[עלוני פרשת השבוע#יש"ע שלנו|יש"ע שלנו]] לפרשת בשלח תשס"ט | ||
* [[הרב אליעזר מלמד]], ''''רביבים- גדולי ישראל ודמויות מופת''', מכון הר ברכה תש"ע. | * [[הרב אליעזר מלמד]], ''''רביבים- גדולי ישראל ודמויות מופת''', מכון הר ברכה תש"ע. | ||
* אהרן סורסקי, '''השפת אמת וצאצאיו''', בתוך: "דמויות הוד" חלק ג', בני ברק תשל"ג, פרק ב'. | |||
* אהרן סורסקי, '''מרביצי תורה מעולם החסידות''' חלק ב', בני ברק תשמ"ו, עמ' פא- קי | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*[http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=116 שפת אמת] על '''מסכת אבות''' - שנת תרצ"ג | *[http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=116 שפת אמת] על '''מסכת אבות''' - שנת תרצ"ג | ||
* [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40073&pgnum=1 שיר השירים עם שפת אמת]- ירושלים תשט"ו | |||
*[http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?cat=653&id=3152&q=| "תורת אמת היתה בפיהו"] מאת [[הרב אליעזר מלמד]]. | |||
* [http://www.mytzadik.com/tadik.asp?kever_id=223&safaid=6 אדמו"ר יהודה אריה לייב מגור - השפת אמת] באתר "MyTzadik" | * [http://www.mytzadik.com/tadik.asp?kever_id=223&safaid=6 אדמו"ר יהודה אריה לייב מגור - השפת אמת] באתר "MyTzadik" | ||
* [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14523&pgnum=1 שפת אמת על הש"ס]- [[סדר קדשים]]. | |||
* [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14747&pgnum=1 שפת אמת על הש"ס]- [[מסכת נזיר]]. | |||
{{סדרה|הקודם= [[רבי חנוך העניך מאלכסנדר]]|הבא=[[רבי אברהם מרדכי אלתר]]|רשימה=אדמו"רי חסידות גור}} | {{סדרה|הקודם= [[רבי חנוך העניך מאלכסנדר]]|הבא=[[רבי אברהם מרדכי אלתר]]|רשימה=אדמו"רי חסידות גור}} | ||
| שורה 55: | שורה 91: | ||
{{מיון רגיל:אלתר יהודה אריה לייב}} | {{מיון רגיל:אלתר יהודה אריה לייב}} | ||
[[קטגוריה:אחרונים]] | [[קטגוריה:אחרונים]] | ||
[[קטגוריה:אדמו" | [[קטגוריה:אדמו"רי גור]] | ||
[[קטגוריה:חסידות גור]] | |||
גרסה אחרונה מ־11:07, 24 במרץ 2022
|
|
| רבי יהודה אריה לייב אלתר | |
|---|---|
| האדמו"ר מגור | |
| חיבורו העיקרי | שפת אמת |
| תאריך לידה | כ"ט ניסן תר"ז |
| מקום לידה | ורשה |
| תאריך פטירה | ה' בשבט תרס"ה |
| מקום קבורה | גורה קלוואריה (גור), פולין |
| חסידות | גור |
| מספר בשושלת | 3 |
| הקודם | רבי חנוך העניך מאלכסנדר |
| הבא | רבי אברהם מרדכי אלתר |
| תחילת כהונה | תר"ל |
| סיום כהונה | תרס"ה |
| נושאים בהם עסק | תלמוד, הלכה, חסידות |
| חיבוריו | שפת אמת על התורה, מועדים, ש"ס ועוד. |
| אב | רבי אברהם מרדכי אלתר |
| בת זוג | בת ר' יהודה לייב קמינר (זיווג ראשון) בת רבי ברוך מגורליץ (זיווג שני) |
| ילדים | רבי אברהם מרדכי אלתר, הרב שאול אלתר, הרב מנחם מנדל אלתר, הרב משה בצלאל אלתר, הרב נחמיה אלתר. |
רבי יהודה אריה לייב אלתר הידוע בכינויו ה"שפת אמת" על שם ספריו, היה האדמו"ר השני בשושלת אדמו"רי חסידות גור.
תולדות חייו[עריכה]
ראשית ימיו[עריכה]
נולד בוורשה בכ"ט בניסן תר"ז לאביו, רבי אברהם מרדכי, בנו של רבי יצחק מאיר אלתר, בעל "חידושי הרי"ם", מייסד חסידות גור. לבעל חידושי הרי"ם נולדו שלושה עשר ילדים וכולם, פרט לאברהם מרדכי נפטרו בגיל צעיר.
מסופר שכאשר היה ר' אברהם מרדכי חולה מאד, נכנס אביו לבקרו ואמר לו: "דע לך בני, שהאדם מצווה שיירצה לחיות. וישנה סברה שזו מצוות עשה מפורשת בתורה, שנאמר: 'ובחרת בחיים'... שתקיים את המצווה הזאת ותרצה לחיות. הנני אומר לך שתקום מחולייך בריא ושלם ותוליד בן זכר וטוב".
לאחר שיצא האב לחש תפילה: ריבונו של עולם, חנני נא אך הפעם, ותן לי במתנה עוד שנות חיים, ותזכני
להוליד בן זכר, ואקרא שמו יהודה, ואקיים את הכתוב: "הפעם אודה את ה'". לאט לאט שב החולה לאיתנו ולאחר כשנה, נולד לו בן שנקרא יהודה לייב. לאחר כשמונה שנים שוב נפל ר' אברהם מרדכי למשכב, ומת.
לאחר מות אביו הובא ה'שפת אמת' לבית סבו וסבתו, שם גדל והתחנך. הרי"מ סיכם עם המלמד של נכדו שלושה תנאים: שיהא מעיר את נכדו בהשכמת הבוקר, שיהא מחדש עמו בכל יום חידושי תורה, ושיהא לומד עמו 18 שעות בכל יממה.
בשנת תרכ"ב, בהיותו כבן 15 , שידכו סבו עם בת של אחד מחסידיו, ר' יהודה לייב קמינר. לפני החתונה נוסף לו השם 'אריה' על מנת ששמו לא יהיה כשם חותנו, כפי שמזהיר רבי יהודה החסיד בצוואתו.
לאחר פטירת סבו, בשנת תרכ"ו, התמנה לכהן כרב העיירה גורה קלוואריה (גור), ע"פ צוואת סבו. את מקום סביו באדמו"רות מילא רבי חנוך העניך הכהן מאלכסנדר.
לאחר פטירת הרבי מאלכסנדר, בשנת תר"ל, לאחר הפצרות מרובות, החל לכהן כאדמו"ר בהיותו בן 23. למרות היותו אדמו"ר, סרב לשבת בראש השולחן (במקומו של סבו) וישב באמצע השולחן (וכך נהגים אדמו"רי חסידות גור עד היום).
פועלו כאדמו"ר[עריכה]
בימיו הגיעה חצר גור לשיאה, והפכה לחסידות המרכזית בפולין. הוא סרב להתפרנס מהאדמו"רות, והתפרנס מחנות שהפעילה אשתו. מכיוון שהיה צעיר, השקיע רבות בטיפוח החסידים והלמדנים הצעירים. שעות קבלת הקהל שלו היו קצרות, מכיוון שהיה עונה בקצרה לכל אחד ולא נזקק לזמן רב. הוא הקים בית מדרש גדול, ובסמוך אליו חדרי מגורים עבור החסידים שמגיעים מרחוק לשהות במחיצתו בימי שבת וחג. השתתף במימון קו הרכבת בין גור לורשה, אשר כונה "הקו של הרבי".
בשנת תרס"א, עם פטירת אשתו, נשא את בתו של רבי ברוך מגורליץ, בנו של רבי חיים מצאנז.
נפטר בה' בשבט תרס"ה ממחלה קשה, בהיותו בן 58 בלבד. מקובל בקרב חסידיו שאחת מסיבות פטירתו היתה הדאגה שרחש לחסידיו הרבים שהיו מגויסים לצבא הרוסי בזמן מלחמת רוסיה-יפן. נקבר על יד סבו בגור.
לאחר פטירתו, המשיך אותו באדמו"רות בנו רבי אברהם מרדכי אלתר- ה"אמרי אמת".
חיבוריו[עריכה]
- "שפת אמת":
- אוצר מכתבים ומאמרים מבעל השפת אמת
יחסו לארץ ישראל[עריכה]
האדמו"ר התנגד להתנועה הציונית ולתנועת המזרחי, וסבר שהגאולה תעשה בדרך נסי ולא על ידי השתדלות האדם (שפת אמת פרשת שלח עמ' 101).
עם זאת, היה חובב ארץ ישראל גדול, וכתב דברים רבים על חיבתה קדושתה וסגולתה המיוחדת. על הפסוק "כי תבואו אל הארץ...ושבתה הארץ שבת לה'" [1] אמר: "עם ישראל יכול למלא את ייעודו ולהעלות את הטבע לדרגת קדושה, רק כשהוא יושב בארצו. ביאת עם ישראל לארץ ישראל מכשירה אותו לקדש את הארציות ולהעלות את הטבע לדרגה עילאית. לפיכך אמרה תורה: "כי תבואו אל הארץ" - למלא את ייעודכם, "ושבתה הארץ" - השביתו את הארציות ושעבדו את הטבע, כמו את עצמכם, לעבודת ה' - "שבת לה'".
לקריאה נוספת[עריכה]
- שפתי דעת- מאמרים על פי משנתו בלשון בת זמנינו, על התורה, השבת והמועדים. מאת הרב נחמיה שינפלד.
- תכון לעד- מאת שלמה רוזנברג
- עם ישראל יכול למלא את ייעודו רק כשהוא יושב בארצו מתוך יש"ע שלנו לפרשת בשלח תשס"ט
- הרב אליעזר מלמד, 'רביבים- גדולי ישראל ודמויות מופת, מכון הר ברכה תש"ע.
- אהרן סורסקי, השפת אמת וצאצאיו, בתוך: "דמויות הוד" חלק ג', בני ברק תשל"ג, פרק ב'.
- אהרן סורסקי, מרביצי תורה מעולם החסידות חלק ב', בני ברק תשמ"ו, עמ' פא- קי
קישורים חיצוניים[עריכה]
- שפת אמת על מסכת אבות - שנת תרצ"ג
- שיר השירים עם שפת אמת- ירושלים תשט"ו
- "תורת אמת היתה בפיהו" מאת הרב אליעזר מלמד.
- אדמו"ר יהודה אריה לייב מגור - השפת אמת באתר "MyTzadik"
- שפת אמת על הש"ס- סדר קדשים.
- שפת אמת על הש"ס- מסכת נזיר.
| הקודם: רבי חנוך העניך מאלכסנדר |
אדמו"רי חסידות גור | הבא: רבי אברהם מרדכי אלתר |