רבי פנחס מנחם אלתר: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
|||
| (11 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{אדמו"ר | {{אדמו"ר | ||
|שם=רבי פינחס מנחם אלתר | |שם=רבי פינחס מנחם אלתר | ||
| שורה 26: | שורה 25: | ||
|אם=פייגע מינטשה בידרמן | |אם=פייגע מינטשה בידרמן | ||
|בת זוג=ציפורה אלתר | |בת זוג=ציפורה אלתר | ||
|ילדים=רבי שאול אלתר (ראש ישיבת שפת אמת) ועוד}} | |ילדים=רבי שאול אלתר (ראש [[ישיבת שפת אמת]]) ועוד}} | ||
'''רבי פנחס מנחם אלתר''' היה ה[[אדמו"ר]] השישי לבית [[חסידות גור|גור]] וראש ישיבת "שפת אמת" של גור. | '''רבי פנחס מנחם אלתר''' היה ה[[אדמו"ר]] השישי לבית [[חסידות גור|גור]] וראש ישיבת "שפת אמת" של גור. | ||
| שורה 36: | שורה 35: | ||
לאחר פטירת אחיו הבכור ר' ישראל, בשנת תשל"ז, מונה אחיו השני [[רבי שמחה בונים אלתר]], בעל "לב שמחה", לאדמו"ר. גם ר' שמחה התייעץ פעמים רבות עם ר' פנחס מנחם, ושלח אליו בחורים וחסידים להתייעצות. | לאחר פטירת אחיו הבכור ר' ישראל, בשנת תשל"ז, מונה אחיו השני [[רבי שמחה בונים אלתר]], בעל "לב שמחה", לאדמו"ר. גם ר' שמחה התייעץ פעמים רבות עם ר' פנחס מנחם, ושלח אליו בחורים וחסידים להתייעצות. | ||
בשנת תשנ"ב, נפטר ר' שמחה | בשנת תשנ"ב, נפטר ר' שמחה בונם, ור' פנחס מנחם נתמנה לתפקיד האדמו"ר. הנהגתו באדמורו"ת התאפיינה הנהגה בחסד וברחמים, החסידים היו קשורים אליו בעבותות של אהבה, נועצו בו בכל דבר, והתברכו מפיו. היה ידוע כאדמו"ר בעל הארת פנים מיוחדת, וסבלנות גדולה. נוגע גם בקרבתו לכל זרמי היהדות הדתית, והיה מקורב לרבני [[ישיבת מרכז הרב]]. | ||
נפטר בפתאומיות לאחר שערך את שולחנו במוצאי [[פורים]], ליל ט"ז ב[[אדר]] תשנ"ו | נפטר בפתאומיות לאחר שערך את שולחנו במוצאי [[פורים]], ליל ט"ז ב[[אדר]] תשנ"ו. נטמן על יד אביו, בחצר ישיבת שפת אמת ברחוב שפת אמת בירושלים. | ||
לאחר פטירתו, מכהן כאדמו"ר אחיינו, [[רבי יעקב | לאחר פטירתו, מכהן כאדמו"ר אחיינו, [[רבי יעקב אריה אלתר]], בנו של ר' שמחה בונים. | ||
==בניו וחתנו== | |||
* בנו רבי יעקב מאיר | |||
* בנו, [[הרב שאול אלתר]]- ראש [[ישיבת שפת אמת]] | |||
* בנו רבי יצחק דוד | |||
* בנו רבי יהודה אריה לייב- חתנו של [[הרב מנשה קליין]] מאונגוואר | |||
* בנו רבי דניאל חיים | |||
* חתנו רבי אברהם דב ליפל | |||
==תלמידיו== | ==תלמידיו== | ||
*רבי יצחק מנחם ויינברג- האדמו"ר | * [[רבי יצחק מנחם ויינברג]]- האדמו"ר מ[[חסידות טולנא|טולנא]] (היה נאמנו ואיש סודו) | ||
==ספריו== | ==ספריו== | ||
רבים מחידושיו בכתב יד עדיין לא הודפסו. | רבים מחידושיו בכתב יד עדיין לא הודפסו. | ||
| שורה 54: | שורה 58: | ||
*'''תורתך שעשעי'''- פלפולים קצרים על פרשיות השבוע, תש"ן. | *'''תורתך שעשעי'''- פלפולים קצרים על פרשיות השבוע, תש"ן. | ||
*'''מפחד אויב תצור חיי'''- מאמר שפרסם בכתב העת "הפרדס" על ההתמודדות עם הפחד מפני הסקאדים בעת מלחמת המפרץ הראשונה. | *'''מפחד אויב תצור חיי'''- מאמר שפרסם בכתב העת "הפרדס" על ההתמודדות עם הפחד מפני הסקאדים בעת מלחמת המפרץ הראשונה. | ||
*'''פנינים נחמדים | *'''[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21474&pgnum=1 פנינים נחמדים על מגילת אסתר, מסכת מגליה וענייני פורים]'''- נלקט ויצא לאור על ידי אחיינו הרב משה בצלאל ורדיגר מניו-יורק, תשנ"ז. | ||
*'''משפתי ישנים'''- מאמר בעניין "כאשר זמם לעשות לאחיו" | *'''משפתי ישנים'''- מאמר בעניין "כאשר זמם לעשות לאחיו" | ||
*'''אוצר מכתבים'''- חלק ממכתביו, תש"ע | *'''אוצר מכתבים'''- חלק ממכתביו, תש"ע | ||
| שורה 61: | שורה 65: | ||
*'''פני מלך'''- ענייני נישואין | *'''פני מלך'''- ענייני נישואין | ||
*'''פני שבת'''- ענייני [[שבת]] | *'''פני שבת'''- ענייני [[שבת]] | ||
==קישורים חיצוניים== | |||
*[http://www.yeshiva.org.il/midrash/Hmidrash.aspx?Order=&srch=1&filter=&orderby=341&q=&search_in=0&cat=3| שיעור מאת האדמו"ר מגור בענין סדר המסכתות בש"ס], אתר ישיבה | |||
{{סדרה|הקודם=[[רבי שמחה בונים אלתר]]|הבא=[[רבי יעקב אריה אלתר]]|רשימה=אדמו"רי [[חסידות גור]]}} | {{סדרה|הקודם=[[רבי שמחה בונים אלתר]]|הבא=[[רבי יעקב אריה אלתר]]|רשימה=אדמו"רי [[חסידות גור]]}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{מיון רגיל:אלתר פנחס מנחם}} | {{מיון רגיל:אלתר פנחס מנחם}} | ||
[[קטגוריה:רבנים בימינו]] | [[קטגוריה:רבנים בימינו]] | ||
[[קטגוריה:אדמו" | [[קטגוריה:אדמו"רי גור]] | ||
[[קטגוריה:חברי מועצת גדולי התורה של | [[קטגוריה:חברי מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל]] | ||
[[קטגוריה:חסידות גור]] | |||
גרסה אחרונה מ־17:49, 8 באוגוסט 2018
|
|
| רבי פינחס מנחם אלתר | |
|---|---|
| האדמו"ר מגור | |
| חיבורו העיקרי | פני מנחם |
| תאריך לידה | כ"א בתמוז תרפ"ו |
| מקום לידה | גורה קלוואריה (גור), פולין |
| תאריך פטירה | ט"ז באדר [תשנ"ו ירושלים |
| מקום קבורה | חצר ישיבת שפת אמת בירושלים |
| חסידות | חסידות גור |
| מקום מגורים | ירושלים |
| מקום פעילות | ירושלים |
| מספר בשושלת | 6 |
| הקודם | רבי שמחה בונים אלתר |
| הבא | רבי יעקב אריה אלתר |
| תחילת כהונה | י"ג תמוז ה'תשנ"ב |
| סיום כהונה | עם פטירתו |
| רבותיו | אביו בעל האמרי אמת |
| נושאים בהם עסק | ראש ישיבת שפת אמת, חבר מועצת גדולי התורה, חבר הנהלת מרכז החינוך העצמאי, יו"ר תנועת אגודת ישראל באר"י, יו"ר תורה ויהדות לעם, ויו"ר איחוד מוסדות גור באר"י. |
| חיבוריו | פני מנחם עה"ת, אוצר מכתבים, תורתך שעשעי, מצותיך שעשעי, פני מלך, פני שבת, |
| אב | רבי אברהם מרדכי אלתר |
| אם | פייגע מינטשה בידרמן |
| בת זוג | ציפורה אלתר |
| ילדים | רבי שאול אלתר (ראש ישיבת שפת אמת) ועוד |
רבי פנחס מנחם אלתר היה האדמו"ר השישי לבית גור וראש ישיבת "שפת אמת" של גור.
תולדות חייו[עריכה]
נולד בכ"א בתמוז תרפ"ו לאביו רבי אברהם מרדכי אלתר לעת זקנותו מזיווג שני. כבר מצעירותו נחשב כעילוי והיו מקרים בהם אחיו הגדולים נועצו בו. נודע בכח זכרונו, והיה קולט מילים, ועל אף שלא הבין את משמעותן, היה מקטלג אותן במוחו, וכשגדל חזר עליהם, הבינן ועשה בהן שימוש. נמלט יחד עם אביו מאירופה בימי השואה, ויחד עלו לארץ ישראל והתגוררו בירושלים.
לאחר נישואיו התגורר בירושלים, סמוך לבית אביו. עם פטירת אביו, קיבל בירושה את הדירה בה התגורר אביו, וגר שם עד סוף ימיו. בצעירותו מונה לראשות ישיבת שפת אמת, על ידי אחיו רבי ישראל אלתר, בעל ה"בית ישראל" שכיהן אז כאדמו"ר, שאף הגיע במיוחד לשיעור הראשון אותו מסר בפני הבחורים. המינוי היה הפתעה כיון שהאברך הצעיר היה צנוע ביותר, ולא הוכר לציבור כתלמיד חכם, בעקבות ענוותנותו. בשיעורו הראשון, שנכחו בו גם למדנים וגאונים, הפתיע ראש הישיבה החדש את השומעים בגאונותו ובקיאותו.
אחיו ר' ישראל היה שואל לעיתים את הפונים אליו מה אמר ראש הישיבה. בתקופת כהונתו כראש הישיבה, הישיבה שברה שיאים והגיעה לפסגות חדשות. הבחורים העריצוהו עד מאוד, הן בגלל גאונותו העצומה בכל התורה,והן בשל חוכמתו המופלגת, והידיעה הרבה בכל תחומי החיים, והתייעצו עמו בכל פרט בחייהם, ברוחניות ובגשמיות. היה חבר נשיאות מועצת גדולי התורה ויו"ר אגודת ישראל. אף עמד בראשות ונשיאות החינוך העצמאי ומפעל הש"ס. בבחירות שנערכו בשנת תשמ"ט, עודד את החסידים לפרוש מהליטאים ולהקים מחדש את מפלגת "אגדות ישראל", לאחר שגורמים שונים סרבו לרוץ לבחירות יחד עם חב"ד.
לאחר פטירת אחיו הבכור ר' ישראל, בשנת תשל"ז, מונה אחיו השני רבי שמחה בונים אלתר, בעל "לב שמחה", לאדמו"ר. גם ר' שמחה התייעץ פעמים רבות עם ר' פנחס מנחם, ושלח אליו בחורים וחסידים להתייעצות.
בשנת תשנ"ב, נפטר ר' שמחה בונם, ור' פנחס מנחם נתמנה לתפקיד האדמו"ר. הנהגתו באדמורו"ת התאפיינה הנהגה בחסד וברחמים, החסידים היו קשורים אליו בעבותות של אהבה, נועצו בו בכל דבר, והתברכו מפיו. היה ידוע כאדמו"ר בעל הארת פנים מיוחדת, וסבלנות גדולה. נוגע גם בקרבתו לכל זרמי היהדות הדתית, והיה מקורב לרבני ישיבת מרכז הרב.
נפטר בפתאומיות לאחר שערך את שולחנו במוצאי פורים, ליל ט"ז באדר תשנ"ו. נטמן על יד אביו, בחצר ישיבת שפת אמת ברחוב שפת אמת בירושלים.
לאחר פטירתו, מכהן כאדמו"ר אחיינו, רבי יעקב אריה אלתר, בנו של ר' שמחה בונים.
בניו וחתנו[עריכה]
- בנו רבי יעקב מאיר
- בנו, הרב שאול אלתר- ראש ישיבת שפת אמת
- בנו רבי יצחק דוד
- בנו רבי יהודה אריה לייב- חתנו של הרב מנשה קליין מאונגוואר
- בנו רבי דניאל חיים
- חתנו רבי אברהם דב ליפל
תלמידיו[עריכה]
- רבי יצחק מנחם ויינברג- האדמו"ר מטולנא (היה נאמנו ואיש סודו)
ספריו[עריכה]
רבים מחידושיו בכתב יד עדיין לא הודפסו.
- פני מנחם- דרשותיו על פרשיות התורה והמועדים. יצא לאור בחמישה כרכים, לאחר פטירתו.
- פני מנחם- הגדה של פסח
- פני מנחם- הגהות על ספר הלבוש
- תורתך שעשעי- פלפולים קצרים על פרשיות השבוע, תש"ן.
- מפחד אויב תצור חיי- מאמר שפרסם בכתב העת "הפרדס" על ההתמודדות עם הפחד מפני הסקאדים בעת מלחמת המפרץ הראשונה.
- פנינים נחמדים על מגילת אסתר, מסכת מגליה וענייני פורים- נלקט ויצא לאור על ידי אחיינו הרב משה בצלאל ורדיגר מניו-יורק, תשנ"ז.
- משפתי ישנים- מאמר בעניין "כאשר זמם לעשות לאחיו"
- אוצר מכתבים- חלק ממכתביו, תש"ע
- אוצר דרשות ומאמרים ח"א- לקט מדרשותיו בעל פה ובכתב בענייני המועדים אלול-שבט, תש"ע
- מצותיך שעשעי- ענייני בר מצווה
- פני מלך- ענייני נישואין
- פני שבת- ענייני שבת
קישורים חיצוניים[עריכה]
| הקודם: רבי שמחה בונים אלתר |
אדמו"רי חסידות גור | הבא: רבי יעקב אריה אלתר |