רבי לוי יצחק מברדיטשב: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) (דף חדש: {{להשלים|כל הערך=כן}} '''רבי לוי יצחק מברדיטשב''' היה מגדולי ראשוני החסידות, תלמידו של המגיד ממריטש. ==...) |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| (6 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{להשלים|כל הערך=כן}} | {{להשלים|כל הערך=כן}} | ||
'''רבי לוי יצחק מברדיטשב''' היה מגדולי | '''רבי לוי יצחק מברדיטשב''' היה מגדולי צדיקי [[החסידות]], תלמידו של [[המגיד ממזריטש]], ומחבר ספר '''[[קדושת לוי]]'''. נודע בעינו הטובה ובמידת לימוד הזכות שנהג בה, וזכה לכינוי "'''סנגורן של ישראל'''". | ||
==תולדות חייו== | ==תולדות חייו== | ||
נולד בשנת ת"ק (1740) בעיירה הוסקוב שבמחוז פשמישל, לאביו רבי מאיר ברבי משה מזאמושטש, צאצא למשפחת רבנים במשך 26 דורות. מצד אמו, מיוחס ל[[מהרש"א]]. בימי נעוריו היה נודע בכינויו ה"עלוי מירופלב", על שם מקום לימודיו. זמן מה ישב בלוברטוב בבית חותנו הגביר ר' ישראל פרץ. בהשפעת [[רבי שמלקה מניקלשבורג]], שהתוודע אליו עת ישבו ברוטשוול, נסע רבי לוי יצחק למזריטש וישב שנים מספר בבית ה[[מגיד ממזריטש]], בו למד את דרך [[החסידות]]. משנת תקכ"א מילא את מקום רבי שמלקה ברבנות רוטשוול, בשנת תקכ"ה נתקבל כרב בז'יליחוב. בשל רדיפות המתנגדים עבר בשנת תקל"א לפינסק, בה שימש כרב וריש מתיבתא. גם שם לחמו נגדו המתנגדים ופעם אף התנפלו על ביתו ושדדוהו. | נולד בשנת ת"ק (1740) בעיירה הוסקוב שבמחוז פשמישל, לאביו רבי מאיר ברבי משה מזאמושטש, צאצא למשפחת רבנים במשך 26 דורות. מצד אמו, מיוחס ל[[מהרש"א]]. בימי נעוריו היה נודע בכינויו ה"עלוי מירופלב", על שם מקום לימודיו. זמן מה ישב בלוברטוב בבית חותנו הגביר ר' ישראל פרץ. בהשפעת [[רבי שמלקה מניקלשבורג]], שהתוודע אליו עת ישבו ברוטשוול, נסע רבי לוי יצחק למזריטש וישב שנים מספר בבית ה[[מגיד ממזריטש]], בו למד את דרך [[החסידות]]. משנת תקכ"א מילא את מקום רבי שמלקה ברבנות רוטשוול, בשנת תקכ"ה נתקבל כרב בז'יליחוב. בשל רדיפות המתנגדים עבר בשנת תקל"א לפינסק, בה שימש כרב וריש מתיבתא. גם שם לחמו נגדו המתנגדים ופעם אף התנפלו על ביתו ושדדוהו. | ||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
משנת תקמ"ה שימש ברבנות ברדיטשוב, בה מצא אפשרות להקים מרכז חסידי גדול ולכהן בכהונותיו כרב וכמנהיג רוחני במשך עשרים וחמש שנה עד יום פטירתו בכ"ה ב[[תשרי]] תק"ע. | משנת תקמ"ה שימש ברבנות ברדיטשוב, בה מצא אפשרות להקים מרכז חסידי גדול ולכהן בכהונותיו כרב וכמנהיג רוחני במשך עשרים וחמש שנה עד יום פטירתו בכ"ה ב[[תשרי]] תק"ע. | ||
דברי תורתו והגותו מכונסים בספרו "'''[[קדושת לוי]]'''" | דברי תורתו והגותו מכונסים בספרו "'''[[קדושת לוי]]'''". | ||
מרוב הערצה לרבם לא קיבלו עוד בני ברדיטשוב רב לקהילתם וכל גדולי התורה שבאו אחריו כונו בתואר דיין ומורה הוראה. | מרוב הערצה לרבם לא קיבלו עוד בני ברדיטשוב רב לקהילתם וכל גדולי התורה שבאו אחריו כונו בתואר דיין ומורה הוראה. | ||
==סנגורן של ישראל== | ==סנגורן של ישראל== | ||
רבי לוי יצחק נחשב ל"סנגורן של ישראל", כלומר, הרבה להמליץ יושר בעד [[עם ישראל]] לפני הקב"ה, גם בעת חטאם. | רבי לוי יצחק נחשב ל"סנגורן של ישראל", כלומר, הרבה להמליץ יושר בעד [[עם ישראל]] לפני הקב"ה, גם בעת חטאם. | ||
| שורה 26: | שורה 27: | ||
*רבי ישכר דוב בעל "ספר הזכירה" | *רבי ישכר דוב בעל "ספר הזכירה" | ||
*רבי צבי חסיד מימפולי. | *רבי צבי חסיד מימפולי. | ||
{{ציר זמן לרבנים|התחלה= | |||
{{ציר זמן לרבנים|התחלה=5500|מספר שנים=70}} | |||
{{מיון רגיל:לוי יצחק מברדיטשב}} | {{מיון רגיל:לוי יצחק מברדיטשב}} | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:אחרונים]] | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:תלמידי המגיד ממזריטש]] | ||
[[קטגוריה:רבנים אוקראינים]] | |||
גרסה אחרונה מ־13:29, 1 במאי 2015
|
|
 |
יש להשלים ערך זה ערך זה עשוי להיראות מלא ומפורט, אך הוא אינו שלם, ועדיין חסר בו תוכן מהותי. הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. ראו פירוט בדף השיחה. |
רבי לוי יצחק מברדיטשב היה מגדולי צדיקי החסידות, תלמידו של המגיד ממזריטש, ומחבר ספר קדושת לוי. נודע בעינו הטובה ובמידת לימוד הזכות שנהג בה, וזכה לכינוי "סנגורן של ישראל".
תולדות חייו[עריכה]
נולד בשנת ת"ק (1740) בעיירה הוסקוב שבמחוז פשמישל, לאביו רבי מאיר ברבי משה מזאמושטש, צאצא למשפחת רבנים במשך 26 דורות. מצד אמו, מיוחס למהרש"א. בימי נעוריו היה נודע בכינויו ה"עלוי מירופלב", על שם מקום לימודיו. זמן מה ישב בלוברטוב בבית חותנו הגביר ר' ישראל פרץ. בהשפעת רבי שמלקה מניקלשבורג, שהתוודע אליו עת ישבו ברוטשוול, נסע רבי לוי יצחק למזריטש וישב שנים מספר בבית המגיד ממזריטש, בו למד את דרך החסידות. משנת תקכ"א מילא את מקום רבי שמלקה ברבנות רוטשוול, בשנת תקכ"ה נתקבל כרב בז'יליחוב. בשל רדיפות המתנגדים עבר בשנת תקל"א לפינסק, בה שימש כרב וריש מתיבתא. גם שם לחמו נגדו המתנגדים ופעם אף התנפלו על ביתו ושדדוהו.
משנת תקמ"ה שימש ברבנות ברדיטשוב, בה מצא אפשרות להקים מרכז חסידי גדול ולכהן בכהונותיו כרב וכמנהיג רוחני במשך עשרים וחמש שנה עד יום פטירתו בכ"ה בתשרי תק"ע.
דברי תורתו והגותו מכונסים בספרו "קדושת לוי".
מרוב הערצה לרבם לא קיבלו עוד בני ברדיטשוב רב לקהילתם וכל גדולי התורה שבאו אחריו כונו בתואר דיין ומורה הוראה.
סנגורן של ישראל[עריכה]
רבי לוי יצחק נחשב ל"סנגורן של ישראל", כלומר, הרבה להמליץ יושר בעד עם ישראל לפני הקב"ה, גם בעת חטאם.
בניו[עריכה]
- רבי מאיר מחבר הספר "כתר תורה". נפטר עוד בחיי אביו
- רבי ישראל, רבה של פיקוב וממלא מקום אביו
- רבי דוב בעריש.
תלמידיו[עריכה]
על פי עדות בנו רבי מאיר, היו לאביו אלפי תלמידים, ביניהם:
- רבי אהרן מז'יטומיר
- רבי אברהם דוב מבוטשאטש
- רבי חיים יוסף מפיסטין
- רבי אברהם מרדכי מפינטשוב
- רבי יוסף מנימירוב
- רבי ישכר דוב בעל "ספר הזכירה"
- רבי צבי חסיד מימפולי.
| תקופת חייו של רבי לוי יצחק מברדיטשב על ציר הזמן |
|---|
 |