אזור הערבה: הבדלים בין גרסאות בדף
דניאל ונטורה (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
יוסף שמח בוט (שיחה | תרומות) מ (טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור) |
||
| (9 גרסאות ביניים של 6 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
'''אזור הערבה''' הוא בקעה בדרום-מזרח [[ארץ ישראל]]. האזור הוא מישורי ומשתרעת מדרום [[ים המלח]] - בצפון עד למפרץ [[אילת]] בדרום. חבל הארץ הטבעי משיק להרי [[אדום]] במזרח, בפועל הוא מסתיים בקו-הגבול עם ה"ממלכה האשמית הירדנית" - תוואי אשר מוגדר באזור אמצע הערבה. במערב, חבל הארץ משיק להרי [[הנגב]] המרכזי והדרומי. | '''אזור הערבה''' הוא בקעה בדרום-מזרח [[ארץ ישראל]]. האזור הוא מישורי ומשתרעת מדרום [[ים המלח]] - בצפון עד למפרץ [[אילת]] בדרום. חבל הארץ הטבעי משיק להרי [[אדום]] במזרח, בפועל הוא מסתיים בקו-הגבול עם ה"ממלכה האשמית הירדנית" - תוואי אשר מוגדר באזור אמצע הערבה. במערב, חבל הארץ משיק להרי [[הנגב]] המרכזי והדרומי. | ||
שמו של החבל, "הערבה", הוא מקראי. כאשר [[משה רבינו]] מסכם את מסלול ההליכה של [[שבטי ישראל]] ב[[ספר דברים]] הוא כותב: "רַב-לָכֶם שֶׁבֶת, בָּהָר הַזֶּה. פְּנוּ וּסְעוּ לָכֶם, וּבֹאוּ הַר הָאֱמֹרִי וְאֶל כָּל שְׁכֵנָיו, בָּעֲרָבָה בָהָר וּבַשְּׁפֵלָה וּבַנֶּגֶב, וּבְחוֹף הַיָּם אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְהַלְּבָנוֹן, עַד הַנָּהָר הַגָּדֹל נְהַר-פְּרָת.{{מקור| | שמו של החבל, "הערבה", הוא מקראי. כאשר [[משה רבינו]] מסכם את מסלול ההליכה של [[שבטי ישראל]] ב[[ספר דברים]] הוא כותב: "רַב-לָכֶם שֶׁבֶת, בָּהָר הַזֶּה. פְּנוּ וּסְעוּ לָכֶם, וּבֹאוּ הַר הָאֱמֹרִי וְאֶל כָּל שְׁכֵנָיו, בָּעֲרָבָה בָהָר וּבַשְּׁפֵלָה וּבַנֶּגֶב, וּבְחוֹף הַיָּם אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְהַלְּבָנוֹן, עַד הַנָּהָר הַגָּדֹל נְהַר-פְּרָת.{{מקור|א', ו'-ז'|כן}}. | ||
בערבה עברו, לא רק בני-ישראל, היא הייתה מסלול דרכים קדום, מהדרום לצפון. שורה של חניוני-דרכים נמצאו לאורך הערבה. גם היום עובר בו כביש האורך של מדינת ישראל "כביש 90", מ[[אילת]] עד [[מטולה]] - כ-480 ק"מ. בשנת 1964 נסלל כביש הערבה באספלט לכל אורכו, והפך לדרך הראשית שמובילה לאילת. נפח התנועה בכביש נמוך: 7,900 כלי רכב עוברים בו ביום. מספר התאונות, עם נפגעים, בשנים 2004-2007 בין צומת קטורה לבין צומת הערבה נע בין 14-24 לשנה <ref>[http://www.cbs.gov.il/reader/Transport_Q/Transport_Q_find_h_new.html?FindWordTrans=%e4%f2%f8%e1%e4&CYear=2008&CQuart=2 מקור]</ref> | בערבה עברו, לא רק בני-ישראל, היא הייתה מסלול דרכים קדום, מהדרום לצפון. שורה של חניוני-דרכים נמצאו לאורך הערבה. גם היום עובר בו כביש האורך של מדינת ישראל "כביש 90", מ[[אילת]] עד [[מטולה]] - כ-480 ק"מ. בשנת 1964 נסלל כביש הערבה באספלט לכל אורכו, והפך לדרך הראשית שמובילה לאילת. נפח התנועה בכביש נמוך: 7,900 כלי רכב עוברים בו ביום. מספר התאונות, עם נפגעים, בשנים 2004-2007 בין צומת קטורה לבין צומת הערבה נע בין 14-24 לשנה <ref>[http://www.cbs.gov.il/reader/Transport_Q/Transport_Q_find_h_new.html?FindWordTrans=%e4%f2%f8%e1%e4&CYear=2008&CQuart=2 מקור]</ref> | ||
| שורה 20: | שורה 20: | ||
==כלכלת האזור== | ==כלכלת האזור== | ||
[[תמונה:Red-arava003.jpg| | [[תמונה:Red-arava003.jpg|ימין|thumb|250px|מטע תמרים על רקע הרי אדום - מקור התמונה: ויקישיתוף, צילם:Methknight]] | ||
היום חבל הארץ הוא אזור חקלאי. הוא משתמש במים השאובים מבארות מקומיים. מים שאינם ראויים לשתייה אך טובים לחקלאות. היתרון של החקלאות בערבה הוא בהבשלה מוקדמת של הירקות. כמוכן, היות וחבל הארץ הוא מחוץ ל[[הגבול הדרומי של ארץ ישראל|גבול הדרומי של ארץ ישראל]] לפי ה[[הלכה]] ניתן לצרוך את הירקות גם בשנת השמיטה. | היום חבל הארץ הוא אזור חקלאי. הוא משתמש במים השאובים מבארות מקומיים. מים שאינם ראויים לשתייה אך טובים לחקלאות. היתרון של החקלאות בערבה הוא בהבשלה מוקדמת של הירקות. כמוכן, היות וחבל הארץ הוא מחוץ ל[[הגבול הדרומי של ארץ ישראל|גבול הדרומי של ארץ ישראל]] לפי ה[[הלכה]] ניתן לצרוך את הירקות גם בשנת השמיטה. | ||
| שורה 31: | שורה 31: | ||
משני צדי הערבה, בצד הישראלי כ-50 ק"מ מ[[אילת]], בתמנע, נחשפו מחצבי [[נחושת]] ואילו בצד הירדני, בפונון, הם נחשפו כ-150 ק"מ צפונה מאילת. אלו ואלו נוצלו בימי קדם, בין השאר על [[שלמה המלך]]. | משני צדי הערבה, בצד הישראלי כ-50 ק"מ מ[[אילת]], בתמנע, נחשפו מחצבי [[נחושת]] ואילו בצד הירדני, בפונון, הם נחשפו כ-150 ק"מ צפונה מאילת. אלו ואלו נוצלו בימי קדם, בין השאר על ידי [[שלמה המלך]]. | ||
== הערות שוליים == | == הערות שוליים == | ||
<references /> | <references /> | ||
[[קטגוריה:האזורים הטבעיים של ארץ ישראל|הערבה,אזור]] | [[קטגוריה:האזורים הטבעיים של ארץ ישראל|הערבה,אזור]] | ||
[[קטגוריה:חבלי ארץ ישראל|הערבה,אזור]] | |||
גרסה אחרונה מ־11:56, 5 בספטמבר 2012
|
|
אזור הערבה הוא בקעה בדרום-מזרח ארץ ישראל. האזור הוא מישורי ומשתרעת מדרום ים המלח - בצפון עד למפרץ אילת בדרום. חבל הארץ הטבעי משיק להרי אדום במזרח, בפועל הוא מסתיים בקו-הגבול עם ה"ממלכה האשמית הירדנית" - תוואי אשר מוגדר באזור אמצע הערבה. במערב, חבל הארץ משיק להרי הנגב המרכזי והדרומי.
שמו של החבל, "הערבה", הוא מקראי. כאשר משה רבינו מסכם את מסלול ההליכה של שבטי ישראל בספר דברים הוא כותב: "רַב-לָכֶם שֶׁבֶת, בָּהָר הַזֶּה. פְּנוּ וּסְעוּ לָכֶם, וּבֹאוּ הַר הָאֱמֹרִי וְאֶל כָּל שְׁכֵנָיו, בָּעֲרָבָה בָהָר וּבַשְּׁפֵלָה וּבַנֶּגֶב, וּבְחוֹף הַיָּם אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְהַלְּבָנוֹן, עַד הַנָּהָר הַגָּדֹל נְהַר-פְּרָת.(א', ו'-ז').
בערבה עברו, לא רק בני-ישראל, היא הייתה מסלול דרכים קדום, מהדרום לצפון. שורה של חניוני-דרכים נמצאו לאורך הערבה. גם היום עובר בו כביש האורך של מדינת ישראל "כביש 90", מאילת עד מטולה - כ-480 ק"מ. בשנת 1964 נסלל כביש הערבה באספלט לכל אורכו, והפך לדרך הראשית שמובילה לאילת. נפח התנועה בכביש נמוך: 7,900 כלי רכב עוברים בו ביום. מספר התאונות, עם נפגעים, בשנים 2004-2007 בין צומת קטורה לבין צומת הערבה נע בין 14-24 לשנה [1]
אזור הערבה משתרע על פני 1,123 אלף דונם. הוא חלק מנפת באר שבע, אשר לה כ-60% משטח המדינה וכלולה במחוז הדרום של המדינה, יחד עם נפת אשקלון.
יישובי חבל הערבה מתחלקים בין "מועצה אזורית ערבה תיכונה" לה 6 יישובים עם 2,500 תושבים לבין "מועצה אזורית חבל איילות" -המצויה דרומה לה - עם 11 יישובים ו-3,200 תושבים. באילת הגיע מספר התושבים ביוני שנת 2008 ל-46,900 [2] לעומת 13,000, בכל הערבה, בשנת 1961.
משקעים וטמפרטורה[עריכה]
לפי מדידות המשקעים והטמפרטורה שנערכו באילת - בדרום האזור ופורסמו על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מסתבר כי בשנים 2006-2008 כמות המשקעים לא עלתה על 30 מ"מ לשנה. מסםר ימי הגשם לא עלה על 5.
מידות החום המקסימליות היו 44 עד 45 מעלות צ'לסיוס והממוצע היומי 40-41 מעלות. בלילה יש ירידה בטמפרטורה המגיע עד ל 3- 4 מעלות. נתונים אלה תואמים את הידוע לגבי האקלים באזורי מדבר, הרחוקים משפת הים.
ממוצע יומי לשנים 1981-2000 נותן טמפרטורה יומית מקסימלית 40 מעלות ומינימלית לא פחות מ-10 מעלות [3]
כלכלת האזור[עריכה]
היום חבל הארץ הוא אזור חקלאי. הוא משתמש במים השאובים מבארות מקומיים. מים שאינם ראויים לשתייה אך טובים לחקלאות. היתרון של החקלאות בערבה הוא בהבשלה מוקדמת של הירקות. כמוכן, היות וחבל הארץ הוא מחוץ לגבול הדרומי של ארץ ישראל לפי ההלכה ניתן לצרוך את הירקות גם בשנת השמיטה.
שטחי הגידול החקלאי באזור בשנת 2005 היו:[4]
- ב"הערבה תיכונה" - 23,000 דונם, מזה 20,000 ירקות, תפוחי אדמה ומקשה.
- ב"חבל איילות" - 12,000 דונם, מזה 6,500 ירקות, תפוחי אדמה ומקשה
באזור קיימת גם תעשיית תיירות, המתאימה לאלה המעדיפים את האקלים המיוחד של האזור.
משני צדי הערבה, בצד הישראלי כ-50 ק"מ מאילת, בתמנע, נחשפו מחצבי נחושת ואילו בצד הירדני, בפונון, הם נחשפו כ-150 ק"מ צפונה מאילת. אלו ואלו נוצלו בימי קדם, בין השאר על ידי שלמה המלך.