מפרשי הירושלמי: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה |
|||
| (גרסת ביניים אחת של משתמש אחר אחד אינה מוצגת) | |||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
*רבי אליהו פולדא (רא"פ) | *רבי אליהו פולדא (רא"פ) | ||
*פירוש מבעל ספר חרדים (חיבר רק על מסכת ברכות) | *פירוש מבעל ספר חרדים (חיבר רק על מסכת ברכות) | ||
==מפרשים שחיברו מעין רש"י ותוספות== | |||
*רבי דוד פרנקיל - קרבן העדה ושיירי קרבן (על [[סדר מועד|מועד]] [[סדר נשים|נשים]] וחלק מ[[סדר נזיקין|נזיקין]]. אמנם הנודע ביהודה (תנינא או"ח ס) כתב נגד פירוש קרבן העדה, אך מפרשים רבים הרבו להביאו, כגון היפה עיניים) | *רבי דוד פרנקיל - קרבן העדה ושיירי קרבן (על [[סדר מועד|מועד]] [[סדר נשים|נשים]] וחלק מ[[סדר נזיקין|נזיקין]]. אמנם הנודע ביהודה (תנינא או"ח ס) כתב נגד פירוש קרבן העדה, אך מפרשים רבים הרבו להביאו, כגון היפה עיניים) | ||
*רבי משה מרגלית - פני משה ומראה הפנים (על כל הירושלמי) | *רבי משה מרגלית - פני משה ומראה הפנים (על כל הירושלמי) | ||
*רידב"ז- רידב"ז ותוספות רי"ד | *רידב"ז- רידב"ז ותוספות הרי"ד (להבדיל מתוספות רי"ד של רבי ישעיה די טראני) | ||
עוד רבים אחריהם פירשו את הירושלמי, עד דורנו אנו <ref>פרקי מבוא לספרות התלמוד עמוד 532</ref>. | עוד רבים אחריהם פירשו את הירושלמי, עד דורנו אנו <ref>פרקי מבוא לספרות התלמוד עמוד 532</ref>. | ||
גרסה אחרונה מ־09:19, 9 במאי 2021
|
|
כבר בתקופת הראשונים חובר פירוש לירושלמי, מרבי יצחק הכהן תלמיד הראב"ד [1]. אך אלינו לא הגיע שום פירוש מהראשונים בשלמות, אלא רק מהאחרונים, וגם הם מעטים הרבה מפירושי הבבלי[2].
המפרש הראשון לירושלמי שפירושו הגיע אלינו הוא רבי שלמה סיריליאו (שפירושו הודפס בירושלמי בסוף המסכת), אחריו פירשו בעל החרדים ועוד כמה וכמה מפרשים [3].
המפרשים המפורסמים[עריכה]
- רבי שלמה סיריליאו
- רבי אליהו פולדא (רא"פ)
- פירוש מבעל ספר חרדים (חיבר רק על מסכת ברכות)
מפרשים שחיברו מעין רש"י ותוספות[עריכה]
- רבי דוד פרנקיל - קרבן העדה ושיירי קרבן (על מועד נשים וחלק מנזיקין. אמנם הנודע ביהודה (תנינא או"ח ס) כתב נגד פירוש קרבן העדה, אך מפרשים רבים הרבו להביאו, כגון היפה עיניים)
- רבי משה מרגלית - פני משה ומראה הפנים (על כל הירושלמי)
- רידב"ז- רידב"ז ותוספות הרי"ד (להבדיל מתוספות רי"ד של רבי ישעיה די טראני)
עוד רבים אחריהם פירשו את הירושלמי, עד דורנו אנו [4].
החסרונות בפירושי הירושלמי[עריכה]
כתב הפני משה:(בפירושו לשבת פ"י ה"ה [סג:] ד"ה תיפתר) "אי אפשר לעמוד על האמת אלא למי שידע לפרש לכולא דהאי ש"ס (ירושלמי) ועל הסדר"
הר"ש ליברמן [5] לפי דעתו חושב שהחסרונות בפירושי הירושלמי הם:
- הם לא הכירו את המציאות בתקופת התלמוד.
- לא הכירו את סגנונו ולשונו המיוחדים של הירושלמי.
- לא שמו לב שגרסת המשנה בירושלמי שונה לעיתים מגרסת המשנה בבבלי.
- לא היו להם כל כתבי היד של הירושלמי שנתגלו בימינו.
- הם לא חיפשו בספרי הראשונים את נוסח הירושלמי הנכון.