גולם: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
יוסף שמח בוט (שיחה | תרומות) מ (טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור) |
|||
| (11 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''גולם''' הוא [[אדם]] | '''גולם''' הוא [[אדם]] שנוצר על ידי [[ספר יצירה]]. הוא מוזכר בגמרא {{מקור|בבלי סנהדרין סה$סנהדרין סה|כן}}. | ||
ישנה אגדה מקובלת אודות גולם שיצר ה[[מהר"ל]] מפראג ושבעזרתו הציל יהודים ועזר להם. גולם זה מוכן בתור "'''הגולם מפראג'''". | |||
== בהלכה == | == בהלכה == | ||
*האם | *האם גולם מצרף למנין - עיין {{מקור|משנה ברורה נה ד$משנה ברורה סי' נה ס"ק ד}}. לדעות שכן מצטרף למניין, נחלקו האם הוא [[גדול]] מייד כשנוצר או שצריך לחכות י"ג שנה {{מקור|ליקוטי הערות בסוף החכם צבי צג|כן}}. אדם הנוצר מספר יצירה, לצד שהוא מצטרף למניין, חידש הליקוטי חבר בן חיים (בהערות על החכם צבי שם, הובא בליקוטי הערות על החכם צבי שם ד) שהוא רק לאחר שנעשה בן י"ג, שאינו עדיף מתינוק שנולד. אך ממעלות היוחסין ומהברוך טעם (הובאו בליקוטי הערות שם) משמע שמייד כשהוא נוצר כבר נחשב גדול. | ||
*בעקבות מעשה שהיה עם הגולם של המהר"ל, מנהג פראג לומר פעמיים "מזמור שיר ליום השבת" ביום שישי {{מקור|ברכת אברהם עמ' קע|כן}}. | |||
== יצירת גלמים | == יצירת גלמים לאורך הדורות == | ||
יצירת גלמים או התעסקות ביצירתם על ידי ספר יצירה נודעה במהלך הדורות על ידי מספר חכמים: | יצירת גלמים או התעסקות ביצירתם על ידי ספר יצירה נודעה במהלך הדורות על ידי מספר חכמים: | ||
===בתקופת המקרא=== | ===בתקופת המקרא=== | ||
*אנוש <ref>פירוש הרא"ש לתורה בראשית ד,כו</ref> | *אנוש <ref>פירוש הרא"ש לתורה בראשית ד,כו</ref> | ||
*אברהם אבינו <ref>פירוש הראב"ד על ספר יצירה פ"ו מ"ד;חסד לאברהם מעין ה' נהר נא</ref> | *אברהם אבינו <ref>פירוש הראב"ד על ספר יצירה פ"ו מ"ד;חסד לאברהם מעין ה' נהר נא</ref> | ||
*ירמיהו הנביא <ref>ספר הפליאה (מספרי הקנה)</ref> | *ירמיהו הנביא <ref>ספר הפליאה (מספרי הקנה)</ref> | ||
===בתקופת המשנה והגמרא=== | ===בתקופת המשנה והגמרא=== | ||
*רבי חנינא בן תרדיון <ref>מהרש"א ע"ז יח.</ref> | *רבי חנינא בן תרדיון <ref>מהרש"א ע"ז יח.</ref> | ||
| שורה 18: | שורה 24: | ||
*רבי אושעיא<ref> סנהדרין סה:</ref> | *רבי אושעיא<ref> סנהדרין סה:</ref> | ||
*רבא<ref>סנהדרין סה:</ref> | *רבא<ref>סנהדרין סה:</ref> | ||
===ראשונים=== | ===ראשונים=== | ||
*רבי אברהם אבן עזרא<ref> פירוש הרס"ג לספר יצירה פ"ב מ"ה</ref> | *רבי אברהם אבן עזרא<ref> פירוש הרס"ג לספר יצירה פ"ב מ"ה</ref> | ||
===אחרונים=== | ===אחרונים=== | ||
*רבי אליהו בעל שם מחעלם <ref>שו"ת חכם צבי סי' צג</ref> | *רבי אליהו בעל שם מחעלם <ref>שו"ת חכם צבי סי' צג</ref> | ||
*המהר"ל מפארג <ref> | *המהר"ל מפארג <ref>ברכת אברהם עמ' קע, דברי המהר"ל בבאר הגולה הבאר השני</ref> | ||
*הגאון מוילנא - התעסק בנושא <ref>הקדמה לביאור הגר"א לספרא דצניעותא</ref> | *הגאון מוילנא - התעסק בנושא <ref>הקדמה לביאור הגר"א לספרא דצניעותא</ref> | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:מבט על המציאות]] | [[קטגוריה:מבט על המציאות]] | ||
גרסה אחרונה מ־09:19, 6 בספטמבר 2012
|
|
גולם הוא אדם שנוצר על ידי ספר יצירה. הוא מוזכר בגמרא (סנהדרין סה).
ישנה אגדה מקובלת אודות גולם שיצר המהר"ל מפראג ושבעזרתו הציל יהודים ועזר להם. גולם זה מוכן בתור "הגולם מפראג".
בהלכה[עריכה]
- האם גולם מצרף למנין - עיין משנה ברורה סי' נה ס"ק ד. לדעות שכן מצטרף למניין, נחלקו האם הוא גדול מייד כשנוצר או שצריך לחכות י"ג שנה (ליקוטי הערות בסוף החכם צבי צג). אדם הנוצר מספר יצירה, לצד שהוא מצטרף למניין, חידש הליקוטי חבר בן חיים (בהערות על החכם צבי שם, הובא בליקוטי הערות על החכם צבי שם ד) שהוא רק לאחר שנעשה בן י"ג, שאינו עדיף מתינוק שנולד. אך ממעלות היוחסין ומהברוך טעם (הובאו בליקוטי הערות שם) משמע שמייד כשהוא נוצר כבר נחשב גדול.
- בעקבות מעשה שהיה עם הגולם של המהר"ל, מנהג פראג לומר פעמיים "מזמור שיר ליום השבת" ביום שישי (ברכת אברהם עמ' קע).
יצירת גלמים לאורך הדורות[עריכה]
יצירת גלמים או התעסקות ביצירתם על ידי ספר יצירה נודעה במהלך הדורות על ידי מספר חכמים:
בתקופת המקרא[עריכה]
בתקופת המשנה והגמרא[עריכה]
ראשונים[עריכה]
- רבי אברהם אבן עזרא[8]
אחרונים[עריכה]
הערות שוליים
- ↑ פירוש הרא"ש לתורה בראשית ד,כו
- ↑ פירוש הראב"ד על ספר יצירה פ"ו מ"ד;חסד לאברהם מעין ה' נהר נא
- ↑ ספר הפליאה (מספרי הקנה)
- ↑ מהרש"א ע"ז יח.
- ↑ סנהדרין סה:
- ↑ סנהדרין סה:
- ↑ סנהדרין סה:
- ↑ פירוש הרס"ג לספר יצירה פ"ב מ"ה
- ↑ שו"ת חכם צבי סי' צג
- ↑ ברכת אברהם עמ' קע, דברי המהר"ל בבאר הגולה הבאר השני
- ↑ הקדמה לביאור הגר"א לספרא דצניעותא