בן איש חי (הראשון) Ben Ish Chai: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| (18 גרסאות ביניים של 8 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[תמונה:Ben ish chai.jpg|250px| | [[תמונה:Ben ish chai.jpg|250px|שמאל|ממוזער| כריכת הספר בהוצאה חדשה ב[[בני ברק]] הוצאת הרב '''משה אברמוביץ''' מ[[בני ברק]] (Moshe Abramowitz of Bnei Brak) באותיות מאירות עינים מרובעות ומנוקדות]] | ||
ספר בן איש חי, הוא ספרו המפורסם של [[רבי יוסף חיים מבגדד]], ועל שמו מכונה "הבן איש חי". | |||
==מבנה הספר== | ==מבנה הספר== | ||
בספר זה כתובות הלכות אשר המחבר היה דורש מדי שבת במשך שנתיים. הספר מחולק ל"שנה ראשונה" ו"שנה שניה", והשנים מחולקות לפרשיות השבוע. | בספר זה כתובות הלכות אשר המחבר היה דורש מדי שבת במשך שנתיים. הספר מחולק ל"שנה ראשונה" ו"שנה שניה", והשנים מחולקות לפרשיות השבוע. | ||
| שורה 6: | שורה 8: | ||
בתחילת הפרשה מובאים ענייני [[אגדה]], ואחריהם כתובות ההלכות. | בתחילת הפרשה מובאים ענייני [[אגדה]], ואחריהם כתובות ההלכות. | ||
הספר כתוב בצורה ברורה ונעימה, ובקיצור. לעיתים רבות פוסק כדברי ה[[זוהר]], ו[[האר"י]], גם בניגוד לדעתו של [[רבי יוסף קארו]] שאת פסקיו קיבלו על עצמם הספרדים, ובכך נחשב לאחד מחלוצי הפוסקים הספרדים שפסקו על פי הקבלה כנגד דברי ה[[שולחן ערוך]]. | הספר כתוב בצורה ברורה ונעימה, ובקיצור. לעיתים רבות פוסק הרב כדברי ה[[זוהר]] הקדוש, ו[[האר"י]], גם בניגוד לדעתו של [[רבי יוסף קארו]] שאת פסקיו קיבלו על עצמם הספרדים, ובכך נחשב לאחד מחלוצי הפוסקים הספרדים שפסקו על פי הקבלה כנגד דברי ה[[שולחן ערוך]]. | ||
הספר נדפס ב[[ארץ ישראל]], כמו מרבית ספרי המחבר. עד היום יצא הספר במהדורות רבות, ונתפשט ונתקבל בקרב הספרדים. | הספר נדפס ב[[ארץ ישראל]], כמו מרבית ספרי המחבר. עד היום יצא הספר במהדורות רבות, ונתפשט ונתקבל בקרב הספרדים, והוא נלמד גם בקרב האשכנזים. | ||
== שם הספר == | == שם הספר == | ||
שם הספר - בן איש חי, נקרא על פי הפסוק: | שם הספר - בן איש חי, נקרא על פי הפסוק: וּבְנָיָ֨הוּ בֶן־יְהוֹיָדָ֧ע '''בֶּן־אִֽישׁ חַ֛י''' (בכתיב: בֶּן־אִֽישׁ־חַ֛יִל) רַב־פְּעָלִ֖ים מִֽקַּבְצְאֵ֑ל וגו'{{מקור|שמואל ב כג כ|כן}}. על פי פסוק זה נכתבו עוד ספרים של רבי יוסף חיים: [[בניהו]], [[בן יהוידע]], בן איש חיל, [[רב פעלים]] ו[[מקבצאל]]. | ||
המחבר כתב באחרית ימיו את הספר "[[עוד יוסף חי]]", אשר גם הוא ספר הלכה. ופעמים שחזר בו ממה שכתב ב"בן איש חי" {{דרוש מקור}}. | המחבר כתב באחרית ימיו את הספר "[[עוד יוסף חי]]", אשר גם הוא ספר הלכה. ופעמים שחזר בו ממה שכתב ב"בן איש חי" {{דרוש מקור}}. | ||
==[[בן איש חי (השני)]]== | |||
ה[[בן איש חי (השני)]] כך שם כינויו של [[הרב כדורי (הראשון)]] תושב [[ארץ ישראל]] עיר הקודש [[ירושלים]] בפי [[הראשון לציון]] [[הרב מרדכי אליהו]] ועוד מרבני [[בבל]], עקב ידענותו ובקיאותו הרבה בכל תחומי ה[[תורה]] ובכל מנהגי [[בבל]]. | |||
== קישורים == | == קישורים == | ||
[http://www.shechem.org/torah/benishhi/index.html תוכן הספר באתר שכם] | |||
[[קטגוריה: ספרי הלכה]] | [[קטגוריה: ספרי הלכה]] | ||
[[קטגוריה:כתבי הבן איש חי]] | [[קטגוריה:כתבי הבן איש חי]] | ||
גרסה אחרונה מ־02:22, 4 בינואר 2023
|
|
ספר בן איש חי, הוא ספרו המפורסם של רבי יוסף חיים מבגדד, ועל שמו מכונה "הבן איש חי".
מבנה הספר[עריכה]
בספר זה כתובות הלכות אשר המחבר היה דורש מדי שבת במשך שנתיים. הספר מחולק ל"שנה ראשונה" ו"שנה שניה", והשנים מחולקות לפרשיות השבוע.
בתחילת הפרשה מובאים ענייני אגדה, ואחריהם כתובות ההלכות.
הספר כתוב בצורה ברורה ונעימה, ובקיצור. לעיתים רבות פוסק הרב כדברי הזוהר הקדוש, והאר"י, גם בניגוד לדעתו של רבי יוסף קארו שאת פסקיו קיבלו על עצמם הספרדים, ובכך נחשב לאחד מחלוצי הפוסקים הספרדים שפסקו על פי הקבלה כנגד דברי השולחן ערוך.
הספר נדפס בארץ ישראל, כמו מרבית ספרי המחבר. עד היום יצא הספר במהדורות רבות, ונתפשט ונתקבל בקרב הספרדים, והוא נלמד גם בקרב האשכנזים.
שם הספר[עריכה]
שם הספר - בן איש חי, נקרא על פי הפסוק: וּבְנָיָ֨הוּ בֶן־יְהוֹיָדָ֧ע בֶּן־אִֽישׁ חַ֛י (בכתיב: בֶּן־אִֽישׁ־חַ֛יִל) רַב־פְּעָלִ֖ים מִֽקַּבְצְאֵ֑ל וגו'(שמואל ב כג כ). על פי פסוק זה נכתבו עוד ספרים של רבי יוסף חיים: בניהו, בן יהוידע, בן איש חיל, רב פעלים ומקבצאל.
המחבר כתב באחרית ימיו את הספר "עוד יוסף חי", אשר גם הוא ספר הלכה. ופעמים שחזר בו ממה שכתב ב"בן איש חי" (דרוש מקור).
בן איש חי (השני)[עריכה]
הבן איש חי (השני) כך שם כינויו של הרב כדורי (הראשון) תושב ארץ ישראל עיר הקודש ירושלים בפי הראשון לציון הרב מרדכי אליהו ועוד מרבני בבל, עקב ידענותו ובקיאותו הרבה בכל תחומי התורה ובכל מנהגי בבל.