מצוי למצוי ושאינו מצוי לשאינו מצוי: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
מ (טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור)
 
(גרסת ביניים אחת של אותו משתמש אינה מוצגת)
שורה 1: שורה 1:
'''מצוי למצוי ושאינו מצוי לשאינו מצוי''' הוא סוג של תקנת חז"ל שמצינו בשני מקרים:
'''מצוי למצוי ושאינו מצוי לשאינו מצוי''' הוא סוג של תקנת חז"ל שמצינו בשני מקרים:
*ב[[ראש השנה]], שהוא מצוי בכל שנה, תיקנו לתקוע בשופר של איל שהוא מצוי, ואילו ביום הכיפורים בשנת יובל, שאינו מצוי {{מקור|(אלא פעם בחמשים שנה)}}, תיקנו לתקוע בשופר של יעל שאינו מצוי. (לפי הסבר הירושלמי מסכת ראש השנה פ"ג ה"ה)
*ב[[ראש השנה]], שהוא מצוי בכל שנה, תיקנו לתקוע בשופר של איל שהוא מצוי, ואילו ביום הכיפורים בשנת יובל, שאינו מצוי {{מקור|אלא פעם בחמשים שנה|כן}}, תיקנו לתקוע בשופר של יעל שאינו מצוי. (לפי הסבר הירושלמי מסכת ראש השנה פ"ג ה"ה)
*בדיני כתובה:"תקנו מזונות תחת מעשה ידיה ולא תקנו תחת פירות מפני שתקנו '''מצוי למצוי ושאינו מצוי לשאינו מצוי''' כלומר מעשה ידיה שהם מצוים בכל יום תקנו כנגד המזונות שגם כן צריכין לה בכל יום ופרקונה דאינו דבר מצוי תקנו כנגד פירות נכסי מלוג שאינו מצוי שיפלו לה נכסי מלוג תדיר. וקבורתה שאינו אלא פעם אחת כנגד ירושת הכתובה שאינה אלא פעם אחת" (על פי השיטה מקובצת מסכת כתובות פרק שמיני בשם תלמידי רבינו יונה)
*בדיני כתובה:"תקנו מזונות תחת מעשה ידיה ולא תקנו תחת פירות מפני שתקנו '''מצוי למצוי ושאינו מצוי לשאינו מצוי''' כלומר מעשה ידיה שהם מצוים בכל יום תקנו כנגד המזונות שגם כן צריכין לה בכל יום ופרקונה דאינו דבר מצוי תקנו כנגד פירות נכסי מלוג שאינו מצוי שיפלו לה נכסי מלוג תדיר. וקבורתה שאינו אלא פעם אחת כנגד ירושת הכתובה שאינה אלא פעם אחת" (על פי השיטה מקובצת מסכת כתובות פרק שמיני בשם תלמידי רבינו יונה)




[[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]]
[[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]]

גרסה אחרונה מ־12:50, 5 בספטמבר 2012

מצוי למצוי ושאינו מצוי לשאינו מצוי הוא סוג של תקנת חז"ל שמצינו בשני מקרים:

  • בראש השנה, שהוא מצוי בכל שנה, תיקנו לתקוע בשופר של איל שהוא מצוי, ואילו ביום הכיפורים בשנת יובל, שאינו מצוי (אלא פעם בחמשים שנה), תיקנו לתקוע בשופר של יעל שאינו מצוי. (לפי הסבר הירושלמי מסכת ראש השנה פ"ג ה"ה)
  • בדיני כתובה:"תקנו מזונות תחת מעשה ידיה ולא תקנו תחת פירות מפני שתקנו מצוי למצוי ושאינו מצוי לשאינו מצוי כלומר מעשה ידיה שהם מצוים בכל יום תקנו כנגד המזונות שגם כן צריכין לה בכל יום ופרקונה דאינו דבר מצוי תקנו כנגד פירות נכסי מלוג שאינו מצוי שיפלו לה נכסי מלוג תדיר. וקבורתה שאינו אלא פעם אחת כנגד ירושת הכתובה שאינה אלא פעם אחת" (על פי השיטה מקובצת מסכת כתובות פרק שמיני בשם תלמידי רבינו יונה)