רבי יעקב בן אשר: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| (4 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''רבי יעקב בן אשר'''- '''בעל הטורים''', מגדולי הפוסקים [[הראשונים]]. | '''רבי יעקב בן אשר'''- '''בעל הטורים''', מגדולי הפוסקים [[הראשונים]]. | ||
==תולדות חייו== | |||
נולד בקולוניא (קלן) שבאשכנז בערך בשנת כ"ט. היה תלמיד מובהק של אביו [[רבנו אשר]] ב"ר יחיאל, גדול רבני אשכנז, וגם את אחיו הגדול ר' יחיאל החשיב כרבו. בשנת ס"ג הצליח לברוח עם אביו וכל משפחתו לבספרד, שם השתקע בברצלונה ואח"כ בטולדו. היה צנוע ועניו, וכנראה שמעולם לא שימש ברבנות, אלא כחבר בית הדין בטולדו. רוב ימיו היה עני ובעל יסורים, אך זה לא מנע ממנו להורות ולחדש בתורה, להעמיד תלמידים רבים ולכתוב ספרים שפרסמו את שמו לדורות. כבר בחיי אביו החל בהכנת קובץ מ[[שאלות ותשובות|תשובות]] אביו הרא"ש, וגם סיכם וקיצר את ספרו הגדול של אביו בחיבור שנקרא '''קיצור פסקי הרא"ש''', שמודפס עד היום בסוף כל מסכת כנספח לפסקי הרא"ש. אולם הגדול והמפורסם בין ספריו הוא ספר '''[[ארבעה טורים]]''' - המכונה '''הטור''', שהוא למעשה קובץ של ארבעה ספרים נפרדים, המהווים ביחד ספר הלכה מקיף של ההלכות הנוהגות בזמן הזה. ספר הטור מסודר באופן הגיוני ושימושי לפי נושאים ותתי נושאים, כאשר החלק הראשון - חלק [[אורח חיים]]- כולל את ההלכות היומיומיות ואת דיני [[שבת]] ומועד; החלק השני - חלק [[יורה דעה]]- כולל את דיני [[איסור והיתר]] במאכל, ב[[ריבית]], בדיני [[נידה]] ו[[טבילה]] ועוד; החלק השלישי- חלק [[אבן העזר]]- עוסק בהלכות [[אישות]]; והחלק הרביעי-חלק [[חושן משפט]]- עוסק במשפטים ודיני ממונות. הספר כולו מיוסד על התלמוד ועל ספרות הפסיקה שלפניו, כאשר בולטים בין מקורותיו ה[[רמב"ם]] ו[[בעלי התוספות]] ואביו הרא"ש, חלק יו"ד מבוסס בעיקר על ספר '[[תורת הבית]]' ל[[רשב"א]], וספר חו"מ בעיקר על [[ספר התרומות]] לר' שמואל הסרדי תלמיד [[הרמב"ן]]. ניתן לומר שר' יעקב שילב בספרו בין העמקות, החריפות של בעלי התוספות - לסדר ולהיגיון השיטתי של חכמי ספרד, כאשר הוא משלב בפסיקתו את מקורות ההלכה והדעות השונות בפוסקים, עד שהוא מגיע להלכה פסוקה, לרוב בעקבות פסקי אביו הרא"ש. הספר התקבל ונפוץ במהירות גדולה, וקהילות רבות בספרד ובמקומות אחרים קיבלו אותו כפוסק מכריע, אפילו נגד הרמב"ם. לימים כתב עליו [[רבי יוסף קארו]] את חיבורו '[[בית יוסף]]', וגם את ספרו הקצר '[[שולחן ערוך]]' ערך לפי סדר הטור, כך שלמעשה הסדר והכיוון ההלכתי של ר' יעקב בעל הטורים נעשו לנתיב המרכזי של ההלכה עד היום. בנוסף חיבר ר' יעקב פירוש על התורה, שמוכר כיום בשתי גרסאות, פירוש הטור הארוך והקצר, ו'צוואה' שהיא למעשה איגרת מוסר מיוחדת במינה, ומיוחסים לו חיבורים נוספים. נפטר בטולידו שבספרד בערך בשנת ק"ג. | |||
==לקריאה נוספת== | |||
* שבח קנביל, '''[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=2713&st=&pgnum=47&hilite= תולדות בעל הטורים]''' בתוך: "תולדות גדולי הוראה", ניו יורק תשט"ו | |||
{{ציר זמן לרבנים|התחלה=5029|מספר שנים=74}} | |||
{{ציר זמן לרבנים|התחלה= | |||
{{מיון רגיל:יעקב בן אשר}} | {{מיון רגיל:יעקב בן אשר}} | ||
[[קטגוריה:ראשונים]] | [[קטגוריה:ראשונים]] | ||
[[קטגוריה:פוסקים]] | [[קטגוריה:פוסקים]] | ||
[[קטגוריה:פרשני המקרא]] | |||
[[קטגוריה:הרא"ש]] | |||
[[קטגוריה:חכמי אשכנז]] | [[קטגוריה:חכמי אשכנז]] | ||
גרסה אחרונה מ־10:27, 27 באפריל 2014
|
|
רבי יעקב בן אשר- בעל הטורים, מגדולי הפוסקים הראשונים.
תולדות חייו[עריכה]
נולד בקולוניא (קלן) שבאשכנז בערך בשנת כ"ט. היה תלמיד מובהק של אביו רבנו אשר ב"ר יחיאל, גדול רבני אשכנז, וגם את אחיו הגדול ר' יחיאל החשיב כרבו. בשנת ס"ג הצליח לברוח עם אביו וכל משפחתו לבספרד, שם השתקע בברצלונה ואח"כ בטולדו. היה צנוע ועניו, וכנראה שמעולם לא שימש ברבנות, אלא כחבר בית הדין בטולדו. רוב ימיו היה עני ובעל יסורים, אך זה לא מנע ממנו להורות ולחדש בתורה, להעמיד תלמידים רבים ולכתוב ספרים שפרסמו את שמו לדורות. כבר בחיי אביו החל בהכנת קובץ מתשובות אביו הרא"ש, וגם סיכם וקיצר את ספרו הגדול של אביו בחיבור שנקרא קיצור פסקי הרא"ש, שמודפס עד היום בסוף כל מסכת כנספח לפסקי הרא"ש. אולם הגדול והמפורסם בין ספריו הוא ספר ארבעה טורים - המכונה הטור, שהוא למעשה קובץ של ארבעה ספרים נפרדים, המהווים ביחד ספר הלכה מקיף של ההלכות הנוהגות בזמן הזה. ספר הטור מסודר באופן הגיוני ושימושי לפי נושאים ותתי נושאים, כאשר החלק הראשון - חלק אורח חיים- כולל את ההלכות היומיומיות ואת דיני שבת ומועד; החלק השני - חלק יורה דעה- כולל את דיני איסור והיתר במאכל, בריבית, בדיני נידה וטבילה ועוד; החלק השלישי- חלק אבן העזר- עוסק בהלכות אישות; והחלק הרביעי-חלק חושן משפט- עוסק במשפטים ודיני ממונות. הספר כולו מיוסד על התלמוד ועל ספרות הפסיקה שלפניו, כאשר בולטים בין מקורותיו הרמב"ם ובעלי התוספות ואביו הרא"ש, חלק יו"ד מבוסס בעיקר על ספר 'תורת הבית' לרשב"א, וספר חו"מ בעיקר על ספר התרומות לר' שמואל הסרדי תלמיד הרמב"ן. ניתן לומר שר' יעקב שילב בספרו בין העמקות, החריפות של בעלי התוספות - לסדר ולהיגיון השיטתי של חכמי ספרד, כאשר הוא משלב בפסיקתו את מקורות ההלכה והדעות השונות בפוסקים, עד שהוא מגיע להלכה פסוקה, לרוב בעקבות פסקי אביו הרא"ש. הספר התקבל ונפוץ במהירות גדולה, וקהילות רבות בספרד ובמקומות אחרים קיבלו אותו כפוסק מכריע, אפילו נגד הרמב"ם. לימים כתב עליו רבי יוסף קארו את חיבורו 'בית יוסף', וגם את ספרו הקצר 'שולחן ערוך' ערך לפי סדר הטור, כך שלמעשה הסדר והכיוון ההלכתי של ר' יעקב בעל הטורים נעשו לנתיב המרכזי של ההלכה עד היום. בנוסף חיבר ר' יעקב פירוש על התורה, שמוכר כיום בשתי גרסאות, פירוש הטור הארוך והקצר, ו'צוואה' שהיא למעשה איגרת מוסר מיוחדת במינה, ומיוחסים לו חיבורים נוספים. נפטר בטולידו שבספרד בערך בשנת ק"ג.
לקריאה נוספת[עריכה]
- שבח קנביל, תולדות בעל הטורים בתוך: "תולדות גדולי הוראה", ניו יורק תשט"ו
| תקופת חייו של רבי יעקב בן אשר על ציר הזמן |
|---|
 |