רבי מנחם עזריה מפאנו: הבדלים בין גרסאות בדף
דניאל ונטורה (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
(←רבותיו: שגיאות כתיב רבות) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| (65 גרסאות ביניים של 9 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[תמונה:Fano.jpg| | [[תמונה:Fano.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שו"ת ר' מנחם עזריה מפאנו (ויניציא 1600) דיהרפירט 1788 סינעט 1894)]] | ||
'''רבי מנחם עזריה מפאנו''' - הרמ"ע (ה'ש"ח (1548) | '''רבי מנחם עזריה מפאנו''' - (מכונה גם "עמנואל דה-פאנו") או בקיצור: '''הרמ"ע מפאנו''' (ה'ש"ח (1548) [[בולוניה]] <ref>לפי עדות עצמו</ref>, איטליה - ד' באב ה'שפ" (1620) מנטובה, [[איטליה]]) היה [[רב]], [[פוסק]] ו[[קבלה|מקובל]] ידוע. נחשב לגדול המקובלים ב[[יהדות איטליה]]. נולד למשפחה מיוחסת מהעיירה פאנו (איטליה). קיימת דעה כי נולד בבולוניה וכי משפחתו מוצאה היה מפאנו. אביו רבי יצחק ברכיה היה מ"גזע ישרים" ומיקירי היהודים למשפחת פאנו. הוא נשא לאישה את בתו של ר' יצחק פואה ממנטובה מגדולי רבני איטליה באותה עתה. לאחר שלמד תלמוד והלכות, הוא שקד על לימוד הקבלה. | ||
יהודה אריה ליב בכ"ר יעקב וואידיסלאווסקי | יהודה אריה ליב בכ"ר יעקב וואידיסלאווסקי מתאר את סגולותיו במשפטים הבאים: {{ציטוטון|המלאך הגואל את חכמת הקבלה, והפיץ את רוחה בחבל מדינת איטליא היה רבינו מנחם עזריה מפאנו. הוא הגבר הוקם על, לשאת את דגל תורת הקבלה ביד רמה, והראה את גודל תפארתה על פני כל החכמות והמדעים. הוא הגבר אשר שקד באמונה על דלתות חכמת האמת ואסף בחפניו כל גנזי תורת הקבלה והיו לאחדים בידו. הוא הגבר אשר האיר עיני ישראל במאמריו הטהורים המאירים כספירים, והמפנים דרך ישר לפני כל החפצים להיכנס בפרדס החכמה ולהינות מעץ דעת הקבלה. הלא הוא הרמ"ע ז"ל איש חמודות המולך בחכמת האמת ובכל תושיה לו עשר ידות ומי בכל בית הקבלה נאמן כמוהו| ב'''ספר תולדות רבינו מנחם עזריה מפאנו'''}}. | ||
מתלמידיו: ר' אהרן ברכיה ממודינה (בעל "מעבר יבק"), ר' יצחק לומברזו מטוניס (בעל "זרע יצחק"). | מתלמידיו: ר' אהרן ברכיה ממודינה (בעל "מעבר יבק"), ר' יצחק לומברזו מטוניס (בעל "זרע יצחק"). | ||
==תולדות חייו== | |||
נולד בעיר בולוניה. מוצא משפחתו היה מפאנו - עיר קטנה ליד פיזארי, שישבו שם יהודים כבר במאה ה-14, ובשנת 1542 הגיעו אליה יהודים מסיציליה. חוקרת התלמוד, יעל לוין, כותבת: "ידיעות הביוגרפיות המצויות באמתחתנו על אודותיו קטועות הן, ואין ביכולתנו לשרטט את קורות חייו בשלמות. הרמ"ע מפאנו נולד בבולוניה שבאיטליה למשפחה מיוחסת. בגיל שמונה עשרה החל לשמש [[ברית מליה|מוהל]], ובין היתר מל בשנת של"א ( 1571 ) את מי שיתפרסם לימים כ[[רבי יהודה אריה ממודינה]] (בעל שו"ת "זקני יהודה"). בשנת שכ"ט ( 1569 ) גורשו היהודים מארצות הכנסייה, והרמ"ע מפאנו עבר לפירארה, שם החל ללמוד [[קבלה]] לפי שיטת [[רבי משה קורדובירו]] מ[[צפת]]. תוך זמן קצר התפרסם כעילוי גדול, והרמ"ק שלח לו באמצעות אחד מתלמידיו את ספרו "פרדס רמונים". הרמ"ע העתיק את מקום מושבו לונציה. | |||
מחבר [[אוצר ישראל]] מעלה תהיה: שם אביו של הרמ"ע מפאנו היה ר' יצחק ברכיה וידוע כי תלמידו וחתנו, נקרא גם בשם יצחק ברכיה, בן יהודה אריה פאנו, שהיה פיטן ורב בעיר לוגו. הוא מעלה את הסברה שלא היה חושש לזה ששם חתנו כשם אביו . | |||
בצעירותו למד ב[[ונציה]]. שם למד עם "חכמי העיר הנבונים והמקובלים". כבן שלושים יצא כבר שמו ובשנת של"ד [[רבי יוסף קארו]] מינה אותו להדפיס בבית הדפוס בעיר את ספרו [[כסף משנה]]. בונציה תיקן תקנות בעניני התפילות ונוסחותיהם, והוא שקבע את נוסח התפילה לקהילת האיטליאני [[נוסח איטליאני]]. | |||
הרמ"ע מפאנו היה ראש ישיבה בעיר רגיו - כנראה ב[[רג'ו אמיליה]] [[עיר]] בצפון [[איטליה]] במחוז "אמיליה-רומאניה" בה היתה קהילה יהודית חשובה. אליו נהרו תלמידים רבים. ממנה עבר לעיר של חותנו מנטובה. | |||
במנטובה, הרמ"ע מפאנו נחשב לאיש עשיר ובעל ישיבה גדולה ובה סיים את חייו. | |||
==רבותיו== | ==רבותיו== | ||
את ראשית תורת הקבלה הוא קבל מרבו, רבי עזרא מפאנו ממנטובה. הוא היה מ"בני עליה" ממקובלי ארץ איטליא הוא "סלל דרך אמת לפני הרמ"ע בשדה חכמת האמת והכניסו לגינת ביתן החכמה" | את ראשית תורת הקבלה הוא קבל מרבו, רבי עזרא מפאנו ממנטובה. הוא היה מ"בני עליה" ממקובלי ארץ איטליא הוא "סלל דרך אמת לפני הרמ"ע בשדה חכמת האמת והכניסו לגינת ביתן החכמה" (הקדמה לספר "פלח הרמון"). | ||
מ[[רבי משה קורדובירו]] הוא קבל את גופי תורת הקבלה, אע"פ שלא ראהו מימיו, כפי שכותב: "שכל ימי הייתי מחבב דבריו בקהל רב בבתי כנסיות ובבתי מדרשות, באמת '''רב מבוהק הוא לי מתוך ספריו''', תהילה לה', וחייב אני לו מורא וכבוד בשני עולמות ככל שאר תלמידים" (הקדמה לפלח הרימון). רמ"ק שלח לו את ספרו פרדס רימונים, ובו עיקר שיטתו בקבלה. במותו שילם הרמ"ע לאלמנתו של הרמ"ק אלף זהובים זהב עבור הרשות להעתיק את כתב יד בעלה. בנוסף לסכום זה שלח 20 אדומים ל[[רבי יוסף קארו]], 20 ל[[רבי שלמה הלוי אלקבץ]] ו – 10 ל[[רבי משה אלשיך]] על מנת שימליצו בעדו בפני האלמנה. כתב קיצור "פלח הרימון" לספר פרדס רימונים. | |||
מרבי' ישראל סרוק מ[[צפת]] שלמד ממנו קבלת הארי ז"ל, וכתב: "כך הוא קבלת הארי ז"ל מפי מורי הה"ר ישראל נר"ו אחד מגדולי תלמידיו שזיכני להרבה גופי תורה" . | מרבי' ישראל סרוק מ[[צפת]] שלמד ממנו קבלת הארי ז"ל, וכתב: "כך הוא קבלת הארי ז"ל מפי מורי הה"ר ישראל נר"ו אחד מגדולי תלמידיו שזיכני להרבה גופי תורה" . | ||
הרמ"ע היה גם תלמידו של הרב | הרמ"ע מפאנו היה גם תלמידו של הרב הגדול, רבי ישמעאל חנינא מוואלמונטו, מגדולי רבני פירארה וראשי חכמי התלמוד במדינת איטליא , והרמ"ע מזכירו בתשובותיו בזו הלשון: "זו הוא השיטה הנכונה וקלטה מורי הר"ר ישמעאל חנינא נרו אשר ידעת דמחדדן ונהירן שמעתתיה טובא" (סימן לב). גם במקומות נוספים הוא מזכירו בשם התואר: "מורי ורבי". | ||
מורי הר"ר ישמעאל | |||
עורך תולדות חייו כותב, כי יותר משלמד אצל רבו, למד מספרים, מספרי התלמוד והפוסקים ששקד עליהם בשקידה רבה, והאירו לפניו דרך אמת בתורה והוראה. | עורך תולדות חייו כותב, כי יותר משלמד אצל רבו, למד מספרים, מספרי התלמוד והפוסקים ששקד עליהם בשקידה רבה, והאירו לפניו דרך אמת בתורה והוראה. | ||
| שורה 31: | שורה 31: | ||
==על גדולתו== | ==על גדולתו== | ||
רמ"ע היה ראש ישיבה בעיר במנטובה והשיב שאלות רבות שנשלחו לו ממדינות שונות. היה ענו מאד ולא חש לדברי מבקריו. וכאשר השיג עליו הר"י סאמיגה על חיבורו "ימין ה' רוממה" בדין הקפת הלולב, ונשאל מדוע לא יענה לו על דבריו הקשים, השיב בלשון הזה: | רמ"ע מפאנו היה ראש ישיבה בעיר במנטובה והשיב שאלות רבות שנשלחו לו ממדינות שונות. היה ענו מאד ולא חש לדברי מבקריו. וכאשר השיג עליו הר"י סאמיגה על חיבורו "ימין ה' רוממה" בדין הקפת הלולב, ונשאל מדוע לא יענה לו על דבריו הקשים, השיב בלשון הזה: | ||
"שאלת מה אני משיב על לשון מדברת גדולות וצפצופי עופות כנגד מה שנתפרסם בשמי על הקפת הלולב, תשובתי: אני אני הוא החתום כי רבנן מנחם עזריה זה שמי מעביר עון וכו' וזה זכרי מוחל עלבון. וזו תשובה ניצחת לכל מה שעתיד לכתוב נגד ימין רוממה דידן. כי לא מראש לכבודי דברתי ובמקום קנטוריא עת לחשות, כי האמת יודה דרכו ליראי ה' ולחושבי שמו. אני שלום וכי אדבר לעשות רצון אבינו שבשמים כל הנשמה תהלל יה הללויה" (מצרף לחכמה דף פ"ד:). | "שאלת מה אני משיב על לשון מדברת גדולות וצפצופי עופות כנגד מה שנתפרסם בשמי על הקפת הלולב, תשובתי: אני אני הוא החתום כי רבנן מנחם עזריה זה שמי מעביר עון וכו' וזה זכרי מוחל עלבון. וזו תשובה ניצחת לכל מה שעתיד לכתוב נגד ימין רוממה דידן. כי לא מראש לכבודי דברתי ובמקום קנטוריא עת לחשות, כי האמת יודה דרכו ליראי ה' ולחושבי שמו. אני שלום וכי אדבר לעשות רצון אבינו שבשמים כל הנשמה תהלל יה הללויה" (מצרף לחכמה דף פ"ד:). | ||
| שורה 37: | שורה 37: | ||
==שרה אמנו - אם כל חי== | ==שרה אמנו - אם כל חי== | ||
{{ערך מורחב|ערך=[[מאמר אם כל חי ]]}} | |||
ה[[מאמר אם כל חי]] אשר נועד "לדרוש ברבים בכסא ליום חננו", דהיינו בראש השנה. הדרשה עוסקת בביאור עניין פקידת שרה בידי הקב"ה, אשר התרחשה לפי חז"ל בראש השנה. הרמ"ע מפאנו מבאר למה היא נקראה "אם כל חי": "שכשם שנתמנה אברהם אב המון גוים כך היתה שרה אמנו אם כל חי פירוש אם לכל איש חי אלו הצדיקים שאפילו במיתתם קרויים חיים וכל הגרים העתידים להתגייר בכלל הזה".{{מקור|א',ד'|כן}} | |||
הרמ"ע | ה"מאמר" הוא אחד משלוש הדרשות המובאות בקובץ "עשרה מאמרות" של הרמ"ע. אלו הם מאמרים המבוססים על תורת הקבלה. <ref> שני המאמרים האחרים הם: | ||
# חקור דין - המאמר עוסק במשפטי ה' אמת בשלשה עולמות: האחר - עולם הזה , והשני - עולם הנשמות, והשלישי- עולם התחיה" - בולל דרושים נעימים ע"ד חכמת האמת מעניני ר"ה ויוה"ב וימי הדין. | |||
# המדות - מאמר, מיוסד על שלש עשרה מרות שהתורה נררשת בהן.<br /> שלושת הנ"ל יצאו לאור במהדורות אחדות כאשר הראשונה היתה בונציה שנ"ז, הרמ"ע עצמו לא פירט את זהותם של שבעת המאמרים האחרים </ref>. | |||
המאמר נסב סביב האמור ב[[פרשת וירא]]:"וַה' פָּקַד אֶת-שָׂרָה, כַּאֲשֶׁר אָמָר; וַיַּעַשׂ ה' לְשָׂרָה, כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר. וַתַּהַר וַתֵּלֶד שָׂרָה לְאַבְרָהָם בֵּן, לִזְקֻנָיו, לַמּוֹעֵד, אֲשֶׁר-דִּבֶּר אֹתוֹ אֱלֹקים." {{מקור|ספר בראשית, כ"א,א'-ב'|כן}}. הרמ"ע | |||
הרמ"ע מפאנו מתחיל את דרשתו בבירור המשמעות של השימוש בשם ה', בפסוק הראשון של הפרשה, לתאור פעולתו של הקב"ה. הרי מעשיהו הוא כולו ממידת החסד ואילו השימוש בשם ה' מקובל במקרים בהם נוהגת מידת הדין. במאמר הוא מצטט את מאמר חז"ל :"אמרו רבותינו ע"ה (עליהם השלום) כל מקום שנאמר וה' (הכוונה) הוא ובית דינו". הקב"ה נוהג עם הצדיקים ב"מידת הדין" הוא: "הוצרך להִמָלֶך עם מדת הדין, לפי שקב"ה מדקדק עם הצדיקים כחוט השערה". דהיינו, למרות שהמניע להעניק בן לשרה נבע מרחמים, היה גם צורך לבדוק האם הוא עומד גם במבחן מידת הדין. וכן התוספת של האות '''וי"ו''' , במלת וה', היא עצמה אות של רחמים ובאה למעט בגדרי הרחמים ולהוסיף בית דינו וכמדומים אנו שהוא מעוט רחמים ואינו אלא רבוי רחמים שגם הבית דין מסכים לפעולה זו(חלק א', סימן א') | |||
הרמ"ע תיאר את הנס, אשר התרחש בראש השנה. נאמר "פקד", מדובר בלשון צווי " הוא בלי ספק חדוש בריאה בטבע". הוא לומד זאת מהשימוש במונח "כי הוא אמר" אשר נכתב ב[[ספר תהילים]] על בריאת העולם : "כִּי הוּא אָמַר וַיֶּהִי; הוּא צִוָּה, וַיַּעֲמֹד" (ל"ג,ט') ובפרשתנו נאמר: "פקד את שרה כאשר אמר". | |||
חז"ל אמרו כי שרה לא הייתה עקרה, כמו אישה רגילה בעלת תכונה זו, אלא מאז שנולדה, כפי שאמרו חז"ל "שעקר מטטרון (הרחם) לא היה לה והוצרך הקב"ה לצוות על יצירת הכלי הזה בה בדרך פלא". מכאן גם הקשר עם ראש השנה. ביום זה נברא העולם וביום זה נברא הרחם של שרה אמנו (א', ד'). | |||
==מספריו== | ==מספריו== | ||
פוסק, מחבר ומתקן תפלות. הרמ"ע כתב הרבה תשובות בהלכה. נדפסו ממנו: | פוסק, מחבר ומתקן תפלות. הרמ"ע כתב הרבה תשובות בהלכה. נדפסו ממנו: | ||
* שו"ת ר' מנחם עזריה מפאנו (ויניציא 1600) דיהרפירט 1788 סינעט 1894) | * שו"ת ר' מנחם עזריה מפאנו (ויניציא 1600) דיהרפירט 1788 סינעט 1894). כולל חלק מן התשובות הרבות בהלכב שהשיב לשאלות ששוגרו אחיו מארצות שונות. | ||
* קיצור מספר האלפסי שנקרא "אלפסי זוטא" (נדפס מסכת ברכות והלכות קטנות ירושלים 1885). | * קיצור מספר האלפסי שנקרא "אלפסי זוטא" (נדפס מסכת ברכות והלכות קטנות ירושלים 1885). | ||
הרב [[רבי חיים יוסף דוד אזולאי|חיד"א]] - הרב חיים יוסף דוד אזולאי , מונה כ"ד ספרי קבלה שחבר הרמ"ע ועשרה מהם נכללים בספרו "עשרה מאמרות", מאמרים שונים ופשוטים ע"פ קבלת הארי ז"ל והם: | |||
# חקור דין | # חקור דין - המאמר עוסק במשפטי ה' אמת בשלשה עולמות: האחר - עולם הזה , והשני - עולם הנשמות, והשלישי- עולם התחיה" - בולל דרושים נעימים ע"ד חכמת האמת מעניני ר"ה ויוה"ב וימי הדין . | ||
וימי הדין . | # אם כל חי - על פרשת וה' פקד את שרה. (ראו לעיל) | ||
# אם כל חי על פרשת וה' פקד את שרה. (ראו לעיל) | # המדות - מאמר, מיוסד על שלש עשרה מדות שהתורה נררשת בהן <ref>שלושת הנ"ל נכללים בחיבור "עשרת המאורות" ראו מטה, יצאו לאור במהדורות אחדות כאשר הראשונה היתה בונציה שנ"ז, הרמ"ע עצמו לא פירט את זהותם של שבעת המאמרים האחרים (יעל לוין)</ref> | ||
# המדות - מאמר, מיוסד על שלש עשרה | # יונת אלם - על חכמת הקבלה. | ||
# יונת אלם על חכמת הקבלה. | # עולם קטן - מאמר עמוק בחכמה הקבלה מהחיל בפסוק: " כל הנשמה ההלל י' | ||
# עולם קטן | # צבאות ה' - מאמר בחכמת הקבלה . | ||
# צבאות ה' | # העתים - מאמר על המורת העתים הנזכרים בקהלה | ||
# | |||
# המלואים - מאמר יקר, מדוברבו נכבדות כוונות ורמזים על מלואו שם הוי' וצירופיו. | # המלואים - מאמר יקר, מדוברבו נכבדות כוונות ורמזים על מלואו שם הוי' וצירופיו. | ||
# הרקיעים | # הרקיעים - | ||
# מאה קשיטה - מאמר יקר הערך, כולל מאה פרקים, | # מאה קשיטה - מאמר יקר הערך, כולל מאה פרקים, נחמדים ועמוקים , לחם סתרים , סוד ה' לישרים. | ||
# הנפש | # הנפש - מאמר יקר ונכבד יסודתו בררי הקודש "במהות הנפש לעבדה ולשמרה בטהרה". | ||
# שברי לוחות | # שברי לוחות - מאמר קדישין יסודותיו בהררי הקודש לחזק עמודי הזהר הקדוש. | ||
# יונת אלם - מאמר יקר הערך, כולל מאה שערים בחכמת הקבלה עמוק כאוד | # יונת אלם - מאמר יקר הערך, כולל מאה שערים בחכמת הקבלה עמוק כאוד | ||
# היסודות - מאמר יקר בהכמת הקבלה. | # היסודות - מאמר יקר בהכמת הקבלה. | ||
# מעין גנים -מאמר יקר הערך, שושן סודות , מדובר בו נכבדות, בבוונה | # מעין גנים - מאמר יקר הערך, שושן סודות , מדובר בו נכבדות, בבוונה ימ השבוע, סוד ה' להודיע, והי' לאותות ולמועדים , בכוונה ההקיעוה ורמזי ראש השנה יום הכפורים ומועדי ה' , וביחוד על הנדה וספירת העומר. | ||
# הטוטפות - מאמר בעניני הלכות | # הטוטפות - מאמר בעניני הלכות תפילין ע"ד הקבלה. | ||
# שבתות ה' | # שבתות ה' - מאמר בחכמת הקרבלה סובב הולך על שבעת ימי השבוע. | ||
# גור אריה - מאמר בקבלה - בכהב-יד. | # גור אריה - מאמר בקבלה - בכהב-יד. | ||
# מאורות הגדולים - מאמר בעניני חכמה התכונה ע"ר האמה, עמוק מאוד. | # מאורות הגדולים - מאמר בעניני חכמה התכונה ע"ר האמה, עמוק מאוד. | ||
# כנפי יונה - כוונות התפילות, רמזים ויחודים, בשמות קדושים מצומדים מלקוטים מכתבי האר"י ז"ל | # כנפי יונה - כוונות התפילות, רמזים ויחודים, בשמות קדושים מצומדים מלקוטים מכתבי האר"י ז"ל - חר' משה יונה , נפטר בשנת 1600 בערך והיה מתלמידי הארי. | ||
# יין הרקח - מאמר בחכמה הקבלה - בכתב-יד. | # יין הרקח - מאמר בחכמה הקבלה - בכתב-יד. | ||
# ימין ה' רוממה - על הקפת הלולב. | # ימין ה' רוממה - על הקפת הלולב. | ||
# ימין ה' עושה חיל, על הקפת הלולב - והוא קובע במה דאמור רבנן "כל פינות שאתה פונה יהיו דרך ימין". | # ימין ה' עושה חיל, על הקפת הלולב - והוא קובע במה דאמור רבנן "כל פינות שאתה פונה יהיו דרך ימין". | ||
# עסיס רמונים פי' על פרדס רמונים | # עסיס רמונים פי' על פרדס רמונים - הוא קיצור ספר פרדם רמונים להרם"ק על ידי הלמידיו הר'ר שמואל גאליקו. | ||
# פלח הרמון בקבלה, | # פלח הרמון בקבלה - ספר יקר הערך בחכמת הקבלה, והוא קיצור וביאור לחלק האצילות מספר "פרדס רימונים" לרמ"ק. שפת אחת ח"ב מספר פלח הרמון, | ||
# סדר עבודה - למועדים , לתמידין ולמוספין, והוא סדר עבודת הכהנים והלויים עם תפילות ופזמונים. | |||
# סדר עבודה, | # תקוני תשובה. נדפס בצירוף ראשית חכמה לר' יוסף פוינטי (ויניציא 1600)<ref>[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=24982&st=&pgnum=262&hilite= תיקוני תשובה להרמ"ע הודפס בספר ראשית חכמה הקצר]</ref>; | ||
# תקוני תשובה. נדפס בצירוף ראשית חכמה לר' יוסף פוינטי (ויניציא 1600); | # שפת אמת - מאמר בקבלה , על ערכי הכנויים. | ||
# שו"ת. | # שו"ת. | ||
# אלפסי זוטא. | # אלפסי זוטא. | ||
| שורה 87: | שורה 92: | ||
בס"ה שלושים ספרים. | בס"ה שלושים ספרים. | ||
הוא חבר את סדר העבודה למועדים ,לשבת וחול . כן חיבר את הפיוט: "אדון לכל פועל, בית אראל תברך", בסדר א"ב, וחתום מנחם עזריה עמנואל. | |||
הרמ"ע תיקן תקנות לקהילות [[יהדות איטליה]] בענייני התפילות ונוסחיהן . בין השאר, ממנו נתפשט המנהג לקום באשמורות בכל יום ויום ולהתפלל סליחות ותחינות - כעדות ר' אהרן ברכיה ממודינא. ועליו נאמר שהוא בבחרותו התחיל להנהיג בויניציא בק"ק איטליאני יצ"ו לקום באשמורות ואחריהם החזיקו הרבה יחידים מקהלות איטליה ישמרם ה' ותקבל תפילתם ברחמים". | |||
ר' יוסף ידידיה קרמי בספרו כנף רננים קונן עליו קינה: " וי וי בבני תורין, וי וי בין גוריא וכו' אוי על שתא די ש"ף די שף מר מדוכתיה". רומז בזה יום ושנת מותו - ד' באב ש"פ | |||
רומז בזה יום ושנת מותו | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
* יהודה אריה ליב בכ"ר יעקב - | * יהודה אריה ליב בכ"ר יעקב - המכונה וואידיסלאווסקי, '''ספר תולדות רבינו מנחם עזריה מפאנו''', פעטרקוב, תרס"ד _1903) | ||
* יהודה דוד אייזענשטיין, [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=2597&pgnum=1 אוצר ישראל] כרך ח', הערך: '''פאנו, מנחם עזריה''' | * יהודה דוד אייזענשטיין, [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=2597&pgnum=1 אוצר ישראל] כרך ח', הערך: '''פאנו, מנחם עזריה''' ( הערך אינו נמצא בקישור החיצוני, יש למצוא את הספר עצמו) | ||
* [http://www.hebrew.grimoar.cz/azarja_de_fano/gilgulej_nesamot.htm ספר גלגולי נשמות] | * [http://www.hebrew.grimoar.cz/azarja_de_fano/gilgulej_nesamot.htm ספר גלגולי נשמות] | ||
* [http://jnul.huji.ac.il/dl/books/djvu/1738410/index.djvu?djvuopts&thumbnails=yes&zoom=page עשרת המאורות] | * [http://jnul.huji.ac.il/dl/books/djvu/1738410/index.djvu?djvuopts&thumbnails=yes&zoom=page עשרת המאורות] | ||
* [[יוסף אביב"י]], כתבי הרמ"ע מפאנו בחכמת הקבלה. ספונות יט (תשמ"ט), עמ' 376-347. | |||
* [[יוסף אביב"י]], קבלת האר"י, ירושלים תשס"ח, עמ' 300-292, 322-314, 417-386. | |||
* יעל לוין, [http://www.makor1.co.il/makor/Article.faces?articleId=34800&channel=4&subchannel=5 שרה אמנו - אם כל חי] - מקור ראשון - 26 בספטמבר 2008 | |||
== הערות שוליים == | |||
<references /> | |||
{{מיון רגיל:מפאנו מנחם עזריה}} | |||
[[קטגוריה:פוסקים]] | |||
[[קטגוריה:מקובלים]] | |||
[[קטגוריה:רבנים איטלקים]] | [[קטגוריה:רבנים איטלקים]] | ||
גרסה אחרונה מ־18:51, 1 בינואר 2019
|
|
רבי מנחם עזריה מפאנו - (מכונה גם "עמנואל דה-פאנו") או בקיצור: הרמ"ע מפאנו (ה'ש"ח (1548) בולוניה [1], איטליה - ד' באב ה'שפ" (1620) מנטובה, איטליה) היה רב, פוסק ומקובל ידוע. נחשב לגדול המקובלים ביהדות איטליה. נולד למשפחה מיוחסת מהעיירה פאנו (איטליה). קיימת דעה כי נולד בבולוניה וכי משפחתו מוצאה היה מפאנו. אביו רבי יצחק ברכיה היה מ"גזע ישרים" ומיקירי היהודים למשפחת פאנו. הוא נשא לאישה את בתו של ר' יצחק פואה ממנטובה מגדולי רבני איטליה באותה עתה. לאחר שלמד תלמוד והלכות, הוא שקד על לימוד הקבלה.
יהודה אריה ליב בכ"ר יעקב וואידיסלאווסקי מתאר את סגולותיו במשפטים הבאים: "המלאך הגואל את חכמת הקבלה, והפיץ את רוחה בחבל מדינת איטליא היה רבינו מנחם עזריה מפאנו. הוא הגבר הוקם על, לשאת את דגל תורת הקבלה ביד רמה, והראה את גודל תפארתה על פני כל החכמות והמדעים. הוא הגבר אשר שקד באמונה על דלתות חכמת האמת ואסף בחפניו כל גנזי תורת הקבלה והיו לאחדים בידו. הוא הגבר אשר האיר עיני ישראל במאמריו הטהורים המאירים כספירים, והמפנים דרך ישר לפני כל החפצים להיכנס בפרדס החכמה ולהינות מעץ דעת הקבלה. הלא הוא הרמ"ע ז"ל איש חמודות המולך בחכמת האמת ובכל תושיה לו עשר ידות ומי בכל בית הקבלה נאמן כמוהו" ( ב'''ספר תולדות רבינו מנחם עזריה מפאנו''').
מתלמידיו: ר' אהרן ברכיה ממודינה (בעל "מעבר יבק"), ר' יצחק לומברזו מטוניס (בעל "זרע יצחק").
תולדות חייו[עריכה]
נולד בעיר בולוניה. מוצא משפחתו היה מפאנו - עיר קטנה ליד פיזארי, שישבו שם יהודים כבר במאה ה-14, ובשנת 1542 הגיעו אליה יהודים מסיציליה. חוקרת התלמוד, יעל לוין, כותבת: "ידיעות הביוגרפיות המצויות באמתחתנו על אודותיו קטועות הן, ואין ביכולתנו לשרטט את קורות חייו בשלמות. הרמ"ע מפאנו נולד בבולוניה שבאיטליה למשפחה מיוחסת. בגיל שמונה עשרה החל לשמש מוהל, ובין היתר מל בשנת של"א ( 1571 ) את מי שיתפרסם לימים כרבי יהודה אריה ממודינה (בעל שו"ת "זקני יהודה"). בשנת שכ"ט ( 1569 ) גורשו היהודים מארצות הכנסייה, והרמ"ע מפאנו עבר לפירארה, שם החל ללמוד קבלה לפי שיטת רבי משה קורדובירו מצפת. תוך זמן קצר התפרסם כעילוי גדול, והרמ"ק שלח לו באמצעות אחד מתלמידיו את ספרו "פרדס רמונים". הרמ"ע העתיק את מקום מושבו לונציה.
מחבר אוצר ישראל מעלה תהיה: שם אביו של הרמ"ע מפאנו היה ר' יצחק ברכיה וידוע כי תלמידו וחתנו, נקרא גם בשם יצחק ברכיה, בן יהודה אריה פאנו, שהיה פיטן ורב בעיר לוגו. הוא מעלה את הסברה שלא היה חושש לזה ששם חתנו כשם אביו .
בצעירותו למד בונציה. שם למד עם "חכמי העיר הנבונים והמקובלים". כבן שלושים יצא כבר שמו ובשנת של"ד רבי יוסף קארו מינה אותו להדפיס בבית הדפוס בעיר את ספרו כסף משנה. בונציה תיקן תקנות בעניני התפילות ונוסחותיהם, והוא שקבע את נוסח התפילה לקהילת האיטליאני נוסח איטליאני.
הרמ"ע מפאנו היה ראש ישיבה בעיר רגיו - כנראה ברג'ו אמיליה עיר בצפון איטליה במחוז "אמיליה-רומאניה" בה היתה קהילה יהודית חשובה. אליו נהרו תלמידים רבים. ממנה עבר לעיר של חותנו מנטובה.
במנטובה, הרמ"ע מפאנו נחשב לאיש עשיר ובעל ישיבה גדולה ובה סיים את חייו.
רבותיו[עריכה]
את ראשית תורת הקבלה הוא קבל מרבו, רבי עזרא מפאנו ממנטובה. הוא היה מ"בני עליה" ממקובלי ארץ איטליא הוא "סלל דרך אמת לפני הרמ"ע בשדה חכמת האמת והכניסו לגינת ביתן החכמה" (הקדמה לספר "פלח הרמון").
מרבי משה קורדובירו הוא קבל את גופי תורת הקבלה, אע"פ שלא ראהו מימיו, כפי שכותב: "שכל ימי הייתי מחבב דבריו בקהל רב בבתי כנסיות ובבתי מדרשות, באמת רב מבוהק הוא לי מתוך ספריו, תהילה לה', וחייב אני לו מורא וכבוד בשני עולמות ככל שאר תלמידים" (הקדמה לפלח הרימון). רמ"ק שלח לו את ספרו פרדס רימונים, ובו עיקר שיטתו בקבלה. במותו שילם הרמ"ע לאלמנתו של הרמ"ק אלף זהובים זהב עבור הרשות להעתיק את כתב יד בעלה. בנוסף לסכום זה שלח 20 אדומים לרבי יוסף קארו, 20 לרבי שלמה הלוי אלקבץ ו – 10 לרבי משה אלשיך על מנת שימליצו בעדו בפני האלמנה. כתב קיצור "פלח הרימון" לספר פרדס רימונים.
מרבי' ישראל סרוק מצפת שלמד ממנו קבלת הארי ז"ל, וכתב: "כך הוא קבלת הארי ז"ל מפי מורי הה"ר ישראל נר"ו אחד מגדולי תלמידיו שזיכני להרבה גופי תורה" .
הרמ"ע מפאנו היה גם תלמידו של הרב הגדול, רבי ישמעאל חנינא מוואלמונטו, מגדולי רבני פירארה וראשי חכמי התלמוד במדינת איטליא , והרמ"ע מזכירו בתשובותיו בזו הלשון: "זו הוא השיטה הנכונה וקלטה מורי הר"ר ישמעאל חנינא נרו אשר ידעת דמחדדן ונהירן שמעתתיה טובא" (סימן לב). גם במקומות נוספים הוא מזכירו בשם התואר: "מורי ורבי".
עורך תולדות חייו כותב, כי יותר משלמד אצל רבו, למד מספרים, מספרי התלמוד והפוסקים ששקד עליהם בשקידה רבה, והאירו לפניו דרך אמת בתורה והוראה.
על גדולתו[עריכה]
רמ"ע מפאנו היה ראש ישיבה בעיר במנטובה והשיב שאלות רבות שנשלחו לו ממדינות שונות. היה ענו מאד ולא חש לדברי מבקריו. וכאשר השיג עליו הר"י סאמיגה על חיבורו "ימין ה' רוממה" בדין הקפת הלולב, ונשאל מדוע לא יענה לו על דבריו הקשים, השיב בלשון הזה:
"שאלת מה אני משיב על לשון מדברת גדולות וצפצופי עופות כנגד מה שנתפרסם בשמי על הקפת הלולב, תשובתי: אני אני הוא החתום כי רבנן מנחם עזריה זה שמי מעביר עון וכו' וזה זכרי מוחל עלבון. וזו תשובה ניצחת לכל מה שעתיד לכתוב נגד ימין רוממה דידן. כי לא מראש לכבודי דברתי ובמקום קנטוריא עת לחשות, כי האמת יודה דרכו ליראי ה' ולחושבי שמו. אני שלום וכי אדבר לעשות רצון אבינו שבשמים כל הנשמה תהלל יה הללויה" (מצרף לחכמה דף פ"ד:).
שרה אמנו - אם כל חי[עריכה]
- ערך מורחב - מאמר אם כל חי
המאמר אם כל חי אשר נועד "לדרוש ברבים בכסא ליום חננו", דהיינו בראש השנה. הדרשה עוסקת בביאור עניין פקידת שרה בידי הקב"ה, אשר התרחשה לפי חז"ל בראש השנה. הרמ"ע מפאנו מבאר למה היא נקראה "אם כל חי": "שכשם שנתמנה אברהם אב המון גוים כך היתה שרה אמנו אם כל חי פירוש אם לכל איש חי אלו הצדיקים שאפילו במיתתם קרויים חיים וכל הגרים העתידים להתגייר בכלל הזה".(א',ד')
ה"מאמר" הוא אחד משלוש הדרשות המובאות בקובץ "עשרה מאמרות" של הרמ"ע. אלו הם מאמרים המבוססים על תורת הקבלה. [2].
המאמר נסב סביב האמור בפרשת וירא:"וַה' פָּקַד אֶת-שָׂרָה, כַּאֲשֶׁר אָמָר; וַיַּעַשׂ ה' לְשָׂרָה, כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר. וַתַּהַר וַתֵּלֶד שָׂרָה לְאַבְרָהָם בֵּן, לִזְקֻנָיו, לַמּוֹעֵד, אֲשֶׁר-דִּבֶּר אֹתוֹ אֱלֹקים." (ספר בראשית, כ"א,א'-ב'). הרמ"ע
הרמ"ע מפאנו מתחיל את דרשתו בבירור המשמעות של השימוש בשם ה', בפסוק הראשון של הפרשה, לתאור פעולתו של הקב"ה. הרי מעשיהו הוא כולו ממידת החסד ואילו השימוש בשם ה' מקובל במקרים בהם נוהגת מידת הדין. במאמר הוא מצטט את מאמר חז"ל :"אמרו רבותינו ע"ה (עליהם השלום) כל מקום שנאמר וה' (הכוונה) הוא ובית דינו". הקב"ה נוהג עם הצדיקים ב"מידת הדין" הוא: "הוצרך להִמָלֶך עם מדת הדין, לפי שקב"ה מדקדק עם הצדיקים כחוט השערה". דהיינו, למרות שהמניע להעניק בן לשרה נבע מרחמים, היה גם צורך לבדוק האם הוא עומד גם במבחן מידת הדין. וכן התוספת של האות וי"ו , במלת וה', היא עצמה אות של רחמים ובאה למעט בגדרי הרחמים ולהוסיף בית דינו וכמדומים אנו שהוא מעוט רחמים ואינו אלא רבוי רחמים שגם הבית דין מסכים לפעולה זו(חלק א', סימן א')
הרמ"ע תיאר את הנס, אשר התרחש בראש השנה. נאמר "פקד", מדובר בלשון צווי " הוא בלי ספק חדוש בריאה בטבע". הוא לומד זאת מהשימוש במונח "כי הוא אמר" אשר נכתב בספר תהילים על בריאת העולם : "כִּי הוּא אָמַר וַיֶּהִי; הוּא צִוָּה, וַיַּעֲמֹד" (ל"ג,ט') ובפרשתנו נאמר: "פקד את שרה כאשר אמר".
חז"ל אמרו כי שרה לא הייתה עקרה, כמו אישה רגילה בעלת תכונה זו, אלא מאז שנולדה, כפי שאמרו חז"ל "שעקר מטטרון (הרחם) לא היה לה והוצרך הקב"ה לצוות על יצירת הכלי הזה בה בדרך פלא". מכאן גם הקשר עם ראש השנה. ביום זה נברא העולם וביום זה נברא הרחם של שרה אמנו (א', ד').
מספריו[עריכה]
פוסק, מחבר ומתקן תפלות. הרמ"ע כתב הרבה תשובות בהלכה. נדפסו ממנו:
- שו"ת ר' מנחם עזריה מפאנו (ויניציא 1600) דיהרפירט 1788 סינעט 1894). כולל חלק מן התשובות הרבות בהלכב שהשיב לשאלות ששוגרו אחיו מארצות שונות.
- קיצור מספר האלפסי שנקרא "אלפסי זוטא" (נדפס מסכת ברכות והלכות קטנות ירושלים 1885).
הרב חיד"א - הרב חיים יוסף דוד אזולאי , מונה כ"ד ספרי קבלה שחבר הרמ"ע ועשרה מהם נכללים בספרו "עשרה מאמרות", מאמרים שונים ופשוטים ע"פ קבלת הארי ז"ל והם:
- חקור דין - המאמר עוסק במשפטי ה' אמת בשלשה עולמות: האחר - עולם הזה , והשני - עולם הנשמות, והשלישי- עולם התחיה" - בולל דרושים נעימים ע"ד חכמת האמת מעניני ר"ה ויוה"ב וימי הדין .
- אם כל חי - על פרשת וה' פקד את שרה. (ראו לעיל)
- המדות - מאמר, מיוסד על שלש עשרה מדות שהתורה נררשת בהן [3]
- יונת אלם - על חכמת הקבלה.
- עולם קטן - מאמר עמוק בחכמה הקבלה מהחיל בפסוק: " כל הנשמה ההלל י'
- צבאות ה' - מאמר בחכמת הקבלה .
- העתים - מאמר על המורת העתים הנזכרים בקהלה
- המלואים - מאמר יקר, מדוברבו נכבדות כוונות ורמזים על מלואו שם הוי' וצירופיו.
- הרקיעים -
- מאה קשיטה - מאמר יקר הערך, כולל מאה פרקים, נחמדים ועמוקים , לחם סתרים , סוד ה' לישרים.
- הנפש - מאמר יקר ונכבד יסודתו בררי הקודש "במהות הנפש לעבדה ולשמרה בטהרה".
- שברי לוחות - מאמר קדישין יסודותיו בהררי הקודש לחזק עמודי הזהר הקדוש.
- יונת אלם - מאמר יקר הערך, כולל מאה שערים בחכמת הקבלה עמוק כאוד
- היסודות - מאמר יקר בהכמת הקבלה.
- מעין גנים - מאמר יקר הערך, שושן סודות , מדובר בו נכבדות, בבוונה ימ השבוע, סוד ה' להודיע, והי' לאותות ולמועדים , בכוונה ההקיעוה ורמזי ראש השנה יום הכפורים ומועדי ה' , וביחוד על הנדה וספירת העומר.
- הטוטפות - מאמר בעניני הלכות תפילין ע"ד הקבלה.
- שבתות ה' - מאמר בחכמת הקרבלה סובב הולך על שבעת ימי השבוע.
- גור אריה - מאמר בקבלה - בכהב-יד.
- מאורות הגדולים - מאמר בעניני חכמה התכונה ע"ר האמה, עמוק מאוד.
- כנפי יונה - כוונות התפילות, רמזים ויחודים, בשמות קדושים מצומדים מלקוטים מכתבי האר"י ז"ל - חר' משה יונה , נפטר בשנת 1600 בערך והיה מתלמידי הארי.
- יין הרקח - מאמר בחכמה הקבלה - בכתב-יד.
- ימין ה' רוממה - על הקפת הלולב.
- ימין ה' עושה חיל, על הקפת הלולב - והוא קובע במה דאמור רבנן "כל פינות שאתה פונה יהיו דרך ימין".
- עסיס רמונים פי' על פרדס רמונים - הוא קיצור ספר פרדם רמונים להרם"ק על ידי הלמידיו הר'ר שמואל גאליקו.
- פלח הרמון בקבלה - ספר יקר הערך בחכמת הקבלה, והוא קיצור וביאור לחלק האצילות מספר "פרדס רימונים" לרמ"ק. שפת אחת ח"ב מספר פלח הרמון,
- סדר עבודה - למועדים , לתמידין ולמוספין, והוא סדר עבודת הכהנים והלויים עם תפילות ופזמונים.
- תקוני תשובה. נדפס בצירוף ראשית חכמה לר' יוסף פוינטי (ויניציא 1600)[4];
- שפת אמת - מאמר בקבלה , על ערכי הכנויים.
- שו"ת.
- אלפסי זוטא.
בס"ה שלושים ספרים.
הוא חבר את סדר העבודה למועדים ,לשבת וחול . כן חיבר את הפיוט: "אדון לכל פועל, בית אראל תברך", בסדר א"ב, וחתום מנחם עזריה עמנואל.
הרמ"ע תיקן תקנות לקהילות יהדות איטליה בענייני התפילות ונוסחיהן . בין השאר, ממנו נתפשט המנהג לקום באשמורות בכל יום ויום ולהתפלל סליחות ותחינות - כעדות ר' אהרן ברכיה ממודינא. ועליו נאמר שהוא בבחרותו התחיל להנהיג בויניציא בק"ק איטליאני יצ"ו לקום באשמורות ואחריהם החזיקו הרבה יחידים מקהלות איטליה ישמרם ה' ותקבל תפילתם ברחמים".
ר' יוסף ידידיה קרמי בספרו כנף רננים קונן עליו קינה: " וי וי בבני תורין, וי וי בין גוריא וכו' אוי על שתא די ש"ף די שף מר מדוכתיה". רומז בזה יום ושנת מותו - ד' באב ש"פ
קישורים חיצוניים[עריכה]
- יהודה אריה ליב בכ"ר יעקב - המכונה וואידיסלאווסקי, ספר תולדות רבינו מנחם עזריה מפאנו, פעטרקוב, תרס"ד _1903)
- יהודה דוד אייזענשטיין, אוצר ישראל כרך ח', הערך: פאנו, מנחם עזריה ( הערך אינו נמצא בקישור החיצוני, יש למצוא את הספר עצמו)
- ספר גלגולי נשמות
- עשרת המאורות
- יוסף אביב"י, כתבי הרמ"ע מפאנו בחכמת הקבלה. ספונות יט (תשמ"ט), עמ' 376-347.
- יוסף אביב"י, קבלת האר"י, ירושלים תשס"ח, עמ' 300-292, 322-314, 417-386.
- יעל לוין, שרה אמנו - אם כל חי - מקור ראשון - 26 בספטמבר 2008
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ לפי עדות עצמו
- ↑ שני המאמרים האחרים הם:
- חקור דין - המאמר עוסק במשפטי ה' אמת בשלשה עולמות: האחר - עולם הזה , והשני - עולם הנשמות, והשלישי- עולם התחיה" - בולל דרושים נעימים ע"ד חכמת האמת מעניני ר"ה ויוה"ב וימי הדין.
- המדות - מאמר, מיוסד על שלש עשרה מרות שהתורה נררשת בהן.
שלושת הנ"ל יצאו לאור במהדורות אחדות כאשר הראשונה היתה בונציה שנ"ז, הרמ"ע עצמו לא פירט את זהותם של שבעת המאמרים האחרים
- ↑ שלושת הנ"ל נכללים בחיבור "עשרת המאורות" ראו מטה, יצאו לאור במהדורות אחדות כאשר הראשונה היתה בונציה שנ"ז, הרמ"ע עצמו לא פירט את זהותם של שבעת המאמרים האחרים (יעל לוין)
- ↑ תיקוני תשובה להרמ"ע הודפס בספר ראשית חכמה הקצר