סדר עולם רבא: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
דניאל ונטורה (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
|||
| (17 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''סדר עולם''' הוא ספר תולדות העולם לפי המסורת היהודית. הוא מיוחס | '''סדר עולם''' הוא ספר תולדות העולם לפי המסורת היהודית. הוא מיוחס לתנא [[רבי יוסי בן חלפתא]] . הוא כולל 30 פרקים בשלושה חלקים, מ[[בריאת העולם]] עד [[מרד בר כוכבא]]. | ||
סדר עולם מוזכר כמה פעמים בתלמוד (שבת פ"ח. מגילה י"א; יבמות פ"ב: נזיר ה'. ע"ז ח': נדה מ"ו:), ולפעמים מובא סתם בלשון תניא, תנו רבנן, אמר מר. | סדר עולם מוזכר כמה פעמים בתלמוד (שבת פ"ח. <makor>בבלי מגילה י"א; יבמות פ"ב:</makor> <makor>בבלי נזיר ה'. ע"ז</makor> ח': נדה מ"ו:), ולפעמים מובא סתם בלשון תניא, תנו רבנן, אמר מר. | ||
מהמאה הי"ב ואילך נודע הספר בשם "סדר עולם רבה" (המנהיג דף ב'), כדי להבדילו מספר "סדר עולם זוטא" שנודע אז טבעו בעולם הספרות. | מהמאה הי"ב ואילך נודע הספר בשם "סדר עולם רבה" (המנהיג דף ב'), כדי להבדילו מספר "סדר עולם זוטא" שנודע אז טבעו בעולם הספרות. | ||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
==ההדפסות== | ==ההדפסות== | ||
הספר "סדר עולם רבה" הופיע בדפוס בראשונה ב[[מנטובה]] שב[[איטליה]] בשנת רע"ד (1514). הוא כלל עימו את החיבורים הבאים: סדר עולם זוטא, מגילת תענית, ספר הקבלה לר' אברהם בו דוד ועוד. בשנת 1517הודפס ב[[קונטנטנופול]] "סדר עולם" שהיה | הספר "סדר עולם רבה" הופיע בדפוס בראשונה ב[[מנטובה]] שב[[איטליה]] בשנת רע"ד (1514). הוא כלל עימו את החיבורים הבאים: סדר עולם זוטא, מגילת תענית, ספר הקבלה לר' אברהם בו דוד ועוד. בשנת 1517הודפס ב[[קונטנטנופול]] "סדר עולם" שהיה סדר עולם רבה ללא סדר עולם זוטא. מהדורה שלישית יצאה ב[[ונציה]] בשנת 1545 על פי מהדורה מנטובה עם ההוספות. כמוהה המהדורה הרביעית ב"באזיליאה" בשנת 1580. בשנת 1699 םורסמה מהדורה ב[[אמסטרדם]] ובשנת 1758 - ב[[המבורג]] עם באור [[רבי יעקב עמדן]]. | ||
עוד מהדורות הופיעו ב[[פראג]] - 1795, שקלוב - 1801 עם באורי [[הגר"א]],בעיר אוסטרוה - 1820, ב[[וילנא]] - 1845 וב[[וורשא]] - 1877. בשנת תרנ"ה (1895) הוציא ר"א נויבואר את אוסף המקורות | עוד מהדורות הופיעו ב[[פראג]] - 1795, שקלוב - 1801 עם באורי [[הגר"א]],בעיר אוסטרוה - 1820, ב[[וילנא]] - 1845 וב[[וורשא]] - 1877. בשנת תרנ"ה (1895) הוציא ר"א נויבואר את אוסף המקורות הנודע בשער העברי בשם "סדר החכמים וקורות הימים". | ||
==טיבו של סדר עולם== | ==טיבו של סדר עולם== | ||
סדר עולם הוא מדרש היסטורי. הוא עוסק במדרש הכתובים, בשונה מ"סדר עולם" המכונה "זוטא" , שעיקרו כרוניקה. בעצם המונח "סדר עולם" מרומז שיש סדר לעולם ואין בו מקריות | סדר עולם הוא מדרש היסטורי. הוא עוסק במדרש הכתובים, בשונה מ"סדר עולם" המכונה "זוטא" , שעיקרו כרוניקה. בעצם המונח "סדר עולם" מרומז שיש סדר לעולם ואין בו מקריות בעלמא ולפי כך פותח במספר הדורות מ[[אדם]] ועד [[נח]] ומנח עד [[אברהם אבינו]] - עשרה, עשרה במספר. | ||
כאשר הוא מתאר את [[חורבן הבית הראשון]] ו[[חורבן הבית השני]] הוא מציין כי מדובר באותו יום כך שאין זה במקרה. | כאשר הוא מתאר את [[חורבן הבית הראשון]] ו[[חורבן הבית השני]] הוא מציין כי מדובר באותו יום כך שאין זה במקרה. | ||
| שורה 28: | שורה 28: | ||
# פרק א: מאדם עד המבול, אלף ותרנ"ו שנים, דהיינו: 1656 שנה. | # פרק א: מאדם עד המבול, אלף ותרנ"ו שנים, דהיינו: 1656 שנה. | ||
# פרק ב': דן באבינו יעקב שהיה בן מ"ג כאשר מת ישמעאל ומת בן קמ"ז במצרים. (עד עמוד 206) | # פרק ב': דן באבינו יעקב שהיה בן מ"ג כאשר מת ישמעאל ומת בן קמ"ז במצרים. (עד עמוד 206) | ||
# פרק ג':על אברהם אבינו. החישוב כולל את הזמן עד ליציאת מצרים. | # פרק ג': על אברהם אבינו. החישוב כולל את הזמן עד ליציאת מצרים. | ||
# פרק ד': על המבול שהיה י"ב חודש בשנת 600 חניי נח (עמוד 211) | # פרק ד': על המבול שהיה י"ב חודש בשנת 600 חניי נח (עמוד 211) | ||
# פרק ה': על שבעה ימים ראשונים ליציאת מצרים (עמוד 215) | # פרק ה': על שבעה ימים ראשונים ליציאת מצרים (עמוד 215) | ||
| שורה 35: | שורה 35: | ||
# פרק ח': השנה השנייה במדבר (עמוד 229) | # פרק ח': השנה השנייה במדבר (עמוד 229) | ||
# פרק ט': מות [[מרים הנביאה]] ו[[אהרון הכוהן]] בתום 40 שנה במדבר. | # פרק ט': מות [[מרים הנביאה]] ו[[אהרון הכוהן]] בתום 40 שנה במדבר. | ||
# פרק י': בני ישראל בערבות מואב מול ירדן יריחו (עמוד 234) | # פרק י': בני ישראל בערבות מואב מול ירדן יריחו (עמוד 234) וכא מסתיים חלק א' | ||
# פרק י"א: [[יהושע בו נון]] כובש את ארץ כנען. נבנה משכן בשילה שעמד 3369 שנה (עמוד 243) | |||
# פרק י"ב: יהושע "פרנס את ישראל" 28 שנה. אחרי כן שבט דן עלו צפונה, מעשי פלגש בגבעה, כיבוש מואב, מגילת רות (קצת בסדר שונה מהתנ"ך) באו השופטים ומסתיים ב[[שמשוןהגיבור]] | |||
# פרק י"ג: עלי "פירנס את ישראל ארבעים שנה" . יום שמת עלי הכהן ניטש המשכן בשילה. כאן מובא פירוט מסע ארון הקודש בימי [[דוד המלך]] לבית עבד אדם הגתי. שאול ודוד (עמוד 249) | |||
# פרק י"ד: מלכות דוד עד המפקד על בני ישראל. | |||
# פרק ט"ו: עד כה 480 שנה מיציאת מצרים. [[שלמה המלך]] בונה את [[בית המקדש]] | |||
# פרק ט"ז: התפלגות המלוכה. [[ירבעם בן נבט]] מקים את ממלכת ישראל ומציב עגלי זהב בבית אל ובדן. (עמוד 260) | |||
# פרק י"ז: מלכי בית יהודה, מבעשא ביהודה, אחאב הישראל וסיום אחאב ואחזיהו ביום אחד. | |||
# פרק י"ח: מתחיל עם הרעב הגדול בשומרון בימי יהורם בן אחאב. ומסתיים עם מות יוהש מלך יהודה. | |||
# פרק י"ט: יהוא מולך על ישראל 28 שנה. נשלמת הבטחתו לדור רביעי של מלכים. יחד עם אמציה נלחם באדום. | |||
# פרק כ': חזון [[ישעיהו בן אמוץ]], חזון [[עמוס הנביא]] ומנין הנביאים עד ללסיום הנבואה בישראל וכך מסתיים חלק ב' (עמוד 281) | |||
# פרק כ"א: דן ב[[אסתר המלכה]] ומספר את דברי ימי הנביאות. וכאן הוא מציין "פסקה רוח הקודש מו האומות" | |||
# פרק כ"ב: מתאר את סיומה של מלכות ישראל ויציאתה לגלות אשור (מסתיים בעמוד 292) | |||
# פרק כ"ג: מתאר את מפלת סנחרייב. (עד 298) | |||
# פרק כ"ד: "נגזר דינם של ישראל לגלות ועל ירושלים לשתות את כוס יין החמה" (עמוד 302) | |||
# פרק כ"ה: היציאה לגלות בבל. | |||
# פרק כ"ו: [[יחזקאל הנביא]] בא אל הגולה בתל אביב. הסיכום הוא 390 שנה עברו מהכניסה לארץ גלות עשרת השבטים ומאז עד חורבן הבית עוד 40 שנה - סך הכל 430 שנה. | |||
# פרק כ"ז: חוזר לתאור מצור נבוכדנאצר על ירושלים (עמוד 313). | |||
# פרק כ"ח: מלכות בבל בקיצה. | |||
# פרק כ"ט: הצהרת כורש (עמוד 324). | |||
# פרק ל': נחמיה בונה את חומות ירושלים. נבנה הבית השני וחודשו הקרבנות. בא לארץ אלכסנדר הגדול. והסיכום הוא: מלכות פרס - 34 שנה, מלכות יוון - 180 שנה, החשמונאים - 103 , מלכות הורדוס - 103 וחורבן הבית השני. עוד ה"פולמוס של אספסניוס, של טיטוס עד מלחמות "בן כוזיבא" (סוף עמוד 344) | |||
==קישורים חיצוניים== | |||
* [http://www.hebrewbooks.org/14282 סדר עולם] - מבו והערות דוב בר רטנר ומבור מאת ק. מירסקי | |||
* [http://www.daat.ac.il/daat/vl/sederolam/sederolam01.pdf סדר רבה] - מקוצר | |||
* [http://mikra.co.il/55607/%D7%9C%D7%95%D7%97-%D7%96%D7%9E%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%9B%D7%9C%D7%9C%D7%99 לוח זמנים כללי] | |||
[[קטגוריה:מדרשי אגדה]] | |||
[[קטגוריה:ספרי היסטוריה יהודיים]] | |||
גרסה אחרונה מ־18:55, 26 בדצמבר 2023
|
|
סדר עולם הוא ספר תולדות העולם לפי המסורת היהודית. הוא מיוחס לתנא רבי יוסי בן חלפתא . הוא כולל 30 פרקים בשלושה חלקים, מבריאת העולם עד מרד בר כוכבא.
סדר עולם מוזכר כמה פעמים בתלמוד (שבת פ"ח. בבלי מגילה י"א; יבמות פ"ב: בבלי נזיר ה'. ע"ז ח': נדה מ"ו:), ולפעמים מובא סתם בלשון תניא, תנו רבנן, אמר מר.
מהמאה הי"ב ואילך נודע הספר בשם "סדר עולם רבה" (המנהיג דף ב'), כדי להבדילו מספר "סדר עולם זוטא" שנודע אז טבעו בעולם הספרות.
ההדפסות[עריכה]
הספר "סדר עולם רבה" הופיע בדפוס בראשונה במנטובה שבאיטליה בשנת רע"ד (1514). הוא כלל עימו את החיבורים הבאים: סדר עולם זוטא, מגילת תענית, ספר הקבלה לר' אברהם בו דוד ועוד. בשנת 1517הודפס בקונטנטנופול "סדר עולם" שהיה סדר עולם רבה ללא סדר עולם זוטא. מהדורה שלישית יצאה בונציה בשנת 1545 על פי מהדורה מנטובה עם ההוספות. כמוהה המהדורה הרביעית ב"באזיליאה" בשנת 1580. בשנת 1699 םורסמה מהדורה באמסטרדם ובשנת 1758 - בהמבורג עם באור רבי יעקב עמדן.
עוד מהדורות הופיעו בפראג - 1795, שקלוב - 1801 עם באורי הגר"א,בעיר אוסטרוה - 1820, בוילנא - 1845 ובוורשא - 1877. בשנת תרנ"ה (1895) הוציא ר"א נויבואר את אוסף המקורות הנודע בשער העברי בשם "סדר החכמים וקורות הימים".
טיבו של סדר עולם[עריכה]
סדר עולם הוא מדרש היסטורי. הוא עוסק במדרש הכתובים, בשונה מ"סדר עולם" המכונה "זוטא" , שעיקרו כרוניקה. בעצם המונח "סדר עולם" מרומז שיש סדר לעולם ואין בו מקריות בעלמא ולפי כך פותח במספר הדורות מאדם ועד נח ומנח עד אברהם אבינו - עשרה, עשרה במספר.
כאשר הוא מתאר את חורבן הבית הראשון וחורבן הבית השני הוא מציין כי מדובר באותו יום כך שאין זה במקרה.
מטרת חיבור הספר[עריכה]
הספר חובר בתקופת חיבור המשנה . ספרות התנאים כולה התבססה על "ארבעת העמודים": משנה, תוספתא, ספרא וספרי. כולם משלימים זה את זה. ולכולם זקוקים לבניין ההלכה. סדר עולם יישב את הפסוקים ההיסטוריים שבמקרא ולחישובם של זמני המאורעות.
חלוקת פרקי הספר[עריכה]
הספר כולו בפורמט pdf משתרע על פני 356 עמודים. לאחר הקדמה של מירסקי ושל מחבר סדר עולם רבה אנו מגיעים לעמוד 194 ומשם מתחילים פרקי הספר.
- פרק א: מאדם עד המבול, אלף ותרנ"ו שנים, דהיינו: 1656 שנה.
- פרק ב': דן באבינו יעקב שהיה בן מ"ג כאשר מת ישמעאל ומת בן קמ"ז במצרים. (עד עמוד 206)
- פרק ג': על אברהם אבינו. החישוב כולל את הזמן עד ליציאת מצרים.
- פרק ד': על המבול שהיה י"ב חודש בשנת 600 חניי נח (עמוד 211)
- פרק ה': על שבעה ימים ראשונים ליציאת מצרים (עמוד 215)
- פרק ו': אחרי עשרת הדברות עלה משה פעמיים להר סיני.
- פרק ז': הקמת המשכן וחנוכתו
- פרק ח': השנה השנייה במדבר (עמוד 229)
- פרק ט': מות מרים הנביאה ואהרון הכוהן בתום 40 שנה במדבר.
- פרק י': בני ישראל בערבות מואב מול ירדן יריחו (עמוד 234) וכא מסתיים חלק א'
- פרק י"א: יהושע בו נון כובש את ארץ כנען. נבנה משכן בשילה שעמד 3369 שנה (עמוד 243)
- פרק י"ב: יהושע "פרנס את ישראל" 28 שנה. אחרי כן שבט דן עלו צפונה, מעשי פלגש בגבעה, כיבוש מואב, מגילת רות (קצת בסדר שונה מהתנ"ך) באו השופטים ומסתיים בשמשוןהגיבור
- פרק י"ג: עלי "פירנס את ישראל ארבעים שנה" . יום שמת עלי הכהן ניטש המשכן בשילה. כאן מובא פירוט מסע ארון הקודש בימי דוד המלך לבית עבד אדם הגתי. שאול ודוד (עמוד 249)
- פרק י"ד: מלכות דוד עד המפקד על בני ישראל.
- פרק ט"ו: עד כה 480 שנה מיציאת מצרים. שלמה המלך בונה את בית המקדש
- פרק ט"ז: התפלגות המלוכה. ירבעם בן נבט מקים את ממלכת ישראל ומציב עגלי זהב בבית אל ובדן. (עמוד 260)
- פרק י"ז: מלכי בית יהודה, מבעשא ביהודה, אחאב הישראל וסיום אחאב ואחזיהו ביום אחד.
- פרק י"ח: מתחיל עם הרעב הגדול בשומרון בימי יהורם בן אחאב. ומסתיים עם מות יוהש מלך יהודה.
- פרק י"ט: יהוא מולך על ישראל 28 שנה. נשלמת הבטחתו לדור רביעי של מלכים. יחד עם אמציה נלחם באדום.
- פרק כ': חזון ישעיהו בן אמוץ, חזון עמוס הנביא ומנין הנביאים עד ללסיום הנבואה בישראל וכך מסתיים חלק ב' (עמוד 281)
- פרק כ"א: דן באסתר המלכה ומספר את דברי ימי הנביאות. וכאן הוא מציין "פסקה רוח הקודש מו האומות"
- פרק כ"ב: מתאר את סיומה של מלכות ישראל ויציאתה לגלות אשור (מסתיים בעמוד 292)
- פרק כ"ג: מתאר את מפלת סנחרייב. (עד 298)
- פרק כ"ד: "נגזר דינם של ישראל לגלות ועל ירושלים לשתות את כוס יין החמה" (עמוד 302)
- פרק כ"ה: היציאה לגלות בבל.
- פרק כ"ו: יחזקאל הנביא בא אל הגולה בתל אביב. הסיכום הוא 390 שנה עברו מהכניסה לארץ גלות עשרת השבטים ומאז עד חורבן הבית עוד 40 שנה - סך הכל 430 שנה.
- פרק כ"ז: חוזר לתאור מצור נבוכדנאצר על ירושלים (עמוד 313).
- פרק כ"ח: מלכות בבל בקיצה.
- פרק כ"ט: הצהרת כורש (עמוד 324).
- פרק ל': נחמיה בונה את חומות ירושלים. נבנה הבית השני וחודשו הקרבנות. בא לארץ אלכסנדר הגדול. והסיכום הוא: מלכות פרס - 34 שנה, מלכות יוון - 180 שנה, החשמונאים - 103 , מלכות הורדוס - 103 וחורבן הבית השני. עוד ה"פולמוס של אספסניוס, של טיטוס עד מלחמות "בן כוזיבא" (סוף עמוד 344)
קישורים חיצוניים[עריכה]
- סדר עולם - מבו והערות דוב בר רטנר ומבור מאת ק. מירסקי
- סדר רבה - מקוצר
- לוח זמנים כללי