ג'לטין: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) (דף חדש: '''ג'לטין''' הוא חומר קרישי המופק מעצמות בעלי חיים (בעיקר מפרות, חזירים ודגים) ומשמש כחומר מייצ...) |
|||
| (4 גרסאות ביניים של משתמש אחר אחד אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''ג'לטין''' הוא חומר קרישי המופק מעצמות בעלי חיים (בעיקר מ[[ | '''ג'לטין''' הוא חומר קרישי המופק מעצמות בעלי חיים (בעיקר מ[[פר|פרות]], [[חזיר]]ים ו[[דג]]ים) ומשמש כחומר מייצב בתעשיית המזון (בעיקר בממתקים). ישנה מחלוקת אודות כשרותו. | ||
==הפקת הג'לטין== | ==הפקת הג'לטין== | ||
את העצמות מרסקים לאבקה דקיקה. אבקה זו מומסת במים חמים ונקרשת לאחר קירור התערובת. למעשה, ניתן להשתמש בכל רקמת חיבור של בעל חיים (סחוס, עור, גידים) ולא רק בעצמות, אך השימוש בעצמות הוא הנפוץ ביותר. | את העצמות מרסקים לאבקה דקיקה. אבקה זו מומסת במים חמים ונקרשת לאחר קירור התערובת. למעשה, ניתן להשתמש בכל רקמת חיבור של בעל חיים (סחוס, עור, גידים) ולא רק בעצמות, אך השימוש בעצמות הוא הנפוץ ביותר. | ||
==שאלת כשרותו== | ==שאלת כשרותו== | ||
{{לא הלכה}} | |||
===ג'לטין מבהמות=== | |||
כאשר מייצרים את הג'לטין מעצמות בעלי חיים יבשים וללא בשר או עורות נחלקו גדולי הפוסקים בכשרותו, כיוון שהוא נעשה מבעלי חיים לא כשרים ובעלי חיים (אפילו כשרים) שלא נשחטו כהלכה. יש המתירים כיוון שמתייחסים לעצמות יבשות וחסרות טעם כאילו הם עץ או אבן. מאחר שעצמות אלה אבדו לגמרי את מהותם הקודמת כעצמות בעלי חיים, לכן אינם טריפה וגם אינם בשריים. ({{מקור|אחיעזר ג לג ה}}, {{מקור|חזון יחזקאל ה}}, {{מקור|דברי יוסף ו}}, {{מקור|מלמד להועיל ב כד}}, {{מקור|הר צבי יו"ד פג}}, פתיחה ל[[ציץ אליעזר]] ח"ד , {{מקור|יביע אומר ח יו"ד יא}}). | כאשר מייצרים את הג'לטין מעצמות בעלי חיים יבשים וללא בשר או עורות נחלקו גדולי הפוסקים בכשרותו, כיוון שהוא נעשה מבעלי חיים לא כשרים ובעלי חיים (אפילו כשרים) שלא נשחטו כהלכה. יש המתירים כיוון שמתייחסים לעצמות יבשות וחסרות טעם כאילו הם עץ או אבן. מאחר שעצמות אלה אבדו לגמרי את מהותם הקודמת כעצמות בעלי חיים, לכן אינם טריפה וגם אינם בשריים. ({{מקור|אחיעזר ג לג ה}}, {{מקור|חזון יחזקאל ה}}, {{מקור|דברי יוסף ו}}, {{מקור|מלמד להועיל ב כד}}, {{מקור|הר צבי יו"ד פג}}, פתיחה ל[[ציץ אליעזר]] ח"ד , {{מקור|יביע אומר ח יו"ד יא}}). | ||
אולם יש האוסרים את הג'לטין מהחשש שמא לא התייבשו העצמות לגמרי וכן מהחשש שאולי כאשר מערבבים את העצמות עם מאכל הראוי לאכילה, הרי שחוזר לעצמות דין מאכל, ולכן הג'לטין אסור ({{מקור|אגרות משה יו"ד ב כג, כז}}, {{מקור|משנת אהרון א טז}}- יז, {{מקור|מנחת יצחק ה ה}}, [[הרב מרדכי אליהו]] - מובא ב[[שו"ת]] "עמא דבר" לרב עמרם אדרעי, עמ' קנב ועוד). | אולם יש האוסרים את הג'לטין מהחשש שמא לא התייבשו העצמות לגמרי וכן מהחשש שאולי כאשר מערבבים את העצמות עם מאכל הראוי לאכילה, הרי שחוזר לעצמות דין מאכל, ולכן הג'לטין אסור ({{מקור|אגרות משה יו"ד ב כג, כז}}, {{מקור|משנת אהרון א טז}}- יז, {{מקור|מנחת יצחק ה ה}}, [[הרב מרדכי אליהו]] - מובא ב[[שו"ת]] "עמא דבר" לרב עמרם אדרעי, עמ' קנב ועוד). | ||
ג'לטין המיוצר מעצמות בהמות טהורות ש[[שחיטה|נשחטו]] ו[[מליחה|הומלחו]] כדין, ויובשו לפני שעשו מהם ג'לטין, מותר לכל הדעות וזאת מכיוון שמקורו בבהמות כשרות. ג'לטין שכזה הוא מוצר "[[פרווה]]" ומותר לערבבו גם במאכלי חלב, שכן העצמות יבשו והפכו להיות כעץ. {{מקור|אגרות משה שם, "מוריה" יט ה ו, וכן הדעות שהתירו ג'לטין מבעלי חיים טמאים|כן}}. ג'לטין מעורות של בהמות טהורות כשרות שלא התייבשו לגמרי, הרי הוא "[[בשרי]]" ודינו כמו כל מוצר בשרי שאסור לערבבו במאכלי חלב. {{מקור|אגרות משה, שם|כן}}. בפועל, רוב הג'לטין המיוצר כיום מיוצר מבהמות לא כשרות או שלא נשחטו כדין (על פי הנתונים, כ-50% מהג'לטין מופק מחזירים). | |||
ג'לטין המיוצר מעצמות בהמות טהורות | |||
ג'לטין מדגים כשרים | ===ג'לטין מדגים כשרים=== | ||
ג'לטין דגים פותח ע"י מדענים דתיים מאוניברסיטת בר אילן | ג'לטין דגים פותח ע"י מדענים דתיים מאוניברסיטת בר אילן, והוא מיוצר מדגים כשרים. במוצר זה אין בעית כשרות, שכן הדגים אינם צריכים שחיטה ומליחה ומותר לאכלם עם חלב. בעבר היה ג'לטין שכזה נחשב ליקר בשל עלויות ייצור יקרות ותהליך ארוך שמטרתו להיפטר מריחם של הדגים, אולם פיתוח חדש הוזיל מאוד את הליך הייצור וכן את בעיית הריח, וכיום ג'לטין דגים נמכר במרכולים במחיר שווה לכל נפש ומצוי במאכלים כשרים למהדרין. | ||
ג'לטין צמחי | ===ג'לטין צמחי=== | ||
ג'לטין צמחי עשוי | ג'לטין צמחי עשוי מ[[אצות]] ים או שרף של עצים, (ונקרא גם אגר אגר). ג'לטין שכזה כשר לכל הדעות ואין בו שום חשש, מכיוון שאין מין ממיני הצומח שאסור באכילה. | ||
===ג'לטין במערכת הכשרות בישראל=== | |||
במאכלים המוגדרים "כשרים", משתמשים בג'לטין מעצמות יבשות (ניתן לזהות זאת ברשימת מרכיבי המזון לפי הכיתוב ג'לטין או ג'לטין כשר). במאכלים המוגדרים "כשרים למהדרין" אין שימוש בג'לטין מעצמות בעלי חיים טמאים (אלא בג'לטין דגים או בתחליפים אחרים). | |||
==לקריאה נוספת== | |||
* [[הרב משה ביגל]], "'''צלו"ל- צהר לכשרות לאומית'''", [[עלוני פרשת השבוע#השבת צהר|עלון "השבת" צהר]], נצבים וילך תשס"ח. | |||
[[ | [[קטגוריה:מזון]] | ||
[[קטגוריה:כשרות]] | |||
[[ | |||
גרסה אחרונה מ־12:58, 12 בפברואר 2014
|
|
ג'לטין הוא חומר קרישי המופק מעצמות בעלי חיים (בעיקר מפרות, חזירים ודגים) ומשמש כחומר מייצב בתעשיית המזון (בעיקר בממתקים). ישנה מחלוקת אודות כשרותו.
הפקת הג'לטין[עריכה]
את העצמות מרסקים לאבקה דקיקה. אבקה זו מומסת במים חמים ונקרשת לאחר קירור התערובת. למעשה, ניתן להשתמש בכל רקמת חיבור של בעל חיים (סחוס, עור, גידים) ולא רק בעצמות, אך השימוש בעצמות הוא הנפוץ ביותר.
שאלת כשרותו[עריכה]
שימו לב! הנכתב בויקישיבה הינו להרחבת ידע בלבד ואינו בא לפסוק הלכה.
אין לפסוק למעשה על פי הנאמר באתר ויקישיבה מבלי להיוועץ במורה הוראה מוסמך!
אין לפסוק למעשה על פי הנאמר באתר ויקישיבה מבלי להיוועץ במורה הוראה מוסמך!
ג'לטין מבהמות[עריכה]
כאשר מייצרים את הג'לטין מעצמות בעלי חיים יבשים וללא בשר או עורות נחלקו גדולי הפוסקים בכשרותו, כיוון שהוא נעשה מבעלי חיים לא כשרים ובעלי חיים (אפילו כשרים) שלא נשחטו כהלכה. יש המתירים כיוון שמתייחסים לעצמות יבשות וחסרות טעם כאילו הם עץ או אבן. מאחר שעצמות אלה אבדו לגמרי את מהותם הקודמת כעצמות בעלי חיים, לכן אינם טריפה וגם אינם בשריים. (אחיעזר ג לג ה, חזון יחזקאל ה, דברי יוסף ו, מלמד להועיל ב כד, הר צבי יו"ד פג, פתיחה לציץ אליעזר ח"ד , יביע אומר ח יו"ד יא).
אולם יש האוסרים את הג'לטין מהחשש שמא לא התייבשו העצמות לגמרי וכן מהחשש שאולי כאשר מערבבים את העצמות עם מאכל הראוי לאכילה, הרי שחוזר לעצמות דין מאכל, ולכן הג'לטין אסור (אגרות משה יו"ד ב כג, כז, משנת אהרון א טז- יז, מנחת יצחק ה ה, הרב מרדכי אליהו - מובא בשו"ת "עמא דבר" לרב עמרם אדרעי, עמ' קנב ועוד).
ג'לטין המיוצר מעצמות בהמות טהורות שנשחטו והומלחו כדין, ויובשו לפני שעשו מהם ג'לטין, מותר לכל הדעות וזאת מכיוון שמקורו בבהמות כשרות. ג'לטין שכזה הוא מוצר "פרווה" ומותר לערבבו גם במאכלי חלב, שכן העצמות יבשו והפכו להיות כעץ. (אגרות משה שם, "מוריה" יט ה ו, וכן הדעות שהתירו ג'לטין מבעלי חיים טמאים). ג'לטין מעורות של בהמות טהורות כשרות שלא התייבשו לגמרי, הרי הוא "בשרי" ודינו כמו כל מוצר בשרי שאסור לערבבו במאכלי חלב. (אגרות משה, שם). בפועל, רוב הג'לטין המיוצר כיום מיוצר מבהמות לא כשרות או שלא נשחטו כדין (על פי הנתונים, כ-50% מהג'לטין מופק מחזירים).
ג'לטין מדגים כשרים[עריכה]
ג'לטין דגים פותח ע"י מדענים דתיים מאוניברסיטת בר אילן, והוא מיוצר מדגים כשרים. במוצר זה אין בעית כשרות, שכן הדגים אינם צריכים שחיטה ומליחה ומותר לאכלם עם חלב. בעבר היה ג'לטין שכזה נחשב ליקר בשל עלויות ייצור יקרות ותהליך ארוך שמטרתו להיפטר מריחם של הדגים, אולם פיתוח חדש הוזיל מאוד את הליך הייצור וכן את בעיית הריח, וכיום ג'לטין דגים נמכר במרכולים במחיר שווה לכל נפש ומצוי במאכלים כשרים למהדרין.
ג'לטין צמחי[עריכה]
ג'לטין צמחי עשוי מאצות ים או שרף של עצים, (ונקרא גם אגר אגר). ג'לטין שכזה כשר לכל הדעות ואין בו שום חשש, מכיוון שאין מין ממיני הצומח שאסור באכילה.
ג'לטין במערכת הכשרות בישראל[עריכה]
במאכלים המוגדרים "כשרים", משתמשים בג'לטין מעצמות יבשות (ניתן לזהות זאת ברשימת מרכיבי המזון לפי הכיתוב ג'לטין או ג'לטין כשר). במאכלים המוגדרים "כשרים למהדרין" אין שימוש בג'לטין מעצמות בעלי חיים טמאים (אלא בג'לטין דגים או בתחליפים אחרים).
לקריאה נוספת[עריכה]
- הרב משה ביגל, "צלו"ל- צהר לכשרות לאומית", עלון "השבת" צהר, נצבים וילך תשס"ח.