מילון הראי"ה:אדם קדמון (כינוי) (של הקבלה): הבדלים בין גרסאות בדף
יוסף שמח בוט (שיחה | תרומות) מ (נסיונות מבחן - הכנסת ערכי נסיון ממילון הראיה לויקישיבה) |
יוסף שמח בוט (שיחה | תרומות) מ (נסיונות מבחן - הכנסת ערכי נסיון ממילון הראיה לויקישיבה) |
||
| (גרסת ביניים אחת של אותו משתמש אינה מוצגת) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
<''' של [[מילון הראי"ה:הקבלה]]''' | <''' של [[מילון הראי"ה:הקבלה|הקבלה]]'''ref> ת"ז (מהד' וילנא) קלח. מאמר הויכוח לרמח"ל סי' קמ (שערי רמח"ל עמ' פט): "עוה"ב הוא למעלה מן האצילות, חוץ מן העבודה. והנה לענין זה נמצא עולם א"ס, נקרא ''' אדם קדמון '''וכל מה שתלוי בו". "הכוונה התכליתית הגמול לעתיד לבוא". "שכן כל חפצו של האדון היחיד אינו אלא להטיב, והנה מדת טובו זאת הוא הענין הראשון, והיינו ''' א"ק '''והתלוי בו". ושם סי' קמו (שערי רמח"ל עמ' צא): "כללות כל ההנהגה שתחילתה במחשבה - עולם הגמול, ואח"כ כל שאר הזמנים שקודם לו במעשה, כללות כל זה הוא מה שקראנו ''' א"ק '''". ובקל"ח פ"ח, פתח יב: "''' א"ק''', שהוא כללות הכל, הוא כללות סדר זה של דמות זה. וכו'. וכל מה שיש במציאות כולו ביחד, בין בבריות, בין בהנהגה, אינו אלא סוד דמות זה שלם". פתחי שערים, נתיב אבי"ע, פתח כב: "''' א"ק''' שהוא סוד המאורות הפועלים לפי הנצחיות כפי השכר של העבודה".</ref>- ◊ מושג מטפיזי על דבר השכל האלהי, כפי מה שהוא מושג [[מילון הראי"ה:להמחשבה הכללית|להמחשבה הכללית]] [אג' א קסב]. | ||
=== א"ק לכל הקדומים === | |||
<ref> ת"ז מב. ושם קכ.</ref>- התחלה נמצאת מכחו של [[מילון הראי"ה:מחויב המציאות|מחויב המציאות]], שאין ענינו כ"א אפשר המציאות, ומעלה גדולה מזאת היא חיוב המציאות [פנק' ג לח]. | |||
[[מילון הראי"ה:פנימיות|פנימיות]] וחיות [[מילון הראי"ה:האצילות|האצילות]] [ק"ה רכ]. | |||
סוד ויסוד כל [[מילון הראי"ה:הפרצופים|הפרצופים]], החיות העולמית האלהית, והאחדות הכוללת העולמית, הכלולה בצורת אדם גדול [פ"ה טו]. | |||
ע' במדור זה, "עולם אין סוף". ושם, צחצחות. | |||
==הערות שוליים== | ==הערות שוליים== | ||
<references/> | <references/> | ||
[[קטגוריה:מילון הראי"ה:מונחי קבלה ונסתר]] | [[קטגוריה:מילון הראי"ה:מונחי קבלה ונסתר|א]] | ||
גרסה אחרונה מ־19:45, 1 בפברואר 2012
|
|
< של הקבלהref> ת"ז (מהד' וילנא) קלח. מאמר הויכוח לרמח"ל סי' קמ (שערי רמח"ל עמ' פט): "עוה"ב הוא למעלה מן האצילות, חוץ מן העבודה. והנה לענין זה נמצא עולם א"ס, נקרא אדם קדמון וכל מה שתלוי בו". "הכוונה התכליתית הגמול לעתיד לבוא". "שכן כל חפצו של האדון היחיד אינו אלא להטיב, והנה מדת טובו זאת הוא הענין הראשון, והיינו א"ק והתלוי בו". ושם סי' קמו (שערי רמח"ל עמ' צא): "כללות כל ההנהגה שתחילתה במחשבה - עולם הגמול, ואח"כ כל שאר הזמנים שקודם לו במעשה, כללות כל זה הוא מה שקראנו א"ק ". ובקל"ח פ"ח, פתח יב: " א"ק, שהוא כללות הכל, הוא כללות סדר זה של דמות זה. וכו'. וכל מה שיש במציאות כולו ביחד, בין בבריות, בין בהנהגה, אינו אלא סוד דמות זה שלם". פתחי שערים, נתיב אבי"ע, פתח כב: " א"ק שהוא סוד המאורות הפועלים לפי הנצחיות כפי השכר של העבודה".</ref>- ◊ מושג מטפיזי על דבר השכל האלהי, כפי מה שהוא מושג להמחשבה הכללית [אג' א קסב].
א"ק לכל הקדומים[עריכה]
[1]- התחלה נמצאת מכחו של מחויב המציאות, שאין ענינו כ"א אפשר המציאות, ומעלה גדולה מזאת היא חיוב המציאות [פנק' ג לח]. פנימיות וחיות האצילות [ק"ה רכ]. סוד ויסוד כל הפרצופים, החיות העולמית האלהית, והאחדות הכוללת העולמית, הכלולה בצורת אדם גדול [פ"ה טו]. ע' במדור זה, "עולם אין סוף". ושם, צחצחות.
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ ת"ז מב. ושם קכ.