ישיבת סוסיא: הבדלים בין גרסאות בדף
דניאל ונטורה (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
(3 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) | |||
שורה 49: | שורה 49: | ||
* [http://www.sussya.org.il/default.asp אתר הבית של ישיבת סוסיא] | * [http://www.sussya.org.il/default.asp אתר הבית של ישיבת סוסיא] | ||
[[קטגוריה:ישיבות תיכוניות | {{מיון רגיל:סוסיא}} | ||
[[קטגוריה:חבל ארץ הר חברון | [[קטגוריה:ישיבות תיכוניות]] | ||
[[קטגוריה:חבל ארץ הר חברון]] |
גרסה אחרונה מ־22:16, 13 באפריל 2013
|
ישיבת בני עקיבא לחינוך סביבתי בסוסיא היא ישיבה תיכונית, אשר הוקמה בשנת תשנ"ח במטרה להוות בית יוצר לבני נוער תורניים החפצים בהעמקה ידיעתית ונשמתית בתחומי התורה והסביבה לשדותיהם המגוונים.
הישיבה ממוקמת בצד המערבי של הישוב הקהילתי סוסיא בחבל ארץ הר חברון . בראשות הישיבה עומד הרב נועם פרל, תלמידי הישיבה מונים כ-130 במספר. תוכנית הישיבה היא 5 ימי לימוד בשבוע וביום שישי נערך סיור לימודי לאורך כל השנה. במרוצת השנה מתקיימות שתי סדנאות שטח, כאשר כל סדנת שטח עוסקת באזור אחר בארץ ישראל. הישיבה דוגלת בחינוך פתוח תוך שיתוף חלקי של התלמידים במתבצע.
בית המדרש[עריכה]
הישיבה מקדישה את חציו הראשון של יום הלימודים ללימוד כלל מקצועות התורה וענפיה ואת חציו השני ללימוד התלמוד הבבלי. לימוד שהינו העמוד המרכזי של עולם ההלכה והמחשבה היהודי.
שני סדרי הלימוד העצמי היומיים מתחלקים בין הכנה וחזרה על שעורי הגמרא לבין התקדמות מתמידה ומונחית בלימודי ההלכה והתנ"ך בבקיאות. מבנה "סדר" זה מאפשר ניצול אופטימלי של סדרי הלמוד העצמי תוך העלאת חשיבות לימודי התנ"ך וההלכה למעשה.
לאחר שנתיים מתחלקים התלמידים לשני מסלולים - הראשון "עיון גמרא" והשני "עיון מדרש". כאשר שני המסלולים לומדים יחדיו בקיאות בגמרא ואילו בשיעורי העיון מתפצלת הכתה למסלוליה השונים .
בשעות הערב מתקימים "חוגי רשות תורניים" בבתי הרמ"ים הפתוחים לכלל תלמידי הישיבה. במהלכם נלמדים בצוותא ספרי אמונה, תנ"ך וחסידות תוך חשיפת רבדים ועומקים שאינם מתאפשרים בפורומים רחבים ובמסגרת כתות האם.
לימודי השדה[עריכה]
תוכנית "למידת השטח" השנתית מורכבת מ"סיורי יום" שבועיים ומשני ארועי שיא שנתיים והם "סדנאות שטח" בנות שבוע. לקראת כל אחד מהסיורים מכינים התלמידים "עבודת הכנה" עיונית במסגרתה קוראים חומר הקשור בנושא ומשיבים על שאלות הכנה אודות המאמר. במהלך הסיור מסכמים התלמידים את הנאמר והנצפה בכדי להפנימו ולאפשר את שחזור הנאמר והמוסק מתצפיות השדה וממצאיו.
תוכנית הסיורים מכילה סיורי גאולוגיה, בוטניקה, זאולוגיה, אקולוגיה, ארכיאולוגיה, היסטוריה, תנ"ך, מדרש, סיורים חברתיים, סיורי מידות ומיומנויות שדה שונות.
"סדנאות השטח" הנן יציאה לשבוע שלם בשטח שמטרתה הכרות מעמיקה עם אזור הסדנא לרבדיו השונים – חלוקתו הגאוגרפית, צמחיתו, עברו ומורשתו הרוחנית, ריחותיו, צליליו ותושביו. הסדנא מחולקת לחלק עיוני במתכונת הסיורים היומיים ול"מסע מסכם" שתכליתו הכרות האזור תוך חציתו במסע נודד.
במסגרת התוכנית הסביבתית מתקיימות שמונה סדנאות – מדבר יהודה, שדרת ההר, נגב, גולן, גליל, מישור החוף, הרי אילת וסדנת בחירה אותה מרימים השמיניסטים בעצמם בהדרכתם ובאזור אותו בוחרים הם.
הלמידה לקראת ובמהלך הסיורים והסדנאות מתבצעת כולה מתוך חומרי הלימוד אותם מפיקה הישיבה ובאחריות "מדריך סביבתי" המלווה את המחזור לאורך הסיורים כולם, מכיר את התלמידים באופן אישי ועוקב אחר התפתחותם הסביבתית האישיותית והתורנית. התוכנית כולה פורסת כ 150 ימי סיור על פני ארבעת שנות הלמוד בישיבה.
פירסומים[עריכה]
לישיבה הוצאת ספרים ועד כה פירסמה את הספרים הבאים:
- אבני דרך פורש בפני המטייל כחמישים אתרים בהם חיו פעלו ויצרו תנאי ארץ ישראל ואמוראיה.
- נקיי הדעת מיועד לקורא, החפץ בקשב הרוח הירושלמית ובעינוגי מידותיה, בהכרת גדוליה והסתופפות בצל ענקיה .
- מדרשטח - בעשרות פרטים מעולם הדומם, הצומח והחי בהם נפגש המטייל ומעמיק לחדור אל מעבר לזיהוי השטחי, לתצפית ולמידע העובדתי היבש, אל עולם המשמעות ומוסר ההשכל אותו רצו חז"ל להנחיל לנו בבואנו לצפות בסובב.
- הזמנה לתפילה והזמנה לפרשה.
יישיבה מפיצה לבוגרים עלון חודשי בשם מחצבה.
המהפכה הירוקה[עריכה]
עלון "מדווחים מהשטח" המספר על "הנעשה בישיבות ובאולפנות בני עקיבא" מדווח בגיליונו לראש השנה תשס"ט על תוכנית של הישיבה להקים "קמפוס אקולוגי". לפי העקרונות והטכנולוגיות המוגדרות כ"ירוקים" ייבחרו חומרי הבנייה , זווית העמדץ המבנים, ניצול ומיחזור משאבי מים וצריכת אנרגיה חילופית.
בין השאר יהיה דגש על הדברים הבאים: (בהתחשב בתנאי הטמפרטורה של חבל ארץ הר חברון)
- מרכיבי הבניה ייבחרו על פי מרכיבי הבידוד ועוביים במטרה לצמצם את צריכת האנרגיה.
- מבני הפנייה יהיו בזווית בה יקבלו את מלוא החשיפה לשמש.
- ניצול מירבי של משאבי המים (כמות המשקעים באזור אינה עולה על 200 מ"מ בשנה).
- שיחזור השימוש במים ובפסולת.
- מיזעור השימוש בחומרים חד-פעמיים.