שיחת משתמש:אריאל ביגל נ"י/ארגז חול: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) (דף חדש: ==ההערות על תיקוני "למאי נ"מ?"== *לגבי כלל 1 סעיף 4, '''ואף במקום שיש דעת יחיד, וכתב חכם מאוחר שאין חולק בין ח...) |
|||
| (2 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
==ההערות על תיקוני "למאי נ"מ?"== | ==ההערות על תיקוני "למאי נ"מ?"== | ||
*לגבי כלל 1 סעיף 4, '''ואף במקום שיש דעת יחיד, וכתב חכם מאוחר שאין חולק בין חכמי ישראל על אותה דעה, יש להוסיף "ויש מי שכתב שאין חולק בין חכמי ישראל על דעה זו" בתוספת ציון המקור''': לדעתי זה מיותר. | *לגבי כלל 1 סעיף 4, '''ואף במקום שיש דעת יחיד, וכתב חכם מאוחר שאין חולק בין חכמי ישראל על אותה דעה, יש להוסיף "ויש מי שכתב שאין חולק בין חכמי ישראל על דעה זו" בתוספת ציון המקור''': לדעתי זה מיותר. | ||
*כלל 1 סעיף 5, '''אין לכתוב: "רוב הפוסקים סוברים..." ולשונות דומים. ניתן לכתוב: "יש מי שכתב שזו דעת רוב הפוסקים" בתוספת מקור''': אפשר לכתוב "רוב הפוסקים" (כמו מה שכתבתי שאפשר לכתוב "מגדולי ה" וכד'), זה דבר אובייקטיבי לחלוטין ואמיתי, וכל הספרים משתמשים בלשון הזו. אם באמת ש פוסקים רבים לכאן ופוסקים רבים כלאן, יש להשתמש בנוסח של "יש סוברים" וכד', אבל אם מדבור במיעוט ניכר מול רוב, אין מה להתחמק מכך. | *כלל 1 סעיף 5, '''אין לכתוב: "רוב הפוסקים סוברים..." ולשונות דומים. ניתן לכתוב: "יש מי שכתב שזו דעת רוב הפוסקים" בתוספת מקור''': אפשר לכתוב "רוב הפוסקים" (כמו מה שכתבתי שאפשר לכתוב "מגדולי ה" וכד'), זה דבר אובייקטיבי לחלוטין ואמיתי, וכל הספרים משתמשים בלשון הזו. אם באמת ש פוסקים רבים לכאן ופוסקים רבים כלאן, יש להשתמש בנוסח של "יש סוברים" וכד', אבל אם מדבור במיעוט ניכר מול רוב, אין מה להתחמק מכך. | ||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
אשמח שיחד נמשיך בניסוח העקרונות ונגיש אותם להצבעה בסנהדרין. | אשמח שיחד נמשיך בניסוח העקרונות ונגיש אותם להצבעה בסנהדרין. | ||
בברכת [[עם | בברכת [[עם ישראל|העם]], [[התורה]] ו[[ארץ ישראל|הארץ]], [[משתמש:אריאל ביגל נ"י|אריאל ביגל נ"י]] 09:01, 11 במרץ 2012 (IST) | ||
:לידידי הנכבד, אריאל נ"י, | |||
:ראשית יישר כח גדול! | |||
:כפי שכבודו הרגיש - מן הסתם - אינני מסכים לשתי הנקודות. לנקודה השנייה התעוררתי בעקבות הערך [[פאה נכרית]] שבו נכתב "רוב הפוסקים סוברים"... כש[[הרב עובדיה יוסף]] שליט"א כותב שרובם סבורים אחרת... (אגב, כמה וכמה מחכמי זמנינו, ובהם [[הרב בנימין זילבר]] זצ"ל ויבלחטו"א הרב וולפא מחב"ד כתבו כדעת כותב הערך). והערתי על כך ב[[שיחה:פאה נכרית|דף השיחה שם]], ע"ש. | |||
:אגב, מחלוקת הפוכה יש לגבי גילוי מקצת משער הראש, שיש אומרים שהרוב מחמירים (וכך נוקט הרב וולפא מחב"ד), ויש אומרים שהרוב מקלים (וכדעתם מצדד הרב עובדיה יוסף שליט"א). (יתכן ששורש מחלוקתם בשאלה האם ניתן ללמוד מסתימת הפוסקים שלא הזכירו היתר זה, שהם אוסרים, או שלא). | |||
:הדבר נכון ביחס לנושאים רבים השנויים במחלוקת, כדוגמת ה[[עירוב]], שהביאור הלכה הביא י"ב ראשונים הסוברים ש[[רשות הרבים]] היא רק אם יש שם שישים ריבוא, וי"ב ראשונים שחלקו עליהם, וביביע אומר הביא עוד כמה מקלים ולדעתו הם הרוב, ואילו המשכנות יעקב (למיטב זיכרוני) ועוד פוסקים סוברים שהרוב מחמירים. | |||
:ואתן דוגמה מתחום אחר - רוב גדולי ישראל תמכו/תומכים ב[[ציונות]] או לא? רוב גדולי הדור חוששים ל[[שלוש השבועות]] או לא? רוב תלמידי הרצי"ה 'ממלכתיים' או לא? רוב הת"ח הספרדים סבורים כשיטת הפסיקה של הרב עובדיה יוסף או שלא? רוב גדולי ישראל התנגדו לחסידות או לא? רוב גדולי הדורות אסרו ללמוד [[מורה נבוכים]] או שלא? רוב גדולי ישראל היו בעד [[הפרדת הקהילות]] או לא? וכן הלאה. | |||
:לכן, לעניות דעתי כדאי להימנע משימוש בלשון זו, מלבד במצבים שבהם '''אין ויכוח כלל''' מהי עמדת הרוב, '''וכן''' במצבים שבהם חלק מהפוסקים השתמשו בשיקול זה ("יש להורות כדעת רוב הפוסקים ש..." וכדומה), כדוגמת ה[[פאה נכרית]] הנ"ל, ואז יש לציין את הדברים בשמם כמו שכתבתי בפנים. | |||
:יישר כח גדול ותודה רבה, [[משתמש:למאי נ"מ?|למאי נ"מ?]] 13:10, 12 במרץ 2012 (IST) | |||
גרסה אחרונה מ־13:13, 12 במרץ 2012
|
|
ההערות על תיקוני "למאי נ"מ?"[עריכה]
- לגבי כלל 1 סעיף 4, ואף במקום שיש דעת יחיד, וכתב חכם מאוחר שאין חולק בין חכמי ישראל על אותה דעה, יש להוסיף "ויש מי שכתב שאין חולק בין חכמי ישראל על דעה זו" בתוספת ציון המקור: לדעתי זה מיותר.
- כלל 1 סעיף 5, אין לכתוב: "רוב הפוסקים סוברים..." ולשונות דומים. ניתן לכתוב: "יש מי שכתב שזו דעת רוב הפוסקים" בתוספת מקור: אפשר לכתוב "רוב הפוסקים" (כמו מה שכתבתי שאפשר לכתוב "מגדולי ה" וכד'), זה דבר אובייקטיבי לחלוטין ואמיתי, וכל הספרים משתמשים בלשון הזו. אם באמת ש פוסקים רבים לכאן ופוסקים רבים כלאן, יש להשתמש בנוסח של "יש סוברים" וכד', אבל אם מדבור במיעוט ניכר מול רוב, אין מה להתחמק מכך.
אשמח שיחד נמשיך בניסוח העקרונות ונגיש אותם להצבעה בסנהדרין.
בברכת העם, התורה והארץ, אריאל ביגל נ"י 09:01, 11 במרץ 2012 (IST)
- לידידי הנכבד, אריאל נ"י,
- ראשית יישר כח גדול!
- כפי שכבודו הרגיש - מן הסתם - אינני מסכים לשתי הנקודות. לנקודה השנייה התעוררתי בעקבות הערך פאה נכרית שבו נכתב "רוב הפוסקים סוברים"... כשהרב עובדיה יוסף שליט"א כותב שרובם סבורים אחרת... (אגב, כמה וכמה מחכמי זמנינו, ובהם הרב בנימין זילבר זצ"ל ויבלחטו"א הרב וולפא מחב"ד כתבו כדעת כותב הערך). והערתי על כך בדף השיחה שם, ע"ש.
- אגב, מחלוקת הפוכה יש לגבי גילוי מקצת משער הראש, שיש אומרים שהרוב מחמירים (וכך נוקט הרב וולפא מחב"ד), ויש אומרים שהרוב מקלים (וכדעתם מצדד הרב עובדיה יוסף שליט"א). (יתכן ששורש מחלוקתם בשאלה האם ניתן ללמוד מסתימת הפוסקים שלא הזכירו היתר זה, שהם אוסרים, או שלא).
- הדבר נכון ביחס לנושאים רבים השנויים במחלוקת, כדוגמת העירוב, שהביאור הלכה הביא י"ב ראשונים הסוברים שרשות הרבים היא רק אם יש שם שישים ריבוא, וי"ב ראשונים שחלקו עליהם, וביביע אומר הביא עוד כמה מקלים ולדעתו הם הרוב, ואילו המשכנות יעקב (למיטב זיכרוני) ועוד פוסקים סוברים שהרוב מחמירים.
- ואתן דוגמה מתחום אחר - רוב גדולי ישראל תמכו/תומכים בציונות או לא? רוב גדולי הדור חוששים לשלוש השבועות או לא? רוב תלמידי הרצי"ה 'ממלכתיים' או לא? רוב הת"ח הספרדים סבורים כשיטת הפסיקה של הרב עובדיה יוסף או שלא? רוב גדולי ישראל התנגדו לחסידות או לא? רוב גדולי הדורות אסרו ללמוד מורה נבוכים או שלא? רוב גדולי ישראל היו בעד הפרדת הקהילות או לא? וכן הלאה.
- לכן, לעניות דעתי כדאי להימנע משימוש בלשון זו, מלבד במצבים שבהם אין ויכוח כלל מהי עמדת הרוב, וכן במצבים שבהם חלק מהפוסקים השתמשו בשיקול זה ("יש להורות כדעת רוב הפוסקים ש..." וכדומה), כדוגמת הפאה נכרית הנ"ל, ואז יש לציין את הדברים בשמם כמו שכתבתי בפנים.
- יישר כח גדול ותודה רבה, למאי נ"מ? 13:10, 12 במרץ 2012 (IST)