רבי משה אלשיך: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
|||
| (3 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''רבי משה אלשיך''' (מכונה '''מהר"ם אלשיך''' או '''האלשיך הקדוש''') היה מגדולי פרשני ה[[מקרא]] בראשית תקופת ה[[אחרונים]]. | '''רבי משה אלשיך''' (מכונה '''מהר"ם אלשיך''' או '''האלשיך הקדוש''') היה מגדולי פרשני ה[[מקרא]] בראשית תקופת ה[[אחרונים]]. | ||
==תולדות חייו== | ==תולדות חייו== | ||
נולד בסביבות שנת רפ"ב לרבי חיים אלשיך באדרינופולי. בנעוריו למד בישיבתו של [[רבי יוסף טאיטצאק]] | נולד בסביבות שנת רפ"ב לרבי חיים אלשיך באדרינופולי. בנעוריו למד בישיבתו של [[רבי יוסף טאיטצאק]] בסלוניקי, ושימש אותו. לאחר מכן עבר לישיבתו של [[רבי יוסף קארו]]. הוא דבק בר"י קארו, וראה בו [[רב מובהק]]. הוא עלה עמו ל[[ארץ ישראל]] והתיישב עמו ב[[צפת]], שם המשיך ללמוד בישיבתו. על קרבתו לרבו כתב: {{ציטוטון| שם שם לי צורי וגואלי, אלי אליי, תומך גורלי, חבל בגורל בארבע אמות של הלכה, על ברכי אבי אבי, רב רבי שר וגדול, רב ורם, אור ישראל, מאיר עיני חכמים בהלכה, כי שם ציוה ה' את הברכה... ואהיה אצלו שונה הלכות בכל יום, שוקד על דלתותיו יום יום, לשמוע בלימודים, בין דם לדם בין דין לדין, ככל היוצא מפיו, יורה יורה ידין ידין, ותקח אזני שמץ מנהו כבגד עזים|הקדמה לפירושו לספר דניאל}}. | ||
הוסמך על ידי ר"י קארו, | הוסמך על ידי ר"י קארו, שהוסמך על ידי [[מהר"י בירב]]- מחדש הסמיכה. הצטרף לחכמי "בית הועד" של צפת, בראשות ר"י קארו וה[[מבי"ט]], שהיה הסמכות התרונית- רוחנית העליונה בקרב היהודים בעיר, וכן בענייני מסים, מסחר וכד'. לאחר פטירתם של ר"י קארו והמבי"ט, עמד בראשות בית הועד. על פי הוראת רבו ר"י קארו שקבל מהמגיד (מלאך שהיה דובר מגרונו) לימד את [[רבי חיים ויטאל]] והסמיכו. נפטר ב[[אלול]] שנ"ג, ונטמן ב[[בית העלמין העתיק בצפת]]. | ||
==שיטתו ודרכו== | ==שיטתו ודרכו== | ||
| שורה 22: | שורה 22: | ||
**'''משאת משה'''- על [[מגילת אסתר]]. | **'''משאת משה'''- על [[מגילת אסתר]]. | ||
**'''חבצלת השרון'''- על [[ספר דניאל]]. | **'''חבצלת השרון'''- על [[ספר דניאל]]. | ||
*פירוש על [[הגדה של פסח]] | |||
*'''[[שו"ת]] מהר"ם אלשיך'''. | *'''[[שו"ת]] מהר"ם אלשיך'''. | ||
*ספר שלא נדפס בשם '''השערים''' או '''מאה שערים'''. | *ספר שלא נדפס בשם '''השערים''' או '''מאה שערים'''. | ||
| שורה 28: | שורה 29: | ||
[[קטגוריה:אחרונים]] | [[קטגוריה:אחרונים]] | ||
[[קטגוריה:פרשני המקרא]] | [[קטגוריה:פרשני המקרא]] | ||
[[קטגוריה:מפרשי ההגדה של פסח]] | |||
[[קטגוריה:חכמי צפת]] | [[קטגוריה:חכמי צפת]] | ||
[[קטגוריה:רבני הבלקן וטורקיה]] | [[קטגוריה:רבני הבלקן וטורקיה]] | ||
[[קטגוריה:רבנים הקבורים בבית העלמין בצפת]] | [[קטגוריה:רבנים הקבורים בבית העלמין בצפת]] | ||
[[קטגוריה:תלמידי מהר"י טאיטצאק]] | |||
גרסה אחרונה מ־11:27, 8 בדצמבר 2013
|
|
רבי משה אלשיך (מכונה מהר"ם אלשיך או האלשיך הקדוש) היה מגדולי פרשני המקרא בראשית תקופת האחרונים.
תולדות חייו[עריכה]
נולד בסביבות שנת רפ"ב לרבי חיים אלשיך באדרינופולי. בנעוריו למד בישיבתו של רבי יוסף טאיטצאק בסלוניקי, ושימש אותו. לאחר מכן עבר לישיבתו של רבי יוסף קארו. הוא דבק בר"י קארו, וראה בו רב מובהק. הוא עלה עמו לארץ ישראל והתיישב עמו בצפת, שם המשיך ללמוד בישיבתו. על קרבתו לרבו כתב: " שם שם לי צורי וגואלי, אלי אליי, תומך גורלי, חבל בגורל בארבע אמות של הלכה, על ברכי אבי אבי, רב רבי שר וגדול, רב ורם, אור ישראל, מאיר עיני חכמים בהלכה, כי שם ציוה ה' את הברכה... ואהיה אצלו שונה הלכות בכל יום, שוקד על דלתותיו יום יום, לשמוע בלימודים, בין דם לדם בין דין לדין, ככל היוצא מפיו, יורה יורה ידין ידין, ותקח אזני שמץ מנהו כבגד עזים" (הקדמה לפירושו לספר דניאל).
הוסמך על ידי ר"י קארו, שהוסמך על ידי מהר"י בירב- מחדש הסמיכה. הצטרף לחכמי "בית הועד" של צפת, בראשות ר"י קארו והמבי"ט, שהיה הסמכות התרונית- רוחנית העליונה בקרב היהודים בעיר, וכן בענייני מסים, מסחר וכד'. לאחר פטירתם של ר"י קארו והמבי"ט, עמד בראשות בית הועד. על פי הוראת רבו ר"י קארו שקבל מהמגיד (מלאך שהיה דובר מגרונו) לימד את רבי חיים ויטאל והסמיכו. נפטר באלול שנ"ג, ונטמן בבית העלמין העתיק בצפת.
שיטתו ודרכו[עריכה]
נטה לעסוק בדברי לימוד והלכה ופחות בדברי הגות ודרוש, כפי שכותב: " ולא לבי הולך לעשות קבע, מדרשות ופשטים, זולתי אשר הקרה לפני אל ה' ויאר לי לעת מצוא מנוחה מההלכה ביום השישי, כי מדי שבת בשבתו יבוא אלי העם לדרוש להם על פי התורה..." (הקדמה לפירוש התורה).
רצה לעסוק בקבלה, אולם רבי יצחק לוריא אמר לו כי: "בגלגול שעבר היה חכם בחכמת הקבלה, לא בא לעולם הזה כי אם להשלים עצמו בדרוש, כי בקבלה אין לו צורך כי כבר השלים עצמו" (לשון הספר "שבט מוסר" כג, כא).
ספריו[עריכה]
- פירוש על רוב התנ"ך, אשר התקבל ברוב תפוצות ישראל ושבחים רבים נאמרו עליו:
- תורת משה- על חמישה חומשי תורה.
- מראות הצובאות- על הנביאים.
- רוממות אל- על תהילים.
- רב פנינים- על ספר משלי.
- חלקת מחוקק- על ספר איוב.
- שושנת העמקים- על שיר השירים.
- עיני משה- על מגילת רות.
- דברי ניחומים- על מגילת איכה.
- דברים טובים- על מגילת קהלת.
- משאת משה- על מגילת אסתר.
- חבצלת השרון- על ספר דניאל.
- פירוש על הגדה של פסח
- שו"ת מהר"ם אלשיך.
- ספר שלא נדפס בשם השערים או מאה שערים.