היתר מאה רבנים: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| (2 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''היתר מאה רבנים''' הוא אמצעי [[הלכה|הלכתי]] ביהדות, המאפשר עקיפה של [[תקנת חכמים|תקנות חכמים]]. בעבר, על פי ההלכה היהודית, כל תקנה שתוקנה על ידי חכמי ההלכה ונתקבלה בציבור, חייבה היתר של מאה [[רב]]נים משלוש מדינות לפחות, כדי להפר אותה זמנית. | '''היתר מאה רבנים''' הוא אמצעי [[הלכה|הלכתי]] ביהדות, המאפשר עקיפה של [[תקנת חכמים|תקנות חכמים]]. בעבר, על פי ההלכה היהודית, כל תקנה שתוקנה על ידי חכמי ההלכה ונתקבלה בציבור, חייבה היתר של מאה [[רב]]נים משלוש מדינות לפחות, כדי להפר אותה זמנית. | ||
כיום נעשה שימוש באמצעי זה בעיקר בנושא |נשיאת אישה שנייה, התקנה שתוקנה על ידי | כיום נעשה שימוש באמצעי זה בעיקר בנושא |נשיאת אישה שנייה, התקנה שתוקנה על ידי [[רבי גרשום מאור הגולה]] מצרפת, במסגרת שורה של תקנות ("[[חרם דרבנו גרשום]]"). כיום, על פי החוק הישראלי, ניתן לשאת אישה שנייה לאחר היתר מאה רבנים שמגובה בהיתר מיוחד של הרבנים הראשיים לישראל. על פי הרבנות הראשית היתר כזה יינתן רק במקרים מיוחדים (כגון [[שגעון]]) ולאחר שמיעת ערעורה של האישה<ref>[http://rbc.gov.il/matrimony/index.asp תקנות לבתי דין לענייני אישות, הצעת למען בנות ישראל], אתר בתי הדין הרבניים</ref>. האמצעי מופעל גם במצבים של [[עגינות]] הגבר, כשאישה מסרבת לחיוב גט שפסק עליה בית הדין. | ||
לדברי הרב [[אליהו בן | לדברי הרב [[אליהו בן דהן]] מי שהיה מנהל בתי הדין הרבניים בישראל, מדובר בנוהל חריג שמתבצע בממוצע כ-11 פעמים בשנה<ref>[http://www.acri.org.il/Story.aspx?id=164 מעמד אישי], האגודה לזכויות האזרח</ref>. | ||
==הערות שוליים== | ==הערות שוליים== | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:משפחה]] | |||
גרסה אחרונה מ־20:29, 29 במרץ 2012
|
|
היתר מאה רבנים הוא אמצעי הלכתי ביהדות, המאפשר עקיפה של תקנות חכמים. בעבר, על פי ההלכה היהודית, כל תקנה שתוקנה על ידי חכמי ההלכה ונתקבלה בציבור, חייבה היתר של מאה רבנים משלוש מדינות לפחות, כדי להפר אותה זמנית.
כיום נעשה שימוש באמצעי זה בעיקר בנושא |נשיאת אישה שנייה, התקנה שתוקנה על ידי רבי גרשום מאור הגולה מצרפת, במסגרת שורה של תקנות ("חרם דרבנו גרשום"). כיום, על פי החוק הישראלי, ניתן לשאת אישה שנייה לאחר היתר מאה רבנים שמגובה בהיתר מיוחד של הרבנים הראשיים לישראל. על פי הרבנות הראשית היתר כזה יינתן רק במקרים מיוחדים (כגון שגעון) ולאחר שמיעת ערעורה של האישה[1]. האמצעי מופעל גם במצבים של עגינות הגבר, כשאישה מסרבת לחיוב גט שפסק עליה בית הדין.
לדברי הרב אליהו בן דהן מי שהיה מנהל בתי הדין הרבניים בישראל, מדובר בנוהל חריג שמתבצע בממוצע כ-11 פעמים בשנה[2].
הערות שוליים[עריכה]
הערות שוליים
- ↑ תקנות לבתי דין לענייני אישות, הצעת למען בנות ישראל, אתר בתי הדין הרבניים
- ↑ מעמד אישי, האגודה לזכויות האזרח