חליפין: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־23:07, 12 באפריל 2009

הפניה ל:

קניין חליפין

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-==הגדרה==
+#הפניה [[קניין חליפין]]
-'''מחליפים נכס של הקונה בנכס של המוכר''' {{מקור|(הסוגיות בבבא מציעא מה. והלאה, בסוגיא זו האריך ספר המקנה כז)}}'''.'''
-זהו הקניין הראשון שהיו ישראל רגילים לקנות בו {{מקור|(מדרש רבה סוף קהלת, ספר החינוך שלו ד"ה ועוד)}}.
-'''דינים דומים''': חליפין שווה בשווה<ref>ע"ע חליפין שווה בשווה.</ref> - כקניין חליפין, אלא ששני הנכסים שווים זה לזה. ויש כמה חילוקי דינים בין חליפין לחליפין שווה בשווה, ויש אומרים שחליפין שווה בשווה הם מדין חליפין<ref>הובאו עם החולקים עליהם בערך חליפין שווה בשווה בסעיף "מקור וטעם" ד"ה בטעמו. </ref>.
-קניין כסף<ref>ע"ע כסף (קניין).</ref> - כתבו התוס' {{מקור|(גיטין לט: ד"ה משום)}} שחליפין דומים לקניין כסף, וכל מה שנקנה בקניין כסף נקנה גם בחליפין, חוץ מאשה.
-'''נקרא גם''' קניין סודר {{מקור|(רש"י קידושין ג. ד"ה חליפין)}}, קנו מידו {{מקור|(תוס' כתובות נה: ד"ה מתנת)}}, קנו מיניה {{מקור|(תוס' נדרים כז: ד"ה הלכתא)}}, וכן נקרא סתם "קניין" {{מקור|(תוס' כתובות נה. ד"ה כתובו, רמב"ם מכירה ה-ה)}}.
-ובטעם שנקרא סתם "קניין" כתב הפרישה {{מקור|(חו"מ קצ-א)}} שתי סיבות: משום שזה היה עיקר קניינם {{מקור|(אמנם שיטה מקובצת בכורות יג. אות ג (על הדף) כתב שרגילים לקנות במעות ומשיכה ולא בחליפין)}}, או משום שזה הקניין היחיד שבו כל אחד גם מקנה וגם קונה, שלא כבשאר הקניינים שאחד רק מקנה והשני רק קונה.
-==מקור וטעם==
-'''מקורו''' מהפסוק "לקיים כל דבר שלף איש נעלו" {{מקור|("וזאת לפנים בישראל על הגאולה ועל התמורה לקיים כל דבר שלף איש נעלו ונתן לרעהו" (רות ד-ז): "על הגאולה" - זו מכירה ונחלקו בה האם היא כסף או משיכה, "על התמורה" - אלו חליפין שווה בשווה, "לקיים כל דבר שלף איש נעלו" - זהו סודר) (תוס' בבא מציעא מז. ד"ה גאולה, רשב"א קידושין כח בשם ר"ת)}}.
-ויש בזה שלוש שיטות:
-א) דאורייתא {{מקור|(רמב"ן בהשגות על ספר המצוות לרמב"ם סוף שורש ב, מנחת חינוך}}<ref>וכן שיטתו שם בעוד הרבה קניינים שהם מדאורייתא, הובא בערך קניינים דרבנן בסעיף "קניינים שונים" ד"ה מחלוקת יסודית.</ref> {{מקור|שלו-יב, ארעא דרבנן תקפב (הובא בשדי חמד ח"ב עמוד 406 ד"ה חליפין))}}.
-ב) דרבנן {{מקור|(רדב"ז בתשובות החדשות תקג, והשדי חמד שם כתב בדעת התוס' שלא פשוט להם שמדאורייתא, דאפשר שהוא דרבנן. וספר המקנה (כז-ה ד"ה אם) ותורת הקניינים (ח"א עמוד קמ) דנו האם מדאורייתא או מדרבנן)}}.
-ג) מנהג {{מקור|(דבר אברהם ח"א א)}}.
-'''בטעמו''' חקרו האם קונה תמורת החפץ השני, או שקונה את החפץ משום שנחשב שגם הוא עשה את מעשה הקניין (כגון משיכה) שחבירו עשה בחפץ השני. למשל, ראובן רוצה לקנות משמעון פרה, ולכן שמעון קונה את הסודר של ראובן במשיכה. וחוקרים האם ראובן קנה את הפרה תמורת הסודר, או שנחשב שראובן משך את הפרה ולכן קנה אותה {{מקור|(רוח אליהו ט)}}.
-'''במקור הקניין ובסוג הקניין''' (מבין ארבעת הסוגים: תמורה, רשות, ראיה לגמירות דעת, והפגנת בעלות<ref>את חלוקת הקניינים לארבעת הסוגים ביארנו בערך קניינים בסעיף "סוגי הקניינים" ד"ה סוגי הקניינים.</ref>) חקרו רבים האם נתינת הסודר היא תמורת החפץ הנקנה (מדין קניין כסף), או שהיא ראיה לגמירות דעת {{מקור|(מנחת אשר בבא בתרא מב. שיעורי ר' שמואל קידושין עמוד כב בדעת רש"י: החלפת חפץ בחפץ)}}. ומעין זה חקר בשיעורי ר' שמואל {{מקור|(בבא מציעא ח"א עמוד שט, ומעין זה בתורת הקניינים ח"א עמוד קמג)}} האם הוא תמורה או מעשה ליצור למקנה גמירות דעת.
-וכן חקרו רבים האם הוא מדין קניין כסף או שהוא קניין נפרד {{מקור|(פרי משה קניינים לא-ב, קונטרסי שיעורים קידושין ד, תורת הקניינים ח"א עמוד קמא. תוס' קידושין ג. ד"ה ואשה ורשב"א קידושין כה: ד"ה אמר אביי: קניין בפני עצמו. משנה למלך עבדים ב-א: חליפין אינם כלולים בקניין כסף. תוס' גיטין לט: ד"ה משום: חליפין דומים לכסף, וכל מה שנקנה בכסף נקנה גם בחליפין, חוץ מאשה)}}.
-'''במהותו''' חידש הברכת אברהם {{מקור|(קידושין קא בדפיו)}} שחליפין שונה מכל הקניינים, ששאר הקניינים הם מעשה שפועל את הקניין (מעשה שאינו קשור לדיבור), אך חליפין הוא גמר הדיבור שדיברו המוכר והקונה (חיזוק הדיבור), ולכן נקרא "לקיים כל דבר" - לקיים את הדיבור שסיכמו ביניהם.
-==בדינים שונים==
-'''שכירות ושאלה''' אינם נקנים בחליפין {{מקור|(רא"ש בבא מציעא פ"א לא)}}. והנתיבות המשפט {{מקור|(קצה-יח)}} הוסיף שהוא דווקא בקרקע, אך מטלטלין, כיוון שנפחתים הם כמכירה, ונקנים בחליפין. והריב"ה {{מקור|(בטור חו"מ קצה)}} חילק ששכירות נקנית בחליפין לכו"ע אך בשאלה נחלקו, והב"י תמה מדוע חילק ביניהם.
-'''מתנה על מנת להחזיר''', לתוס' {{מקור|(ערכין כט: ד"ה ולא)}} אינה נקנית בחליפין, ולרא"ש {{מקור|(בבא מציעא פ"א לא)}} כן.
-==הנכס==
-'''הנכסים הנקנים הם''':
-'''מה שנקנה בקניין כסף''' - כתבו התוס' {{מקור|(גיטין לט: ד"ה משום)}} שחליפין דומים לקניין כסף, וכל מה שנקנה בקניין כסף נקנה גם בחליפין, חוץ מאשה.
-'''קרקע''' נקנית בחליפין {{מקור|(גידולי תרומה שער נא ח"ג מוכיח מגמרא ריש בבא מציעא "קני ארעא אגב גלימא")}}. והרמב"ן {{מקור|(קידושין כח)}} הביא שיש חולקים על זה, ודחה אותם.
-'''שטר חוב''' לראב"ד נקנה בחליפין, ולרמב"ן לא {{מקור|(דן בזה ספר המקנה ו-ב בתחילתו)}}.
-'''טובת הנאה''' (זכותו של הבעלים לתת מתנות כהונה עניים ומעשרות לכל מי שירצה) לדעה שהיא ממון, חידש השיטה מקובצת שיכול להקנותה רק בכסף אך לא באגב ובחליפין. וביאר ר' שמואל שהטובת הנאה אינה בעין, ואגב וחליפין מועילים רק בדבר שהוא בעין (כמו שמצינו שחליפין לא מועילים במטבע כי אין בו ממש, ושאלה ושכירות לתוס' לא נקנים בחליפין, וכן דנים האם אותיות נקנות באגב) {{מקור|(שיעורי ר' שמואל בבא מציעא ח"א עמוד קעט (אות קפו))}}.
-'''קניית עבד עברי''' - דנו בזה הראשונים והאחרונים. לרוב המפרשים אינו נקנה בחליפין {{מקור|(תוס' קידושין ח. ד"ה ומאי, משנה למלך עבדים ב-א בדעת הרמב"ם, מהרימ"ט קידושין לז שהובא במשנה למלך שם. פני יהושע קידושין יד: והוסיף טעם שאין גופו קנוי והוא כקניין דברים)}}, ורק הנתיבות המשפט {{מקור|(קצה-יח)}} כתב שכן נקנה.
-'''שחרור עבד עברי''' - תוס' {{מקור|(קידושין ח. ד"ה ומאי, וכן משנה למלך עבדים ב-א)}} כתבו שאינו קונה את עצמו בחליפין, ורק מהרימ"ט {{מקור|(קידושין לז ומ, הובא במשנה למלך עבדים ב-א)}} כתב שאפשר שכן.
-'''עבד כנעני''' נקנה בחליפין {{מקור|(קידושין כב:)}}.
-'''שחרור עבד כנעני''' - ר"ת סובר שמועיל, אך יש אומרים שאינו מועיל, והרמ"ה {{מקור|(וכן הריטב"א קידושין כב: ד"ה ואפשר, בלשון "אפשר")}} כתב שמועיל רק לשחררו מהשעבוד אך לא לאיסורין {{מקור|(טור רסז)}}.
-==פרטי הדין==
-'''באופן הקניין''' נחלקו האמוראים האם קונים בכליו של קונה או בכליו של מקנה {{מקור|(בבא מציעא מז.)}}, ולהלכה קונים בכליו של קונה {{מקור|(שם ע"ב, שו"ע חו"מ קצה-ב)}}.
-כתב הצפנת פענח שקניין חליפין חל ע"י שהקונה מפסיד את הסודר שלו, ולא ע"י שהמוכר מרוויח את הסודר של הקונה {{מקור|(כללי התורה והמצוות ח"א ד"ה חליפין. ובלשונו: "ע"י שהמוכר מפסיד את הדבר, נעשה זה תחת הראשון". והוסיף שבקניין כסף הוא להיפך, שחל ע"י שהמוכר מרוויח את הכסף, ולא ע"י שהקונה מפסיד}}<ref>אמנם דנו בזה לגבי קניין כסף, ע"ע כסף (קניין) בסעיף "פרטי הדין" ד"ה באופן הקניין.</ref>{{מקור|)}}.
-'''החפץ שקונים בו''' - הגמרא {{מקור|(בבא מציעא מז.)}} דנה ע"י אלו חפצים אפשר לקנות בחליפין (דהיינו איזה חפץ הקונה יכול לתת למקנה כדי להחיל את הקניין):
-א) כלי - קונים בו לכו"ע {{מקור|(בבא מציעא מז.)}}.
-ב) פירות (דהיינו כל דבר שאינו כלי) - נחלקו בהם רב ששת ורב נחמן האם קונים בהם {{מקור|(בבא מציעא מז.)}}.
-ג) מטבע - נחלקו בו רב ולוי האם קונים בו בחליפין {{מקור|(בבא מציעא מז.)}}. טעם הדעה שלא קונים בו הוא משום שאין בו (במטבע) ממש {{מקור|(שיעורי ר' שמואל בבא מציעא ח"א עמוד קעט (אות קפו))}}.
-'''שליחות''' - נחלקו בעלי התוס' {{מקור|(קידושין כו. ד"ה ה"ג)}} האם חליפין צריכים להיות דווקא בפני הקונה ולא ע"י אדם אחר.
-'''עדים''' - נחלקו הראשונים האם צריך עדים לקניין סודר: יש אומרים שצריך {{מקור|(רשב"ם בבא בתרא מ. ד"ה קניין בפני שניים, ראב"ד והגאון בשיטה מקובצת שם ד"ה וז"ל א"א, תוס' בבא בתרא קמד. ד"ה כהלכתא, ראב"ד על הרמב"ם מכירה ה-ט)}}, ויש חולקים {{מקור|(תוס' בבא בתרא מ. ד"ה קניין, הר"ר יצחק בשיטה מקובצת שם, רמב"ם שם)}}.
-ובטעם הדעה שצריך עדים, אע"פ שבשאר הקניינים שבממון אין צריך עדים לקיום הדבר, כתב הראב"ד {{מקור|(בשיטה מקובצת שם)}} שכיוון שבקניין סודר לא עושה מעשה בגוף הדבר הנקנה (בלשונו: שאין בו שום משא ומתן), ובלי עדים נראה כחוכא וטלולא. והפרי משה {{מקור|(קניינים לא-א ד"ה ובביאור)}} ביאר בדבריו שהוא סובר שהקניין חל ע"י מעשה הקניין (ולא ע"י הדעת), וכיוון שלא עושה מעשה בגוף הדבר, צריך עדים כדי שיחשב למעשה.
-אמנם אבן האזל וקרית מלך רב {{מקור|(על הרמב"ם שם)}} ביארו שהקניין כן חל בגמירות הדעת, וכיוון שבקניין סודר לא עושה מעשה בגוף הדבר הנקנה חסר בגמירות דעת, ולכן צריך עדים כדי שיגמור בדעתו.
-'''העדים נותנים את הסודר'''. הסמ"ע {{מקור|(על השו"ע חו"מ קכג-יד)}} כתב שמועיל מדין זכין, והט"ז {{מקור|(שם)}} כתב שהקונה קונה ע"י הסודר שלהם {{מקור|(דן בזה פרי משה קניינים לא-ו)}}.
-ובחידושי ר' שמואל {{מקור|(גיטין וקידושין עמוד קיח)}} חקר בזה האם הוא מדין שליחות או מדין עבד כנעני {{מקור|(וכן כתב הקצוה"ח קצה-ט שהוא מדין עבד כנעני)}}.
-'''סודר שאול''' - למחנה אפרים {{מקור|(חליפין א, והביא מרדכי)}} לא מועיל, אלא צריך שהסודר יהיה שלו. והבית יוסף {{מקור|(חו"מ קצה}}) סובר שמועיל משום שאין דרכן של בני אדם להקפיד על כך {{מקור|(דן בזה ספר המקנה כז-ה ד"ה מח"א)}}.
-'''לקנות את הסודר''' - הגמרא {{מקור|(נדרים מח:)}} דנה האם כאשר המקנה מקבל את הסודר הוא קונה אותו. למסקנה רוב הראשונים {{מקור|(שו"ת הרשב"א ח"ד רב, ר"ן ושאר ראשונים שם)}} כתבו שאינו קונה, אך יש חולקים וסוברים שקונה לשעה {{מקור|(רשב"א קידושין כו: ד"ה אלא)}} וכמתנה על מנת להחזיר {{מקור|(ריטב"א חדשים בבא מציעא ז. ד"ה כמאן, הגהות אמרי ברוך בשו"ע חו"מ קצה-ד)}}.
-'''שווה כסף''' נחלקו האחרונים האם מועיל מדין קניין כסף {{מקור|(גר"ח מעשר שני ח, פני יהושע בבא מציעא מז. על תד"ה גאולה)}} או מדין חליפין {{מקור|(אבי עזרי אישות ג-א. דן בזה תורת הקניינים ח"א עמוד נח)}}.
-==חוזק==
-'''בחוזק''' הקניין כתב הגידולי תרומה {{מקור|(שער נא ח"ג)}} שיש מעלה לחליפין על קניין אגב - שקונה קרקע, אך יש מעלה לקניין אגב יותר מקניין חליפין - שקונה מטבע. וביאר שכל קניין קונה את הדברים ששייכים בו, ואין להוכיח מקניין אחד על חבירו.
-==המקנה והקונה==
-'''גוי''', ר"ת {{מקור|(בתוס' קידושין ג. ד"ה ואשה)}} כתב שמועיל בו חליפין (לקנות ממנו ולהקנות לו), אך הוא דעת יחיד ורוב הפוסקים חולקים עליו וסוברים שאינו יכול להקנות ולקנות בחליפין {{מקור|(ש"ך חו"מ קכג-ל. וכן המהרשד"ם חו"מ נט חלק על ר"ת, האריך בזה בשדי חמד ח"ד עמוד 407 ד"ה ואם, וכן דן בזה קניין פירות מסכת עבדים פ, פא)}}<ref>בערך קנייני גוי בסעיף "פרטי הדין" (ד"ה ישראל שקונה מגוי) הבאנו שהקניין פירות חידש שכל מה שיש קניינים שלא מועילים בגוי הוא רק שגוי לא יכול לקנות בהם, אך הישראל כן יכול לקנות בקניינים אלה מהגוי.</ref>.
-==ראה גם==
-[[חליפין שווה בשווה]]
-[[כסף (קניין)]] {{מקור|(לגבי קניית עבד כנעני ע"ע [[קנייני עבד כנעני]] לגבי יציאת עבד כנעני ע"ע [[שחרור עבד כנעני#חליפין|שחרור עבד כנעני בסעיף "חליפין"]])}}.
-==הערות שוליים==
-<references />
-[[קטגוריה:דיני ממונות]]
-[[קטגוריה:יסודות וחקירות]]

חליפין: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־23:07, 12 באפריל 2009

תפריט ניווט

חיפוש