רבי ישעיה אחרון דטראני: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
(גרסת ביניים אחת של משתמש אחר אחד אינה מוצגת) | |||
שורה 2: | שורה 2: | ||
'''רבי ישעיה ב"ר אליה דטראני''' הידוע יותר בכינויו '''רבי ישעיה אחרון ז"ל''' (בר"ת '''ריא"ז''') היה מחכמי ה[[ראשונים]] באיטליה. מכונה "אחרון" על מנת להבדילו מאביו אמו, [[רבי ישעיה דטראני]] (הרי"ד). בספר "שלשלת הקבלה" מסופר כי לפני פטירתו אמר הרי"ד "הנה הן בתי יורש אותי". | '''רבי ישעיה ב"ר אליה דטראני''' הידוע יותר בכינויו '''רבי ישעיה אחרון ז"ל''' (בר"ת '''ריא"ז''') היה מחכמי ה[[ראשונים]] באיטליה. מכונה "אחרון" על מנת להבדילו מאביו אמו, [[רבי ישעיה דטראני]] (הרי"ד). בספר "שלשלת הקבלה" מסופר כי לפני פטירתו אמר הרי"ד "הנה הן בתי יורש אותי". | ||
חי בטראני שבאיטליה בתחילת האלף השישי. על חייו אין בידינו פרטים כלל. נראה שלמד אצל [[רבי אברהם | חי בטראני שבאיטליה בתחילת האלף השישי. על חייו אין בידינו פרטים כלל. נראה שלמד אצל [[רבי אברהם אבולעפיה]]. | ||
כסבו, חיבר אף הוא ספר פסקים על התלמוד "פסקי הלכות" (הנקרא בימינו "פסקי ריא"ז). חיבור זה נכתב בלשון קצרה ופשוטה, ועוסק רק בהלכות הנהוגות בזמן הזה. בתחילת כל | כסבו, חיבר אף הוא ספר פסקים על התלמוד "פסקי הלכות" (הנקרא בימינו "פסקי ריא"ז). חיבור זה נכתב בלשון קצרה ופשוטה, ועוסק רק בהלכות הנהוגות בזמן הזה. בתחילת כל מסכת הוא מציג את תכנה, ומצטט את הפסוקים עליהם מתבססת המסכת. בפסקיו הוא אינו מהסס לחלוק על סבו כאשר רואה בכך צורך. | ||
כתב גם ספר שלא נדפס- "'''קונטרס הראיות'''"- ביסוס לחלק מפסקיו בספר הפסקים. | כתב גם ספר שלא נדפס- "'''קונטרס הראיות'''"- ביסוס לחלק מפסקיו בספר הפסקים. |
גרסה אחרונה מ־11:44, 14 בספטמבר 2018
|
- הדף "ריא"ז" מפנה לכאן. לערך העוסק ברבי יצחק אור זרוע, ראו רבי יצחק מוינה.
רבי ישעיה ב"ר אליה דטראני הידוע יותר בכינויו רבי ישעיה אחרון ז"ל (בר"ת ריא"ז) היה מחכמי הראשונים באיטליה. מכונה "אחרון" על מנת להבדילו מאביו אמו, רבי ישעיה דטראני (הרי"ד). בספר "שלשלת הקבלה" מסופר כי לפני פטירתו אמר הרי"ד "הנה הן בתי יורש אותי".
חי בטראני שבאיטליה בתחילת האלף השישי. על חייו אין בידינו פרטים כלל. נראה שלמד אצל רבי אברהם אבולעפיה.
כסבו, חיבר אף הוא ספר פסקים על התלמוד "פסקי הלכות" (הנקרא בימינו "פסקי ריא"ז). חיבור זה נכתב בלשון קצרה ופשוטה, ועוסק רק בהלכות הנהוגות בזמן הזה. בתחילת כל מסכת הוא מציג את תכנה, ומצטט את הפסוקים עליהם מתבססת המסכת. בפסקיו הוא אינו מהסס לחלוק על סבו כאשר רואה בכך צורך.
כתב גם ספר שלא נדפס- "קונטרס הראיות"- ביסוס לחלק מפסקיו בספר הפסקים.
כמו כן, פירוש "רבינו ישעיה" על חלק מהנ"ך כנראה נכתב על ידו ולא ע"י סבו.