מידה כנגד מידה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אברהם אליצור (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
|||
| (17 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''מידה כנגד מידה''' הוא כינוי לשילום גמול על ידי ה' בדיוק לפי | '''מידה כנגד מידה''' הוא כינוי לשילום גמול על ידי ה' בדיוק לפי מעשה האדם. "באותה המידה שאדם מודד - מודדים לו" ({{מקור|בבלי סנהדרין ק א}}). | ||
== | ==ההסתכלות על אירועים שקורים לאדם== | ||
ב{{מקור|תנ"ך:ויקרא כו $פרשת הברכות והקללות}} שבסוף ספר ויקרא, מופיעים הפסוקים: "ואם בזאת לא תשמעו לי, והלכתם עמי בקרי - והלכתי עמכם בחמת קרי, ויסרתי אתכם אף אני שבע על חטאתיכם". כלומר, האדם צריך להבין מדוע באו עליו יסורים, להפיק לקחים ולשוב בתשובה. | |||
מצד שני, ישנו [[ספר איוב]], העוסק בשאלה כיצד יתכן מצב בו "'''צדיק ורע לו, רשע וטוב לו'''", הסותרת את העיקרון של מידה תחת מידה. הספר עוסק באיש בשם איוב, שהיה צדיק ועבד את ה' בתמימות, אך באו עליו יסורים שונים. במהלך הספר יש דיון בין איוב לשלושת רעיו, שנגמר בהתערבותו של הקב"ה, שאומר לאיוב שאדם '''לא מסוגל להבין''' חשבונות שמימיים. | |||
== | ==דוגמאות לשילום מידה כנגד מידה== | ||
===דוגמאות לגמול טובה כנגד טובה=== | |||
* [[מרים]] - חיכתה לראות מה יקרה עם משה, כשהיה בתיבה - ולכן חיכו לה כל העם כשלקתה בצרעת. | |||
[[ | * [[יוסף]] - התעסק במצוות קבורת אביו - ולפיכך זכה, ובקבורתו עסק משה רבינו. | ||
* [[משה]] - התעסק בקבורת יוסף, וזכה ובקבורתו עסק הקב"ה בכבודו ובעצמו. | |||
===דוגמאות לגמול רעה תחת רעה=== | |||
* [[שמשון]] חטא, והלך אחר עיניו - התאהב בבנות פלשתים, וחטא איתן בעריות - לפיכך נקרו פלישתים את עיניו. | |||
* [[אבשלום]] התגאה בשערו, ולפיכך נתלה בשערו במהלך המלחמה נגד [[דוד]]. הוא בא על עשר פילגשי אביו - ונענש, ונתקעו בו עשר חניתות. הוא רימה, ו"גנב" שלושה לבבות - לב אביו, לב בית דין ולב ישראל - ולכן נתקעו בלבו שלושה שבטים. | |||
גרסה אחרונה מ־07:33, 14 ביוני 2012
|
|
מידה כנגד מידה הוא כינוי לשילום גמול על ידי ה' בדיוק לפי מעשה האדם. "באותה המידה שאדם מודד - מודדים לו" (בבלי סנהדרין ק א).
ההסתכלות על אירועים שקורים לאדם[עריכה]
בפרשת הברכות והקללות שבסוף ספר ויקרא, מופיעים הפסוקים: "ואם בזאת לא תשמעו לי, והלכתם עמי בקרי - והלכתי עמכם בחמת קרי, ויסרתי אתכם אף אני שבע על חטאתיכם". כלומר, האדם צריך להבין מדוע באו עליו יסורים, להפיק לקחים ולשוב בתשובה.
מצד שני, ישנו ספר איוב, העוסק בשאלה כיצד יתכן מצב בו "צדיק ורע לו, רשע וטוב לו", הסותרת את העיקרון של מידה תחת מידה. הספר עוסק באיש בשם איוב, שהיה צדיק ועבד את ה' בתמימות, אך באו עליו יסורים שונים. במהלך הספר יש דיון בין איוב לשלושת רעיו, שנגמר בהתערבותו של הקב"ה, שאומר לאיוב שאדם לא מסוגל להבין חשבונות שמימיים.
דוגמאות לשילום מידה כנגד מידה[עריכה]
דוגמאות לגמול טובה כנגד טובה[עריכה]
- מרים - חיכתה לראות מה יקרה עם משה, כשהיה בתיבה - ולכן חיכו לה כל העם כשלקתה בצרעת.
- יוסף - התעסק במצוות קבורת אביו - ולפיכך זכה, ובקבורתו עסק משה רבינו.
- משה - התעסק בקבורת יוסף, וזכה ובקבורתו עסק הקב"ה בכבודו ובעצמו.
דוגמאות לגמול רעה תחת רעה[עריכה]
- שמשון חטא, והלך אחר עיניו - התאהב בבנות פלשתים, וחטא איתן בעריות - לפיכך נקרו פלישתים את עיניו.