הרב יעקב נגן: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(מועתק מויקיפדיה, אני כתבתי)
 
אין תקציר עריכה
 
(11 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:יעקב נגן.jpg|שמאל|ממוזער|275px|הרב יעקב נגן]]
'''הרב ד"ר יעקב מאיר נגן''' הוא ראש כולל הלכה ב[[ישיבת עתניאל]], מחבר ספרי הגות וכותב טורים בנושא רוחניות יהודית.  
הרב ד"ר '''יעקב מאיר נגן''' (נולד ב-[[17 ביוני]] [[1967]], [[ט' בסיוון]] [[ה'תשכ"ז]]) הוא מחבר ספרי הגות וכותב טורים בנושא רוחניות יהודית. נגן משמש גם כראש כולל ההלכה ב[[ישיבת עתניאל]].


== ביוגרפיה ==
== תולדות חייו ==
יעקב מאיר נגן נולד בשם יעקב מאיר גנק לעזריאל זליג ואהובה גנק{{הערה|נגן יעקב, מים בריאה והתגלות - חג הסוכות במחשבת ההלכה, עמוד 7, הוצאת גילוי, סיוון ה'תשס"ח}}  ב[[מנהטן]] שב[[ניו יורק]], [[ארצות הברית]] ב-17 ביוני 1967. הוא למד את לימודיו התיכוניים ב[[ישיבה תיכונית|ישיבה התיכונית]] של [[ישיבה יוניברסיטי]]. לאחר סיום לימודיו בישיבה התיכונית למד גנק ב[[ישראל]] ב[[ישיבת שעלבים]]. לאחר שעזב את ישיבת שעלבים הוא למד בישיבה יוניברסיטי לתואר ראשון בלימודי יהדות ותואר שני בתולדות עם ישראל ולצידם עבר גם בחינת הסמכה לרבנות. בשנת 1993 עלה ארצה והחל ללמוד ב[[ישיבת הר עציון]]. בשנת 1997, לאחר שסיים את לימודיו בישיבת הר עציון, עבר נגן ל[[עתניאל]] והחל ללמד כ[[ר"ם]] ב[[ישיבת עתניאל]].
נולד בניו יורק בט' ב[[סיוון]] תשכ"ז לר' עזריאל זליג ואהובה גנק. הוא למד את לימודיו התיכוניים בישיבה התיכונית של [[ישיבה יוניברסיטי]]. לאחר סיום לימודיו בישיבה התיכונית עלה ללמוד ב[[ישראל]] ב[[ישיבת שעלבים]]. לאחר שעזב את ישיבת שעלבים, למד בישיבה יוניברסיטי לתואר ראשון בלימודי יהדות ותואר שני בתולדות עם ישראל ולצידם עבר גם בחינת הסמכה ל[[רב]]נות. בשנת תשנ"ג עלה ארצה והחל ללמוד ב[[ישיבת הר עציון]]. בשנת תשנ"ז, לאחר שסיים את לימודיו בישיבת הר עציון, עבר לעתניאל והחל ללמד כר"מ בישיבת עתניאל. בשנת תש"ע התמנה לכהן בראשות כולל הרבנות בישיבה. בנוסף, מלמד במכינה הקדם צבאית לבנות "צהלי" בראשו אשתו מיכל ובמכינה המעורבת "עמיחי".  פרסם למעלה ממאתיים מאמרים באתר של ישיבת עתניאל, באתר כיפה ובערוץ הניו אייג' באתר NRG.  


בשנת 2004 קיבל נגן תואר דוקטורט ב[[מחשבת ישראל]] מ[[האוניברסיטה העברית]] לאחר שלמד לתואר משנת 1996. נושא הדוקטורט שלו היה "ניתוח של מוטיבים בהלכות חג הסוכות בספרות התלמודית - חג הסוכות במחשבת ההלכה". בשנת 2006 נסע נגן ל[[דרמסאלה]] שב[[הודו]] עקב התעניינותו ביחס בין היהדות לרוחניות של המזרח ורצונו להכיר מקרוב את הדברים.  הוא תיעד חלק מהסיפורים והחוויות שלו בדרמסאלה בספרו "להתעורר ליום חדש - תורות וסיפורים מהחיים", שיצא בשנת 2011. בשנת 2007 יצא ספרו הראשון, "נשמת המשנה - צוהר לעולמה הפנימי של המשנה". בספר מנתח נגן מבחינה ספרותית למעלה מ-100 [[משנה|משניות]]. בביקורת על הספר ב[[שבת (מקור ראשון)|מוסף שבת]] של [[מקור ראשון]] נכתב כי "הוצאה זו חושפת לנו לאחרונה בזעיר אנפין ממקוריות דרכי לימוד התורה המתחדשות בדורנו, מתוך הגילוי הרוחני והנפשי של האדם הארץ ישראלי... בעקבות ניתוח העמדות, מצליח נגן לקלף את השכבה האטומה, המסתירה עבור רוב לומדי התלמוד את הרצף המושגי הקיים בין משנה לגמרא. הוא מוכיח, בעיניי מעל לכל ספק, את הזיקה הקיימת בין שתי העמדות שבמשנה לבין מחלוקת מרכזית המובאת מיד בגמרא"{{הערה|ברקוביץ דב, להקשיב לשירת המשנה, [[שבת (מקור ראשון)|מוסף שבת]] של [[מקור ראשון]], י"ט בטבת ה'תשס"ח}}. בשנת 2008 הוציא נגן את הדוקטורט שלו בספר בשם "מים בריאה והתגלות - חג הסוכות במחשבת ההלכה". בביקורת על הספר ב[[שבת (מקור ראשון)|מוסף שבת]] של [[מקור ראשון]] נכתב כי "ספרו של יעקב נגן הוא חידוש מרענן במחקר ההלכה של חז"ל ויש לראות בו פריצת דרך של ממש באופן הלימוד הישיבתי המוכר עד עתה. החידוש נעוץ בחשיפת "מיתוסים" העומדים בלב ליבן של המחלוקות ההלכתיות... נגן איננו חושש מלהצביע על הצרכים הפסיכולוגיים שהמיתוס מבקש לענות להם. צרכים אנושיים אלה אינם עומדים בסתירה לדת, אלא דווקא מעידים על החיבור העמוק שבין התורה לאדם... נגן, וזאת בניגוד למחקר הדתות, מסוגל להביא אל הדיון לא רק תובנות כלליות, אלא גם בירור פרטני, בשל שליטתו המרשימה בחומרים התלמודיים"{{הערה| רואי ביטי, הסוכה, ההלכה והמיתוס בחצר הישיבה, [[שבת (מקור ראשון)|מוסף שבת]] של [[מקור ראשון]], י"ח בתשרי ה'תשס"ט}}. בשנת 2010 עבר נגן מתפקיד של ר"ם בישיבת עתניאל לתפקיד ראש כולל להסמכה לרבנות בישיבה, תפקיד אותו הוא ממלא עד היום. נגן פרסם למעלה ממאתיים מאמרים באתר של ישיבת עתניאל, ב[[כיפה (אתר אינטרנט)|אתר כיפה]] ובערוץ הניו - אייג' באתר [[NRG]]. מלבד ישיבת עתניאל, נגן מלמד ולימד במקומות נוספים, ביניהם [[מכינת צהלי|צהלי]], המכינה הקדם צבאית לבנות והמכינה המעורבת, [[מכינת עמיחי]].  
==שיטתו==
ייחודה של עבודתו של הרב נגן היא השילוב בין תחומים שונים. כך לדוגמה, במסגרת הדוקטורט שלו שילב הרב נגן בין חקר התלמוד ומחשבת ישראל. הרב נגן מפעיל אתר אינטרנט העוסק בחיפוש רוחני ומשלב בין יהדות לניו אייג'{{הערה|שם=רוחניות|[http://yakovnagen.com/ להתעורר ליום חדש - החיפוש הרוחני יהודי - בין מזרח ומערב]}}. במסגרת עבודתו בישיבת עתניאל, הרב נגן מפעיל אתר אינטרנט נוסף המוקדש להלכות שבת{{הערה|[https://sites.google.com/site/halahaotniel תוכנית הלכה - שבת ישיבת עתניאל]}}.


ייחודה של עבודתו של נגן היא השילוב בין תחומים שונים. כך לדוגמה, במסגרת הדוקטורט שלו שילב נגן בין חקר התלמוד ומחשבת ישראל. נגן מפעיל אתר אינטרנט העוסק בחיפוש רוחני ומשלב בין יהדות לניו אייג'{{הערה|שם=רוחניות|[http://yakovnagen.com/ להתעורר ליום חדש - החיפוש הרוחני יהודי - בין מזרח ומערב]}}. במסגרת עבודתו בישיבת עתניאל, נגן מפעיל אתר אינטרנט נוסף המוקדש להלכות שבת{{הערה|[https://sites.google.com/site/halahaotniel תוכנית הלכה - שבת ישיבת עתניאל]}}.
לתפיסתו של הרב נגן, היהדות מכילה יסודות המקבילים לרוחניות המזרח ולפילוסופיה המערבית.
 
לתפיסתו של נגן, היהדות מכילה יסודות המקבילים לרוחניות המזרח ולפילוסופיה המערבית{{הערה|שם=רוחניות}}.


== חיים אישיים ==
== חיים אישיים ==
בשנת 1993 התחתן נגן עם מיכל, בתו של הפרופסור [[אוריאל סימון]], וראש מכינת צהלי כיום. נגן ואשתו מתגוררים ב[[עתניאל]] ולהם שבעה ילדים{{הערה|שם=רוחניות}}.
בשנת 1993 התחתן הרב נגן עם מיכל, בתו של הפרופסור אוריאל סימון, וראש מכינת צהלי כיום. נגן ואשתו מתגוררים בעתניאל ולהם שבעה ילדים.
   
   
== ספריו ==
== ספריו ==
* יעקב נגן, "'''נשמת המשנה - צוהר לעולמה הפנימי של המשנה'''", 2007, [[הוצאת גילוי]]
בשנת תשס"ד קיבל הרב נגן תואר דוקטור במחשבת ישראל מהאוניברסיטה העברית. נושא הדוקטורט שלו היה "ניתוח של מוטיבים בהלכות [[חג הסוכות]] בספרות התלמודית - חג הסוכות במחשבת ההלכה". בשנת תשס"ו נסע הרב נגן לדרמסאלה שבהודו עקב התעניינותו ביחס בין היהדות לרוחניות של המזרח ורצונו להכיר מקרוב את הדברים. הוא תיעד חלק מהסיפורים והחוויות שלו בדרמסאלה בספרו "להתעורר ליום חדש - תורות וסיפורים מהחיים". בשנת 2007 יצא ספרו הראשון, "נשמת המשנה - צוהר לעולמה הפנימי של המשנה". בספר מנתח הרב נגן מבחינה ספרותית למעלה מ-100 [[משנה|משניות]]. בביקורת על הספר במוסף שבת של מקור ראשון נכתב כי "הוצאה זו חושפת לנו לאחרונה בזעיר אנפין ממקוריות דרכי לימוד התורה המתחדשות בדורנו, מתוך הגילוי הרוחני והנפשי של האדם הארץ ישראלי... בעקבות ניתוח העמדות, מצליח נגן לקלף את השכבה האטומה, המסתירה עבור רוב לומדי התלמוד את הרצף המושגי הקיים בין משנה לגמרא. הוא מוכיח, בעיניי מעל לכל ספק, את הזיקה הקיימת בין שתי העמדות שבמשנה לבין מחלוקת מרכזית המובאת מיד בגמרא"{{הערה|ברקוביץ דב, להקשיב לשירת המשנה, מוסף שבת של מקור ראשון, י"ט בטבת ה'תשס"ח}}. בשנת 2008 הוציא הרב נגן את הדוקטורט שלו בספר בשם "מים בריאה והתגלות - חג הסוכות במחשבת ההלכה". בביקורת על הספר במוסף שבת של מקור ראשון נכתב כי "ספרו של יעקב נגן הוא חידוש מרענן במחקר ההלכה של חז"ל ויש לראות בו פריצת דרך של ממש באופן הלימוד הישיבתי המוכר עד עתה. החידוש נעוץ בחשיפת "מיתוסים" העומדים בלב ליבן של המחלוקות ההלכתיות... נגן איננו חושש מלהצביע על הצרכים הפסיכולוגיים שהמיתוס מבקש לענות להם. צרכים אנושיים אלה אינם עומדים בסתירה לדת, אלא דווקא מעידים על החיבור העמוק שבין התורה לאדם... נגן, וזאת בניגוד למחקר הדתות, מסוגל להביא אל הדיון לא רק תובנות כלליות, אלא גם בירור פרטני, בשל שליטתו המרשימה בחומרים התלמודיים"{{הערה| רואי ביטי, הסוכה, ההלכה והמיתוס בחצר הישיבה, מוסף שבת של מקור ראשון, י"ח בתשרי ה'תשס"ט}}.
* יעקב נגן, "'''מים בריאה והתגלות - חג הסוכות במחשבת ההלכה'''", 2008, הוצאת גילוי
 
* יעקב נגן, "'''להתעורר ליום חדש - תורות וסיפורים מהחיים'''", 2011, הוצאת גילוי
* "'''נשמת המשנה - צוהר לעולמה הפנימי של המשנה'''", 2007, הוצאת גילוי
* "'''מים בריאה והתגלות - חג הסוכות במחשבת ההלכה'''", 2008, הוצאת גילוי
* "'''להתעורר ליום חדש - תורות וסיפורים מהחיים'''", 2011, הוצאת גילוי


== קישורים חיצוניים ==
== קישורים חיצוניים ==
* [http://yakovnagen.com/ להתעורר ליום חדש - החיפוש הרוחני היהודי בין מזרח למערב] האתר הרשמי של יעקב נגן
* [http://yakovnagen.com/ להתעורר ליום חדש - החיפוש הרוחני היהודי בין מזרח למערב] האתר הרשמי של יעקב נגן
* [http://yakovnagen.com/2008/02/%D7%9C%D7%94%D7%A7%D7%A9%D7%99%D7%91-%D7%9C%D7%A9%D7%99%D7%A8%D7%AA-%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%A0%D7%94 ביקורת על ספרו של נגן, "נשמת המשנה"] על ידי הרב דוב ברקוביץ
* [http://yakovnagen.com/2008/02/%D7%9C%D7%94%D7%A7%D7%A9%D7%99%D7%91-%D7%9C%D7%A9%D7%99%D7%A8%D7%AA-%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%A0%D7%94 ביקורת על ספרו של נגן, "נשמת המשנה"] על ידי הרב דוב ברקוביץ
* [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91_%D7%A0%D7%92%D7%9F יעקב נגן] בויקיפדיה העברית


== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}


[[קטגוריה:עולים לאחר קום המדינה]]
[[קטגוריה:רבנים בימינו]]
[[קטגוריה:רבני ישיבת עתניאל]]
[[קטגוריה:רבני הציונות הדתית בישראל]]
[[קטגוריה:רבני הציונות הדתית בישראל]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת הר עציון]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת שעלבים]]

גרסה אחרונה מ־18:21, 10 במרץ 2016

הרב ד"ר יעקב מאיר נגן הוא ראש כולל הלכה בישיבת עתניאל, מחבר ספרי הגות וכותב טורים בנושא רוחניות יהודית.

תולדות חייו[עריכה]

נולד בניו יורק בט' בסיוון תשכ"ז לר' עזריאל זליג ואהובה גנק. הוא למד את לימודיו התיכוניים בישיבה התיכונית של ישיבה יוניברסיטי. לאחר סיום לימודיו בישיבה התיכונית עלה ללמוד בישראל בישיבת שעלבים. לאחר שעזב את ישיבת שעלבים, למד בישיבה יוניברסיטי לתואר ראשון בלימודי יהדות ותואר שני בתולדות עם ישראל ולצידם עבר גם בחינת הסמכה לרבנות. בשנת תשנ"ג עלה ארצה והחל ללמוד בישיבת הר עציון. בשנת תשנ"ז, לאחר שסיים את לימודיו בישיבת הר עציון, עבר לעתניאל והחל ללמד כר"מ בישיבת עתניאל. בשנת תש"ע התמנה לכהן בראשות כולל הרבנות בישיבה. בנוסף, מלמד במכינה הקדם צבאית לבנות "צהלי" בראשו אשתו מיכל ובמכינה המעורבת "עמיחי". פרסם למעלה ממאתיים מאמרים באתר של ישיבת עתניאל, באתר כיפה ובערוץ הניו אייג' באתר NRG.

שיטתו[עריכה]

ייחודה של עבודתו של הרב נגן היא השילוב בין תחומים שונים. כך לדוגמה, במסגרת הדוקטורט שלו שילב הרב נגן בין חקר התלמוד ומחשבת ישראל. הרב נגן מפעיל אתר אינטרנט העוסק בחיפוש רוחני ומשלב בין יהדות לניו אייג'‏[1]. במסגרת עבודתו בישיבת עתניאל, הרב נגן מפעיל אתר אינטרנט נוסף המוקדש להלכות שבת‏[2].

לתפיסתו של הרב נגן, היהדות מכילה יסודות המקבילים לרוחניות המזרח ולפילוסופיה המערבית.

חיים אישיים[עריכה]

בשנת 1993 התחתן הרב נגן עם מיכל, בתו של הפרופסור אוריאל סימון, וראש מכינת צהלי כיום. נגן ואשתו מתגוררים בעתניאל ולהם שבעה ילדים.

ספריו[עריכה]

בשנת תשס"ד קיבל הרב נגן תואר דוקטור במחשבת ישראל מהאוניברסיטה העברית. נושא הדוקטורט שלו היה "ניתוח של מוטיבים בהלכות חג הסוכות בספרות התלמודית - חג הסוכות במחשבת ההלכה". בשנת תשס"ו נסע הרב נגן לדרמסאלה שבהודו עקב התעניינותו ביחס בין היהדות לרוחניות של המזרח ורצונו להכיר מקרוב את הדברים. הוא תיעד חלק מהסיפורים והחוויות שלו בדרמסאלה בספרו "להתעורר ליום חדש - תורות וסיפורים מהחיים". בשנת 2007 יצא ספרו הראשון, "נשמת המשנה - צוהר לעולמה הפנימי של המשנה". בספר מנתח הרב נגן מבחינה ספרותית למעלה מ-100 משניות. בביקורת על הספר במוסף שבת של מקור ראשון נכתב כי "הוצאה זו חושפת לנו לאחרונה בזעיר אנפין ממקוריות דרכי לימוד התורה המתחדשות בדורנו, מתוך הגילוי הרוחני והנפשי של האדם הארץ ישראלי... בעקבות ניתוח העמדות, מצליח נגן לקלף את השכבה האטומה, המסתירה עבור רוב לומדי התלמוד את הרצף המושגי הקיים בין משנה לגמרא. הוא מוכיח, בעיניי מעל לכל ספק, את הזיקה הקיימת בין שתי העמדות שבמשנה לבין מחלוקת מרכזית המובאת מיד בגמרא"‏[3]. בשנת 2008 הוציא הרב נגן את הדוקטורט שלו בספר בשם "מים בריאה והתגלות - חג הסוכות במחשבת ההלכה". בביקורת על הספר במוסף שבת של מקור ראשון נכתב כי "ספרו של יעקב נגן הוא חידוש מרענן במחקר ההלכה של חז"ל ויש לראות בו פריצת דרך של ממש באופן הלימוד הישיבתי המוכר עד עתה. החידוש נעוץ בחשיפת "מיתוסים" העומדים בלב ליבן של המחלוקות ההלכתיות... נגן איננו חושש מלהצביע על הצרכים הפסיכולוגיים שהמיתוס מבקש לענות להם. צרכים אנושיים אלה אינם עומדים בסתירה לדת, אלא דווקא מעידים על החיבור העמוק שבין התורה לאדם... נגן, וזאת בניגוד למחקר הדתות, מסוגל להביא אל הדיון לא רק תובנות כלליות, אלא גם בירור פרטני, בשל שליטתו המרשימה בחומרים התלמודיים"‏[4].

  • "נשמת המשנה - צוהר לעולמה הפנימי של המשנה", 2007, הוצאת גילוי
  • "מים בריאה והתגלות - חג הסוכות במחשבת ההלכה", 2008, הוצאת גילוי
  • "להתעורר ליום חדש - תורות וסיפורים מהחיים", 2011, הוצאת גילוי

קישורים חיצוניים[עריכה]

הערות שוליים

  1. להתעורר ליום חדש - החיפוש הרוחני יהודי - בין מזרח ומערב
  2. תוכנית הלכה - שבת ישיבת עתניאל
  3. ברקוביץ דב, להקשיב לשירת המשנה, מוסף שבת של מקור ראשון, י"ט בטבת ה'תשס"ח
  4. רואי ביטי, הסוכה, ההלכה והמיתוס בחצר הישיבה, מוסף שבת של מקור ראשון, י"ח בתשרי ה'תשס"ט