רבי יהושע לייב דיסקין: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
(תיקון תאריך לידה) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| (3 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{להשלים|כל הערך=כן}} | |||
{{רב | {{רב | ||
|שם=הרב משה יהושע יהודה לייב דיסקין | |שם=הרב משה יהושע יהודה לייב דיסקין | ||
| שורה 4: | שורה 5: | ||
|כיתוב='''מהרי"ל דיסקין''' | |כיתוב='''מהרי"ל דיסקין''' | ||
|תאריך לידה=י' ב[[כסלו]] תקע"ט | |תאריך לידה=י' ב[[כסלו]] תקע"ט | ||
|תאריך פטירה= | |תאריך פטירה=כ"ט ב[[טבת]] [[תרנ"ח]] | ||
|מקום פעילות=ליטא; [[ירושלים]] | |מקום פעילות=ליטא; [[ירושלים]] | ||
|השתייכות=פרושים | |השתייכות=פרושים | ||
| שורה 15: | שורה 16: | ||
'''רבי משה יהושע לייב (מהרי"ל) דיסקין''' היה מגדולי חכמי [[ירושלים]] האשכנזים. | '''רבי משה יהושע לייב (מהרי"ל) דיסקין''' היה מגדולי חכמי [[ירושלים]] האשכנזים. | ||
==תולדות חייו== | ==תולדות חייו== | ||
נולד בי' ב[[כסלו]] תקע"ט בהורודנא לר' בנימין דיסקין- רב העיירה. בילדותו גילה סימני חכמה ויראת שמים, ו[[רבי שמואל סלנט]] העיד עליו כי יהיה גדול בישראל. אביו היה רבו ומדריכו הרוחני, ותבע ממנו יראת שמים גדולה. בגיל 25, החילף את אביו ברבנות בעיר לומז'ה. בעקבות קפדנותו, נאלץ לאחר חמש עשרה שנה לעבור למזריטש, משם לקובנה, ומשם חזר, בעקבות מריבות עם המשכילים, ללומז'ה. לאחר שגם בלומז'ה לא מצא את מקומו- החליט לעבור לשקלוב, שם כיהן כרב במשך 8 שנים. משקלוב עבר לבריסק המפורסמת, שם ישב ארבע שנים. השיב תשובות רבות בהכלה, והתקבצו סביבו תלמידים רבים, ביניהם [[רבי יוסף רוזין]]- "הרוגאצ'ובי". גם בבריסק נקלע למריבה עם עסקני העיר, ובעקבות הלשנה נכלא והועמד לדין. פרקליטו, שהיה רחוק מתורה ומצוות, התרשם מאד מיושרו ומעמידתו על האמת, ור' יהושע לייב יצא זכאי- אך נגזר עליו לעזוב את העיר. הוא שמח על גזר דין זה, מפני שהתשוקק לעלות ל[[ארץ ישראל]], ואכן עלה והתיישב ב[[ירושלים]], שם כונה "הרב מבריסק" (יש להבדליו מ[[רבי יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק]] (הגרי"ז) שכונה אף הוא בכינוי הזה). בירושלים התמנה ל[[אב בית דין]] לקהילות האשכנזים. בבית דינו כיהן כ,ספרא דיינא, ולאחר מכן כ[[דיין]] [[הרב זבולון חרל"פ]]. | נולד בי' ב[[כסלו]] תקע"ט בהורודנא לר' בנימין דיסקין- רב העיירה. בילדותו גילה סימני חכמה ויראת שמים, ו[[רבי שמואל סלנט]] העיד עליו כי יהיה גדול בישראל. אביו היה רבו ומדריכו הרוחני, ותבע ממנו יראת שמים גדולה. בגיל 25, החילף את אביו ברבנות בעיר לומז'ה. בעקבות קפדנותו, נאלץ לאחר חמש עשרה שנה לעבור למזריטש, משם לקובנה, ומשם חזר, בעקבות מריבות עם המשכילים, ללומז'ה. לאחר שגם בלומז'ה לא מצא את מקומו- החליט לעבור לשקלוב, שם כיהן כרב במשך 8 שנים. משקלוב עבר לבריסק המפורסמת, שם ישב ארבע שנים. השיב תשובות רבות בהכלה, והתקבצו סביבו תלמידים רבים, ביניהם [[רבי יוסף רוזין]]- "הרוגאצ'ובי". גם בבריסק נקלע למריבה עם עסקני העיר, ובעקבות הלשנה נכלא והועמד לדין. פרקליטו, שהיה רחוק מתורה ומצוות, התרשם מאד מיושרו ומעמידתו על האמת, ור' יהושע לייב יצא זכאי- אך נגזר עליו לעזוב את העיר. הוא שמח על גזר דין זה, מפני שהתשוקק לעלות ל[[ארץ ישראל]], ואכן עלה והתיישב ב[[ירושלים]], שם כונה "הרב מבריסק" (יש להבדליו מ[[רבי יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק]] (הגרי"ז) שכונה אף הוא בכינוי הזה). בירושלים התמנה ל[[אב בית דין]] לקהילות האשכנזים. בבית דינו כיהן כ,ספרא דיינא, ולאחר מכן כ[[דיין]] [[הרב זבולון חרל"פ]]. | ||
| שורה 32: | שורה 34: | ||
{{מיון רגיל:דיסקין יהושע לייב}} | {{מיון רגיל:דיסקין יהושע לייב}} | ||
[[קטגוריה:אחרונים]] | [[קטגוריה:אחרונים]] | ||
[[קטגוריה:רבני ירושלים]] | [[קטגוריה:רבני ירושלים]] | ||
[[קטגוריה:רבנים הקבורים בהר הזיתים]] | [[קטגוריה:רבנים הקבורים בהר הזיתים]] | ||
מעבר לפרטים היבשים [שאינם חשובים כל כך], חשוב בעיקר לציין את גאונותו המדהימה, מהירות מחשבתו הבלתי נתפסת, כפי שידוע מן הספרות עליו, ומעדות אישית הידועה לנו מאבותינו תלמידיו. | |||
גם ההגדרה "קפדנותו" אינה מדוייקת ואינה הגדרה אינטיליגנטית. יותר נכון להגדיר כעמידה תקיפה, שאינה מוכנה להתכופף מול אינטרסים אישיים, ואינה מוכנה להבליג על עוולות [גם בימינו עמידה על עקרונות הלכתיים מכונה ע"י עמי הארצות כ"קיצוניות" וכדומה]. נראה, שעמידה תקיפה זו נובעת מיראת השמים המופלגת שלו, עם אבחנתו הגאונית! מתוך תכונות אלו נובעת גם ה"קפדנות" כביכול של ה"הרב מבריסק" השני - הגרי"ז סולוביציק! | |||
גרסה אחרונה מ־13:21, 17 במרץ 2017
|
|
 |
יש להשלים ערך זה ערך זה עשוי להיראות מלא ומפורט, אך הוא אינו שלם, ועדיין חסר בו תוכן מהותי. הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. ראו פירוט בדף השיחה. |
| הרב משה יהושע יהודה לייב דיסקין | |
|---|---|
 מהרי"ל דיסקין | |
| תאריך לידה | י' בכסלו תקע"ט |
| תאריך פטירה | כ"ט בטבת תרנ"ח |
| מקום פעילות | ליטא; ירושלים |
| השתייכות | פרושים |
| תפקידים נוספים | אב בית דין בירושלים |
| תלמידיו | בנו הרב יצחק ירוחם דיסקין |
| חיבוריו | שו"ת מהרי"ל דיסקין; מהרי"ל דיסקין על התורה |
רבי משה יהושע לייב (מהרי"ל) דיסקין היה מגדולי חכמי ירושלים האשכנזים.
תולדות חייו[עריכה]
נולד בי' בכסלו תקע"ט בהורודנא לר' בנימין דיסקין- רב העיירה. בילדותו גילה סימני חכמה ויראת שמים, ורבי שמואל סלנט העיד עליו כי יהיה גדול בישראל. אביו היה רבו ומדריכו הרוחני, ותבע ממנו יראת שמים גדולה. בגיל 25, החילף את אביו ברבנות בעיר לומז'ה. בעקבות קפדנותו, נאלץ לאחר חמש עשרה שנה לעבור למזריטש, משם לקובנה, ומשם חזר, בעקבות מריבות עם המשכילים, ללומז'ה. לאחר שגם בלומז'ה לא מצא את מקומו- החליט לעבור לשקלוב, שם כיהן כרב במשך 8 שנים. משקלוב עבר לבריסק המפורסמת, שם ישב ארבע שנים. השיב תשובות רבות בהכלה, והתקבצו סביבו תלמידים רבים, ביניהם רבי יוסף רוזין- "הרוגאצ'ובי". גם בבריסק נקלע למריבה עם עסקני העיר, ובעקבות הלשנה נכלא והועמד לדין. פרקליטו, שהיה רחוק מתורה ומצוות, התרשם מאד מיושרו ומעמידתו על האמת, ור' יהושע לייב יצא זכאי- אך נגזר עליו לעזוב את העיר. הוא שמח על גזר דין זה, מפני שהתשוקק לעלות לארץ ישראל, ואכן עלה והתיישב בירושלים, שם כונה "הרב מבריסק" (יש להבדליו מרבי יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק (הגרי"ז) שכונה אף הוא בכינוי הזה). בירושלים התמנה לאב בית דין לקהילות האשכנזים. בבית דינו כיהן כ,ספרא דיינא, ולאחר מכן כדיין הרב זבולון חרל"פ.
בשנת תרמ"ט, כשהתעורר "פולמוס המשיטה", התנגד להיתר המכירה וסבר כי בשמיטה צריך לשבות כפשוטו ללא היתרים.
הירושלים ייסד את ישיבת "אהל משה", והעביר בה שיעורים באופן קבוע. ייסד בית יתומים גדול בשכונת קרית משה, שאחת ממטרותיו היתה להציל יתומים עניים מפני המסיון. בתי היתומים נקרא על שמו "בית היתומים דיסקין" והוא נמצא עד היום בגבול בין שכונת קרית משה לגבעת שאול.
נפטר במוצאי שבת, כ"ט בטבת תרנ"ח, ונטמן בהר הזיתים.
בנו וממשיכו הרב יצחק ירוחם דיסקין היה ממייסדי "העדה החרדית" ומראשיה.
ספריו[עריכה]
- שו"ת מהרי"ל דיסקין.
- מהרי"ל דיסקין על התורה.
מעבר לפרטים היבשים [שאינם חשובים כל כך], חשוב בעיקר לציין את גאונותו המדהימה, מהירות מחשבתו הבלתי נתפסת, כפי שידוע מן הספרות עליו, ומעדות אישית הידועה לנו מאבותינו תלמידיו. גם ההגדרה "קפדנותו" אינה מדוייקת ואינה הגדרה אינטיליגנטית. יותר נכון להגדיר כעמידה תקיפה, שאינה מוכנה להתכופף מול אינטרסים אישיים, ואינה מוכנה להבליג על עוולות [גם בימינו עמידה על עקרונות הלכתיים מכונה ע"י עמי הארצות כ"קיצוניות" וכדומה]. נראה, שעמידה תקיפה זו נובעת מיראת השמים המופלגת שלו, עם אבחנתו הגאונית! מתוך תכונות אלו נובעת גם ה"קפדנות" כביכול של ה"הרב מבריסק" השני - הגרי"ז סולוביציק!