שד: הבדלים בין גרסאות בדף
יוסף שמח בוט (שיחה | תרומות) מ (הכנסת ערכים ממילון הראיה לויקישיבה) |
מ (טכני) |
||
| (6 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''שד''' הוא יצור רוחני המזיק. שדים מכונים גם "מזיקין". | |||
== | ==בתנ"ך== | ||
השדים מוזכרים בתנ"ך: "יזבחו ל'''שדים''' לא אלוה" <ref>דברים לב</ref> השדים הם בני אדם הראשון<ref> רש"י תהלים פט,לה</ref> | |||
==חזותן== | |||
מובא בגמרא <ref>[[מסכת חגיגה]] דף טז.</ref>: "ת"ר ששה דברים נאמרו בשדים שלשה כמלאכי השרת ושלשה כבני אדם שלשה כמלאכי השרת יש להם כנפים כמלאכי השרת וטסין מסוף העולם ועד סופו כמלאכי השרת ויודעין מה שעתיד להיות כמלאכי השרת יודעין ס"ד אלא שומעין מאחורי הפרגוד כמלאכי השרת ושלשה כבני אדם אוכלין ושותין כבני אדם פרין ורבין כבני אדם ומתים כבני אדם" | |||
==נזקים הנגרמים על ידם== | |||
=== שד=== | השדים גורמים לחלישות בברכים ושחיקת הבגדים <ref>מסכת ברכות דף ו</ref>. אין לומר שלום בלילה כי יש חשש שמי שאומרים לו הוא שד (אלא אם כן זה בתוך העיר). | ||
==שינוי בין הדורות== | |||
בתלמוד מסכת פסחים מובא שה[[אמוראים|אמורא]] [[אביי]] סגר את השדים. כך שכל הנאמר בגמרות כבר אינו רלוונטי באותה מידה. ואולם כתבו במפרשים{{דרוש מקור}} שלמרות מאסרם על ידי אביי, עדיין נשארו מעטים, אם כי בכמות מצומצמת מאוד. | |||
[[ | ==מקום המצאות של השדים== | ||
ב[[תוספות]] במסכת {{מקור|גיטין סו א}}<ref>ד"ה וליחוש.</ref> כתבו על פי ה[[תלמוד ירושלמי]], ששדים (גם בזמן שהיו מצויים) לא היו מצויים בעיר, אלא בעיקר היו מצויים בשדות ובבורות. ובהגהות [[היעב"ץ]] על מסכת גיטין {{מקור|גיטין סח א}}<ref>בביאור דברי רבי יוחנן שאמר ג' מאות מיני שדים היו בשיחין</ref> משמע שבכלל "בורות" הם גם ה"מערות". וה[[הרמב"ן]]<ref>עה"ת, ויקרא יז ז.</ref> כותב שנקראים "שדים" בעבור ששוכנים במקומות שדוד, כגון במדבר ובמערות<ref>הדוגמא השניה בספר אוצר ישראל ערך "שדים" עמוד 56.</ref>. | |||
ובפרקי דרבי אליעזר<ref>פרק ג.</ref> נאמר שעיקר מקומם של השדים והמזיקין הוא במדינות הצפון<ref>[[והרב יעקב חיים סופר]] בספר כנסת יעקב עמוד קפח-קפט מביא לכך מקורות רבים מהזוהר ומהראשונים.</ref>. וכתב [[רבי מנחם ציוני]] בספר ציוני<ref>פרשת אחרי מות</ref>: "עיקר מציאות השדים הוא בקצוות פאת צפון, כגון מדינת נורווגיה". [ואין מכאן סתירה לנאמר בתוספות הנזכר לעיל, אלא יתכן והדברים משלמים אלו את אלו, שעיקר הימצאותם של השדים הוא בשדות ובמערות שבמדינות הצפוניות<ref>וראה רמב"ן הנזכר לעיל.</ref>]. | |||
====מערות שבאדינבורו==== | |||
ד"ר ריצ'רד וייזמן מאוניברסיטת הרפורדשייר (אנגליה), חקר את "מערות הרוחות" שבאדינבורו (סקוטלנד). במעבדה מיוחדת שהקים במקום, שלח מתנדבים לעבור בין מאות האולמות שבמערות אלו. למתנדבים אלו לא הייתה כל מידע על איזה אולמות מייחסים הימצאות רוחות. העולה מדיווחי המתנדבים, שרובם חשו תחושה של הימצאות של ישויות רוחניות (לעיתים אף הבחינו חזותית בדמויות), דווקא באותם האולמות המסוימים, מבלי שהם יודעים מראש את דיווחם של האחרים. ד"ר וייזמן הציע כמה תיאוריות לנסות לתת הסבר לתופעה, אך הצהיר שאין לו הסבר ברור, אם לא שאכן קיימים ישויות רוחניות באותם המערות<ref>"מסתרי העל טבעי", נשיונל גיאוגרפיק. מובא במאמר "נשמה או אורגניזם" פרק ג, ב"אקדמיה ליהדות" באתר [[הידברות]].</ref> | |||
==ראו גם== | |||
*[[דיבוק]] | |||
==קישורים חיצוניים== | |||
*[http://thedos.co.il/Article.aspx?Article=716 שדים ביהדות: מבט חדש-ישן], מאמר באתר הדוס. | |||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה:מלאכים ושדים|*]] | |||
גרסה אחרונה מ־11:15, 9 באוגוסט 2013
|
|
שד הוא יצור רוחני המזיק. שדים מכונים גם "מזיקין".
בתנ"ך[עריכה]
השדים מוזכרים בתנ"ך: "יזבחו לשדים לא אלוה" [1] השדים הם בני אדם הראשון[2]
חזותן[עריכה]
מובא בגמרא [3]: "ת"ר ששה דברים נאמרו בשדים שלשה כמלאכי השרת ושלשה כבני אדם שלשה כמלאכי השרת יש להם כנפים כמלאכי השרת וטסין מסוף העולם ועד סופו כמלאכי השרת ויודעין מה שעתיד להיות כמלאכי השרת יודעין ס"ד אלא שומעין מאחורי הפרגוד כמלאכי השרת ושלשה כבני אדם אוכלין ושותין כבני אדם פרין ורבין כבני אדם ומתים כבני אדם"
נזקים הנגרמים על ידם[עריכה]
השדים גורמים לחלישות בברכים ושחיקת הבגדים [4]. אין לומר שלום בלילה כי יש חשש שמי שאומרים לו הוא שד (אלא אם כן זה בתוך העיר).
שינוי בין הדורות[עריכה]
בתלמוד מסכת פסחים מובא שהאמורא אביי סגר את השדים. כך שכל הנאמר בגמרות כבר אינו רלוונטי באותה מידה. ואולם כתבו במפרשים(דרוש מקור) שלמרות מאסרם על ידי אביי, עדיין נשארו מעטים, אם כי בכמות מצומצמת מאוד.
מקום המצאות של השדים[עריכה]
בתוספות במסכת גיטין סו א[5] כתבו על פי התלמוד ירושלמי, ששדים (גם בזמן שהיו מצויים) לא היו מצויים בעיר, אלא בעיקר היו מצויים בשדות ובבורות. ובהגהות היעב"ץ על מסכת גיטין גיטין סח א[6] משמע שבכלל "בורות" הם גם ה"מערות". וההרמב"ן[7] כותב שנקראים "שדים" בעבור ששוכנים במקומות שדוד, כגון במדבר ובמערות[8].
ובפרקי דרבי אליעזר[9] נאמר שעיקר מקומם של השדים והמזיקין הוא במדינות הצפון[10]. וכתב רבי מנחם ציוני בספר ציוני[11]: "עיקר מציאות השדים הוא בקצוות פאת צפון, כגון מדינת נורווגיה". [ואין מכאן סתירה לנאמר בתוספות הנזכר לעיל, אלא יתכן והדברים משלמים אלו את אלו, שעיקר הימצאותם של השדים הוא בשדות ובמערות שבמדינות הצפוניות[12]].
מערות שבאדינבורו[עריכה]
ד"ר ריצ'רד וייזמן מאוניברסיטת הרפורדשייר (אנגליה), חקר את "מערות הרוחות" שבאדינבורו (סקוטלנד). במעבדה מיוחדת שהקים במקום, שלח מתנדבים לעבור בין מאות האולמות שבמערות אלו. למתנדבים אלו לא הייתה כל מידע על איזה אולמות מייחסים הימצאות רוחות. העולה מדיווחי המתנדבים, שרובם חשו תחושה של הימצאות של ישויות רוחניות (לעיתים אף הבחינו חזותית בדמויות), דווקא באותם האולמות המסוימים, מבלי שהם יודעים מראש את דיווחם של האחרים. ד"ר וייזמן הציע כמה תיאוריות לנסות לתת הסבר לתופעה, אך הצהיר שאין לו הסבר ברור, אם לא שאכן קיימים ישויות רוחניות באותם המערות[13]
ראו גם[עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכה]
- שדים ביהדות: מבט חדש-ישן, מאמר באתר הדוס.
הערות שוליים
- ↑ דברים לב
- ↑ רש"י תהלים פט,לה
- ↑ מסכת חגיגה דף טז.
- ↑ מסכת ברכות דף ו
- ↑ ד"ה וליחוש.
- ↑ בביאור דברי רבי יוחנן שאמר ג' מאות מיני שדים היו בשיחין
- ↑ עה"ת, ויקרא יז ז.
- ↑ הדוגמא השניה בספר אוצר ישראל ערך "שדים" עמוד 56.
- ↑ פרק ג.
- ↑ והרב יעקב חיים סופר בספר כנסת יעקב עמוד קפח-קפט מביא לכך מקורות רבים מהזוהר ומהראשונים.
- ↑ פרשת אחרי מות
- ↑ וראה רמב"ן הנזכר לעיל.
- ↑ "מסתרי העל טבעי", נשיונל גיאוגרפיק. מובא במאמר "נשמה או אורגניזם" פרק ג, ב"אקדמיה ליהדות" באתר הידברות.